האדמו"ר ר' מנחם נחום רבינוביץ, אב"ד חיפה, ומלפנים ראש ישיבת קוידינוב בברנוביץ.
בהיותו בחוץ לארץ סירב לכתר האדמורות, ולכסא הרבנות, אך בהיותו בארץ, נתעלה וישב על כס הדיינות.
נולד בכ"ז אדר תרמ"ז לאביו ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, ולאמו שיינה פערל . אילן היוחסין שלו משתרג ועולה לרבים רבים מראשוני החסידות, הן מצד אביו הן מצד אמו, והן מצד חותנו, כדלהלן.
בית אביו, שהיה רב העיר, ואדמו"ר, היווה את החממה המתאימה לגידול תורני שכמותו, עוד בעודו צעיר עמד בקשרי שו"ת עם רבני דורו, וביניהם, בעל 'דברי מלכיאל' שהשיב לו בכבוד.
בשנת תרס"ז נשא לאשה את רעייתו מרת הדסה אסתר, היא היתה בתו של האדמו"ר ר' יוסף פרלוב מקוידינוב. הדסה אסתר נפטרה י"ז סיון תשל"ה, ונטמנה בהר הזיתים.
לאחר נישואיו הטיל עליו חותנו לעמוד בראשות ישיבת 'תומכי צדק' של חסידי קוידינוב בעיר ברנוביץ, תחת הנהלת חותנו. בראשות הישיבה עמד שבע שנים, עד ימי המלחמה העולמית הא', אז ברחה כל הישיבה למינסק, מפאת הקרבות. ור' נחום אף הוא הגיע למינסק. באותה עת, נפטר חותנו ר' יוסף, וחסידיו ותלמידיו ביקשו מר' נחום כי יאות ליטול על עצמו את עטרת האדמורות, ולהמשיך את שושלת קוידינוב, אך הוא סירב. בדעתו היה לשוב אל בית אביו.
באותם ימי מלחמה בעיר מינסק, פגש ר' נחום ברבנים גדולי תורה רבים, שאף הם עזבו את עירם מחמת המלחמה, ר' נחום נסמך להוראה מכמה מהרבנים, ובראשם, הסמיכה מר' חיים מבריסק, הסמיכה שנכתבה על ידי בנו הגרי"ז, כוללת בתוכה שבחים רבים אודות ר' נחום, ומתארת אותו 'מגזע היחס'. הסמיכה נתנה בט"ו בשבט תרע"ו.
ממינסק, שם פעמיו אל בית אביו שקבע את מושבו לאחר המלחמה בעיר וואזניסענסק בדרום אוקראינה. שש שנים שהה שם בצל אביו, והיה יד ימינו בהנהגת העיר. לכשנפטר אביו, באייר תרפ"ב, נתמנה מיד לממלא מקומו, כרב העיר. אך גם עתה, התחמק ר' נחום, ובראש השנה של שנת תרפ"ג, שלח להודיע בכל בתי הכנסת כי התפטר מהרבנות, אך דאג להביא רב אחר במקומו.
כעבור כמה שנים, כשהקומניזם הצר את צעדי היהודים בוזניסנסק, עבר לאודסה ושהה שם כמה שניםבדרכו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד, עלה על אניה שהפליגה לארץ הקודש.
משמים נחתה האניה בנמל חיפה ביום שישי ר"ח אדר, ומכיוון שלא היה סיפק בידו ליסוע אל מחוץ לעיר, לכיוון ירושלים או עיר אחרת, נאלצו לשבות בחיפה, והיכירוהו תושבי העיר, ולמחרת השבת, ביום ראשון, הציעו לו את משרת הרבנות בהדר הכרמל. לימים, נתמנה גם לדיין, כשהוקם בית הדין בעיר, ונתמחה במיוחד בנושאי 'אבן העזר', כיהן כאב"ד עד לפטירתו, ביום כ"ג אדר ב' תשי"ט.
ספרו מחשבת נחום, 'אוסף מאמרי אגדה וחסידות כסדר הפרשיות והמועדים ושרידי חידושי ש"ס ופוסקים', בשילוב מאמרי קודש מחותנו הרה"ק מקודינוב. בהוצאת מכון שפתי צדיקים שעל ידי מרכז תורני אוהב ישראל. ירושלים תשמ"ח, ובהוצאה שניה תשס"ד.
צאצאיו:
אביו, ר' פחנס רבינוביץ מקנטקוזבה בעהמ"ח עבודת יצחק עה"ת בכת"י (תרכ"א - כ"ו אייר תרפ"ב), ב"ר יצחק יואל רבינוביץ מקנטקוזבה (ת"ר - כ"ד תמוז תרמ"ה), ב"ר גדליה אהרן מסוקלובקה בעהמ"ח חן אהרן ( - ט"ו שבט תרל"ח), ב"ר יצחק יואל מליניץ ( - כ"ה חשוון תקפ"ח), בן הרה"ק ר' גדליה מליניץ בעהמ"ח תשואות חן ( - ה' חנוכה תקס"ה), ב"ר יצחק מו"צ בפולנאה.
ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, נשא לאשה את שיינא פעריל (נפטרה ו' טבת תש"ג) בת ר' מרדכי דובער שניאורסון מטאמשפול (נפטר ט"ז ניסן תר"פ, אשתו נכדת ר' לוי יצחק מברדיטשוב), בן ר' מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (אשתו נכדת טשרנוביל ור' אהרן מקרלין), בן הרה"ק ר' דובער שניאורסון האדמור האמצעי מליובאויטש (נפטר ט' כסלו תקפ"ח) בנו של בעל התניא.
ר' יצחק יואל רבינוביץ מקנטזקובה, נשא לאשה את חיה שרה (נולדה בשמחת תורה תקצ"ט, נפטרה ט"ו בשבט תרס"ו) בת ר' משולם זוסיא העשל מזינקוב (נפטר ג' אלול תרכ"ד) ב"ר יצחק מאיר מזינקוב (נפטר א' אדר תרט"ו) בנו של האוהב ישראל מאפטא.
ר' גדליה אהרן מסוקולובקה, נשא לאשה את מרת ביילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא ( - ה' אדר תרכ"ד), ב"ר משה שפירא מסלאוויטא (נפטר ט' כסלו ת"ר, ואשתו היתה אחות של ר' גדליה מליניץ הנ"ל), בנו של הרה"ק ר' פנחס מקוריץ.
ר' יצחק יואל מליניץ חתן ר' יעקב מלברטוב.
מצד חותנו
ר' יוסף פרלוב מקוידינוב השתייך לשושלת אדמורי קוידינוב שיחוסה משתרג ועולה עד ר' מרדכי מלעכאוויטש ואדמורי בית קרלין, ר' אשר מסטולין ור' שלמה מקרלין. מדברי תורתו של ר' יוסף הובאו בספר מחשבת נחום הנ"ל. ר' יוסף נולד בשנת תרי"ד, ועמד בראשות הישיבה הגדולה בקוידינוב, הוא נפטר בכ"ו כסלו תרע"ו.
ר' יוסף היה בנו של האדמו"ר ר' אהרן פרלוב מקוידינוב (תקצ"ט - כ"ו אלול תרנ"ז, דברי תורתו בספר זכר צדיק), בן ר' ברוך מרדכי פרלוב מקוידינוב (תקע"ח - בדר"ה תרל"א), ב"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב (תקנ"ז - י"ז אב תרכ"ב), ב"ר אהרן מלעכאוויטש (נפטר ג' שבט תקס"ו), בנו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש (תק"ב - י"ג שבט תק"ע).
ר' יוסף פרלוב, היה חתן דודו זקינו, ר' נח פרלוב מהורודישץ (היה אדמו"ר משנת תרכ"ב עוד בחיי אביו, בעיר הורודישץ הסמוכה לנובהרדוק, נפטר עשרה בטבת תרס"ד), בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב, וחתן ר' מרדכי מאוסטילא, נכד הרה"ק ר' מרדכי מנעסכיז.
ר' אהרן פרלוב מקוידינוב, היה חתן דודו ר' דב משה פרלוב בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב.
ר' ברוך מרדכי פרלוב, היה חתן ר' שלום מאוזדא.
ר' שלמה חיים פרלוב, היה חתן ר' דב משה חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקארלין.
ר' אהרן מלעכאוויטש היה חתן הרה"ק ר' אשר פרלוב מסטולין.
בהיותו בחוץ לארץ סירב לכתר האדמורות, ולכסא הרבנות, אך בהיותו בארץ, נתעלה וישב על כס הדיינות.
נולד בכ"ז אדר תרמ"ז לאביו ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, ולאמו שיינה פערל . אילן היוחסין שלו משתרג ועולה לרבים רבים מראשוני החסידות, הן מצד אביו הן מצד אמו, והן מצד חותנו, כדלהלן.
בית אביו, שהיה רב העיר, ואדמו"ר, היווה את החממה המתאימה לגידול תורני שכמותו, עוד בעודו צעיר עמד בקשרי שו"ת עם רבני דורו, וביניהם, בעל 'דברי מלכיאל' שהשיב לו בכבוד.
בשנת תרס"ז נשא לאשה את רעייתו מרת הדסה אסתר, היא היתה בתו של האדמו"ר ר' יוסף פרלוב מקוידינוב. הדסה אסתר נפטרה י"ז סיון תשל"ה, ונטמנה בהר הזיתים.
לאחר נישואיו הטיל עליו חותנו לעמוד בראשות ישיבת 'תומכי צדק' של חסידי קוידינוב בעיר ברנוביץ, תחת הנהלת חותנו. בראשות הישיבה עמד שבע שנים, עד ימי המלחמה העולמית הא', אז ברחה כל הישיבה למינסק, מפאת הקרבות. ור' נחום אף הוא הגיע למינסק. באותה עת, נפטר חותנו ר' יוסף, וחסידיו ותלמידיו ביקשו מר' נחום כי יאות ליטול על עצמו את עטרת האדמורות, ולהמשיך את שושלת קוידינוב, אך הוא סירב. בדעתו היה לשוב אל בית אביו.
באותם ימי מלחמה בעיר מינסק, פגש ר' נחום ברבנים גדולי תורה רבים, שאף הם עזבו את עירם מחמת המלחמה, ר' נחום נסמך להוראה מכמה מהרבנים, ובראשם, הסמיכה מר' חיים מבריסק, הסמיכה שנכתבה על ידי בנו הגרי"ז, כוללת בתוכה שבחים רבים אודות ר' נחום, ומתארת אותו 'מגזע היחס'. הסמיכה נתנה בט"ו בשבט תרע"ו.
ממינסק, שם פעמיו אל בית אביו שקבע את מושבו לאחר המלחמה בעיר וואזניסענסק בדרום אוקראינה. שש שנים שהה שם בצל אביו, והיה יד ימינו בהנהגת העיר. לכשנפטר אביו, באייר תרפ"ב, נתמנה מיד לממלא מקומו, כרב העיר. אך גם עתה, התחמק ר' נחום, ובראש השנה של שנת תרפ"ג, שלח להודיע בכל בתי הכנסת כי התפטר מהרבנות, אך דאג להביא רב אחר במקומו.
כעבור כמה שנים, כשהקומניזם הצר את צעדי היהודים בוזניסנסק, עבר לאודסה ושהה שם כמה שניםבדרכו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד, עלה על אניה שהפליגה לארץ הקודש.
משמים נחתה האניה בנמל חיפה ביום שישי ר"ח אדר, ומכיוון שלא היה סיפק בידו ליסוע אל מחוץ לעיר, לכיוון ירושלים או עיר אחרת, נאלצו לשבות בחיפה, והיכירוהו תושבי העיר, ולמחרת השבת, ביום ראשון, הציעו לו את משרת הרבנות בהדר הכרמל. לימים, נתמנה גם לדיין, כשהוקם בית הדין בעיר, ונתמחה במיוחד בנושאי 'אבן העזר', כיהן כאב"ד עד לפטירתו, ביום כ"ג אדר ב' תשי"ט.
ספרו מחשבת נחום, 'אוסף מאמרי אגדה וחסידות כסדר הפרשיות והמועדים ושרידי חידושי ש"ס ופוסקים', בשילוב מאמרי קודש מחותנו הרה"ק מקודינוב. בהוצאת מכון שפתי צדיקים שעל ידי מרכז תורני אוהב ישראל. ירושלים תשמ"ח, ובהוצאה שניה תשס"ד.
צאצאיו:
- ר' פנחס יוסף רבינוביץ, נפטר ח' אדר ב' תשס"ג. היה חתנו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.
- ר' נח יצחק יואל רבינוביץ, נפטר י"ט כסלו תשנ"ח.
- מרת חנה (נפטרה כ"ז אייר תשס"ב) אשת ר' אריה לייה פרלשטיין נפטר י"א אב תשד"מ.
- מרת חיה שפרה אשת ר' גד הכהן רובינשטיין. [נכדתם, רחל שבו נהרגה על קידוש ה', עם שלשה מילדיה בישוב איתמר, בי' תמוז תשס"ב].
- מרת שרה טריינה (נפטרה ד' שבט תשל"ב) אשת ש"ב ר' יצחק מאיר העשל ממעזיבוז' נפטר י"ט אב תשמ"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
- היו עוד שלשה ילדים שנפטרו צעירים.
יחוסו
מצד אביואביו, ר' פחנס רבינוביץ מקנטקוזבה בעהמ"ח עבודת יצחק עה"ת בכת"י (תרכ"א - כ"ו אייר תרפ"ב), ב"ר יצחק יואל רבינוביץ מקנטקוזבה (ת"ר - כ"ד תמוז תרמ"ה), ב"ר גדליה אהרן מסוקלובקה בעהמ"ח חן אהרן ( - ט"ו שבט תרל"ח), ב"ר יצחק יואל מליניץ ( - כ"ה חשוון תקפ"ח), בן הרה"ק ר' גדליה מליניץ בעהמ"ח תשואות חן ( - ה' חנוכה תקס"ה), ב"ר יצחק מו"צ בפולנאה.
ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, נשא לאשה את שיינא פעריל (נפטרה ו' טבת תש"ג) בת ר' מרדכי דובער שניאורסון מטאמשפול (נפטר ט"ז ניסן תר"פ, אשתו נכדת ר' לוי יצחק מברדיטשוב), בן ר' מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (אשתו נכדת טשרנוביל ור' אהרן מקרלין), בן הרה"ק ר' דובער שניאורסון האדמור האמצעי מליובאויטש (נפטר ט' כסלו תקפ"ח) בנו של בעל התניא.
ר' יצחק יואל רבינוביץ מקנטזקובה, נשא לאשה את חיה שרה (נולדה בשמחת תורה תקצ"ט, נפטרה ט"ו בשבט תרס"ו) בת ר' משולם זוסיא העשל מזינקוב (נפטר ג' אלול תרכ"ד) ב"ר יצחק מאיר מזינקוב (נפטר א' אדר תרט"ו) בנו של האוהב ישראל מאפטא.
ר' גדליה אהרן מסוקולובקה, נשא לאשה את מרת ביילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא ( - ה' אדר תרכ"ד), ב"ר משה שפירא מסלאוויטא (נפטר ט' כסלו ת"ר, ואשתו היתה אחות של ר' גדליה מליניץ הנ"ל), בנו של הרה"ק ר' פנחס מקוריץ.
ר' יצחק יואל מליניץ חתן ר' יעקב מלברטוב.
מצד חותנו
ר' יוסף פרלוב מקוידינוב השתייך לשושלת אדמורי קוידינוב שיחוסה משתרג ועולה עד ר' מרדכי מלעכאוויטש ואדמורי בית קרלין, ר' אשר מסטולין ור' שלמה מקרלין. מדברי תורתו של ר' יוסף הובאו בספר מחשבת נחום הנ"ל. ר' יוסף נולד בשנת תרי"ד, ועמד בראשות הישיבה הגדולה בקוידינוב, הוא נפטר בכ"ו כסלו תרע"ו.
ר' יוסף היה בנו של האדמו"ר ר' אהרן פרלוב מקוידינוב (תקצ"ט - כ"ו אלול תרנ"ז, דברי תורתו בספר זכר צדיק), בן ר' ברוך מרדכי פרלוב מקוידינוב (תקע"ח - בדר"ה תרל"א), ב"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב (תקנ"ז - י"ז אב תרכ"ב), ב"ר אהרן מלעכאוויטש (נפטר ג' שבט תקס"ו), בנו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש (תק"ב - י"ג שבט תק"ע).
ר' יוסף פרלוב, היה חתן דודו זקינו, ר' נח פרלוב מהורודישץ (היה אדמו"ר משנת תרכ"ב עוד בחיי אביו, בעיר הורודישץ הסמוכה לנובהרדוק, נפטר עשרה בטבת תרס"ד), בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב, וחתן ר' מרדכי מאוסטילא, נכד הרה"ק ר' מרדכי מנעסכיז.
ר' אהרן פרלוב מקוידינוב, היה חתן דודו ר' דב משה פרלוב בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב.
ר' ברוך מרדכי פרלוב, היה חתן ר' שלום מאוזדא.
ר' שלמה חיים פרלוב, היה חתן ר' דב משה חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקארלין.
ר' אהרן מלעכאוויטש היה חתן הרה"ק ר' אשר פרלוב מסטולין.
