הגאון רבי חיים נאה

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.

רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.

בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.

רבי חיים נאה לעת זקנה

בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.

רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.

זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

• בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
• רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
• הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
• מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
• מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
• מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
• מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

בעל הקדושת יום טוב מסיגעט

היום כ"ט שבט מלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של הגאון רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט, דור רביעי בשושלת הרבנים למשפחת טייטלבוים. לפני שנציג כאן את מגילת היוחסין שלו, נתעכב קמעא בתולדותיו.

רבי חנניה יום טוב, או כפי שכונה בפי כל, ר' ליפא נולד ביום ו' סיון תקצ"ו, לאביו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ולאמו מרת רחל לבית אשכנזי. 

בבחרותו נשא לאשה את מרת רייצא בת האדמו"ר רבי מנשה רובין נכדו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, ממנה לא נולדו לו ילדים, ולאחר כעשרים שנה הפקיד לה גט בבבהיתר מאה רבנים. בשנת תרכ"ד בהיותו פחות מבן שלושים, נתמנה לרבה של העיר טעטש, בה כיהן ברבנות במשך קרוב לעשרים שנה. 

בשנת תרל"ח נשא בשנית אשה, את מרת חנה בת דודו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. בשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של העיר סיגעט, בה כיהן למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ט שבט תרס"ד, לאחר מחלת לב ממושכת. אלפים מיהודי האיזור נהגו בו כאדמו"ר, והעריצו אותו עד למאד. 

מצבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא. ויקי

לאחר פטירתו הדפיסו מדברי תורתו את הספר קדושת יום טוב על התורה ומועדים.

ואלו הם צאצאיו של רבי חנניה יום טוב ליפא:

• רבי חיים צבי טייטלבוים ממלא מקומו כאב"ד סיגעט, בעל העצי חיים, נולד תר"ם, נשא לאשה את מרת ברכה סימה בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, נפטר בצעירותו ו' שבט תרפ"ו. רבים מילדיו נפטרו צעירים, והרבה מצאצאיו נהרגו בשואה. נשארו כמה מהם, והבולט שבהם הוא רבי משה טייטלבוים שכיהן כממלא מקום דודו רבי יואל כאדמו"ר מסאטמאר, ונודע בחיבורו ברך משה.

רבי מאיר כץ אב"ד אמסיטיב

היום מלאו שלש מאות ושבעים שנה, לפטירתו של הגאון רבי מאיר כץ אביו של הש"ך ששימש כאב"ד אמסיטיב שבליטא. בעבר כבר הזכרנו אותו בבלוג, הזכרנו בקצרה את יחוסו, כאשר כתבנו על רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות שהיה מצאצאיו.
מתולדותיו ידענו, כי נולד בעיר פרנקפורט על נהר מיין, שם גרה משפחתו מדורי דורות, ובה כיהן אביו כדיין. בבחרותו, גלה למקום תורה, לעיר קראקא, שם היה אז מרכז התורה הגדול באירופה, ובישיבותיה למד ר' מאיר, מפי המהר"ם מלובלין, ובישיבתו של הסמ"ע. מסופר, כי למד בחברותא, יחד עם הגאון רבי יהושע חריף [שלימים היה בעצמו לאב"ד קראקא, הוא בעהמ"ח מגיני שלמה], והיו לומדים רק גמרא, בלא לעיין במפרשים, ותמיד היה רבי יהושע מכוון לסברת רש"י, ורבי מאיר היה מכוון לסברת בעלי התוספות. (מבוא לספר חבורי לקוטים, ויניציאה תעה).

כפי הנראה, בהיותו בקראקא, נשא לאשה את בתו של הקצין רבי נחום לוקווער, [אודותיה כותב בנה - הש"ך, ביו"ד סי' שכ"ו גבי הלכות חלה, "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה"]. הרב ווקשטיין שיער במאמרו ויתילדו 74, שהיה קרוב למשפחתו של הגאון רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות.

נתפרסם בקרב גדולי הדור, ובספר 'חלקת מחוקק' אה"ע סי' י"ז, הביא תשובה שנשלחה אליו, וכותב עליו, "מאיר עיני חכמים בהלכה ... עמוד התווך אשר בית ישראל נשען עליו". וכן ידידו המגיני שלמה, כותב אליו, "פלפלתא חריפתא, גלי מסתרתא ועמיקתא, הוא ניהו הגאון נר ישראל עמוד הימיני, יושב בשבת תחכמוני, ר"מ ר"ג מוהר"ר מאיר כ"ץ נר"ו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "הנמצא כזה חכם עדיף מנביא וחוזה, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, ה"ה החכם התורני מוכתר בנימוסים כתר תורה וכתר כהונה, היושב ראשונה, בחכמה ובתבונה, נודע ביהודה ובכל עדת מי מנה, ר"מ ר"ג פטיש החזק נר ישראל מוהר"ר מאיר כ"ץ נרו יאיר כאור שבעת הימים". גם בנו הש"ך, סיפר, שאת רוב תורתו קיבל מאביו. כיהן כרב באמסיטיב, ומשם עבר לכהן במאהליב, בה נפטר במהלך שנת ת"ה, ויש אומרים שכיהן גם בדובנא, ונפטר שם ביום ג' כסלו ת"ג, ושם מנוחתו כבוד. אך פיקפקו בדברים אלו.

יחוסו של רבי מאיר,

שער הספר גבורת אנשים דפוס ראשון

המקור הראשון ליחוסו של רבי מאיר מעלה בקודש, נמצא בספר גבורת אנשים אשר נדפס בדעסוי בשנת תנ"ז, והוא מדברי תורתו של רבי מאיר ובנו רבי שבתי כהן - הש"ך. וכך כתוב בשער הספר, "לכו חזו מפעלות בני אדם, מזהב ומפז נחמדים, ממלכת כהנים, יקרים מפנינים, השגות ותמיהות על ראשונים ואחרונים, שחיבר המאור הגאון

צאצאי רבי יעקב מליסא

להשלמת עץ משפחה של הגאון רבי יעקב מליסא נשאר לנו רק לספר על צאצאיו, אחרי שסיפרנו על יחוס אבותיו ועל משפחות נשותיו.

ספר מגילת סתרים שחיבר רבי יעקב מליסא, ונדפס בחייו

בצוואתו, בסעיף ז', כותב רבי יעקב לבניו, מאוד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות. ואכן, מבניו ובני בניו של רבי יעקב כמעט כולם לא כיהנו ברבנות, אמנם חתניו וצאצאיהם כיהנו בקהילות ישראל. ואלו הם צאצאי רבי יעקב.

• רבי מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים, חתן רבי אהרן פרנקל מטרנופול מצאצאי רבינו יונה תאומים בעל הקיקיון דיונה. ר' מרדכי לייב היה גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר לערך, עלה לארץ ישראל ונתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד. צאצאיו: א. רבי משולם זלמן לארבערבוים מו"צ דק"ק זאלקווא, נולד בשנת תק"ץ לערך, זוגתו מרת פייגא בת ר' נחמן וונדר. בעהמ"ח ספר 'דעת ומזימה' על ש"ס ושו"ע מחידושי ר' משולם זלמן דמצ זאלקווא ובנו אברהם. (הבן ר' אברהם נתקבל בתרנ"ח למו"צ על מקום אביו). ב. ר' ראובן לוברבוים בזאלקווא נשא לאשה את מרת איידלה רבקה בת אחיו ר' משולם זלמן. ג. ר' ישראל יעקב שאול לורברבוים, נולד בשנת תקצ"ד לערך, עלה עם אביו כילד, וכל ימיו גר בעיר צפת, נשא לאשה את מרת שרה נכדת הרה"ק ר' שמעון מיערוסלב, עסק רבות ביחוס משפחתו, ואף התכתב על כך עם בני המשפחה שנשארו באירופה, ומכתבו נדפס בראש ספר חידושי הרד"ד. נפטר כ"ח אלול תרמ"ח [או תרנ"ה], נדפסו ממנו מעט חידושי תורה על המנחת חינוך. ד. ר' אליקים געצל לורברבוים.

נשותיו של החוות דעת

אחרי אשר עמדנו על יחוסו הרם של רבי יעקב מליסא, אשר הוא בן אחר בן עד לרבינו החכם צבי, נעבור כדרכנו אל יחוס נשותיו של רבי יעקב. על פי המסופר, היו לו לרבי יעקב שלש נשים, ואת שלושתן נאלץ רבי יעקב לגרש, אולם יש ברשותינו מידע רק על שתים מנשותיו. ואלו הן.

אשת נעוריו של רבי יעקב, היתה כאמור בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב, אשר מלבד היותו מנכבדי העיר סטניסלב, היה לו גם יחוס אבות גדול, הוא היה בן ר' אריה לייב מבוטשאטש שהיה מנהיג המדינה בגליל לבוב, ונודע בשם ר' ליבש ראש המדינה, בן ר' יצחק מיאברוב פרנס ומנהיג דד' ארצות.

ר' יצחק מיאברוב היה מצאצאי ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא, רק לא ידוע בוודאות כיצד. כפי הנראה שם אביו היה ר' אלעזר, בן ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא - דער הויכער ר' לייב, ומעלה בקודש.

ר' נפתלי הירץ מסטניסלב הנזכר, היה חתן רבי אברהם אב"ד סטניסלב, מגזע רבי יצחק הגדול מפוזנא, ומעלה בקודש.

ר' אריה לייב מבוטשאטש הנ"ל, אשתו מרת יוכבד בת ר' דוד מזאמושטש, בן רבי אריה לייב אב"ד בריסק וקראקא מחבר ספר שאגת אריה הראשון, ומעלה בקודש בן אחר בן עד לרבינו הב"ח.

ר' דוד מזאמושטש הנ"ל, אשתו מרת אסתר בת הרב הגאון ר' יצחק, בן הרב הגדול מ' אליעזר שהיה נקרא ר' ליזר לאדמריר [על שם עירו לודמיר], אחיו של הגאון הגדול מ' יעקב מלובלין אביו של הרבי ר' העשל, ומעלה בקודש.

*  *  *

אשתו השניה [או השלישית] של רבי יעקב מליסא, היתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.

רבי יעקיל מרימנוב, הוא רבי ישראל יעקב אשכנזי, נפטר בבראד כ"ז ניסן תקע"א, ושם אביו ר' יהודה לייב מהרימלוב. יחוסו מעלה לא נודע. ר' יעקיל, היה גיסו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונזכר בשו"ת שלו, חושן משפט סי' עז: "שאלה מכבוד גיסי החכם השלם מופלג בתורה וביראה המנוח מוהר"ר יאקיל זללה"ה".

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם

אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 

האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.

אמו של הגאון רבי משה רבקש - הבאר הגולה

לפנינו מאמר נוסף פרי עטו של ידיד מר חיים פרידמן, החוקר את משפחתו של הגאון מוילנא שנים רבות. מאמר זה, המהווה למעשה המשך למאמר הקודם על אילן יוחסין של הגר"א, הוא חוקר מי בדיוק היתה אמו של רבי משה רבקש, מאיזו משפחה היא מגיעה, ומי הם אבותיה.


מחקר נוסף מספק הסבר אפשרי, לבלבול אודות זהות אביו של משה רבק'ש, האם הוא נפתלי צבי הירש סופר מפראג או הירש פאס מקראקא. מצינו מקורות שמבלבלים ביניהם.

במאמר קודם שלי, דנתי בזהות של אמו של רבי משה רבקש, ונעלה שוב בקצרה את הנקודות העיקריות:

"קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו נפתלי צבי הרש סופר. שפירא (בספרו, 'משפחות עתיקות בישראל') מתייחס אל נפתלי כמו צבי הרש פאס, ורושם את שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקראקא.

אבל זה לא יתכן, כי ישנן כמה בעיות, הירש פאס חי בקראקא, והיה שם פרנס ומנהיג, ואילו אביו של משה רבק'ש, נפתלי צבי הרש התגורר בפראג, שם החזיק בתפקיד סופר הקהילה. כהנא (בספרו, 'ענף עץ אבות'), מפרט את הצאצאים של הירש פאס, אבל שמו של משה רבק'ש אינו כלול ביניהם. נפתלי צבי הירש סופר נפטר בפראג בשנת שס"א, ואילו הירש פאס מתועד בפנקס הקהל בשנת שצ"ב. לכן די ברור כי שפירא בלבל בין שני אנשים. יתכן להסביר כי הבלבול נובע מהעובדה כי לייב בנו של הירש פאס היה חותן (בנישואיו הראשונים) של הרב גרשון אשכנזי מניקלשבורג ומוינה (1615-1693, מחבר עבודת הגרשוני) אשר ר' משה רבקש קורא לו - לר' גרשון "מחותני", בכותרת הסכמתו לבאר הגולה.

בנימין ריבלין מזהה את אמו של ר' משה רבק'ש:

על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *

אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

עץ משפחה של הגאון מוילנא

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

סבא רבא של הגאון - אליהו חסיד, היה נשוי לבת של משפחה רבנית אחרת בולטת. אשתו היתה בתו של הרב פתחיה בנו של הרב משה רבק'ש (Rivkas), הרב משה רבק'ש הגיע לווילנה מפראג במאה השבע עשרה המוקדמות. במהלך הטבח של הקוזקים בשנת 1655, ברח לאמסטרדם, שם השלים את החיבור שלו על שלחן ערוך שנקרא באר הגולה [7], ונפטר 1671.

האב הקדמון הידוע המוקדם ביותר של משה רבק'ש היה יוסף החבר, מקהילת אופן (מאוחר יותר בודפשט), אחד מחברי הקהילה היהודית של וינה, אשר הוגלה לפראג בשנת 1559 [8]. בנו של יוסף, הרב פתחיה (נפטר 1598), היה סופר הקהילה בפראג, כך גם היה בנו, הרב נפתלי צבי הירש. נפתלי צבי הירש סופר (נפטר פראג 1601) היה אביו של הרב משה רבק'ש.

אילן יוחסין של הגאון מוילנא

היחוס מצד הנשים
מעט מאוד ידוע על הסבתות של הגאון. קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו של נפתלי צבי הרש סופר. שפירא [9] כותב שנפתלי צבי הרש היה ממשפחת פאס, ורושם שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקרקוב.

אילן יוחסין לרבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק

בעיתון המודיע, התפרסם ביום שישי העבר, מוסף שלם, אודות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, לרגל מלאות עשרים וחמש שנים לפטירתו.

בכתבה המספרת על תולדות חייו, האריכו מעט ביחוסו, ופרטו את השתלשלות יחוסו, עד רבה של קורעניץ, רבי אברהם משולם זלמן הלוי לנדא, שהיה מגזע הנודע ביהודה, ומגזע החכם צבי. [כפי הנראה מבנו ר' אברהם משולם זלמן אשכנזי בעל דברי משולם].

בנו של ר' זלמן קורניצר, וממלא מקומו, היה רבי מרדכי זיסקינד לנדא. בפטירתו, לא הניח אחריו ר' זיסקינד בנים, כי אם שתי בנות. חתנו ר' משה יהודה לייב, מילא את מקומו כרב העיר, וגם אימץ לעצמו את שם המשפחה לנדא.

בנו של רבי משה יהודה לייב, היה רבי יעקב לנדא, הוא כיהן ברבנות העיר קורעניץ, לאחר פטירת אביו, עוד בהיותו בחור. לימים נישא, למרת מינה למשפחת רבינוביץ, מסדר הקידושין היה רבי יוסף רוזין הרוגאטשובער.

על פי דברי הסופר בעיתון המודיע, הרי שחותנו של רבי יעקב לנדא - רבי יעקב רבינוביץ מטעלז, היה חתנו של הגאון רבי אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן.

אבל מבחינת השנים, נראה הדבר מוזר, כיצד רבי יעקב לנדא שנפטר בשנת תשמ"ו, היה חתן חתנו של רבי אברהם שמעון טרויב, שנפטר בשנת תרל"ו, מאה ועשר שנים לפניו.

לכן ברור שנפלה כאן טעות, והאמת היא כדלהלן.

 תולדות רבי אברהם שמעון טרויב

רבי אברהם שמעון טרויב [הזכרנוהו בבלוג במאמר על רבי שמואל סלנט], היה אב"ד קיידאן עד לפטירתו ביום כ"ט טבת תרל"ו. אחרי פטירתו, נתמנה למלא את מקומו בנו, רבי שלמה זלמן שמחה טרויב, שעד אז שימש כאב"ד קראק. אודותיו להלן. בן נוסף לר' אברהם שמעון, היה רבי יהודה טרויב מוילנא. מלבדם, נולדו לו עוד כמה ילדים, אך הם לא האריכו ימים, ונפטרו צעירים. אך זה ודאי, שר' שמואל סלנט לא היה חתנו של ר' אברהם שמעון טרויב, כפי שהארכנו במאמר הנ"ל.

רבי זלמן שמחה, נפטר בשנת תרע"א. נודעו ממנו, ארבעה בנים ושתי בנות.

• בנו האחד רבי אריה לייב טרויב, חתן ר' יחזקאל רבינר נכד רבי מרדכי אב"ד בויסק שבלטביה.
• בנו השני רבי צבי טרויב, היה חתן רבי דוד הירש קלאזוב, [גיסם של האחים הגאונים ר' אליהו אהרן מילייקובסקי אב"ד גראייעווא, מחבר כמה ספרים, ור' גרשון מענדל סאמנוב מק"ק ליבוי אבי ר' אפרים סאמנוב אב"ד ווינדאווי בעהמ"ח הכהן הגדול והסגן].
• שני בנים נוספים, הם בנימין זאב ויחיאל מיכל.
• בתו הראשונה מרת פראדל, היתה אשת השניה של הגאון ר' אברהם אליהו ב"ר משה מרדכי קפלן [לאחר שנתאלמן בשנת תרמ"ו מרעייתו הראשונה - בתו של ר' אברהם משה הלוי אב"ד ראקוב], תלמיד ישיבת וולוזי'ן, שהיה הר"מ הראשון בישיבת לומז'ה. תורתו נדפסה בספר 'כתבי העילוי מראקוב'. משנתאלמנה ממנו, נישאה מרת פראדל בשנית בשנת תרס"א, לר' יעקב רבינוביץ מיקירי וטובי העיר טעלז. היא נספתה בשואה הי"ד.
• בתו השניה של ר' זלמן שמחה, היתה אשת הגאון ר' יצחק אליהו גפן אב"ד ריטובה.

ובכן, למרת פראדל הנ"ל, נולד מזיווגה הראשון, בן אחד, הוא הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, שנולד בשנת תר"ן, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו. ר' אברהם אליהו השני, למד בישיבות ליטא, ונחשב כאחד מבחירי תלמידי הסבא מסלבודקה, בשנת תר"ף נבחר לשמש נבחר לשמש בבית המדרש לרבנים בברלין, עד לפטירתו בט"ו אייר תרפ"ד. כתביו נדפסו בהוצאת מוסד הרב קוק, 'דברי תלמוד', ירושלים תשי"ח, 'בעקבות היראה', ירושלים תשמ"ח. ולאחרונה על ידי משפחתו, 'מבחר כתבים', ירושלים תשס"ו.

ומזיווגה השני, כאשר נישאה לר' יעקב רבינוביץ מטלז, נולדו לה בן אחד ושתי בנות. הבן הוא רבי אייזיק רבינוביץ, תלמיד ישיבת טעלז, חתן הגאון רבי אהרן באקשט אב"ד שאבלי, הי"ד. והבנות הן, מרת הינדא אשת רבי חיים פוהן אב"ד פרן, הי"ד. ומרת מינה אשת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.

נסכם ונאמר, הרבנית מינה, אשת רבי יעקב לנדא, היתה נינתו של רבי אברהם שמעון טרויב. אמה מרת פראדל, היתה נכדתו. מינה נולדה לאמה מזיווגה השני כאשר נישאה לרבי יעקב רבינוביץ מטעלז.

אגב, מזיווגו הראשון של ר' יעקב רבינוביץ הנ"ל, נולדה לו בת אחת, מרת פרומה רחל. היא נישאה לרבי ראובן דב דסלר אביו של המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו שנזכר במאמרינו הקודם. ובכך היתה לאמו חורגתו של המשגיח.

תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הורוביץ, שעוזר לי רבות, במסירת מידע על משפחות רבנים בכלל, ומשפחות אלו בפרט.

עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט

מר אלי אשד בלש וחוקר תרבות, העמיד לרשותי רשימות שכתב סבו ר' יוסף זונדל וסרמן, ובהם רשימות צאצאיו של ר' יוסף זונדל מסלנט, בעז"ה אפרסם כאן את הרשימה בתוספת הערות. כהקדמה, אכתוב כאן על אבות המשפחה של ר' יוסף זונדל.

במאמרו האחרון לתולדות משפחתו, כתב אלי אשד על תולדותיו של ר' יוסף זונדל מסלנט 'הפה השלישי של אליהו', רק אעיר כאן, שלא כל מה שנכתב שם בנושא יחוס אכן מדוייק.

ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו לאביו רבי בנימין בייניש ולאמו פעסע. אביו ר' בנימין בייניש היה החזן בעיר סלנט, גם אבי אביו ר' זונדל היה חזן בעיירה סלנט. במאמרו של חיים פרידמן [מחבר ענפי אליהו], הוא מנתח את פרטי המשפחה כפי שעולה ממפקדי האוכלסין של סלנט.

ר' בנימין בייניש אבי ר' יוסף זונדל היה נכד לרבי אורי שרגא פייוויש אשכנזי תלמידו של המהר"ם מלובלין ואב"ד וילנא ובסוף ימיו בירושלים.

המקורות על משפחתו של ר' פייביש נזכרים ברובם בספר עיר וילנא,לר' הלל נח מגיד, עמ' 3-4.

בסוף ההקדמה לספר כרם שלמה [מאת ר' שלמה אהרן זעליג ב"ר יואל, ורשא תר"א] מזכיר את יחוסו ובתוך הדברים כותב "הרב הגאון מוה' יצחק אב"ד דסעמייאטיטץ, ואחיו היו גאונים מפורסמים הרב מוה' פייווש אב"ד דק"ק ווילנא ונתקבל לנשיא בא"י והרב מוה' דוד אב"ד דק"ק יאנוב ועוד שלשה אחיות ואחת היתה הצדיקת המפורסמת מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והיו בני הרב הגאון מהר"מ אב"ד דק"ק הארדישץ". בעל עיר וילנא הבין בפשטות שהפיסקא האחרונה 'והיו בני הרב הגאון מהר"מ' מוסבת על כל שלשת האחים ושלשת האחיות, וביניהם ר' פייביש דנן, אך יתכן שהפיסקא הזו מוסבת רק על סוף הדברים, שמספר על מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והם היו בני הרב הגאון מהר"מ וכו', דהיינו, יתכן שמהר"מ אב"ד הארדישץ לא היה אביו של ר' פייביש, כי אם גיסו.

בספר עיר וילנא שם, מביא 'מכתב יחוס ישן נושן' וכתוב שם: הרב ר' גרשון אבד"ק אבאלניק, והרב ר' יחיאל בני אבי זקני ר' יצחק מווערבלאווי (בן הרב ...) חתן ר' משה יורבריגער בן הרב ר' לייב שייטיל'ס מוילנא אב"ד דק"ק הוראדנא, חתן ר' דוד חסיד, בהג"מ ר' פייווש ב"ר דוד אבד"ק ווילנא.

ברור שמגילת יוחסין זו משובשת, מכיוון שבהמשך מזכיר כמה פרטים שאינם נכונים בוודאות, וגם לגבי ר' לייב אב"ד הורדנא, ידוע לנו שהיה חתן ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב [ולא בן בנו כפי שמפרט שם בהמשך, ויש עוד הרבה להעיר על אותה מגילה]. אך על כל פנים מוזכר בה שאביו של ר' פייביש שמו היה ר' דוד.

בעל עיר וילנא מצא בספר שפע טל [לר' שבתי ב"ר עקיבא הורוביץ שאר בשרו של השל"ה, הנאוואה שב"ע שמחות לפ"ק], 'הקדמת האלוף יניק וחכים עניו וחסיד מהר"ר פייביל בהגאון החסיד מוהר"ר דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, חתן הרב הגדול מופת הדור בוצינא קדישא הגאון בגאון עוזו אב"ד ור"מ מורה צדק דק"ק פרנקפורט וכו' הגאון מהר"ר ישעיה סג"ל יצ"ו ש"ן'. ומעלה ר' הלל נח השערה, שמא פייביל זה, שכתוב כאן שהיה חתנו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ אב"ד פרנקפורט, הלא הוא השל"ה, הוא אותו ר' שרגא פייביש דידן, ועל כן היה גם הוא נשיא בירושלים על מקום חותנו השל"ה. אם אכן כן, אזי ידוע בבירור שם אביו: ר' דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, [זכריה מנדל, זה צירוף שמות שהיה נפוץ באותם הימים].

מצאצאיו של ר' פייביש:

ידועים לנו שתי משפחות עיקריות

לפי כתב היחוס הישן הנדפס ב'עיר וילנא', ר' דוד חסיד, בנו של ר' פייביש היה חותנו של ר' לייב שייטיל'ס אב"ד הוראדנא. ר' אריה לייב זה, לפנים היה אב"ד סלוצק, ומשם נלקח להוראדנא. וממנו משתלשלות משפחות רבות בעם ישראל, מהם נזכרים בעיר וילנא:

ר' דוד טעבלי אב"ד ליסא, בעהמ"ח 'נפש דוד', ו'מכתב לדוד'. לתולדותיו בארוכה כתב ר' ישראל נתן השל בקובץ בית אהרן וישראל עמ' קיז-קיט הערה 5.

ור' רפאל נתן נטע רבינוביץ בעהמ"ח 'דקדוקי סופרים, שכתב את יחוסו בסוף שו"ת מהר"ם בר ברוך, שהדפיס בלבוב תר"ך, וזה לשונו שם: נאום המעתיק והמגיה: רפאל נתן נטע בלא"א מוה' [שלמה] זלקינד, בהרב ר' מאיר, בהרב הג' ר' שאול אב"ד דק"ק זאסלא, בהגאון מוה' ארי ליב אב"ד דק"ק אניקסט והגליל, ר' אריה לייב אב"ד אניקסט היה אחי הגאון מוה דוד טעבל האב"ד מליסא, וכו' וכו'. [במאמר המוסגר הערה נוספת, בענין ר' נתן נטע אביו של ר' אריה לייב אב"ד הוראדנא, שגם בעיר וילנא וגם ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, כתבו עליו שהיה בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, הרי שמצויה הסכמתו, של ר' נתן נטע, על ספר נחלת עזריאל, וחתם ב"ר יעקב מלובלין, וכנראה שזהו ר' יעקב רעכלס הנזכר בכתב היחוס המובא בעיר וילנא. ועוד יחוס משפחה זו טעון בירור רב]

משפחה נוספת היא משפחתו של ר' יוסף זונדל מסלנט נשוא מאמרינו, ומקור הידע הוא בהקדמה לספר 'זיר יצחק' [וילנא תרל"ו], מאת ר' יוסף זונדל אב"ד בירז', ולפנים בעיר קראק ובעיר יאנווא, בן ר' יצחק 'שהיה רב בעיר פומפיאן יותר משלושים שנה, ועתה אוה למושב לו בירושלים עיה"ק תוכב"ב והוא בן ל... הרב הגדול ... ר' חיים אביגדר בעיר קידאן נין ונכד להרב הגאון הגדול מ' אורי שרגא פייווש זצוק"ל', וכו' ומזכיר שם בסוף ההקדמה שבירושלים נחתם בחתימת ידו של ר' פייביש 'והעתיק אותו ש"ב בן דוד זקני הרב הגדול המפורסם בתורתו ובמידת פרישותו כקש"ת מ' יוסף זונדל מסלאנט זצוק"ל אשר היה מכונה בהעולם בשם הטוב ר' זונדל סלאנטער והיה בן לדוד זקני הרב הגדול מ' בנימין בינש מסלאנט'. ויעויי'ן שם עוד בהקדמה לספר, נדפס המכתב עצמו מר' זונדל סלנטר. כפי הנראה ר' חיים אביגדר הנ"ל היה אחיו של ר' בנימין ביניש. החזן מסלנט, אביו של ר' יוסף זונדל נשוא מאמרינו. והם היו מצאצאי ר' פייביש אב"ד וילנא.

גם ר' יוסל'ה פיימער אב"ד סלוצק, הוא מצאצאי ר' פייביש.

בניגוד למשתמע ממאמרו של אלי אשד, שצויין לעיל, אין שום מקור שאביו יוסף זונדל היה בנו של ר' דוד חסיד, וזו השערה פרטית של אשד.

הערה נוספת, גם בעל ה'כרם שלמה' הנ"ל, אינו מצאצאי ר' פייביש, כפי שכתב אלי אשד, אלא מצאצאי אחיו.

[במאמר המוסגר, ריבוי השמות אצל ר' פייביש, נובע מכך שהשמות תורגמו כל העת משפה לשפה, שרגא בארמית פירושו נר, לכן קיים הצירוף אורי שרגא, לאידך שרגא גם נתכנה בלשון המדינה פייבל, ובכינוי פייביש.]

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי