הגאון רבי יוסף אשר פולק הי"ד

היום מלאו שבעים שנה לעלותו על המוקד של הגאון רבי יוסף אשר פאללאק אב"ד ווערפעלעט.

רבי יוסף אשר נולד בשנת תרנ"ח, בהיותו כבן עשר שנים נסע ללמוד בישיבת דודו הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש, ומשם נסע לצעהלים ללמוד בישיבתו של הגאון רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, ומשם המשיך אל הישיבה הרמה בפרשבורג ללמוד מפי רבי עקיבא סופר. נסמך להוראה מרבי עקיבא סופר הנ"ל ומהגאון רבי מרדכי וינקלר בעל לבושי מרדכי ממאד.

בשנת תרע"ז נשא לאשה את קראסל בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא טשאטה בעל שו"ת מי יהודה. מיד לאחר נישואיו החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה ולבעלי בתים. וכשנה לאחר מכן נפטרה אשתו בעת לידתה.

רבי יוסף אשר פולק הי"ד

בשנת תר"פ נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של רבי משה טננבוים אב"ד ווערפעלעט אלמנתו של הגאון רבי שלום דוב פישל אב"ד שם שנפטר בגיל צעיר, ואחרי כשנתיים נבחר למלא את מקומו גם ברבנות בווערפעלעט. כאן, הקים רבי יוסף אשר ישיבה גדולה, ותלמידיו הרבים היו כרוכים אחריו כבנים אחרי אביהם, הם אשר הוציאו לאור את ספרו שארית יוסף אשר, ירושלים תשלד, ובמיוחד זכור לטוב תלמידו רבי שרגא נוימן ע"ה יושב ראש ועד הפועל איגוד תלמידי ווערפעלעט שעסק רבות בזכרון רבו, והדפיס עלון שיצא לאור בפתח תקווה לרגל יומא דהילולא האחת עשרה, ובו כתב את תולדות הישיבה, ואף זכה לייסד בשכונת הר נוף בירושלים בית כנסת "שארית יוסף אשר" על שם רבו הגדול.

רבי יוסף אשר פולק נהרג בידי הגרמנים הארורים ביום כ"ז אייר תש"ד הי"ד. זוגתו מרת סלאווה נעקד"ה ביום כ"ב סיון.

הרה"ק רבי אורי מראהטין

בל"ג בעומר שנה זו, מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי אורי מראהטין זיע"א. 

רבי אורי נולד בשנת תק"פ לערך לאביו רבי יצחק בטרטיקוב. לאחר שנפטר אביו, ונשאר אורי יתום, גדל בבית גיסו רבי אביגדור אייזן דלהלן. מילדותו היה נוסע עם אביו אל רבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרעטין, אשר שם עליו את עינו, עד אשר לימים בשנת תקצ"ח לקחו לחתן לנכדתו מרת שרה, בת בנו הרה"ק רבי אברהם. 

בשנת תרכ"ה לאחר שנפטר חותנו, נתמנה רבי אורי למלא את מקומו כמנהיגה של עדת חסידי סטרעטין, ובמשך עשרים וארבעה שנים נשא רבי אורי בעול ההנהגה, עד ליום פטירתו, כאמור ביום ל"ג בעומר תרמ"ט, רבי אורי הובא למנוחות בעירו ראהטין.

צאצאיו.

א.      רבי יהודה צבי השני מסטרעטין, נולד ט' אלול תר"ה, זוגתו מרת הינדא פערל ולאחריה אחותה מרת גיטל לאה בנות הרה"ק רבי שלמה טויב מראזדאל. כיהן כאב"ד סטרעטין על מקום זקינו, ולאחר פטירת אביו גם ניהל את עדת החסידים. נפטר י"ד אייר תרס"ז. צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה, והם א. רבי אברהם לנגנר מקנייחניטש חתן רבי פנחס מסטרעטין. ב. רבי שלמה מראהטין. ג. רבי יצחק אייזיק לאנגנר נולד י"א שבט תרל"ו בסטרטין כיהן כממלא מקום אבותיו גם כאשר היגר לארצות הברית שם נפטר ביום כ"ב תמוז תש"ז זוגתו מרת רבקה רייזל בת רבי מרדכי בן רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ד. רבי משה מקוזובה-סטרטין. ה. אשת רבי חיים אייזן בן דודו רבי אביגדור הנ"ל. ו. אשת רבי דוב בער מסטרטין-לבוב, בן רבי אלחנן מקאלושין.
ב.      רבי יצחק אהרן מראהטין. נולד בשנת תר"י לערך. נפטר כ"ו תמוז תרנ"א, כשנתיים לאחר פטירת אביו. בת אחת היתה לו, ושם בעלה אליעזר.
ג.       רבי ישראל מנחם אריה מבראדי. נפטר כ"א סיון תרפ"ב. זוגתו מרת יענטע אלטע בת רבי מרדכי הלר מירוסלב בן הרה"ק רבי משולם פייביש מבראדשין, וחתן הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב. היא נפטרה ה' טבת תרצ"ו. בנותיהם מרת פערל אשת ש"ב רבי משה פנחס הלוי אייזן. מרת רבקה רוחמה אשת רבי משה מסטרטין טורונטו חותן רבי יוחנן טברסקי מטולנא. מרת שרה אשת רבי אורי מקנהעהניטש. מרת שיינדל ליבא נפטרה צעירה בבראדי.

הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
• אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

החכם רבי מרדכי ויסמן חיות

היום יום ראשון ד' אייר מלאו מאה שנים לפטירתו של החכם החוקר הסופר רבי מרדכי ויסמן חיות, מגדולי הסופרים בדורו. הרבה מן האמור במאמר זה, [ובכלל בבלוג], לקוח מתוך ספרו של מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.

רבי מרדכי נולד ביום ג' שבט תקצ"א בעיר טרנוב שבפולין, לאביו רבי יצחק יהודה לייב חיות, מצעירותו עסק רבות בתורה וקנה מתורתו של רב העיר רבי ישראל רפופורט שאף כתב אליו תשובות שנדפסו בספרו שו"ת מהר"י הכהן, אך רבי מרדכי נמשך אל אהבת לשון הקודש, והיה בקי בתנ"ך ובמדרשים. הרבה לכתוב בנושאים שונים, בחרוזים בגימטריאות ובסגנונות ספרותיים שונים.

החכם רבי מרדכי ויסמן חיות

עסק במסחר בעירו, ומשם עבר לברודי וללבוב, ובשנת תרל"ג עבר לוינה. בה פתח אכסניא כשרה, שהתאכסנו בה דורשי הכשרות שנזדמנו לוינה, ובהם רבנים גדולים. גם היה מוסר שיעורי תורה בבית הכנסת ליוצאי פולין בוינה. בהיותו כבן שמונים ושלש נדרס על ידי חשמלית בוינה, והלך לעולמו.

זמן פטירתו

וונדר כותב שנפטר בה' אדר תרע"ד, מליצי אש כותבים שנפטר ל' ניסן תרע"ד. ואולם

והנה אני מצאתי בכתב העת וילקט יוסף באניהאד, קונטרס טו שנה טז [תרעד], מובא מעשה על ר' מרדכי, וכך כתוב שם: וישב מרדכי אל שער המלך ביום ה' (ד' אייר) שבק לן חיים כבוד  הרבני הישיש החכם המליץ זקן ושבע ימים מו' מרדכי וייסמאן חיות המפורסם בשם מו"ח זל"ה בשנת החמשה ושמונים לימי חייו, פה עי"מ וויען יצ"ו ונקבר ביום א' אחרי מות תרע"ד לפ"ק בכבוד גדול. תנצב"ה.

יתכן שטעותם נבעה מכך שנכתב שם כי הוא נקבר ביום א' אחרי מות תרע"ד, ויום א' אחרי מות על פי לוחות השנה חל לפני ד' אייר. וכיצד נקבר לפני שנפטר.