האם ידוע כיצד היא קרבת המשפחה בין שני הרבנים הנ"ל?
"אני נולדתי בחודש טבת שנת תקמ"ז, וישראל הוליד בן לפרט! שילם בן ישראל בן יואל מאשתו רבקה בת ר' יצחק אייזיק זצ"ל בן אלחנן מענדל בן יוסף יוזל כ"ץ! שילם בן חיה בת הקדוש ר' שילם מאשתו אסתר בת ר' שמואל ש"ץ דקינגשבארג, הקדוש ר' שילם הנ"ל הוא בן ר' שמואל מאמדור, וגיסו הוא הקדוש ר' יצחק אייזיק אבי אמו של ר"י אייזיק הרב דוואלקאוויסק, אשר הני תרי גיסי ר' שילם ור' אייזיק הנ"ל נשבעו יחד בשובם מנסיון החתן מ' משה בעל אחות אמי מרת לאה ז"ל..."
ר"י אייזיק הרב דוואלקאוויסק הנזכר בדבריו, הוא כפי הנראה ר' אייזיק חבר, המפורסם בספרו בנין עולם, שכיהן לאחר מכן כרב בסובאלק.
האם ידוע כיצד היו גיסים ר' יצחק אייזיק הקדוש ור' שילם הקדוש?
האם ידועים עוד פרטים על יחוסו של ר' אייזיק חבר? ומי היה חותנו?
על פי מסורת בני משפחתו, הוא היה מצאצאי האוהב ישראל מאפטא והיהודי הקדוש מפשיסחא.
האם יש מי שיודע כיצד?
חותנו של ר' יחזקאל טאוב היה ר' משה מדוואהרט.
האם ידוע מי היה אבי אמו של בעל הדברי ישראל?
האם ידוע עוד אודות חותנו של ר' יחזקאל מקוזמיר? האם הוא ר' משה נחמיה הכהן ששימש כאב"ד דוואהרט?
זכתה משפחת הומינר, וצאצאיה משמרים את תולדותיה ותולדות בני המשפחה, והחומר נגיש לכל באתר האינטרנט על המשפחה.
אחד המיוחד שבין צאצאי המשפחה, הוא הרב הצדיק ר' שמואל הומינר, בעהמ"ח עבד המלך, ועוד ספרים רבים.
ר' שמואל נולד בירושלים כ"ה תשרי תרע"ד, את תורתו קנה בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. בשנת ת"ש הוציא לאור את ספרו הראשון 'עקרי דינים' וקבל עליו הסכמה נלהבת מרבו הגאון ר' איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים, וכך הוא כותב עליו [בעודו אברך צעיר בן עשרים ושש]: "הרב הגדול חריף ובקי, מצוין ביראת שמים ובמדות נעלות, מורינו הרב שמואל הומינער נרו יאיר, ממצויני ישיבת עץ חיים". התפרסם מאד במידותיו הנפלאות, ובפרט במדת הבטחון. המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין קרא עליו 'עובד ד' באמת'. נפטר י"ט סיון תשל"ז ומנוחתו כבוד על הר הזיתים. בכתב העת 'מוריה' הקדישו את גליון מג לזכרו, נדפסו שם מאמרים לזכרו, ומתורותיו.
אביו ר' מרדכי זאב הומינר, אף הוא יליד ירושלים, עיר הקודש, בה נולד בשנת תרמ"ו. נשא לאשה את מרת חיה ראשה לבית ריבלין. היה מחכמי ורבני ישיבת עץ חיים, ושימש כאחד הבוחנים בת"ת. היה עמל בתורה בהתמדה כל ימיו, ובקי בבלי וירושלמי וכל המדרשים. נפטר ז' תמוז בשנת תש"ח, לאחר מחלה קשה. השאיר אחריו כתב יד 'מבן שמואל', חידושים בהלכה ובאגדה, נדפס על ידי צאצאיו לאחר פטירתו. נכתב עליו בלוח ירושלים, לשנת תש"י, ובתבונה כרך ח.
אביו, ר' שמואל מיכל הומינר, נולד בעיר ברעזין שברוסיה, עיקר תורתו קנה מפי אביו. לאחר שאביו נפטר, עלה לארץ ישראל בשנת תרל"א, יחד עם רעייתו, מרת בריינה רבקה לבית זלדוביץ. בעלותו, הביא עמו למעלה מאלף ספרים מירושת אביו. ספרייתו היתה מהגדולות שבירושלים. נחשב לאחד ממקורבי המהרי"ל דיסקין, ותמך רבות במפעליו. מראשוני שכונת מאה שערים, ונדב שני ספרי תורה לבית הכנסת הגדול שבשכונה. נפטר ח' סיון תרס"ז בירושלים.
אביו ר' ישעיהו אב"ד ברעזין, נולד בשנת תקע"ט בברעזין, בהיותו כבן עשרים ושלש כבר נתמנה לרב בעיר ברעזין.מוצאו מהעיר איהומען הסמוכה, ועל כן נקרא שמו הומינר. נפטר בערב שבת קודש, ט"ו סיון תרכ"ח בעיר קניגסברג, בשהותו שם לצרכי מרפא. נספד בספר 'דבר בעתו', לר' אברהם צדוק בוגין. גיסו ר' מנחם שלמה גארדין הדפיס ממנו כמה תשובות, בספרו 'מנחם שלמה' (שצ'צ'ין תר"כ). רעייתו מרת בלהה לבית גארדאן.
אביו, ר' מרדכי דיין ואב"ד דק"ק מינסק, כארבעים שנה שימש שם כדיין, בימי הגאונים הגדולים דשם, הראב"ד ר' משה שמואל פינס, ר' גרשון תנחום ביליצקי, ועוד. חיבר שני ספרים 'באר היטב' ו'עומקא דדינא', שניהם לא נדפסו, ונשרפו בשריפה גדולה שהיתה בעיר מינסק, וחבל על דאבדין.
אביו, ר' ברוך פרנס חודש בק"ק מינסק.
על פי מה שכתב אחד הצאצאים, ר' חיים הומינר, בספר 'רבי שמואל ורעייתו בריינה רבקה הומינר', הרי שיחוס אבותם עולה עד רבי יהודה אשכנזי דיין בטיקטין, בעל הבאר היטב על השלחן ערוך. אמנם, יש צאצאים הטוענים, שזו השערה בטעות שאין לה על מה להתבסס.
מרת בילה הנזכרת לעיל, אשת ר' ישעיה הומינר אב"ד ברעזין, היתה בתו של ר' אליהו גארדאן, מהעיר מינסק. ר' אליהו נפטר צעיר לימים בשנת תר"י, ורעייתו מרת ראדיל לבית עפשטיין, עלתה לירושלים בשנת תרט"ז, בירושלים נתפרסמה בצדקותיה המרובות, ונפטרה כ"ג טבת תרכ"ו בעיה"ק ירושלים. ר' אליהו גורדון היה בן ר' חיים שנפטר בשנת תר"ו, ב"ר יחיאל מיכל.
מרת חיה ראשה הנזכרת לעיל, היתה בתו של ר' זלמן חיים ריבלין בן ר' אברהם בנימין ריבלין בנו של ר' משה מגיד ריבלין.
מרת בריינה רבקה הנזכרת לעיל, אשת ר' שמואל מיכל הומינר, היתה בתו של ר' דוד הלוי זלדוביץ. מחסידי לובאוויטש. ממשפחת הגבירים הנודעים האחים זלדוביץ ממינסק, שתמכו רבות בעולם התורה.
בחוברת 'זרע קודש מצבתה' אודות ר' שמואל מיכל הומינר, נכתב בעמוד 14 אודות ר' דוד, שהיה מקרובי משפחת אמו של אדמור הריי"צ מלובאוויטש – ר' יוסף יצחק שניאורסון. חפשתי ובדקתי מכל הצדדים, כיצד ישנה שייכות בין משפחת אמו של הריי"צ. והצד הכי קרוב שמצאתי הוא כדלהלן:
אמו של הרבי ריי"צ היתה מרת שטערנא שרה, אשתו של הרש"ב מלובאוויטש, היתה בת ר' יוסף יצחק שניאורסון, אשר הוא ורעייתו היו נכדי האדמור האמצעי מלובאוויטש.
בספר היחס של משפחת ריבלין, מוזכר ר' זלמן ריבלין ב"ר אליהו יוסף פלאטקעס, שהיה מחשובי חב"ד, מוזכרים לו כמה וכמה צאצאים.
במס' 168 רשום שהיתה לו בת בשם ראשע אשת [ ] זעלדוביץ מברעזין. זה אכן נראה מתאים למה שידוע לנו עד כה אודות ר' דוד זלדוביץ.
ובמס' 171 שם, נזכרת עוד בת אחת לר' זלמן ריבלין והיא מרת [ ] אשת הרה"ק מנחם נחום מניעזין, בן האדמור האמצעי רבי בער.
אמנם, על פי הנכתב בספר הצאצאים של בעל התניא, עמוד 99, ר' מנחם נחום שניאורסון מניעזין, בזיווג ראשון אכן נשא לאשה את בת ר' זלמן ריבלין, ובזיווגו השני היה חתן גיסו ר' יעקב ישראל טברסקי.
נותר לנו לברר אם כן, האם זלדוביץ חתנו של ר' זלמן ריבלין בר אליהו יוסף פלאטקעס, הוא אכן קשור לר' דוד זלדוביץ חותנו של ר' שמואל מיכל הומינר. ואם זה אכן הקשר היחידי למשפחת הריי"צ מליובאוויטש, או שהיה קשר יותר קרוב.
אמנם, בשנים יותר מאוחרות, חזר שוב הקשר
ר' שמואל הומינר דנן, נשא לאשה בזיווגו הראשון, את בת ר' פסח מרגולין (חתן ר' ראובן הכהן קובלסקי הנזכר אצלנו בעבר), ובזיווגו השני נשא לאשה את מרת רינה דבורה בת ר' אליהו מיכל הלפרין, מצאצאי בעל התניא.
משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש – היחוס מצד אמו
במאמר זה – האחרון בסדרת המאמרים ליחוס הגאון ר' שלמה זלמן מייזליש בעל שלחן שלמה - נתמקד ביחוסו מצד אמו.
גם כאן, המקור הראשון העומד לרשותנו, הוא בכתביו של ר' משה אליעזר בילינסון, ונצטט כאן מה שכתב, בהקדמה לספר זכרון למשה.
"הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מיילזיש, חתן הגאון מו"ה צבי הירש, בן הגאון מו"ה גרשון מק' פראג, בן הגאון מו"ה נפתלי הירץ, בן הגאון מו"ה צבי הירש מק' פראג, חתן הגאון בעל תוספות יום טוב, ומגזע הגאון רבנו גרשון מאור הגולה ז"ל".
ממנו העתיקו רבים, כך למשל בספר 'נאד של דמעות',
"הגאון מו"ה לייב מירקעס ממשפחת מייזלעס חתן הרב המאוה"ג מו"ה צבי הירש אב"ד בכמה קהילות במדינת זאמיט, בן הגאון מו"ה גרשון מפראג בהרב הגאון מו"ה נפתלי הערץ בהגאון מו"ה הירש פראגער, חתן הגאון בעל תוי"ט".
כאן כבר ידע לפרט, כי ר' צבי הירש, חותנו של ר' לייב מירקעס היה אב"ד בכהמ קהילות במדינת זאמיט.
וכן הוא בספר 'מאמר מרדכי'.
ר' יוסף זוסמנוביץ כותב בספר 'משפט ירושת משרה',
"הגאון מהרי"ל מירקעס חתן הגאון מהור"ר צבי הירש אב"ד במדינת זאמוט, בן הגאון מהור"ר גרשון מפראג, בהגאון מהור"ר נפתלי הערץ, בהגאון ר' הירש פרעגער, חתן הגאון בעל תוס' יו"ט".
עלה לנו כאן, סדר יחוס, מפורט ומושלם, המונה ומפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן מייזליש, עד לרבנו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. דא עקא, שבעל השלחן שלמה עצמו, בפרטו את יחוסו, בהקדמת הספר שלחן שלמה, לא מזכיר כלל שהוא נכד לבעל התוספות יו"ט, וכותב רק: "נין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל".
על פי מגילות היחוסין המובאות לעיל, ר' הירש פראגער, הנזכר בדבריו של בעל השלחן שלמה, הוא זה חתנו של בעל התוס' יום טוב, ומן התימה הוא, כי ייחס עצמו לחתן - הפחות מפורסם, ולא הזכיר כלל לחותנו.
זאת ועוד, בין כל צאצאיו של בעל התוס' יום טוב, ידוע על חתן אחד בשם ר' צבי הירש, והוא ר' צבי הירש מעליש, ב"ר שלום מעליש מקראקא. הוא נפטר צעיר לימים ומעט מדברי תורתו, הובאו בספר 'זרע ברך', שחיבר גיסו – בעל אחותו – ר' ברך ברכיה ב"ר יצחק אייזיק שפירא. בדברי ההקדמה לספר, כותב ר' ברך: "בעוונותינו נפטר לעולמו גיסי בן חמי הישיש הקצין כהר"ר שלום יצ"ו, אב בחכמה ורך בשנים ממולא בתורה ומצוות היה הלא הוא המנוח מהר"ר צבי זלה"ה "הצבי ישראל על במותו חלל". והיה חתן המלך, אדוננו גאוננו מאור הגולה, אב"ד דקהילתנו יצ"ו כבוד הר"ר יום טוב ליפמן סג"ל. ובעו"ה הלך ערירי ואלה תולדותיו מצוות ומעשים טובים. כי יודעים כל באי שער עירנו, כי איש חייל בתורה היה, כתב ביאורים על פוסקים ועל חמשה חומשי תורה, וקרא לו שם בחייו עטרת צבי. ובודאי לבו ראה שאותן דברים, דברי אלוקים חיים, יהיה לו עטרה לראשו, ובמקום בנים שהם עטרה לאבותם. כי העיר ה' את רוח אביו חמי הזקן יצ"ו להעמיד שם המת על נחלתו גם כי היתה השעה דחוקה לו עם כל זה נדבה רוחו ליתן מעזבון המנוח להביא לאור מפשטיו המתוקים שיעלו צמחיו ויזלו בשמיו יאירו פרחיו. זכרה לו אלוקי לטובה והפוך לו האבל מיגון לשמחה". וכן בעל תוס' יו"ט, בהסכמתו כותב, "ויהי היום יום חשכה ואפלה, שהאלוף המרומם חתני יניק וחכים מהר"ר צבי הירש בן הישיש כהר"ר שלום מעליש, הלך לעולמו וחיים לרבנן ולכל ישראל שבק, והניח אחריו קבוצת פשטים בפסוקים ומדרשים ולהקים לו שם בישראל שיהיה לו במקום זרע קודש...".
הרי לנו ברור, כי ר' צבי הירש מעליש חתנו של רבינו יום טוב ליפמאן הלר בעל התויו"ט, נפטר בלא להותיר אחריו צאצאים. וכיצד זה יתכן למנות אחריו בנים ובני בנים? ובשום מקום, לא נזכר שהיה לרבינו התוס' יום טוב, חתן נוסף בשם צבי.
וכבר עמד על ענין זה גם החכם ר"י כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת'.
אמנם, מעניין לציין שישנם משפחות נוספות, המתיחסות כביכול, לר' צבי הירש חתן התוס' יום טוב, כך אדמורי בית זידיטשויב, מיחסים עצמם לר' אלכסנדר מסטבניק בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב.
עוד מצינו, מבני משפחת ברודא, שיחסו עצמם אף הם לשושלת זו, על פי גירסא זו [המופיעה בספר אבות עטרה לבנים] ר' חיים ברודא, בנו של ר' אברהם אב"ד פירליץ ודרשן בפראג, היה חתן ר' גרשון מפראג הנזכר למעלה, בר נפתלי הערץ בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב. מר' חיים ברודא, הנ"ל, נשתלשלה כל משפחת ברודא, המפורסמת, בגלילות ליטא.
והעיר בעל עטרת פז, שודאי שזה אינו אותו ר' גרשון מפראג, שיתכן שהיה מצאצאי בעל תוס' יום טוב, כי היה בשנים יותר מוקדמות, וכן לא שמענו מבני משפחת ברודא שייחסו עצמם כצאצאי בעל תויו"ט.
בספר בן ביתי על תהילים, מר' אליעזר צבי ספרין, [אונגוואר תרפ"ז] בהקדמה, פורט ר' חיים יעקב ספרין, את סדר יחוסם, ומגיע עד לר' צבי חתן התוס' יו"ט, ומעיר לעובדא שזה לא יתכן שזה ר' צבי הירש מעליש, ועל כן הוא משער, כי היו לתוס' יו"ט שני חתנים בשם צבי, האחד הוא ר' צבי מעליש שאכן נפטר בלא בנים. והשני הוא ר' צבי אבי ר' אלכסנדר מסטבניק.
אם אכן, אזי כנראה שהוא גם אבי ר' נפתלי הערץ, וראש השושלת דידן.
אלא, שזה תמוה להוסיף לתוס' יו"ט עוד חתן שלא שמענו עליו משום מקום, שהרי משפחתו של בעל התוס' יו"ט די מתועדת, הן על ידי עצמו בספר מגילת איבה, הן על ידי אחרים. יש פרטים די רבים על צאצאיו, ובאף מקום לא נזכר שהיה לו חתן נוסף בשם ר' צבי, לבד מר' צבי הירש מעליש.
הנראה, שאכן ר' שלמה זלמן מירקש לא התייחס אל התוס' יו"ט, וכל הכותבים כך התבססו על בילינסון. והנה, ישנה מגילת יוחסין נוספת, המתקשרת אל משפחת אמו של ר' שלמה זלמן, אמנם לא מצאצאיו, המגילה נכתבה על ידי ר' גרשון הלוי עפשטיין, ונדפסה על ידי חתן בנו ר' שלמה זלמן שיק, בספרו 'אבן שלמה' ירושלים תרמ"ז, וזה הלשון שם:
"ולהוי ידוע לכם משפחת אבותי, אבי המנוח ר' דוד בן אבי זקיני, המנוח המופלג י"א [ירא אלוקים] מרבים, וזקן יושב בבמ"ד עשרים שנה קודם מותו מו"ה אוש"פ [אורי שרגא פייבל], והוא היה גיסו של הגאון מו"ה יהודה ליב מירקש אבי הגאונים מו"ה שלמה זלמן בעל המחבר שלחן שלמה על א"ח, והשני מו"ה ישראל הרב דק"ק מינסק, והשלישי הגאון מו"ה יהושע, וחתנים הגאונים מו"ה יוסף מירקין שהיה נכד של הגאון המקובל מו"ה נפתלי כהן, והשני הרב המפורסם מו"ה מיכאל בן המחבר פנים מאירות והיה אב"ד דק"ק אייזין שטאט, ואבי זקיני מו"ה אש"פ [אורי שרגא פייבל] היה בן .. אהרן הלוי עפשטיין מק"ק סלוצק ... ואביו של ר' אהרן הנ"ל היה ... מו"ה דוד פראגער ... בן הגאון הגדול המפורסם נפתלי צבי הירש פראגער שנסע לארץ הקדושה, ובעל המחבר שלחן שלמה היה מיחס אותו כמבואר בהקדמת של בעל המחבר שהוא היה ג"כ נכדו, וזקיני מו"ה נפתלי צבי הירש הנ"ל, היה בן הגאון הגדול המפורסם מו"ה שלמה הלוי עפשטיין והי' אב"ד דק"ק טעמססעוו".
א"כ ברור לנו מי הוא ר' הירש פרעגער הנזכר בהקדמת בעל שלחן שלמה, הלא הוא ר' נפתלי צבי הירש הלוי עפשטיין, וברור שלא הוא ר' צבי הירש מפראג, עליו כתבו שהיה חתן התוס' יו"ט, שכן, צאצאיו לא ידועים כלויים, ולא נושאי שם המשפחה עפשטיין. אלא שעדיין לא ידוע לנו כיצד הוא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש.
ממשיך בעל המגילה וכותב:
"ואבי המנוח מו"ה דוד היתה אמו [אשת ר' אורי שרגא פייבל הנ"ל] מרת פערלא שהיתה אחותה של מרת מירקע אשת הגאון מו"ה ליב מירקש הנ"ל וגם היתה אחותה של הרבנית המפורסמת מרת רוזיל שהיתה אמו של הגאון בעל המחבר מו"ה צבי אב"ד דק"ק בראד וכמדומה לי שהיתה ג"כ אמו של אב"ד דק"ק קראקא, והיתה ג"כ אחותה של מרת ביילא אמו של הגאון הנקרא ר' גרשון חסיד, גם היתה לה אחותה מרת פראדקה משקלאב אמו של .. ר' צבי הירש .. והן היו בנות של הרב הגדול מו"ה צבי הירש אב"ד דק"ק ראקאב שהיה בן הרב הגדול מפורסם מו"ה גרשון מק"ק מיר. ור' גרשון הנ"ל היה חתנו של מו"ה איסרלש אב"ד דק"ק מינסק ... ור' גרשון הנ"ל היה מפורסם גדול ובעל מופת גדול והיה נקרא ע"ש ר"ג מאור הגולה שהיה נכדו של בעל מאור הגולה ... ואשת ר' צבי הנ"ל הי' שמה מרת לאה היא היתה בת הרבנית מרת דינה והיא היתה בת הגאון מו"ה צבי הירש פרעגר הנ"ל..."
עלה לנו ברור יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש מצד אמו, בת אחר בת, עד לר' צבי הירש פרעגער.
כותב המגילה, היה ממשפחה הקרובה, וחי בתקופה קרובה יותר לר' לייב מירקש, והיה בקיא היטב בתולדות המשפחה (הדבר ניכר מכתיבתו את שמות הנשים). ובשום מקום לאורך המגילה הזו, לא נזכר כלל, שר' צבי הירש חותנו של ר' לייב מירקש, היה מגזע התויו"ט, ואף בהמשך המגילה, כשמזכיר לתויו"ט בשל ענין אחר, לא מזכיר שהוא מצאצאיו.
