האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.

רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 

תמונה מימי צעירותו של הרבי

הרבי עם בנו

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 

הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.

זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

האדמו"ר מסאדיגורא זכר צדיק לברכה

בבני ברק נפטר הבוקר כבוד קדושת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא זקן אדמורי רוז'ין, בן שמונים וחמש היה בפטירתו.
האדמו"ר נולד בעיר וינה בירת אוסטריה, בסוף שנת תרפ"ח, אחר המלחמה נישא למרת צפורה בתו של רבי יוסף אריה פלדמן [להלן, בתחתית הרשימה, הבאתי גם את עץ המשפחה שלו, המשתרע לגדולי עולם, ובהם המהר"ם שיק].
זמן מה גר האדמו"ר באמריקה, בתחילה גר שם גם אביו, אך גם לאחר שאביו עלה, הוא נשאר שם וכיהן כרב לקהילת חסידי סדיגורא באמריקה. לאחר פטירת אביו, בשנת תשל"ט מונה לממלא מקומו, והנהיג את עדתו שנים רבות בתל אביב, עד שלפני מספר שנים, עבר לבני ברק, שם כאמור נפטר הבוקר, י"ט טבת תשע"ג.
מדברי תורתו ואמרות קדשו של האדמו"ר, נדפסו הספרים 'עקבי אבירים'.

האדמו"ר מסדיגורא, tog

האדמו"ר זצ"ל, היה בן אחר בן עד למגיד ממעזריטש, וזה סדר יחוסו,

• אביו, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא נפטר כ"ט ניסן תשל"ט. זוגתו מרת מירה רייזל לבית העשל, נפטרה ד' אדר תשמ"ב.
• אביו, האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורא נפטר י"ט תשרי תרע"ג. זוגתו מרת שרה שיינדיל רויזא נפטרה י"ב אב תשי"ח באמריקה.
• אביו, האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא, נפטר שם י"ג תשרי תרס"ז. זוגתו מרת אסתר, נפטרה צעירה ה' טבת תרמ"א.
• אביו, האדמו"ר רבי.אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא, נפטר י"א אלול תרמ"ג בסדיגורא. זוגתו מרת מרים לבית פרלוב, נפטרה לפני שנת תר"מ.
• אביו, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.
• אביו, הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהביטש.
• אביו, רבי אברהם המלאך.
• אביו, המגיד ממעזריטש.

ומעלה בקודש.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא

היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.

רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא

אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.

וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:

אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.

אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ

היום מלאו ארבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניטץ, שנפטר בניו יורק בט"ז תמוז תשכ"ז. ואלו תולדותיו,

האדמור מקופיטשניץ עם בנו

נולד ד' אייר תרמ"ח בהוסיאטין, נקרא על שם זקינו האדמו"ר בעל האור יהושע. בשנת תרנ"ד עבר אביו לקופישניץ, באלול תרס"ו [או תרס"ט] נישא לבת דודו כדלהלן, וגר שנים מספר סמוך אצל חותנו בוורשא, בתקופת המלחמה העולמית הראשונה עבר עם אביו לוינה, כמרבית אדמורי בית רוזין. לאחר שנפטר אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר לכהן כממלא מקומו כאדמו"ר מקופישניץ. זמן קצר לאחר מכן עבר לניו יורק, שם הקים את בית מדרשו, והיה לאחר מראשי המדברים ביהדות החרדית בארצות הברית. פעל רבות למען הכלל בנושאים שונים, ואף לטובת למען החינוך העצמאי בארץ הקודש.

נפטר ביום ט"ז תמוז תשכ"ז, בניו יורק והובא לקבורה בארץ ישראל, בעיר הקודש טבריה. רעייתו מרת שרה ברכה נפטרה כ' תמוז תשי"ד.

וזה סדר יחוסו,

אביו האדמור רבי יצחק מאיר העשל מקופישניץ, נולד כ"א כסלו תרכ"ב, לאחר פטירת אביו נשא לאשה את מרת גיטל בת דודו זקינו הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, בן רבי ישראל מרוזין. על פי הוראת אביו חורגו הרה"ק רד"מ מצ'ורטקוב, כיהן כאדמו"ר בקופישניץ, לאחר שנפטר חותנו בשנת תרנ"ד, עד לפטירתו בראש השנה תרצ"ו, ומקום מנוחתו בוינה הבירה.

אביו, האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז, נולד בשנת תקצ"ב בסאווראן, נשא לאשה את מרת לאה רחל בת האדמו"ר רבי שלום יוסף מסאדיגורא, בן רבי ישראל מרוזין, כיהן כאדמו"ר במעזיבוז החל משנת תרכ"ה, נפטר י"ט תשרי תרמ"א ומנוחתו כבוד בקאמינקא,

עץ המשפחה של ר' מנחם נחום רבינוביץ מחיפה בעהמ"ח מחשבת נחום

האדמו"ר ר' מנחם נחום רבינוביץ, אב"ד חיפה, ומלפנים ראש ישיבת קוידינוב בברנוביץ.
בהיותו בחוץ לארץ סירב לכתר האדמורות, ולכסא הרבנות, אך בהיותו בארץ, נתעלה וישב על כס הדיינות.

נולד בכ"ז אדר תרמ"ז לאביו ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, ולאמו שיינה פערל . אילן היוחסין שלו משתרג ועולה לרבים רבים מראשוני החסידות, הן מצד אביו הן מצד אמו, והן מצד חותנו, כדלהלן.
בית אביו, שהיה רב העיר, ואדמו"ר, היווה את החממה המתאימה לגידול תורני שכמותו, עוד בעודו צעיר עמד בקשרי שו"ת עם רבני דורו, וביניהם, בעל 'דברי מלכיאל' שהשיב לו בכבוד.

בשנת תרס"ז נשא לאשה את רעייתו מרת הדסה אסתר, היא היתה בתו של האדמו"ר ר' יוסף פרלוב מקוידינוב. הדסה אסתר נפטרה י"ז סיון תשל"ה, ונטמנה בהר הזיתים.

לאחר נישואיו הטיל עליו חותנו לעמוד בראשות ישיבת 'תומכי צדק' של חסידי קוידינוב בעיר ברנוביץ, תחת הנהלת חותנו. בראשות הישיבה עמד שבע שנים, עד ימי המלחמה העולמית הא', אז ברחה כל הישיבה למינסק, מפאת הקרבות. ור' נחום אף הוא הגיע למינסק. באותה עת, נפטר חותנו ר' יוסף, וחסידיו ותלמידיו ביקשו מר' נחום כי יאות ליטול על עצמו את עטרת האדמורות, ולהמשיך את שושלת קוידינוב, אך הוא סירב. בדעתו היה לשוב אל בית אביו.

באותם ימי מלחמה בעיר מינסק, פגש ר' נחום ברבנים גדולי תורה רבים, שאף הם עזבו את עירם מחמת המלחמה, ר' נחום נסמך להוראה מכמה מהרבנים, ובראשם, הסמיכה מר' חיים מבריסק, הסמיכה שנכתבה על ידי בנו הגרי"ז, כוללת בתוכה שבחים רבים אודות ר' נחום, ומתארת אותו 'מגזע היחס'. הסמיכה נתנה בט"ו בשבט תרע"ו.

ממינסק, שם פעמיו אל בית אביו שקבע את מושבו לאחר המלחמה בעיר וואזניסענסק בדרום אוקראינה. שש שנים שהה שם בצל אביו, והיה יד ימינו בהנהגת העיר. לכשנפטר אביו, באייר תרפ"ב, נתמנה מיד לממלא מקומו, כרב העיר. אך גם עתה, התחמק ר' נחום, ובראש השנה של שנת תרפ"ג, שלח להודיע בכל בתי הכנסת כי התפטר מהרבנות, אך דאג להביא רב אחר במקומו.

כעבור כמה שנים, כשהקומניזם הצר את צעדי היהודים בוזניסנסק, עבר לאודסה ושהה שם כמה שניםבדרכו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד, עלה על אניה שהפליגה לארץ הקודש.

משמים נחתה האניה בנמל חיפה ביום שישי ר"ח אדר, ומכיוון שלא היה סיפק בידו ליסוע אל מחוץ לעיר, לכיוון ירושלים או עיר אחרת, נאלצו לשבות בחיפה, והיכירוהו תושבי העיר, ולמחרת השבת, ביום ראשון, הציעו לו את משרת הרבנות בהדר הכרמל. לימים, נתמנה גם לדיין, כשהוקם בית הדין בעיר, ונתמחה במיוחד בנושאי 'אבן העזר', כיהן כאב"ד עד לפטירתו, ביום כ"ג אדר ב' תשי"ט.

ספרו מחשבת נחום, 'אוסף מאמרי אגדה וחסידות כסדר הפרשיות והמועדים ושרידי חידושי ש"ס ופוסקים', בשילוב מאמרי קודש מחותנו הרה"ק מקודינוב. בהוצאת מכון שפתי צדיקים שעל ידי מרכז תורני אוהב ישראל. ירושלים תשמ"ח, ובהוצאה שניה תשס"ד.

צאצאיו:

• ר' פנחס יוסף רבינוביץ, נפטר ח' אדר ב' תשס"ג. היה חתנו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.
  
• ר' נח יצחק יואל רבינוביץ, נפטר י"ט כסלו תשנ"ח.
• מרת חנה (נפטרה כ"ז אייר תשס"ב) אשת ר' אריה לייה פרלשטיין נפטר י"א אב תשד"מ.
• מרת חיה שפרה אשת ר' גד הכהן רובינשטיין. [נכדתם, רחל שבו נהרגה על קידוש ה', עם שלשה מילדיה בישוב איתמר, בי' תמוז תשס"ב].
• מרת שרה טריינה (נפטרה ד' שבט תשל"ב) אשת ש"ב ר' יצחק מאיר העשל ממעזיבוז' נפטר י"ט אב תשמ"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
• היו עוד שלשה ילדים שנפטרו צעירים.
  

יחוסו

מצד אביו
אביו, ר' פחנס רבינוביץ מקנטקוזבה בעהמ"ח עבודת יצחק עה"ת בכת"י (תרכ"א - כ"ו אייר תרפ"ב), ב"ר יצחק יואל רבינוביץ מקנטקוזבה (ת"ר - כ"ד תמוז תרמ"ה), ב"ר גדליה אהרן מסוקלובקה בעהמ"ח חן אהרן ( - ט"ו שבט תרל"ח), ב"ר יצחק יואל מליניץ ( - כ"ה חשוון תקפ"ח), בן הרה"ק ר' גדליה מליניץ בעהמ"ח תשואות חן ( - ה' חנוכה תקס"ה), ב"ר יצחק מו"צ בפולנאה.

ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, נשא לאשה את שיינא פעריל (נפטרה ו' טבת תש"ג) בת ר' מרדכי דובער שניאורסון מטאמשפול (נפטר ט"ז ניסן תר"פ, אשתו נכדת ר' לוי יצחק מברדיטשוב), בן ר' מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (אשתו נכדת טשרנוביל ור' אהרן מקרלין), בן הרה"ק ר' דובער שניאורסון האדמור האמצעי מליובאויטש (נפטר ט' כסלו תקפ"ח) בנו של בעל התניא.

ר' יצחק יואל רבינוביץ מקנטזקובה, נשא לאשה את חיה שרה (נולדה בשמחת תורה תקצ"ט, נפטרה ט"ו בשבט תרס"ו) בת ר' משולם זוסיא העשל מזינקוב (נפטר ג' אלול תרכ"ד) ב"ר יצחק מאיר מזינקוב (נפטר א' אדר תרט"ו) בנו של האוהב ישראל מאפטא.

ר' גדליה אהרן מסוקולובקה, נשא לאשה את מרת ביילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא ( - ה' אדר תרכ"ד), ב"ר משה שפירא מסלאוויטא (נפטר ט' כסלו ת"ר, ואשתו היתה אחות של ר' גדליה מליניץ הנ"ל), בנו של הרה"ק ר' פנחס מקוריץ.

ר' יצחק יואל מליניץ חתן ר' יעקב מלברטוב.

מצד חותנו
ר' יוסף פרלוב מקוידינוב השתייך לשושלת אדמורי קוידינוב שיחוסה משתרג ועולה עד ר' מרדכי מלעכאוויטש ואדמורי בית קרלין, ר' אשר מסטולין ור' שלמה מקרלין. מדברי תורתו של ר' יוסף הובאו בספר מחשבת נחום הנ"ל. ר' יוסף נולד בשנת תרי"ד, ועמד בראשות הישיבה הגדולה בקוידינוב, הוא נפטר בכ"ו כסלו תרע"ו.

ר' יוסף היה בנו של האדמו"ר ר' אהרן פרלוב מקוידינוב (תקצ"ט - כ"ו אלול תרנ"ז, דברי תורתו בספר זכר צדיק), בן ר' ברוך מרדכי פרלוב מקוידינוב (תקע"ח - בדר"ה תרל"א), ב"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב (תקנ"ז - י"ז אב תרכ"ב), ב"ר אהרן מלעכאוויטש (נפטר ג' שבט תקס"ו), בנו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש (תק"ב - י"ג שבט תק"ע).

ר' יוסף פרלוב, היה חתן דודו זקינו, ר' נח פרלוב מהורודישץ (היה אדמו"ר משנת תרכ"ב עוד בחיי אביו, בעיר הורודישץ הסמוכה לנובהרדוק, נפטר עשרה בטבת תרס"ד), בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב, וחתן ר' מרדכי מאוסטילא, נכד הרה"ק ר' מרדכי מנעסכיז.

ר' אהרן פרלוב מקוידינוב, היה חתן דודו ר' דב משה פרלוב בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב.

ר' ברוך מרדכי פרלוב, היה חתן ר' שלום מאוזדא.

ר' שלמה חיים פרלוב, היה חתן ר' דב משה חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקארלין.

ר' אהרן מלעכאוויטש היה חתן הרה"ק ר' אשר פרלוב מסטולין.