‏הצגת רשומות עם תוויות סורוצקין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סורוצקין. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 באוקטובר 2013

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

אחרי המאמר הקודם, אודות הגאון רבי ראובן כץ, מן הראוי להקדיש מאמר גם לחותנו.

חותנו של רבי ראובן כץ, היה הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן, אב"ד סטויפץ. רבי אברהם יצחק נולד בחשוון שנת ת"ר, בבחרותו למד בישיבת וואלוזין, בשנת תרי"ח נשא לאשה את מרת חנה יהודית לבית פישביין,החל משנת תרל"ד כיהן כאב"ד סמולוביץ עיר מולדתו, ואחר כך נקרא לחאסלאוויטש, ובסוף ימיו בסטויפץ. חיבר שני ספרים בכת"י שות "זרע איתן" ו"נהרות איתן" על כללים בש"ס, שני הספרים אבדו, אולם יש מעט תשובות ממנו ואליו בכמה שותים. נתבלט כאוהב ציון אמיתי, ופעולות רבות פעל לחיזוק מקיימי מצוות התלויות בארץ. נפטר י"ד חשוון תרס"ה, מתוך הספד על אחד מתלמידי החכמים שבעיר. [ומסופר כי נתרגש במיוחד בזמן ההספד, מפני דאגתו מהפורעניות הקרבות ובאות, בגזירת הגיוס שריחפה על בחורי ישראל, מפאת מלחמת רוסיה]. 
רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

זוגתו מרת חנה יהודית לבית פישביין, נפטרה בסוף מלחמת העולם הראשונה, י"ב כסלו תרע"ט, בעיר סרטוב שברוסיה. צאצאיהם. א. רבי מאיר יהודה לייב משכיל לאיתן מנובוזינקוב הי"ד, עסק במסחר,

יום שני, 21 באוקטובר 2013

הגאון רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקווה




רבי ראובן כץ

היום חל יומא דהילולא של הגאון הגדול רבי ראובן כץ, רבה הראשי של פתח תקווה, וראש הישיבה הגדולה פתח תקוה, ומחבר ספר דגל ראובן. חמישים שנה מלאו לפטירתו.
ואלו תולדותיו:
רבי ראובן, נולד בר"ח אייר תר"מ, בעיר אולשאן שבליטא, לאביו הסוחר הנכבד ר' שמעון כץ, למד בישיבות ליטא, באושמינה, באיוויה, מיר, ראדין, סלבודקה, סלוצק [היה בין י"ד התלמידים הראשונים שיסדו את הישיבה], ובקיבוץ של רבי חיים עוזר בווילנא. בישיבות נתפרסם בשם העילוי מאולשאן, ונבחר על ידי הרבי מחסלוביץ לשמש כחתן לבתו הכלה, חתונתם התקיימה בשנת תרס"ג.. 
בשנת תרס"ה, עם פטירת חותנו, נקרא לכהן כרב בעיירה סאלוב כעבור שלש שנים עבר לכההן בעיירה אמדור, בה כיהן במשך ארבע עשרה שנה, ונתפרסם כפוסק הלכות, ומנהיג ציבורי. בשנת תרפ"ה נסע לכהן כרב בעיר סטאביסק. בשנת תרפ"ט נתבקש על ידי החפץ חיים לצאת למסע לאמריקה לגיוס כספים לטובת ועד הישיבות בליטא. בהיותו שם, נתבקש להישאר בניו ג'רסי ולכהן כרב בעיר באיון, ובאייר תרצ"א נתמנה לכהן כסגן נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
כמעט ולא מלאה שנה לכהונתו בארצות הברית, וכבר פנו אליו בבקשה לכהן כרבה של העיר פתח תקווה בארץ ישראל, רבי ראובן נענה לבקשה, ועלה לארץ ישראל, כהונתו כרב העיר, נמשכה למעלה משלושים שנה, החל משנת תרצ"ג עד לפטירתו, מלבד כהונתו כרב העיר, כיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית.
רבי ראובן כץ בשבתו כדיין, עם הרב שמשון קרליץ והרב עובדיה יוסף

בפתח תקווה, נצטרף גם להנהלת ישיבת לומז'ה השוכנת בעיר, אך לימים נפרדו דרכיהם והמשיך להרביץ תורה בישיבה משלו היא ישיבת פתח תקווה.
רעייתו מרת רייכל נפטרה בשנת תשי"ד, ולזכרה נדפס החיבור אהל רחל.
בשנת תשי"ח נשא רבי ראובן בשנית את אלמנתו של המקובל רבי אלעזר קניג מירושלים.
כאמור, ביום ט"ז חשון תשכ"ד נפטר והלך לעולמו.

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

רבי לייב שרה'ס והסבא משפולי

בראשית תולדות החסידות, בין תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, מפורסמים שני צדיקים, שהרבה מן המשותף ביניהם. האחד הוא הרה"ק רבי לייב שרה'ס, והשני הוא איש הפלא, הסבא משפאלי, דער שפאלע'ר זיידע.

על הרה"ק רבי לייב שרה'ס מסופר, כי נולד בי"ז בתמוז בשנת ת"ץ לאביו יוסף, ולאמו מרת שרה. עיר הולדתו רובנה, היתה גם מקום מושבו של המגיד הגדול שלימים קבע מושבו במעזריטש, הוא שקרבו לרבי לייב אל רבו הבעל שם טוב. מסופר אודותיו כי היה נודד בין הכפרים והעיירות, בחברת מקבצי נדבות נודדים, חיזק את היהודים בכל מקומות מושבותיהם, ואסף כספים לפדיון שבויים. סיפורים רבים עליו נדפסו בספר 'גבורת ארי', לבוב תרץ, על ידי רבי ראובן מרגליות. רבי לייב שרה'ס, נפטר ביום ד' אדר ב' תקנ"א. מצאצאיו נודעים בימינו בני משפחת קרישבסקי, והגאון רבי זלמן סורוצקין.

על הסבא משפאלי מסופר, כי נולד בעיירה סמוכה לאומן, בשנת תפ"ה בחנוכה, שם אביו ברוך. היה תלמידו של הרה"ק רבי פנחס שפירא מקוריץ, שהביאו לפני הבעש"ט. מספרים אודותיו כי הצטיין באהבת ישראל, ובמופתים, אך במיוחד נודע במסירות נפשו על מצוות פדיון שבויים, ונתפרסם אודותיו הסיפור 'הדב המרקד'. נפטר ו' תשרי תקע"ב. תולדותיו נדפסו לאחרונה בספר 'איש הפלא', בני ברק, תשסה, ושם גם מפורטת רשימה ארוכה של צאצאיו, עד ימינו אנו. ביניהם משפחת זיידע המפורסמת.

האדמור האחרון מחבד, אמר כי רבי לייב שרה'ס, והסבא משפאלי, הם אותו אדם, לדבריו, בפשטות מונח בשכל לומר שזהו אותו אחד, כיון שבכלל הן מהסבא משפולי והן מר' ליב שרה'ס יודעים מעט מאוד, וממה שיודעים מהם, כל הענינים התרחשו אצל שניהם. הם היו באותו זמן, שניהם היו תלמידי המגיד, ולשניהם היתה שייכות אל הבעש"ט. שניהם נשאו את אותו שם, אצל שניהם התרחשו מופתים רבים, ושניהם היו "נסתרים". ולכן מונח בשכל לומר שהם אותו אדם.

קבע הרבי ואמר, כי עד אשר לא יימצא איש נאמן שיוכיח בוודאות כי בידו הוכחה מוצקת או עדות מהימנה (כגון, שראה שתי מצבות של שני אישים שונים במקומות שונים וכן 'יארצייטין' שונים שמדובר בשני אישים שונים), אפשר לקבוע שהמדובר באישיות אחת ושלום על ישראל.



לעיל ציטטנו תאריכי יארצייטן שונים לשני הצדיקים, [אברהם כהנא, ב'ספר החסידות' כתב מאמר על ר' לייב שרה'ס, וציטט ממצבתו בכפר יאליטשקוב, את תאריך פטירתו ד' אדר ב' תקנ"א. לגבי הסבא משפאלי, על פי מסורות חבד, הרי שבשנת תק"ע עוד היה אצל בעל התניא]. ולהלן, נביא את עדותו של אחד מצאצאי המשפחה, כפי שסיפר מה שקבל מדורות הקודמים לו, ויתכן שזהו האיש הנאמן אליו כיון האדמור מחבד את דברו. גם העובדא שכפי שהבאנו לעיל, ישנם צאצאים המיחסים עצמם לזה, וצאצאים המיחסים עצמם לשני, ואינם משפחות הקשורות זו בזו, אף היא נותנת את שלה.



בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, בתוך מכתבו של ר' חיים גולבסקי, הובאו דבריו של הרב הצדיק רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין. רבי שלום פרלוב, היה נכדו של הרה"ק רבי שלמה חיים מקוידינוב, בן בתו של הרה"ק רבי אשר מסטולין בן רבי אהרן הגדול מקארלין. אמו של רבי אהרן מקארלין, מרת פערל, היתה אחות החסיד המפורסם רבי מאנעלי [עמנואל או מנחם מן] שנמנה בין תלמידיו הקדושים של המגיד ממעזריטש, המה היו בני ר' פייביש. סיפר רבי שלום פרלוב, כי הרבנית זוגתו של ר' פייביש, היתה אחות אביו של הרה"ק רבי לייב שרה'ס, דהיינו אחות רבי יוסף מרובנה. עוד הוסיף וסיפר כי אח נוסף היה אבי רבי ברוך אביו של הרה"ק רבי לייב המפורסם בשמו הסבא משפאלי. שני אחים ואחות אלו, היו נינים של המהר"ל מפראג, והסבא משפאלי ורבי לייב שרה'ס נולדו שניהם ביומא דהילולא שלו - י"ח אלול, ונקראו על שמו.

אם כן, אומנם לא אנשים זהים, היו שני הצדיקים, אך ממשפחה אחת היו, ומוצא אחד להם, ולא רק זו, אלא אף היו ממשפחתו של בעל התניא, שאף הוא, מסופר אודותיו שהיה מגזע המהר"ל מפראג.