יהודה ברייער מפודקאסט עתיקות מארח את בנימין פנטליאט

  המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום. הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים?

הרב פנטליאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה. בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטליאט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו. הנושאים המרתקים בפרק: למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י". איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש. ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות. סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות. בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר. בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים. הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר. איך הרב פנטליאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.

לאתר https://did.li/dV7TY

רבי אהרן אב"ד לוברטוב

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,

בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו

בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו

·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב

הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.

רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד

אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".

בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.

הגאון רבי משה זאב מרגליות זצ"ל בעל "מראות הצובאות" ו"אגודת אזוב"

לפנינו מאמר אורח, פרי עטו של א.י. מקרית ספר

אחד מגדולי הדור בתקופתם של מרנן רבי חיים מוואלאזין ורבי עקיבא איגר זצ"ל היה הגאון רבי משה זאב וואלף מרגליות שהיה רב בטיקטין ובביאלסטוק, אך בעיקר נודע בשערים בספרו "מראות הצובאות" בו הוא דן בדיני עגונות, ועל ידי ספר זה התפרסם ונודע שמו בעולם.

רבי משה זאב נולד בערך בשנת תקכ"ח, לאביו הגאון רבי אליעזר שהיה אב"ד ומו"צ בהלוסק, רבי אליעזר היה בנו של רבי יוסף אב"ד הלוסק וסלוצק, בן רבי מנחם מנדל אב"ד ור"מ בגלילי העליון דמינסק, בן הגאון רבי משה זאב אב"ד בגליל העליון דמינסק, האחרון היה בנו של רבי יהודה יידל אב"ד קאוולי וחתנו של רבי אליעזר מרגליות אב"ד לומבלא בן רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרמיסלא.

אמו של רבי משה זאב הייתה מרת שרה בת הגביר רבי יצחק יחיאל איכל פלייא שהיה חתן רבי דוד אב"ד דובראוויץ.

רבי משה זאב נשא לאשה את מרת בת שבע בת רבי נפתלי ב"ר שמואל ר' ברך'ס למשפחת גינצבורג.

לאחר נישואיו התגורר בהורודנא, עיקר פרסומו היה בשנת תק"ע בה הדפיס את ספרו "מראות הצובאות" בענייני עגונות בשנת תק"ע, בשנת תקע"ג נקרא לכהן פאר כרבה של טיקטין, ובשנת תקפ"ד עבר לכהן בביאלסטוק.

התפרסם מאוד בקרב גדולי התורה, והריץ תשובות רבות אשר בה בהם במשא ומתן עם גדולי דורו ביניהם רבי עקיבא איגר, החמדת שלמה, רא"ז מרגליות ועוד. בנוסף נודע כאחד מגדולי הדיינים דנחית לעומקא דדינא, וגדולי ההוראה היו למדים ממנו משפט, במיוחד נודע בבקיאותו הרבה בעייני עגונות.

רמ"ז נפטר בד' בטבת תק"ץ כבן ששים ושתים שנה.

מקרב בניו ובנותיו ידועים לנו ארבעה:

א.      רבי מנחם דוד יעבץ שהו"ל את ספר חידושי מהרמ"ז לאביו בווארשה בשנת תרי"ח.

ב.       רבי שמואל יצחק יעבץ נודע כאחד מגדולי עסקני העיר וילנא, נפטר כבן שבעים בשביעי של פסח תרמ"ג או תרמ"ד.

ר' שמואל יצחק נשא בראשונה את בת רבי הלל פינקלשטיין אלקסטר והיא ילדה לו את בנו הגדול רבי יוסף מאיר.

בשנייה נשא את מרת לאה ב"ר יוסף ברודא והיא ילדה לו את בנו הצעיר רבי דוד יעבץ ברוידא שנפטר כבן מ"ה בער"ח סיוון תרנ"ז.

רבי יוסף מאיר נשא לאשה את מרת שרה הדסה בת רבי משולם זלמן הלוי אפשטיין והיא ילדה לו את בנו רבי ישראל איסר שכיהן כאב"ד הרובישוב.

רבי ישראל איסר יעבץ נשא לאשה את מרת פריידה סימה ב"ר אהרן אנטין, רי"א נפטר בכ"ב שבט תרפ"ד בן 65.

בנו של רבי ישראל איסר היה מר שלמה זלמן יעבץ מראשי המזרחי נולד בי"ט אב תרמ"ד ונפטר בכ"ו ניסן תש"ך אשתו צביה בת רבי משה הורביץ מלבוב.

לשלמה זלמן שני בנים: יצחק ששימש כאדריכל, ושמחה שמעון.

האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמור רבי ירחמיאל אהרן יוסף קאליש מאמשינוב, המפורסם יותר בשמו רבי יוסף קאליש מאמשינוב.

רבי יוסף נולד בשנת תרל"ח באמשינוב, לאביו האדמו"ר השני לבית אמשינוב רבי מנחם מנדל קאליש, נשא לאשה את מרת שרה בתו של הגאון רבי חיים אלעזר ווקס אב"ד העיר קאליש.

כבר בגיל צעיר נתמנה לכהן כרב בעיר אוסטרובה, ורבים מתושבי העיר העריצוהו אף שלא על החסידים המסורתיים של בית אמשינוב. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ח, נקרא רבי יוסף למלא את מקום אביו כרב העיר אמשינוב וכאדמו"ר לקהל החסידים, והוא בן ארבעים שנה בלבד.

גינוניו היו כשל חסידות אמשינוב - וורקא, והיה מקרב מאד את כל הבאים אליו באהבת ישראל גדולה, ובביתו היה רבי יוסף מארח את כל הבאים לשהות בחצירו.

רבי יוסף קאליש מאמשינוב. ויקיפדיה

נודע כמתמיד בלימודיו, ומגודל עיונו לקה במחלת עיניים, ונתעוור לא עלינו.

אהד את פעילות אגודת ישראל, ואף השתתף בכנסיה הגדולה השניה, שנערכה בוינה.

בשנותיו האחרונות, עקב מחלתו, עבר להתגורר באוטבוצק שם היו מעיינות מרפא רבים. ובה נפטר, ביום ג' שבט תרצ"ו. הוא הובא לקבורה בווארשא הסמוכה, באוהל בו נקבר אביו.

מצבת רבי יוסף מאמשינוב באוהל אמשינוב בבית החיים בווארשא. אהלי צדיקים

פרקי חייו, פעלו, והליכותיו בקודש, באו בספרו של דוד הלחמי ויסברוד, אוהל יוסף, בני ברק תשמב.

שני בנים ועשר בנות היו לו לר' יוסף, ואלו הם צאצאיו:

הגאון רבי דוב צבי קרלינשטיין זכר צדיק לברכה

בבית החולים ברזילי באשקלון, נפטר היום הגאון הגדול רבי דוב צבי קרלינשטיין ראש ישיבת גרודנא באשדוד.

רבי דוב צבי נולד בשנת תרצ"ד בירושלים, שם התגוררו הוריו בשכונת שערי חסד שבעיר. בילדותו עבבברו הוריו לעיר בני ברק, ושם גדל רבי דוב צבי ונתגדל והיה לאיש. בבחרותו למד בישיבת פוניבז' והיה קרוב מאד לראשי הישיבה.

נשא לאשה את הרבנית מרת פסיה, בתו של הגאון רבי שמואל ברוך ורנר שהיה אב בית דין בתל אביב.

על ספרו הראשון שהדפיס בשנת תשכ"ב, ספר מעגלי צדק על מסכתות מגילה וחלה, הסכימו גדולי הדור ההוא, הרב מפוניבז', הרב מטשעבין, הסטייפלער, שהפליגו מאד בשבחו.

בשנת תשכ"ו נתמנה על ידי הרב מפוניבז' להקים ולעמוד בראשות הישיבה החדשה באשדוד, הישיבה שנקראה על שם ישיבתו של רבי שמעון שמעון בגרודנא, ויהי שמה ישיבת גרודנא. חמישים שנה עמד רבי דוב צבי בראשות הישיבה עד לפטירתו היום, כ"ט חשוון תשע"ו, לאחר מחלה קשה.

• אביו רבי ירוחם פישל קרלינשטיין, בבחרותו נסע מחיפה ללמוד בישיבת עץ חיים בירושלים, והיה מהתלמידים היחידים מחוץ לעיר. לאחר נישואיו גר בשכונת שערי חסד בירושלים, ולאחר מכן גר בבני ברק, שם ייסד וניהל את התלמוד תורה המפורסם זכרון מאיר, נפטר י"ז חשוון תש"ן. זוגתו מרת עשירה רייכל דבורה לבית פרוש, נפטרה ביום י"ד תשרי תשס"ד.
• אביו הגאון רבי חיים זאב קרלינשטיין בצעירותו גר בקרמנצ'וג, אחר כך כיהן כאב"ד קוליש בפלך לומזא, ובעלותו לארץ ישראל, כיהן כאב"ד עכו, והיה  רב וראש השוחטים בחיפה, נפטר כ"ז שבט. זוגתו מרת ברכה חוה לבית שפירא נפטרה בירושלים ביום ט' אדר ב' תרצ"ח.
• אביו רבי דוב צבי קרלינשטיין, נולד בשנת תרי"ז, היה מראשוני התלמידים של ישיבת סלבודקא, ולמד גם בוילנא מפי המוו"צ רבי שלמה הכהן, ואף מהמלבי"ם שמע לקח בתורת הנסתר. תחילה שימש כר"מ בישיבה שיסד אביו בלומזא, ובישיבות נוספות, בווארשא ואוסטרובצא, לאחר מכן אב"ד מאלקין, ובערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב לכהן כדיין בבית דינו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד בירושלים, על פי עצת ידידו מאז רבי זרח ברוורמן. מחבר ספר תפארת צבי על מסכת ברכות. נפטר כ"ג סיוון תר"ץ, והובא לקבורה על הר הזיתים.  זוגתו מרת חיה מינדל לבית לנדא, נפטרה כ' חשוון תש"ד.
• אביו רבי עזריאל זעליג קרלינשטיין מלומזא. היה תלמיד חכם גדול ומחבר ספרים אך לא כיהן ברבנות, אלא כמגיד. היה איש סודו של המהרי"ל דיסקין בעת כהונתו בלומזא. נולד בסטאוויסק, וכיהן בעירו כמגיד מישרים. ולאחר מכן, נקרא לכהן כמגיד בלומזא

הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל

במהלך חג שביעי של פסח נפטר בבני ברק הגאון הגדול רבי חיים שאול גריינימן זצ"ל.
רבי חיים גריינמן נולד בעיר וילנא בשנת תרפ"ו, לאביו הגאון הגדול רבי שמואל גריינימן, ולאמו מרת צביה אחות החזון איש. 
כל חייו היו בצל דודו הגדול בעל החזון איש. 
בשנת תרצ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וגם כאן קבעו מושבם בבני ברק, מקום מושבו של הדוד הגדול.
בבחרותו למד על פי הכוונת החזון איש בישיבת לומזא בפתח תקווה, ולאחר מכן בישיבת חברון.
משם, לקחו לחתן הגאון רבי ישראל שלום לוריא.
שנים רבות הנהיג את עדתו בבני ברק, ורבים מבין תלמידי החזון איש, ראו בו את הנאמן ביותר לדרכו ולהוראותיו של החזון איש זצ"ל.

רבים היו באים להתייעץ עמו, בכל ענין, ובפרט בענייני רפואה.
סדרת ספריו חידושים וביאורים, מקיפה את כל הש"ס מתחילה ועד סוף, דבר שלא מצוי בימינו.
בשנים האחרונות נחלש, וכעת, כאמור, ביום שביעי של פסח, נפטר באופן פתאומי.
לווייתו צפויה לצאת מחר מבית מדרשו בבני ברק לבית החיים הסמוך.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הגאון רבי שמואל גריינימן, או בשמו המלא שמואל גרונם גריינמן, נולד בעיר דיסנה שבבלרוס, נתייתם מאביו בגיל צעיר, למד בוילנה בישיבת הגאון רבי מאיר קרליץ שלקחו לחתן לאחותו צביה.

רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו

שישים שנה לפטירתו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח דישיבת פוניבז', אומנם את אילן היוחסין של משפחת דסלר, כבר הזכרנו בעבר בהרחבה רבה, לפני כשלש שנים, בעת שנפטר בנו רבי נחום זאב ביום י"ח שבט תשע"א, אבל בכל אופן, לא נימנע מלעסוק כאן שוב בדמותו, וביחוס משפחתו, ויבואו כאן גם חידושים שלא פורסמו במאמר ההוא.

ואמנם, ראוי וחשוב הוא לפרסם כאן את יחוסו של הרב דסלר, שכן הוא עצמו התעניין רבות במשפחתו, וערך רשימות ארוכות לתולדות משפחתו, ופירוט אילן היוחסין שלו, ועל בסיס רשימותיו אלו, ערך בנו את הספר 'אילנא דחיי'.

את החשיבות שראה הרב דסלר בהכרת היחוס, ניתן למצוא בכתביו הרבים, וכך כתב לבנו ר' נחום זאב במכתב משנת תרצ"ה, "הביטה אל צור חוצבת, זקניך גדולי עולם, זכותם יגן עליך ועלינו. הלוך בדרך זו אשר דרכו בה, ובודאי בעולם האמת כל חפצם ומגמתם לראות נינם ונכדם הולך בדרכם הקדוש, הוא דרך המוסר ויראת שמים באמת מקרב לב, ולא רק בפה כצפצוף העופות".

ואלו תולדותיו בקצרה, רבי אליהו אליעזר נולד ביום ט"ז סיון תרנ"ב בלייפאיה שבלטביה. בבחרותו למד בישיבת קעלם, בתקופת רבי צבי הירש ברוידא חתנו של הסבא. נסמך להוראה על ידי דודו הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי. 

הרב אליהו דסלר

נשא לאשה את מרת בלומה בת רבי נחום זאב זיו ברוידא, ונכדתו של הסבא מקעלם. בשנת תרפ"ח נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי

רבי שלמה לייב מלענשטנא

אחרי המאמר הקודם על רבי יהושע מאוסטרובה, בו הזכרנו גם את אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, שבחג הפסח מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, מן הראוי ליחד מאמר מיוחד גם עליו.

רבי שלמה יהודה לייב, נולד בעיר רישא שבגליציה, בשנת תקל"ח. בהגיעו לגיל מצוות, והוא יתום, הלך בעצמו לפשווארסק, לקנות שם תפילין מהסופר המפורסם הרה"ק רבי משה סופר מפשווארסק.

זוגתו מרת שרה פייגא.

עד היותו בן שלושים ושש נסתופף בצל רבותיו, היה אצל מאות צדיקים, אך במיוחד החשיב לרבותיו את היהודי הקדוש מפשיסחא, החוזה מלובלין, ועל כולם הרה"ק ר' מנדל מרימנוב.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל, שם הובאו אוצר דברי תורתו על התורה נ"ך, ש"ס, מועדים וענינים שונים, ובמהדורות החדשות נלוו אליו גם תולדותיו הנהגותיו ועובדות אשר נלקטו מתוך ספרי צדיקי דורו ותלמידיו.

תולדותיו נדפסו על ידי חסידי ביאלה, המנציחים את זכרו ומחשיבים אותו, ואת בנו כאבות השושלת של חסידות ביאלה, האף שאדמורי החסידות מתיחסים בן אחר בן עד ליהודי הקדוש מפשיסחא, על כל פנים, כפי שכתבנו כבר במאמר הקודם רבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלה, היה חתנו של רבי יהושע מאוסטרובה, ואת עיקר דרכו קיבל ממנו. הספר נדפס לראשונה תחת השם 'מאמר מרדכי' על ידי ר' מרדכי וינוגרה בילגורייא תרצב, ובשנית בהוצאה נרחבת יותר תחת השם 'תפארת אבות', על ידי ר' דוד מתתיהו רבינוביץ (לימים אדמו"ר מביאלה בבני ברק), ירושלים תשכא, ובשלישית בשלש כרכים, תחת השם 'ברכה משולשת' על ידי יעקב ראובן וינר, ירושלים תשס.

על יחוס משפחות נשותיו לא ידוע, רק בראש ספר 'ברכה שלמה' דלהלן, כתוב שהיו לו ג' נשים, ואחת נקברה בטיטשין, ואחת ברוזבדוב.

גם על יחוסו אין ידוע בפירוט, אילן היוחסין שלו לוטה בערפל, רק נודע מה שאמר רש"ל בעצמו: "ואני יודע שאנכי מזרע דוד".

כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אביו ר' ברוך בנדיט, היה צדיק נסתר ומושבו היה בעיר רישא. 

כפי המסופר, היה לו לר' ברוך בנדיט עוד בן ששמו לא נודע, והוא גר בעיר טוטשין, ובנו רבי זאב וואלף ווינשילבוים, נפטר ב' ניסן תרס"ה ומנוחתו בק"ק רישא, על מצבתו נכתב "פה נטמן איש יהודי שהי' ערליכער יוד", צאצאיו: א. האדמו"ר רבי שלמה לייב מטוטשין בעהמ"ח 'הכנת לב לתפילה' , בילגורייא תרפז, שנקרא על שם דודו רבי שלמה לייב מלענטשנא, לאחר שנתגלה לאביו בחלום בליל הוואך-נאכט [למרות שזה נקרא שלמה יהודה לייב, וזה שלמה אריה לייב]. ב. מרת שרה אשת ר' שאול ווקס, אבי רבי אבא וואקס הי"ד, רבה של פרושוביץ בעהמ"ח 'בית אבא' על הלכות שבת ומועדים, עם דברי כבושין והתעוררות לכל השנה קראקא תרצב, ו'ברכה שלמה' לתולדות דודו רש"ל מטיטשין, ר' אבא היה חתנו של ר' שמואל אהרן מילר אב"ד לאבובה.

הפעם נרחיב יותר על צאצאיו של רבי שלמה לייב.

• הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

• רבי אברהם, אבי מרת גיטל מחברתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל מסלונים, נכד האדמו"ר בעל היסוד העבודה מסלונים, ואביהם של האחים האדמורים רבי יששכר אריה לייב וינברג מסלונים, שיום ההילולא דילי' הוא בכ"ח ניסן [באותו יום של דודו זקינו רבי יהושע], ורבי אברהם וינברג מסלונים - בברנוביץ, שהשבוע בא' אייר מלאו שמונים שנה לפטירתו. מלבדם היו לו לדברי שמואל עוד חמש בנות, 1. מרת לאה נולדה תר"ל אשת רבי פנחס בצלאל מלוביצקי מרובנא, נפטר באמריקה כ"ה אב תש"ח. 2. מרת שרה אשת רבי אברהם אבלי רפופורט אב"ד קיעלץ, מעט מחידושיו נדפסו בסוף שו"ת ברכת כהן, שחיבר אביו.

אילן יוחסין מלא של ר' חיים דוד לנדא

כהמשך לשני המאמרים שכבר פרסמנו כאן בבלוג, על ר' חיים דוד הלוי לנדא ויחוסו, נמשיך במאמר זה לעסוק ביחוסו של ר' חיים דוד, המיוחס לגדולי ישראל רבים, כפי שמוזכר על מצבתו בבית החיים באוטבוצק. 

אזהרה: המאמר מעט ארוך, ומחושבן, ולפני קריאתו, אני ממליץ להיזכר שוב בשני המאמרים הקודמים, המאמר הראשון מגילת יוחסין על גבי מצבה, והמאמר השני פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא.

וכעת אפשר להתחיל. במאמר השני, העליתי השערה, אודות אמו של ר' חיים דוד, ושיערתי כי היתה ממשפחתו של הרה"צ רבי ישראל הלוי מבאקוי, ובכך, יוסבר כיצד היה המנוח רבי חיים דוד לנדא, צאצא לשאר גדולי החסידות הנזכרים על מצבתו, ואלו הם: רבי דוד מסטעפין, המגיד מזלאטשוב, רבי צבי הירש מנדבורנא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אליעזר הלוי מקרלין. הפירוט המלא של אילן היוחסין של רבי ישראל הלוי מבאקוי מופיע במאמר על פענוח יחוסו של רבי חיים דוד לנדא.

עד כה, נודעו שלש מצאצאיו של רבי ישראל הלוי מבאקוי, שתי בנות ובן אחד. הבן הוא רבי לוי יצחק אב"ד הוש. והבנות הן, מרת אסתר רחל אשת רבי אלטר שפירא אב"ד ויקנא, ומרת מרים שפרה אשת ר' נפתלי ארנשטין ברוסיה.

בתגובות שקבלתי על המאמר, הן תגובות בבלוג עצמו, והן תגובות שנשלחו למייל הפרטי [btoladot שטרודל gmail.com], הזכירו המגיבים את אשתו של ר' חיים דוד, ויחוסה, כפי שנחרת על מצבתה בבית החיים בווארשא. שם כתוב, שהיתה בת רבי זלמן הורנשטיין ונכדת צדיקים, וזה לשון המצבה: פ"נ האשה החשובה והצנועה מבנות אוקראינה המצויינות מרת הינדא נעכא לאנדא אשת ר' חיים דוד הלוי ז"ל (נכד בעל קדושת-לוי) בת ר' זלמן הכהן ואסתר ז"ל הארנשטיין נכדת הצדיקים ר' יעקב יוסף מאוסטראה ר' ייבי הרב מפולנאה ר' זאב מזשיטאמיר והרב מכמיעלניק זצוקללה"ה נפטרה בשם טוב בשנת הס"ו לחייה ביום הכ"ז לסיון שנת תר"ץ תנצב"ה.

מצבת אשתו של ר' חיים דוד לנדא בוורשא

אכן, גם בנוסח הידיעה על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא בעיתון הצפירה, נזכר חותנו רבי זלמן הורנשטיין, זה נוסח הידיעה בהצפירה:

ר' חיים דוד לנדא ז"ל

אתמול בשעות הצהריים שבק חיים לכל חי באוטבוצק אחד היהודים המצויינים מן הדור הישן ר' חיים דוד לאנדא ז"ל.

המנוח היה אחד מנכבדי היהדות האוקראינית, שבתוכה פעל כל ימי חייו. נצר ממשפחת גאונים וצדיקים מפורסמים, יצא שמו של המנוח עוד בימי חורפו בתור "עילוי" ובהיותו כבן ט"ו שנה הוסמך להוראה. אחרי נישואיו (הוא היה חתנו של העשיר המפורסם ר' זלמן הורנשטיין, בעל בתי החרושת לצוקר שביאנישפול) הקדיש עצמו למסחר ותעשיה, ובמשך זמן קצר קנה לו שם גם בעולם המעשה בתור בעל מוח חריף והגיון חד. במשך ימים רבים היה המנוחה בעל בית חרושת לצוקר ברושישצב הסמוכה לקיוב. למרות עסקיו הגדולים וטרדותיו המרובות היה קובע עתים לתורה ולבו היה ער לכל דבר טוב. ביתו היה בית ועד לעניים במלוא מובן המלה.

בשנת תרפ"ב בא לפולניה עם הגולה שהגלתה מאוקראינה בפרוץ המהפכה הבולשיסטית, כאן התארח זמן קצר בבית חתנו הנדבן הידוע ה' נפתלי פריווס, אח"כ התישב בקביעות לרגל מחלתו, באוטבוצק.

פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא

במאמר הקודם, הצגנו כאן מגילת יוחסין על גבי מצבתו של היהודי הנכבד שקבור באוטוואצק, ואת הצדיקים אשר הוא מיוחס אליהם. מתוך כתבה על פטירתו של ר' חיים דוד בעתון הצפירה [שלמדתי עליה מן התגובות למאמר הקודם], אנו למדים כי בנעוריו היה עילוי, ובהיותו בן ט"ו נסמך להוראה, אכן, לאחר שנישא פנה לעולם הסחר, ועסק במסחר בסוכר ובעצים.

כעת, ננסה להתחקות אחר זהותו המדוייקת, ולדעת כיצד הוא מיוחס לכל צדיק מהצדיקים הנזכרים על מצבתו.

מודעת אבל על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא מתוך עתון הצפירה

על מנת לזהות בבירור את חיים דוד, ולמקם אותו בתוך עץ משפחה מסודר, עלינו לצעוד בעקבות הרמזים שנתנו לנו כותבי המצבה. הצדיק הראשון הנזכר במצבה, הוא ר' מנדל מבאר, והאחרון הוא ר' יוסף מיאסי. הזכרנו, שישנן שתי דמויות העונות לשם, ר' יוסף מיאסי, האחד הוא ר' יוסף יוסקא הלוי הורוביץ מיאס, והשני הוא רבי יוסף לנדא מיאס, והסתפקנו למי הכוונה. ובכן, השם הראשון הנזכר במציבה, פותר לנו את הספק לגבי השם האחרון. מכיוון, שרבי יוסף לנדא שהיה אב"ד יאס, היה נינו של רבי מנחם מנדל מבאר.

רבי יוסף לנדא היה אב"ד יאסי והמדינה, וחיבר שו"ת 'ברכת יוסף' ועוד ספרים. תולדותיו נכתבו בספר 'תולדות יוסף', שנדפס בברדיטשוב תרסח, ובראש הספר הזכירו את יחוסו,

הגאון צדיק ונשגב מוה"ר יוסף לנדא זצ"ל אבד"ק ליטין יאס, הוא בן הרב הגאון הצדיק מוה"ר מנחם מענדל זצ"ל אבד"ק באהסלוב (רוסיא) בן הרב הקדוש מוה"ר צבי הירש זצ"ל בן הרב הקדוש איש אלוקים נורא מוהר"ר מנחם מענדל זצ"ל מ"מ דק' באר (הנקרא עד היום בפ"כ ר' מענדלי באראר. רוסיא. פאדאליען).

אם נמשיך ונקרא עוד שורה אחד בספר תולדות יוסף, כתוב שם כך: גם הי' נכד הרב הגאון הקדוש מופת דורו מוהר"ר יוסף הוליס אבד"ק טיסמניץ. ממילא אפשר להניח, כי השם הנזכר במציבה אחד לפני אחרון, אינו ר' יוסף עילויש, אלא ר' יוסף הוליס הנ"ל.

ובכן, יודעים אנו ברור כי רבי חיים דוד הלוי לנדא, היה מצאצאי רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מכיוון ששניהם נושאים את שם המשפחה לנדא, היה מסתבר להגיד שהוא צאצא שלו בן אחר בן, אלא שרבי חיים דוד היה לוי, ועל רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, לא נכתב בשום מקום שהיה לוי. אם כן, ברור שר' חיים דוד לא היה צאצא שלו בן אחר בן, אלא היתה גם בת באמצע.

בהמשך הספר 'תולדות יוסף', מונה את צאצאיו של ר' יוסף, ואלו הם: א. רבי ברוך צבי לנדא חתן ר' ישראל איסר אבד ויניצא, ב. ר' יום טוב ליפא לנדא אבד דוהקעטץ, ג. ר' דובעריש הגביר אשתו רבקה נכדת ר' אריה לייב מוולוטשיסק, ד. רבי מתתיהו לנדא חתן ר' אהרן משה טויבש אבד יאס, ה. ר' יהושע העשל לנדא שהיה רב ואב"ד בעיר ביצעשט, ו. אשת ר' ישראל גוטמן שהיה אב"ד סקאלען, ז. בראנא אשת ר' ראובן סגל לנדא אב"ד פאדיטארק.

מגילת יוחסין על גבי מצבה

בעיר אוטוואצק שבפולין ניצבת על עמדה מצבתו של יהודי, אשר נפטר לפני כשמונים וחמש שנה, ושמו ר' חיים דוד הלוי לנדא, המצבה מעט שבורה, והכתב מעט מטושטש, אבל עדיין ניתן לקרוא יחסית היטב את מה שחקקו בני המשפחה על מצבתו. על המצבה מופיע יחוסו של הנפטר, אך לא בצורה מסודרת כמו עץ משפחה, או מגילת יוחסין, אלא, רק כתבו את שמות הצדיקים, אשר המנוח היה מצאצאיהם.

חוקר שורשים כמוני, רואה במצבה כזו אתגר של ממש, לנסות ולאתר את השושלת המדוייקת של אבות משפחת המנוח, על מנת להציג עץ משפחה מושלם. ואחרי הנסיון המוצלח בהבאת נוסח המצבה של ר' נתן נחום הלוי מווארשא במאמרים הקודמים, והשלמת עץ המשפחה שלו, אמשיך גם במאמר זה ואביא כאן את המצבה הזו, וננסה לפענח את אילן היוחסין המדוייק של ר' חיים דוד.

מצבתו של ר' חיים דוד לנדא, מתוך אתר החיים היהודיים

תחילה לכל, נעתיק כאן את נוסח המצבה:

פ"נ

ר' חיים דוד הלוי

בהר"ר אליעזר מנחם מענדיל ז"ל
לנדא

איש חכם וירא אלקים

מנכבדי היהדות האוקראינית ..

בנם של קדושים וטהורים

צדיקים יסודי עולם הלא המה

ר' מענדיל מבאר, ר' מיכל מזלוטשוב

ר' צבי מנאדבורנא, ר' אליעזר ר"מ בפינסק

ר' לוי יצחק מברדיטשוב הסבא ר' לייב משפאלא

ר' דוד מסטאפין, ר' יוסף עילויש?

ר' יוסף מיאסי ועוד ועוד זצוקל"ה

נולד ו' שבט התרכ"ב

נפ' ש"ק י"ד טבת? התרפ"ז

הובא לקברות למחרתו

תנצבה

הדרך של המחקר במקרה כזה, היא לעבור על רשימות צאצאי האישים הנזכרים, ו

רבי נתן נחום הלוי מווארשא - מאמר מסכם

אחרי ההוספות הרבות שנוספו לתולדות רבי נתן נחום הלוי, אערוך כאן מאמר מסכם [לבנתיים], מכל הידוע לנו לתולדותיו ותולדות צאצאיו.

 "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים", רבי נתן נחום הלוי קאהן, נולד לאביו רבי אליעזר הלוי, ולאמו מרת מירל, בשנת תקנ"ז לערך. אמו מרת מירל היתה בת רבי נתן אחיהם [המשותף?] של האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי זושא מאניפולי.

בראשונה נשא לאשה את מרת שרה בת שמואל.

בצעירותו, [לפני או אחרי נישואיו, אינני יודע], דר בסטוטשין, ועל שמה נקרא לימים ר' נתן סטוצ'ינער.

ישנן בפולין שתי עיירות בשם סטוטשין, וכפי הנראה ר' נתן לא היה גר באחת מהן, אלא בעיירה שצ'וצ'ין שבבלרוס, ועל כן, בהגירתו לווארשא בירת פולין, היה נקרא גם ר' נתקי ליטוואק, וכך נשתמר שמו בפי חסידי פולין.

בערוב ימיו, בשנת תרכ"א, נשא ר' נתן נחום אשה נוספת, בשם מרת גיטל בת ר' מאיר [זילברמן]. כאמור, בכ"ה אלול תרכ"ז נפטר ר' נתן נחום ומנוחתו בבית החיים שבווארשא, ומצבתו קיימת עד היום, מאה ארבעים וחמש שנה לאחר פטירתו.

ואלו הם צאצאיו של ר' נתן נחום, כפי שמצאתי עד כה:

• הר"ר שמואל מנחם הלוי קאהן, נשא לאשה את מרת שרה בת הר"ר בועז זונאבנד חתנו של הרה"ק ר' אברהם מטשכנוב זי"ע.
• הר"ר לייזר חסיד ממקאווי חותנו של ר' אייזיק לנדא.
• אשת ר' יצחק אייזיק לונדברג, אבי מרת רבקה אשת הרה"ק רבי אברהם יששכר רבינוביץ מראדומסק, אשר קרא לבנו כשם חותנו זקינו, הוא הרה"ק רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב. מלבד ר' נתן נחום, היו לו כמה וכמה בנים נוספים, ואלו הם: א. הבכור רבי יחזקאל רבינוביץ מילא את מקומו כאדמו"ר מראדומסק. ב. רבי שלמה רבינוביץ מעלקוש. ג. רבי יעקב יוסף רבינוביץ מקלאבוצק מחבר 'אמת ליעקב'. ד. רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ חותנו של האדמו"ר האחרון לבית ראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ [בן ר' יחזקאל הנ"ל]. ה. אשת רבי מנחם מנדל אלטר בן האדמו"ר רבי יהודה לייב אלטר בעל השפת אמת מגור. ו. אשת רבי אברהם קאליש בנו של האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב. ז. אשת רבי מרדכי מנדל מאוטבוצק.





רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב

רבי נתן נחום ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק

בבית החיים בווארשא, מונחת מצבה אחת מרובת שבחים, על קברו של ר' נתן נחום הלוי,

הוא נפטר לפני מאה ארבעים וחמש שנה, ביום כ"ה אלול תרכ"ז.

בספר 'נחלת עולמים' (ציונים לנפשות גדולי ישראל, שרי התורה, אנשי השם, רבנים, גאונים, וסוחרים נכבדים, אשר לאמונה גברו בארץ, אשר מצאו להם קבר בעמק הבכא, פה ווארשא. נאסף ע"י שמואל יעוונין. ווארשא בדפוס ר' יצחק גאלדמאן נ"י שנת תרמ"ב לפ"ק), בסימן צח, ציטט את נוסח מצבתו, והקדים לה תיאור קצר אודות האיש, "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים".

וזה הנוסח על מצבתו,

פ"נ

נפש יקרה! בדרך ה' הלכת כל ימיך

תורה ועבודה לא משו מאהלך כל שנותיך

נועם מעשיך הריחו קדושי עליון ויכבדוך

נחנו בקול מר צורח על אבדן מחמד נפשנו

חלף ועבר מאתנו נזר ועטרת ראשנו

ועת שכנת פה עלי האדמה

מה רב טוב פעלת עם כל בו נשמה.

הן פה אך גויתך טמון, נפשך בשמי גבוה

לקחת שכרך נקראת השמים למצוא מרגוע

ובין שרפי קודש פורשי כנפים

ישימו נפשך ונשמתך בצרור החיים.

ה"ה הרב המופלג בתו"י החסיד המפורסם מ' נתן נחום בהמנוח מו"ה

אליעזר הלוי, ממשפחת הקדושים הר' אלימלך, ואחיו ר' זושא זצוקלה"ה,

נקרא ר' נתן סצוצינער. נא"ע יום ד' כ"ה אלול תרכ"ז לפ"ק, תנצב"ה.

חיפשתי בכמה מקומות, גם ברשומות ה-JRI, אך עד כה לא הצלחתי לזהות את משפחתו של ר' נתן נחום, ו

האדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק

היום מלאו שבעים שנה להרצחו של האדמור רבי שלמה חנוך רבינוביץ מרדומסק, האדמור שחולל מהפכה תורנית ברחבי פולין, ביסוד רשת הישיבת כתר תורה ראדומסק.

רבי שלמה חנוך נולד בפולין בשנת תרמ"ד, לערך. נשא לאשה את מרת אסתר, בת דודו רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ. עם פטירת אביו, בי"ח חשוון תרע"א, נתמנה לממלא מקומו כאדמו"ר מראדומסק. כאמור, יסד רשת ישיבות תחת השם כתר תורה, הרשת מנתה שלושים ושש ישיבות בכל רחבי פולין. מקום מגוריו של רבי שלמה חנוך היה בעיר סוסנוביץ שבפולין.

האדמו"ר רבי שלמה חנוך רבינוביץ מראדומסק עם מלוויו בקריניצא תרצג

בהגיע עת מצוק, בימי המלחמה העולמית, ניסו חסידיו לארגן לו נתיב הימלטות דרך איטליה, אך הוא סירב ואמר, "רצוני להיות עם כל היהודים". ואכן, הסתתר בגטו וורשה אצל אחד מחסידיו, עד אשר ביום השבת י"ח אב תש"ב, התפרצו חיילים גרמנים לבית מסתורו, וציווהו לרדת לרחוב עם בני משפחתו, אך הוא סירב ואמר, רצוני למות בביתי ולא באשפתות שדה, ומיד ירו הגרמנים מטח קטלני של יריות שפגע בו, ברעייתו, בבתו ובחתנו. הי"ד. יהודי העיר עוד הספיקו להביאו לקבורה בבית הקברות בוורשא ובכך הושם הקץ על שושלת אדמורי ראדומסק.

דברי תורתו של רבי שלמה חנוך כונסו על ידי ר' יחזקאל בעסער, ונדפסו בספר תחת השם 'שבחי כהן', עם מעט מחידושיו של חתנו ר' משה דוד. ועוד תשובות אל רבי שלמה חנוך נמצאים בספרי השותים מגדולי דורו.

צאצאיו:

בת אחת היתה לו לרבי שלמה חנוך, מרת רייזל, היא נישאה לשאר בשרה רבי דוד משה רבינוביץ הי"ד, בן האדמו"ר רבי נתן נחום מקרימילוב.

הרב הקדוש רבי ישע'הלה מקרעסטיר

במאמר הקודם כתבנו אודות רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין שמלאו שבעים שנה לפטירתו. והזכרנו שהוא היה חתנו של הרב הקדוש רבי ישעיהו קרעסטירער, הלא הוא רבי ישעיהו שטיינר מקרעסטיר. ובזאת נכתוב את תולדותיו.

רבי ישעיהו נולד בשנת תרי"א, בעיר זבארוב ההונגרית, בשנת תרי"ד נתייתם מאביו ר' משה, ואמו הענטשא מרים גדלתו לבדה עד הגיעו לגיל שתים עשרה, אז נסע לליסקא ללמוד תורה מפי הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, שהיו עמו בקרבת משפחה. כבר בבחרותו הוכר כצדיק נשגב. ביום ו' עש"ק תזריע ד' ניסן תרל"ה נשא לאשה את מרת שרה בת רבי יצחק יונה ווינשטוק מהעיר מאד, וקבע מושבו בעיר קרעסטיר, [כיום העיר נקראת, Bodrogkeresztur]. ר' ישעיהו היה נוסע אל הרבה מצדיקי דורו, בהם הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדארג. ועוד.

נתפרסם כבעל מופת גדול, ויקר פרסומו כיום נודע בשל מעשים שהיו, שבזכות ברכתו, עכברים יצאו מאסמים של חיטים של יהודים אחרי נזקים גדולים שגרמו, ופעם אחרת אחרי ברכתו עכברים אכלו תיק תביעה שהיה תלוי ועומד בבית משפט נגד אחד מחסידיו. אחר פטירתו נפוץ המנהג עד ימינו [והשמועה אומרת שכך הוא על פי הוראתו] להשתמש בתמונתו על מנת להבריח עכברים.

רבי ישעיהו נפטר בהיותו בן שבעים ושלש שנה, יום ג' אייר תרפ"ה. ואשתו מרת שרה, נפטרה כ"ב תמוז תרפ"ב.

תולדותיו של רבי ישעיהו נדפסו כמה פעמים, בראשונה חיבר תלמידו ר' משה יוסף גינצלר, ספר בשם 'מי באר ישעיהו', ונדפס טארנא תרפ"ח (ובשנת תרפט הדפיס שם את הספר ביידיש בשם 'חזון ישעיהו'). לאחר מכן נדפס בשנית, ירושלים תשי"ז, על ידי שאר בשרו ר' שלמה זאב פרידלנדר. ולאחר מכן נדפס שוב. בשנת תשכ"ה הדפיס ר' שלמה זאב, ספר נוסף בשם 'בית אבות', ובו סיפורים על כל שושלת רבני קרעסטיר. ולאחרונה נדפס ספר נוסף, 'הצדיק ר' ישעה'לה מקערעסטיר' ירושלים תשנו, ישראל יעקב וידבסקי.

ואלו הם צאצאיו של רבי ישעיה,
א. בנו ממלא מקומו, הוא הרה"ק רבי אברהם שטיינר, נולד בשנת תרמ"ג לערך, נשא את מרת בלומה יהודית בת רבי מיכאל זשירקער, ברם לא זמן רב מילא את מקום אביו, כי פחות משנתיים לאחר הסתלקות אביו, נפטר גם רבי אברהם ביום ח"י אדר ראשון תרפ"ז. בנים לא היו לו לר' אברהם כי אם בנות ואלו הן, 1. מרת רבקה צירל אשת רבי מאיר יוסף רובין מקרעסטיר הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. 2. מרת מלכה אשת רבי נפתלי גראס. 3. מרת הענטשא מרים אשת רבי מנחם מנדל כהנא אדמו"ר בהומנא, בנו של האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מספינקא. נהרגו עם ילדיהם בשנת תש"ב במחנה חלמנאו הי"ד.
ב. מרת קריינטשא אשת ר' שמואל גראס מקראלי, נהרגו י' סיון תש"ד הי"ד. ג. מרת רבקה פייגא אשת ר' ראובן חיים קליין אב"ד סוגינא הי"ד. ד. מרת רחל אשת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אודותיו הארכנו במאמר הקודם.

רבי ישראל אלטר אברהם לנדא אב"ד עדעלין

מחר ימלאו שבעים שנה לפטירתו של רבי ישראל אברהם אלטר לאנדא אב"ד עדעלין. 
ר' ישראל אברהם נולד בעיר וואלאווא בערך תרמ"ד, בבחרותו למד אצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד בסאטמר. בהיותו כבן י"ח נשא לאשה את מרת רחל בת הרב הקדוש רבי ישעיה מקרעסטירר, וגר סמוך אצל חותנו בקרעסטיר. אחר כשמונה עשרה שנה, נזדמן שם האדמו"ר רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב, ובראותו את רבי ישראל אברהם, ציוה עליו לקבל על עצמו משרת רבנות כעבור ששה חדשים, ובמלאות הימים הללו, באו אליו אנשי ק"ק עדעלין וביקשוהו לבוא להיות עטרה לראשם ולכהן כרב בעירם, והוא נאמן לציוויו של הרבי, נענה לבקשתם. בעדעלין החזיק ר' ישראל אברהם ישיבה לבחורים, בה למדו למעלה מחמישים תלמידים, ובמהלך השנים למדו בישיבה מאות בחורים, שגדלו תחת השגחתו והיו לתלמידי חכמים גדולים. אחדים מהם שמרו עמו על קשר הלכתי, ותשובות אליהם מופיעים בשו"ת שלו.

רבי ישראל אברהם אלטר לנדא

 מתורתו ופסקיו נדפסו כמה ספרים, שו"ת 'בית ישראל', 'חידושי מהריא"א', 'חתן ישעיהו' על התורה, 'פרקי מהריא"א', ועוד מכתביו עודם ספונים בכתב יד ולא נדפסו. נתן הסכמה בשנת תרפ"ז על הדפסת הספר 'מדרש ריב"ש טוב'. כאמור, רבי ישראל אברהם נפטר ביום י"ב שבט תש"ב, והובא למנוחות בעירו עדעלין. ידיעה על פטירתו פורסמה בהנשר שנה עשירית.

אשתו מרת רחל, נהרגה בידי הנאצים בימי המלחמה, ביום כ"ו סיון תש"ד. הי"ד.

     וזה יחוס משפחתו

אביו, רבי [חיים] שלום לנדא דומ"ץ וואלאווע, היה גאון וצדיק חסיד מפורסם, כיהן כדיין למעלה מארבעים שנה, חתום פרענומעראנטן על ספר צפנת פענח חדש, שחיבר ר' יוסף מפרעמישלא, לבוב תר"ן. תשובה אליו נדפסה מהמהרש"ם מברעזאן בספרו גלוי דעת על הלכות טריפות, וכן בשו"ת זכרון יהודה [גרינוולד] מהדורא תניינא סימן קצט. ואף בנו ר' משה צבי הביא בספריו דברי תורה בשמו. ופעם אחת הוא כותב, בספרו 'מבשר שלום', "שמעתי מאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי מה"ו שלום לאנדא מוואלאווע שליט"א בשם מרן הקדוש אור עולם מהר"ש מבעלזא זכיתו[!] י"ע". רבי שלום נפטר ביום ט"ו באב תרפ"ד. זוגתו מרת אידל למשפחת שטיינברג נפטרה י"ב תשרי תרצ"א.

צאצאיו: א. רבי בנימין זאב לנדא אב"ד מיהאלי, נולד בשנת תרנ"ג, למד אצל בעל ערוגת הבושם, נשא לאשה את מרת טויבא בת רבי שלום קרויז אב"ד לעגעני-מיהאלי, [חתן רבי יהושע ברוך רייניץ], כאשר נפטר חותנו בשנת תרע"ה, מילא ר' בנימין זאב את מקומו כאב"ד מיהאלי, עד ליום בו נשלח לאושוויץ כ"ז אייר תש"ד, ושם נהרג. הי"ד. בניו, רבי נפתלי לנדא דומ"צ חוסט, חתן ר' יעקב הכהן פרידמן דומ"ץ שם. ורבי יהושע ברוך לנדא בעהמ"ח 'הגיון לבי'. ב. רבי משה צבי לנדא דומ"צ קליינווארדיין, נשא לאשה את מרת בילא בת רבי נפתלי שרייבר דומ"צ שם ומחבר 'מעטה נפתלי' על התורה, ר' משה צבי חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה, 'כבוד מלכים' 'מבשר שלום', ועוד, נפטר ב' דחול המעוד פסח תש"א. ג. רבי ישראל אלטר אברהם לנדא דידן. ד. מרת פרימא אשת רבי אברהם טייכמאן הי"ד. ה. מרת צפורה הי"ד אשת רבי שמואל טייכמאן נפטר כ"ח אב תשי"ג.

אביו, רבי נפתלי דוב לנדא, זוגתו מרת חיה פרומט למשפחת ליבר. בספר שלחן מלכים, מנכדו ר' משה צבי לנדא, כותב [סי' ט'], "ומזקני הה"ג המפורסם מה' נפתלי דוב לאנדא מוואלאווא זצ"ל שמעתי, כי בימי הקדוש מלובלין זי"ע היו נוהגין אנשי מעשה, לשלוח טלית החתן קודם הנישואין להקדוש זי"ע שיגיד ברוח קדשו, אם אין בו חשש שעטנז, וכן נשלח הטלית של חמיו אבי זקנתי הה"ג החסיד המפורסים ברב טובו וצדקת פזרונו מה"ו אהרן מתתיהו ליבער זצ"ל להקדוש הנ"ל. ומאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי שמעתי שכאשר הביאו האבריקאנטעין מקלימאייא טלית של מצוה הנעשה תחת השגחתם לקדוש ה' מכובד מו"ה יצחק אייזיק מזידיטשויב זי"ע קיבל מידם והתפלל בהם בשבת קודש ואמר..."

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.

במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.

נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.

גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.

הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.

מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?

כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.

זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.

אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.

ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.

וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.

לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.