רבי בנימין זאב רפפורט אב"ד פאפא

היום ט' ניסן, מלאו מאה ושמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי בנימין זאב רפופורט אב"ד פאפא בעהמ"ח שמלת בנימין על הלכות נדרים, וספר שמלה שניה שו"ת, וספר עדות לישראל על מסכת מכות, וספר נוי סוכה על מסכת סוכה, ועוד ספרים, עליו נכתב כי הוא ראש נפוצת משפחת ראפאפורט בהונגריה.

רבי בנימין זאב נולד בבית אביו בלייפניק, וממנו למד, נשא לאשה את בתו של הגביר המפורסם רבי דוד באסקאוויץ מאובן ישן. אחר נישואיו היה רבי בנימין זאב מרביץ תורה לתלמידים בבית חמיו באובן, והיה חותנו מתפאר בו ובחתנו השני הגאון רבי בנימין וואלף באסקאוויץ, ואומר "ווען איך אויסריק מיט מיינע צוויי וועלף ציטערט פיר מיר דיא גאנצע וועלט". ובשנת תקמ"א נלקח להיות אב"ד ומורה בק"ק פאפא.

וזה סדר יחוסו בקצרה

אביו רבי יצחק ראפאפורט אב"ד לייפניק, אשר יצא מאשכנז למורביה, אחר נישואיו לבת רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג.

בן רבי ברוך כהנא רפפורט אב"ד פיורדא, שם כיהן בשנת תס"א עד לפטירתו ביום כ"ג ניסן תק"ו. אשר נספד על ידי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ראה יערות דבש ח"א דרוש י"ב. זוגתו מרת חיה שרה נפטרה בשנת תקי"א.

רבי שמואל לייב זק מו"צ דביאלה

עסקנו במאמר הקודם בר' דב וינברג, ובקורותיו, משעדליץ שבפולין, דרך ישיבת חיי עולם בירושלים, ועד לישוב החדש בכפר סבא.
 

הזכרנו את הכתוב בספר כפר סבא, כי אבי אשתו היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה, לכאורה הכוונה היא לר' שמואל לייב זק, אלא שמכותבי קורות הימים בכלל, וכותבי קורותיו של ר' שמואל לייב זק בפרט, נעלמו בתו וחתנו אלו. בכמה מקומות נזכרו רשימת צאאציו של ר' שמואל לייב זק, ואלו הם צאצאיו של ר' שמואל לייב זק הידועים, [מתוך הספר אהלי שם, פינסק תרעב וממקורות נוספים]:

א. רבי יצחק שלמה יהושע זק חתן הגביר ר' נחמיה זילברשטיין מטורבין. ב. רבי אפרים דוב זק שהביא לדפוס את ספרו של אביו, זוגתו מרת חיה בת רבי יוסף גרינברג מטשיזעווא, נישאו בשנת תרנ"ה. ג. רבי ירוחם דוד זק. ד. מרת העניא אשת רבי משה [אוטשען] דומ"צ ביאלא מחסידי סטריקוב. ה. מרת רחל הי"ד אשת רבי חיים יחיאל ציטרינבוים.

בסוף ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא איזה גרגיר דברי תורה, מחתן המחבר ז"ל אשר נקטף באבי ימיו הרב הגדול והחסיד מו"ה יעקב צבי ירחמיאל בהחסיד מו"ה חנא ז"ל מביאלא.

הסופר המופלא ר' יצחק אלפסי בספרו 'דורשי ציון בפועל', כותב כי היה לו חתן נוסף בשם ר' יהודה נח בראוור, שהיה רב ביאנוביצה ובבארנוב, וחיבר כמה ספרים בהלכות ובחיבת הארץ, נפטר בירושלים ראש חודש כסלו ת"ש. אציין, כי לא מצאתי אודותיו בשום מקור נוסף, שהוא אכן היה חתנו של ר' שמואל לייב.

מצאצאיו של ר' שמואל לייב נמנה גם רבי אברהם מרדכי הרשברג מרבני שיקגו ולימים במקסיקו, בעהמ"ח 'מחשבת קודש', שלימים היה חתנו של האדמו"ר רבי יהושע העשל אייכנשטיין מזידיטשויב שיקאגו. ר' אברהם מרדכי היה נינו של ר' שואל לייב, ובהיותו יתום מאביו ואף נקרא על שמו, וגדל בבית אבי זקינו ר' שמואל לייב, שלימים דאג עבורו שיתקבל לישיבת חכמי לובלין.

*    *    *

ובכן, נחזור לשאלה, האם רוחמה אשתו של דוב וינברג, היתה אף היא בתו של רבי שמואל לייב זק? ניסיתי למצוא אישוש לידיעה זו במקורות רבים, ולעת עתה לא הצלחתי. מצבתה של רוחמה בהר הזיתים, עדיין לא הועלתה לאתר הממפה את מצבת בית העלמין בהר הזיתים, גם ניסיון למצוא את רוחמה וינברג לבית זק, ברשומות הJRI לא הצליח, [למרות שצאצאים אחרים של ר' שמואל לייב, כן מצאתי שם].

על פי הראיות הנסיבתיות, הקשר ביניהם נראה מאד סביר,

א. איזור המגורים זהה, על ר' עוזיאל אביו של ר' דוב נכתב שהוא מן העיר שעדליץ, ושדליץ היא עיר סמוכה לביאלה.

ב. גם ענין העליה לירושלים מצוי בשתי המשפחות, כאמור, הסבא והסבתא - ר' משה לייב ואסתר קליגסברג, עלו אף הם לירושלים בערוב ימיהם, [ואולי אף עלו יחד עמם]. לפי דברי אלפסי, היה גיס נוסף שעלה מאוחר יותר לירושלים, הוא ר' יהודה נח בראוור, אם כן, מתאים שחתן נוסף של ר' שמואל לייב זק, יעלה לירושלים.

האם זה מתאים עם השנים? בספר כפר סבא, כתוב על ר' דב שנולד בשנת תרכ"א,

ר' דב וינברג מכפר סבא

בין המשפחות הראשונות של מיסדי העיר כפר סבא, נמנתה גם משפחתם של רבי דוב ורוחמה וינברג. עד היום חיים חלק מנכדיהם בכפר סבא, וגם עיריית כפר סבא הנציחה לאחרונה את זכרם בקריאת רחוב בעיר על שמם רחוב ויינברג רוחמה ודוב.

מה לכל זה ולבלוג שלנו העוסק בתולדות רבנים ומשפחותיהם?

התשובה תתברר בהמשך המאמר,

תחילה נצטט את עיקרי תולדותיו מתך 'ספר כפר סבא',

דב ויינברג, נולד בשנת תרכ"א בעיר שדליץ שבפולין, לאביו הגביר ר' עוזיאל וינברג. למד בחיידר ובישיבה, והגיעה לידיעה מרובה בתלמוד. נשא לאשה את רוחמה. כפי המסופר, בהיותם מחוסרי ילדים, יעץ להם הרבי להחליף את האויר ואת מקום מגוריהם, ומשכך עלו לארץ ישראל בשנת תרנ"ב [לפי התאריכים נראה, כי לפחות בתם חוה נולדה עוד בשדליץ], והתיישבו בירושלים, בה המשיך את חוק לימודיו בישיבת עץ חיים. לימים, נתמנה למנהל ישיבת 'חיי עולם', ועסק בגיוס כספים עבור הישיבה, [נכדיו מספרים כי באותה תקופה, רעייתו רוחמה עסקה בניהול מטבח הישיבה, והכנת האוכל עבור התלמידים].

לימים חפץ ליטול חלק בישוב ארץ ישראל, ועזב את עבודתו בירושלים, וקנה חלקת אדמה גדולה בכפר סבא. היה בין הראשונים שבנו את ביתם בעיר, ונשארו בעיר כל ימי הקמתה, עד הגירוש לחדרה בשנת תרפ"א. בערוב ימיהם, שבו ועלו לירושלים לגור במחיצת בנותיהם שגרו בה, ובה חיו עד לפטירתם, רוחמה נפטרה בשנת תרצ"ה, ור' דב נפטר באדר תש"ה, ומנוחתו על הר הזיתים בירושלים, [אני לא מצאתי את מצבתו, ולא את מצבת אשתו, באתר של הר הזיתים].

צאצאיו: א. מרת חוה דבורה אשת ר' ברוך מרדכי גולדמן, אף הוא יליד שדליץ מחסידי באיאן בירושלים, הורי מרת יוכבד לאה נולדה בירושלים כ"ז אדר א' תרס"ב ונפטרה באריכות ימים ז' סיון תשנ"ו, אשת ר' פנחס זליג הומינר הי"ד, שנהרג על ידי חיילים בריטים בירושלים ביום כ"ז כסלו תש"ז, אחת מבנותיהם היתה אשתו של ר' אברהם אהרן פראג, מנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים. ב. מרת בתיה אשת ר' יצחק פריד. ג. חיים שלום [ויטוריו] וינברג. ד. זהבה [זלאטע] אשת משה דרויאן. ה. יהודית אשת יוסף דיסקין.

ר' דב וינברג, מתוך ספר כפר סבא

ועדיין, מה השייכות לבלוג תולדות ושורשים העוסק בעצי משפחה של משפחות רבנים ובחקר מגילות יוחסין?

נכתב שם בספר, כי אשתו של ר' דוב - רוחמה, נולדה בווילנא (ליטא), ואביה היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה.

במאמר הקודם, על רבי שלמה לייב מלענטשנא, הזכרנו את רבי שמואל לייב ז'ק דומ"צ בביאלה, בעהמ"ח 'רמזי דחכמתא'. חתנו של רבי משה לייב קליגסברג, חתנו של הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא.

האם רבי שמואל לייב זק זה, הוא הוא חותנו של רבי דב וינברג?

לשם כך, נחזור ונעסוק בתולדותיו של רבי שמואל לייב, כפי שפורטו על ידי בנו בסוף הספר 'רמזי דחכמתא', עם הוספות קלות.

ר' שמואל לייב נולד בליטא בעיר הוראדנא בחודש אב בשנת תר"ט, או תר"ז, לאביו רבי חיים ישראל (בתחילת ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא דבר תורה קצר, "מאביו של הרב המחבר זצ"ל").
בהיותו נער כתב חידושי תורה אל הגאון רבן של ישראל רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, ונזכר כמה פעמים בתוך תשובות בספרו, וכותב עליו קבלתי מכתב מהרב ר' שמואל ליב זק והקשה וכו', והגאון לא הי' יודע שהוא עלם קטן. ואחר זה כתת רגליו ונסע חוץ למדינה - לגליציה, ובא ללמוד תורה מהגאון הנ"ל בלבוב, והיה אצלו כמה חדשים,
וכאשר היה כבן י"ד או כמה חודשים יותר, חזר למדינתו, ובדרך בעברו בראדום, השתדלו החסידים של חידושי הרי"ם שיסע לגור ללמוד תורה אצל רבם, ונכנסו הדברים בלבו. וכאשר חזר לביתו ביקש מאביו שיוליך אותו לגור, ואף שאביו הי' מן אנשי ליטא, בכל אופן נענה לבקשתו, ובעל חידושי הרי"ם הסכים לקבלו ללמוד אצלו, והחזיק אותו בכל הצטרכותו. ולא זז מן רבו עד הנישואין.

אחר נישואיו למרת יהודית שיינדיל בת ר' משה לייב קליגסברג, היה סמוך על שלחן דודו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם, וגם לאחר הנישואין נסע לגור הרבה פעמים ושהה שם הרבה שבועות, עד לפטירתו של רבו בשנת תרכ"ו, אך נסע גם אל המגיד מטריסק, ואל הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרל"ט נתקבל ר' שמואל לייב לרב בעיר קטנה וולאדאווקא, בשנת תרמ"ב נתקבל לרבי בעיר שברשין על פי המלצת רבו המגיד מטריסק, ובשנת תרנ"א נתקבל לרב בעיר ביאלא גדול, אחרי פטירת רב העיר רבי נחום זאב אביו של בעל ה"אבני נזר". מסופר כי נבחר על ידי גורל שהיה בינו לבין ר"א מפוריסוב, ששניהם היו שארי בשר לאדמו"ר בעל הדברי בינה מביאלה, ישנם סיפורים על שבחים הדדיים בינו לבין האדמור מביאלה, ועוד אצל חותנו מאוטסרובה כאמור לעיל, ואף בספרו רמזי דחכמתא, כותב כמה פעמים בשם מורי ורבי הרב הקדוש יחיה, וכוונתו אל רבי יהושע מאוסטרובה, ומזכיר גם דברי תורה בשם אדמו"ר מגור, ובשם חו"ז מלענטשנא.

היה מפורסם למיקל גדול בהלכות תעניות, ותחילת הענין היתה בימי מלחמת העולם הראשונה, שהיה אז צמצום גדול במזון, וחשש שיסתכנו ישראל אם יצומו יום אחד, ועל כן הורה לפרסם בשמו הוראת קולא גדולה בתעניות. והמשיך עם הוראתו זו פעמים רבות. זכה לכח תורה והוראה, ואף לכח הברכה זכה, ורבים באו אליו להתברך. ומסופר שהאדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, החשיב מאד את דעתו, בעניני כלל ישראל. רבי שמואל לייב נפטר בעיר אוטוואצק לשם הובא לרגל מחלתו, במוצאי שבת של חנוכה, ג' בחודש טבת דשנת תרצ"ב, והובא לקבורה בעיר ביאלא, במסע לווייה גדול ומרשים, ואף הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגיע להספיד בלווייתו (ועיין על זה בספר אמרי דעת, ח"ב עמו' שז).

במאמר הבא, נסקור את רשימת צאצאיו של ר' שמואל לייב זק, ונברר האם גם רוחמה אשת ר' דוב וינברג נמנית ביניהם או לא.

רבי שלמה לייב מלענשטנא

אחרי המאמר הקודם על רבי יהושע מאוסטרובה, בו הזכרנו גם את אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, שבחג הפסח מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, מן הראוי ליחד מאמר מיוחד גם עליו.

רבי שלמה יהודה לייב, נולד בעיר רישא שבגליציה, בשנת תקל"ח. בהגיעו לגיל מצוות, והוא יתום, הלך בעצמו לפשווארסק, לקנות שם תפילין מהסופר המפורסם הרה"ק רבי משה סופר מפשווארסק.

זוגתו מרת שרה פייגא.

עד היותו בן שלושים ושש נסתופף בצל רבותיו, היה אצל מאות צדיקים, אך במיוחד החשיב לרבותיו את היהודי הקדוש מפשיסחא, החוזה מלובלין, ועל כולם הרה"ק ר' מנדל מרימנוב.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל, שם הובאו אוצר דברי תורתו על התורה נ"ך, ש"ס, מועדים וענינים שונים, ובמהדורות החדשות נלוו אליו גם תולדותיו הנהגותיו ועובדות אשר נלקטו מתוך ספרי צדיקי דורו ותלמידיו.

תולדותיו נדפסו על ידי חסידי ביאלה, המנציחים את זכרו ומחשיבים אותו, ואת בנו כאבות השושלת של חסידות ביאלה, האף שאדמורי החסידות מתיחסים בן אחר בן עד ליהודי הקדוש מפשיסחא, על כל פנים, כפי שכתבנו כבר במאמר הקודם רבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלה, היה חתנו של רבי יהושע מאוסטרובה, ואת עיקר דרכו קיבל ממנו. הספר נדפס לראשונה תחת השם 'מאמר מרדכי' על ידי ר' מרדכי וינוגרה בילגורייא תרצב, ובשנית בהוצאה נרחבת יותר תחת השם 'תפארת אבות', על ידי ר' דוד מתתיהו רבינוביץ (לימים אדמו"ר מביאלה בבני ברק), ירושלים תשכא, ובשלישית בשלש כרכים, תחת השם 'ברכה משולשת' על ידי יעקב ראובן וינר, ירושלים תשס.

על יחוס משפחות נשותיו לא ידוע, רק בראש ספר 'ברכה שלמה' דלהלן, כתוב שהיו לו ג' נשים, ואחת נקברה בטיטשין, ואחת ברוזבדוב.

גם על יחוסו אין ידוע בפירוט, אילן היוחסין שלו לוטה בערפל, רק נודע מה שאמר רש"ל בעצמו: "ואני יודע שאנכי מזרע דוד".

כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אביו ר' ברוך בנדיט, היה צדיק נסתר ומושבו היה בעיר רישא. 

כפי המסופר, היה לו לר' ברוך בנדיט עוד בן ששמו לא נודע, והוא גר בעיר טוטשין, ובנו רבי זאב וואלף ווינשילבוים, נפטר ב' ניסן תרס"ה ומנוחתו בק"ק רישא, על מצבתו נכתב "פה נטמן איש יהודי שהי' ערליכער יוד", צאצאיו: א. האדמו"ר רבי שלמה לייב מטוטשין בעהמ"ח 'הכנת לב לתפילה' , בילגורייא תרפז, שנקרא על שם דודו רבי שלמה לייב מלענטשנא, לאחר שנתגלה לאביו בחלום בליל הוואך-נאכט [למרות שזה נקרא שלמה יהודה לייב, וזה שלמה אריה לייב]. ב. מרת שרה אשת ר' שאול ווקס, אבי רבי אבא וואקס הי"ד, רבה של פרושוביץ בעהמ"ח 'בית אבא' על הלכות שבת ומועדים, עם דברי כבושין והתעוררות לכל השנה קראקא תרצב, ו'ברכה שלמה' לתולדות דודו רש"ל מטיטשין, ר' אבא היה חתנו של ר' שמואל אהרן מילר אב"ד לאבובה.

הפעם נרחיב יותר על צאצאיו של רבי שלמה לייב.

• הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

• רבי אברהם, אבי מרת גיטל מחברתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל מסלונים, נכד האדמו"ר בעל היסוד העבודה מסלונים, ואביהם של האחים האדמורים רבי יששכר אריה לייב וינברג מסלונים, שיום ההילולא דילי' הוא בכ"ח ניסן [באותו יום של דודו זקינו רבי יהושע], ורבי אברהם וינברג מסלונים - בברנוביץ, שהשבוע בא' אייר מלאו שמונים שנה לפטירתו. מלבדם היו לו לדברי שמואל עוד חמש בנות, 1. מרת לאה נולדה תר"ל אשת רבי פנחס בצלאל מלוביצקי מרובנא, נפטר באמריקה כ"ה אב תש"ח. 2. מרת שרה אשת רבי אברהם אבלי רפופורט אב"ד קיעלץ, מעט מחידושיו נדפסו בסוף שו"ת ברכת כהן, שחיבר אביו.

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.

רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.

מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי

כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

•      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
•       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.

צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:

רבי מנחם מנדל מרגליות שטנגן אב"ד פרעמישלא

מחר ימלאו שלש מאות וששים שנה לפטירתו של הגאון רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרעמישלא. בין גדולי הדורות הוא אינו מפורסם כאחד מהפוסקים או ממחברי הספרים, אך נודע שמו בפי כל מסיבה אחרת, והיא, כיכ היו לו הרבה בנים ובנות, אשר מהם נשתלשלו צאצאים רבים שנשתבחו ביחוסם, והזכירו את יחוסם אליו, לכן נודע ר' מנחם מנדל, ונודעה משפחתו הגדולה.

אחת הסיבות שנשתבחו צאצאיו ביחוסם אליו, היא מפני שעל פי המסורת אמר הבעל שם טוב על שלש משפחות בישראל שהם מיוחסות ללא שום שמץ פסול, על פי חלק מהגירסאות משפחה אחת מתוך השלש, היא משפחת מרגליות זו. 

רבי מנחם מנדל בתחילה היה רב בעיר פינטשוב, משם עבר לכהן כרב בעיר שידלוב, ואחר כך עלה ונתעלה לישב על כסא הרבנות בעיר הגדולה פרעמישלא [היא פשמישל]. בשנת ת' כבר כיהן שם. בפרעות ת"ח ברח לקראקא להימלט על נפשו, ובשובו גילה כי אוצרותיו נבזזו, וספריו נשרפו ונקרעו ובהם ספר יחוסו. לדעתו של החכם יוסף כהן צדק זאת היתה הסיבה שבניו הגאונים הסבו את שמם לשם מרגליות, כשם אבי אמם, ולא נשארו עם שמם המקורי – שטנגן / שטנגלי.

רבי מנחם מנדל נפטר באיסרו חג של פסח תי"ב, אולם היות ותאריך האסרו חג שונה בארץ ובחוץ לארץ, יש חילוקי גירסאות אם נפטר ביום כ"ב ניסן או כ"ג ניסן.

יחוסו,

אביו היה רבי יואל פייביש שטנגן ממדינת גאלייך שבאשכנז, לדברי הח' יוסף כהן צדק, גלתה משפחת שטנגן מספרד לפולין, והיתה מהמשפחות המעטות שהצליחו להוציא את רכושם בידם ואת ספר יחוסם. אשתו היתה מרת פרדכי, ישנן כמה גירסאות ליחוסה, אבל אין הכרע בהם. לדברי אשל הגדולים היתה פרדכי בת הקצין רבי יהושע שמלקיש מפרעמישלא. או שהיתה בת הקצין ר' מנדל מפרעמיסלא.

יש שכתבו שאביו של ר' יואל היה רבי יצחק שטענגלי הנזכר בשו"ת הרמ"א.

נשותיו, 

בראשונה נשא את מרת שיינדיל בתו של הגאון רבי משה מרדכי מרגליות אב"ד קראקא מחבר חסדי ה' נפטר י' כסלו שע"ז, וילדה לו שבעה בנים, ולאחר שנפטרה ביום (י")ב ניסן שפ"ד נשא את בתו של רבי משה חריף אב"ד קרעמניץ ולבוב, והיא ילדה לו שבע בנות.

צאצאיו:

• רבי אליהו מרגליות מפרעמישלא חתן ר' הירש הינקיר. הוכתר כאב"ד פרעמישלא על מקום אביו, אך נפטר זמן קצר אחריו עוד בטרם הוקמה מצבה על קברו, ונטמנו שניהם תחת אותה מצבה.

הגאון הצדיק ר' מנחם מנדל מנדלסון מקוממיות

המושב קוממיות התעטף הבוקר באבל עם היוודע דבר פטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל מנדלזון רבו של הישוב.

מאז פטירת אביו הגאון רבי בנימין מנדלזון, מילא ר' מנחם מנדל את מקומו כגאב"ד קוממיות במשך למעלה משלושים שנה. ואף המשיך את דרכו בחיזוק קיום מצוות השמיטה כהלכתה.

לפני ימים אחדים לקה באירוע מוחי, ואושפז בבית חולים להתאוששות, הלילה הלך לעולמו. והוא בן כשבעים וארבע שנים.

עשיתי עבודה על השורשים של ר' מנחם מנדל, והנה עץ משפחה שלו

אביו כאמור, היה הגאון רבי בנימין מנדלזון, נולד בשנת תרס"ד בעיר פלאצק, בבית של חסידי אלכסנדר. למד בישיבה בעיר שעמדה בראשות אביו. נשא לאשה את מרת מרים, [היא נפטרה צעירה, ונשא אחר כך אשה שניה מרת רחל] בת ר' אהרן משה חיימוביץ מבודז'אנוב, ועבר לגור שם בעיר ואף יסד בה ישיבה לבחורים. התקרב אל האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, והיה מעורה רבות בחיי היהדות וחינוך הכשר של בני ובנות ישראל. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה לכהן כרב הישוב 'כפר אתא', [לימים קרית אתא], בשנת תשי"ב, נתמנה על פי עצת החזון איש לכהן כרב המושב קוממיות, עד לפטירתו כ"ד אייר תשל"ט. צאצאיו מזיווגו הראשון, מרת חנה דבורה אשת ר' יעקב קליין, ור' מנחם מנדל מנדלזון דנן.

אביו, ר' מנחם מנדל מנדלזון מחסידי אלכסנדר, נולד בשנת תרי"ט, בשנת תרל"ו נשא לאשה את מרת חנה דבורה למשפחת קריינקר, היתה מצאצאי רבי משה מזאלושין, אשר הוא אינו הגאון רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק. כיהן כראש ישיבה בפלוצק. נפטר לפני שנת תרצ"ז, שאז נולד נכדו שנקרא על שמו.

אביו, כפי הנראה ר' יעקב חיים מנדלסון, זוגתו מרת איטה למשפחת פיטמאן.

ר' אהרן משה חיימוביץ הנ"ל, היה בנו של,

ר' מרדכי חיימוביץ מבודזאנוב, נפטר בשנת תר"ם, וזוגתו [השניה] מרת חנה תרצה לבית כהן.

משפחת חותנו

רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות זצ"ל, נשא לאשה את מרת בילא חיה [נפטרה כ"א אב תשנ"א] בתו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק ראש ישיבת שומרי אמונים בבערגסאז, אודות יחוס משפחתו כבר הרחבנו בארוכה, לפני כחודשיים בעת שמלאו חמש שנים לפטירת גיסו האדמו"ר רבי אברהם פולאק מבערגסאז. את עיקר יחוסו מעלה בקודש, לשושלות אדמורי ספינקא, זידיטשויב, בעלז, ראפשיץ ומעלה בקודש עד אל הבעל שם טוב. אך ישנם כמה חלקים ביחוס משפחה זו, שלא הזכרנו בפעם הקודמת, להלן על חלק אחד מהם.

*  *  *

האברך - רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב
הזכרנו במאמר על האדמור מברגסאז, את זקן זקינו הרה"ק רבי צבי הירש לאבין שכיהן כאדמו"ר מזידיטשויב בסטרי. אך לא פירטנו אודותיו, ולא הזכרנו את חותנו. ובכן, הוא נשא לאשה את מרת ליבא צביה בת הרה"ק רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב בעל ספר 'האברך' על תהילים.

ר' אבא'לי פאסוואלער – מאמר שלישי ואחרון

במאמר הראשון, כשפירטנו את תולדות חייו של הגאון ר' אבא'לי, הזכרנו בקצרה גם את נשותיו, וכך כתבנו:

בהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו ... לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא.

כעת נפרט יותר על נשותיו ויחוסם, ובכך נשלים את סקירת עץ המשפחה של ר' אבלי.

בזיווגו הראשון כאמור, נשא את בתו של ר' אליקים געץ, אחד מגבירי העיר פאסוואהל.

ר' אליקים געצל מפאסוואהל, והיה בן של ר' משה שמסר נפשו על קדושת ה'. ר' אליקים געץ ואביו, וגם בנו הנזכר להלן, כולם זכו לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. והיה ר' משה שלם בכל חכמה ומדע, ומחכמי ישראל הקרובים למלכות, ומסר נפשו על קדושת ה' מקנאת שרי העמים בכבודו הגדול אשר כל השרים קדמו לפתחו יועץ וחכם חרשים.

ידועים לנו בן ובת נוספים לר' אליקים, הבת היא אשת ר' צבי פאנעדעלער. והבן הוא ר' שלמה זלמן שהיה סוחר בברעסלויא [הסמוכה לקובנא] אבי ר' יצחק פאסווילער מפוניבז', שכתב ספר תורה לעצמו בכתיבת ידו, ובזקנותו כאשר היה סג"נ שתים עשרה שנים, היה חוזר תמיד משניות בעל פה, יום ולילה. הוא היה חותנו של המגיד ר' נתן פרידלנד. אשר האריך בתולדות משפחה זו, בסוף ספרו 'סולו סולו המסילה', תחת הכותרת 'ברכת השבח'.

כאמור, רבי אברהם אבאלי נתאלמן ממנה בצעירותו, ולא ידוע לנו אם השאיר ממנה צאצאים או לא.

בזיווגו השני, נשא בתו של רב העיר לאנצוט, ברם, לא נמסר לנו מי הוא אביה אשר היה רב שם, בספר 'עיר ווילנא' מעלה השערה שמא הוא רבי יחיאל מיכל ב"ר אברהם הלוי, [בא בהסכמה על ספר עטרת יוסף זולקווא תקלח, ועל ספר חובת הלבבות עם פירוש נאדר בקודש בשנת תקנ"א], אשר כיהן שם באותה העת, והוא חתן הגאון רבי משה יהושע הורוביץ אב"ד הוראדנא. (ואין לבלבלו עם ר' יחיאל מיכל ליטוואק אב"ד פרעמישלא, שאף הוא היה חתן ר' משה יהושע הנ"ל).

על כל פנים, מזיווג זה נולדו שלש בנותיו של ר' אבלי, אודותיהן נרחיב להלן.

בזיווג שלישי, נשא בוילנא את האלמנה הרבנית מרת פייגא בת רבי יצחק אייזיק לנדא, נינו של בעל הכנסת יחזקאל. בכך היה ר' אבלי גיסו של רבי יחזקאל לנדא, שלימים שימש אף הוא כראב"ד בעיר וילנא, על מקומו של ר' אבלי.

מרת פייגא נפטרה עש"ק ה' אייר תקס"ט, ור' אבלי נתאלמן בשלישית. ואולם ר' אבאלי לא נשאר באלמנותו, ושוב, נשא לו אשה רביעית [!].

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.

במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.

נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.

גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.

הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.

מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?

כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.

זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.

אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.

ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.

וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.

לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.

הגאון רבי אברהם אבלי פאסוואלער

יחוס אבות גדול היה לו לרבי אברהם אבלי, שבשבת פרשת ואתחנן מלאו מאה שבעים וחמש שים לפטירתו, ביום י"ג אב תקצ"ו.

רבי אברהם אבלי, היה ראב"ד בק"ק ווילנא, למעלה משלושים שנה. משנת תקס"ד עד שנת תקצ"ו, ובאותם שנים נתפרסם כאחד מגדולי הדור, גדול היה גם בכתיבת תשובות בהלכה, ופנו אליו בשאלות רבות ממקומות הרחוקים, והיה משיב להם אגרות תשובות לאין מספר, ורק חלק קטן מהם נשאר ונדפס [ולאחרונה נקבץ בספר באר אברהם בהוצאת מכון ירושלים].
וכך כותב הגאון רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל 'גליא מסכת', בהספדו שנדפס בסוף ספרו: "הספד, שאמרתי על שמועה שנעדר אדם גדול גאון מפורסם בדורו בק"ק ווילנא ... אוי נא לה ווילנא כי אבדה כלי חמדתה, כי נעדר איש כזה אשר הי' שר במדינות, ועל מדינות בו יאמר, מפורסם בכל המדינות אשר יצאו ואשר יבואו בשו"ת לפניו ... שכל מי שהי' חולי ותש כוחו לידע איזה סוגיא או שו"ת הלכה למעשה רב, הכל ראו וחקרו ממנו והיה משיב לשואלו כהוגן ... מספד רב ארעימה ואהימה מימים ימימה אשר נעדר מאתנו צדיק יסוד עולם אשר אמרנו בצילו נחיה ... כשנעדר מאתנו גדול הדור, כמו הגאון ר' אבלי אשר ראוי והגון להגן מכל עבירות המתרגשות על העולם". וכן המגיד מסלונים, רבי יהודה לייב עדל, כותב עליו, "הרב הגאון הגדול מי כמוהו דעה מורה ומשיב כהלכה בתשובותיו לקצו ארץ, הוא ניהו מו"ה אברהם אבלי זצוק"ל ראב"ד דק"ק וילנא".

ראשית נכתוב בקצרה את תולדותיו של ר' אבלי, ולאחר מכן נעסוק ביחוסו.

רבי אברהם אבלי, נולד ביום ה' סיוון ערב חג השבועות תקכ"ד בעיר פאסוואהל, עת כיהן שם אביו כרב העיר, ולפנים כיהן שם זקינו אבי אמו. רבינו נתפרסם כעילוי גדול כבר בצעירותו, ובהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על
ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו. בשנת תק"מ, בהיותו בן שמונה עשרה שנים, קנה חותנו את הרבנות עבורו מאת אביו, ושילם לו בעבור זה סך של שלש מאות, [אביו נתקבל לימים לכהן כרב בפומפיאן]. שנים לא רבות אחר כך, בשנת תקמ"ו, נקרא רבי אברהם לוילנא, וכיהן שם כמו"ץ. אומנם נראה שגם ממקום מגוריו, וילנא, המשיך לשאת בתפקיד אב"ד פאסוואהל. לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא. בשנת תקס"ד לאחר פטירתו של הגאון רבי דוב בער טרייוויש בעל רביד הזהב, נתמנה רבי אברהם אבלי למלא את מקומו כריש בית דינא רבא דווילנא, בתפקיד הראב"ד נשא ר' אברהם אבלי עד
לפטירתו בשנת תקצ"ו. (תפקיד הראב"ד בוילנא נחשב במקום הרב, כי מאז פטירתו של רבי שמואל אב"ד "האחרון" בוילנא, הוחלט שלא לקבל יותר רב לעיר).

נתפרסם לרבים גם בגין פרשת סלאוויטא, בה היה מראשי המדברים.

בראשית חודש אב תקצ"ו נפטר אחד מגדולי העיר וילנא, ר' משולם זלמן ב"ר אורי, ור' אבלי נתאמץ מאד בהספדו, לאחר ההספד, נפל ר' אבלי למשכב אשר ממנו לא קם, וביום ד' י"ג אייר ה'תקצ"ו, נפטר ר' אבלי לבית עולמו. כיום,
מלאו מאה שבעים וחמש שנים לפטירתו.

ובכן, צריכים אנו לעסוק ביחוסו של ר' אבלי.

אביו של ר' אבלי, היה הגאון רבי אברהם שלמה [זק] אב"ד פאסוואהל ופומפיאן.
כאמור, בצעירותו עד שנת תקמ"ב כיהן ר' אברהם שלמה כאב"ד פאסוואהל, ואז 'מכר' את הרבנות למחותנו עבור בנו העילוי הצעיר. בשנת תקנ"ז כבר היה אב"ד בפומפיאן וחתם משם על ספר שירה לדוד. יש שכתבו שכיהן גם כאב"ד בירז', ולא מצאתי לזה סימוכין. הוא נפטר כפי הנראה בשנת תקס"ו, כי באותה שנה, כתב בנו מכתב
להגר"ח מוואלאזין ובחתימתו, הזכיר אחרי שם אביו - הריני כפרת משכבו.
אביו של ר' אברהם שלמה היה הגאון רבי גרשום שהיה אב"ד בכמה קהילות.
אין עליו הרבה מידע, רק נמסר כי בפנקס קהל אניקשט היו חתימות ממנו, וחותם "בהר"ר אברהם אבלי".
מיהו זה ר' אברהם אבלי אבי סבו של ר' אבלי פאסוואלער שעל שמו נקרא?

הרב הקדוש רבי משה לייב מסאסוב

יחוסו של רבי משה לייב מסאסוב לא נודע כל כך.

מקובל, שהדברי חיים אמר על יחוסו שהוא היחוס היותר גדול בעולם.

בספר שם הגדולים החדש כתוב שאביו היה רבי יעקב מאיטינגא, ויש שכתבו שהיה ממשפחת איטינגא - אטינגר.

יש שכתבו שרבי יעקב היה בנו של רבי יוסף אב"ד זלאטשוב.

במגילת יוחסין וסדר התקשרות נכתב [וממנו העתיקו רבים]

שאביו רבי יעקב היה אב"ד פאריצק

בן הגאון רבי יוסף יוסקא אב"ד פודקאמין מחבר ספר אהל יוסף.

בן ר' ישראל אב"ד לאקאטש, בעהמח הלכה אדם מישראל.

בן ר' יעקב אב"ד הוסיאטין ולודמיר

בן ר' אברהם אבלי אב"ד לודמיר.

בן ר' בנימין ז"ק.

בן ר' מאיר ז"ק

בן ר' שמואל שמעלקא ז"ק אב"ד אוסטרהא.

האם יש מקור ליחוס זה?

האם ידוע מי היה חותנו של רבי משה לייב מסאסוב?

יש להעיר אודות יחוס זה הנדפס שמקורו הוא בספר מגילת יוחסין וספר התקשרות:

בגניזה החרסונית, יש מכתב [נו' 237, נדפס בהתמים ב עמ' לה] מאת אביו של ר' משה לייב מסאסוב וזה לשונו,

לבכורי חביבי הרב הק' פאר הדור מ' משה יאודה ליב יחי' מ"ק סאסוב, הגיעני עת דודים, ברוך ה', הוא יום נשואת בתי הכלה אחותך החשובה מ' אסתר תחי', אי"ה ביום ג' בהעלותך פ"ק איטינגא ע"כ תראה לבוא ונתעלסה באהבים, מנאי אביך המחכה לישועת ה' הקרובה לבוא, הק' יעקב במוהרי"ל אבד"ק איטינגא הכו"ח ביום א' במדבר תקנ"א.

נראה מחתימתו, ששם אביו היה י"ל, שזה לכאורה יהודה לייב, ולא יוסף.

אם כי, כידוע, אין להביא מגניזה זו ראיה מוחלטת.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

במאמר הקודם, הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף, יחוסו, ופועלו. במאמר זה נתמקד בעץ המשפחה של צאצאיו, המשתלשל משלושת בנותיו.

בנותיו הידועות לנו הם: הבכירה אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, בנו של ר' ישראל מהאלשיץ [שהיה גיסו של ר' שמעון מיערוסלב], אודותיו מצינו נדפס בהקדמה לספר נפש דוד [שחיבר חתנו ר' דוד נתן דייטש] וכך כותב שם נכדו בהקדמה: ולזכרון עולם אזכיר פה גם אשת המחבר היא זקנתי הרבנית הצדיקת מרת שינדל לאה ע"ה (שנפטרה א' דר"ח טבת תרמ"ו מנ"כ בעה"ק טבירא ת"ו) בת הרה"צ הקדוש מוה"ר יצחק אייזיק מסטריא זצוקלה"ה (שנפטר ט' שבט מנ"כ בסטריא) שהוא נכד רבותינו הט"ז והב"ח ורבי ר' העשיל רבו של הש"ך זיע"א והי' חתן הרב הגאון הקדוש מוה"ר צבי יוסף זצוקלה"ה אבד"ק רודניק גיסו של הרה"ק מוה"ר אלימלך מרודניק זצוקלה"ה. ר' יצחק אייזיק היה עובד ה' בלהב קדוש ונפטר בשנת ת"ר לערך. בתו השניה של ר' צבי יוסף היא מרת שיינדל העניא אשת ר' משה אליקים בריעה בינדיגר, [מביקובסק, המכונה ר' משה ביקאווסקער] בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, נו"נ להמגיד מקוז'ניץ ולר"ר אלימלך מליזענסק. לא ידוע לי מקור כתוב קדום על כך, אך מצבותיהם של ר' משה א"ב ורעיתו שיינדל, מצויות בצפת האחת ליד השניה, וכך כתוב על מצבתה של מרת שיינדל, 'פ"נ הרבנית ה"צ שיינדל העניא בת הרה"ג צבי יוסף אב"ד מרודניק אשת הרה"ח ר' משה אליקום בריעה מבארדיוב'. ר' משה נפטר צעיר לימים בחיי אביו ר' שמואל זנוויל, בשנת תרל"ח. בתו השלישית של ר' צבי יוסף היא מרת חנה אשת ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ב"ר אלימלך רובין מסוקולוב, בן הרה"ק ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. ראי"ה היה גם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. ר' אברהם יהושע העשל רובין, היה אב"ד סוקולוב, ולאחר מכן נתקבל לאב"ד יאסלו, משם עלה לארץ ישראל, ובעיה"ק צפת שימש כאב"ד לקהילת עסטרייך אונגרין עד לפטירתו ביום ל' תשרי א' דר"ח חשוון תרס"ט.

אמנם רושמי תולדות החסידות [כר' יצחק אלפסי ור' מאיר וונדר] כתבו כי ראי"ה מיאסלו היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר, אך ניסיתי לחקרם מנין לקחו מידע זה, ולא קבלתי תשובה. והמסתבר הוא, שנתחלף להם [או למקור שממנו קיבלו] 'רידניקר' ב'בינדיגר', והאמת תורה דרכה, כי על מצבת מרת חנה, בצפת כתוב שם אביה צבי יוסף, ואף בנו בכורו של ראי"ה נקרא צבי יוסף, ולעומת זאת, אף אחד מבין בניו ואף נכדיו של ראי"ה לא נקרא בשם שמואל זנוויל. הגם כי, עוד אין זה חף מתמיהות כי פער השנים בין ר' צבי יוסף [ובתו הבכירה] לבין מרת חנה, הינו די גדול, ואף אם ר' צבי יוסף לא נפטר בתקצ"ג אלא אחרי תר"ח עדיין המרחק עומד על כשבעים שנה. ואמנם, גם מרת שיינדל העניא היתה כלתו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר שנפטר בשנת תרנ"ב, ונראה שאף היא היתה יותר קרובה בשנים למרת חנה מאשר לאחות הבכירה.

צאצאי ר' יצחק אייזיק מסטרי

• ר' דוד יעקב מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בעשר קדושות כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י מובא שגם ר' דוד יעקב עלה לארץ, ואחר מכן היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ילדיהם: א. מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, צאצאיהם: 1. ר' אברהם קלמינוב. 2. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים, אביו של הצדיק ר' אשר פריינד. 3. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים. ב. מרת אסתר חינה [היה לה זיווג ראשון (יתכן שהוא היה ר' נפתלי ויסבלוים ברמ"ז מנדבורנא) וממנו נולדה בת אחת מרת ליבא שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון] אשתו השניה של ר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג נולדו לו מזיווגו הראשון] 1. הרה"צ ר' דוד מינצברג, 2. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. 3. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. 4. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

• מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו: א. ר' יצחק אייזיק דייטש, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. ב. מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. צאצאיהם: 1. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. 2. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים. ג. מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו. ד. מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. ה. ר' משה דייטש חתן ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל הלר אב"ד צפת. צאצאיהם: 1. ר' ישראל דייטש. 2. מרת חיה אשת ר' אהרן דוד קאהן, אביו של האדמור מתולדות אהרן זצ"ל.

צאצאי ר' משה אליקים בריעה בינדיגר

• ר' צבי יוסף בינדיגער מפשעמישל, חתן דו"ז ר' זושא בלויגרוינד. אבי א. ר' נפתלי בינדיגער זוגתו מרת רוזה בת ר' אהרן הלברשטם מביאלה ביליץ נינו של הדברי חיים מצאנז. ב. ר' ברוך אברהם בינדיגער זו' מאטיל בת ר' משה פאנעט מדעש. אבי: 1. ר' אלעזר ליפא בינדיגער חתן ר' מאיר מוסקוביץ משאץ. 2. אשת ר' יהודה פאנעט בן דו"ז ר' יצחק יחיאל.

• מרת מאטיל לאה אשת ר' יצחק יחיאל פאנעט מדעש, נולד תרכ"ג בנימזשא, ובשנת תרמ"ד נישא בבארדיוב [ויעוי' שו"ת מעגלי צדק סי' מ"א בסוף התשובה], נשיא כולל זיבענבירגען בארה"ק, צאצאיהם: א. ר' יחזקאל מנחם פאנעט מדעש, חתן ר' משה זאב קאהן אב"ד סענשארץ בן בעל בינת יששכר. חותן האדמור ר' צבי מאיר פאנעט מדעש חיפה-רמות. ב. ר' שמואל פאנעט חתן ר' ברוך הלברשטאם מקשאנוב. ג. ר' אלימלך פאנעט הי"ד, נולד תרנ"ה, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ אב"ד לינסק. ד. ר' יהודה פאנעט חתן ש"ב ר' ברוך אברהם בינדיגער. ה. מרת מלכה אשת ר' חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד.

• אשת ר' שלום שפירא מראווע, מצאצאי השר שלום מבעלזא, והשרף ממוגלינצא. צאצאיו: א. מרת גיטל אשת ר' יחיאל מיכל מבראד מצאצאיו, ר' שלום מיכלוביץ האדמור מבראד במאנסי. ב. מרת רבקה אשת ר' שרגא פייבל זק. צאצאיהם: 1. ר' משה אליקים בריעה זק, נשא לאשה את מרת מירל בת כ"ק המהר"א מבעלז, נספו בשואה עם ילדיהם יהושע ורייזל. 2. מרת שיינדל העניא אשת ר' אפרים רובין מאנטוורפן הנזכר להלן (במאמר הבא), היא ניצלה במלחמה ועלתה לארץ, ונישאה בזיווג שני.

• מרת רייזל אשת ר' מנחם מנדל ולדמן, בן דו"ז ר' יעקב צבי אב"ד בורשא. ר' מנחם מנדל שימש כדומ"ץ בעיר קלסני-ויליצ'קה, וכשנפטר עוד לפני המלחמה, מילא את מקומו חתן חתנו ר' אורי מעט (או בלוט)

• אשת ר' חנוך העניך פריינד אב"ד אינטערדאם בנו של הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד. מצאצאיו, א. מרת ריזשע רייזל אשת ר' אברהם אביש הלברשטאם ב"ר סיני מזמיגראד. ב. ר' אלימלך פריינד, אב"ד אינטערדאם על מקום אביו. ג. ר' משה אריה פריינד, אב"ד נאסויד על מקום זקנו.

• מרת אסתר אשת ר' אלימלך שעהנדארף.

• אשת ר' אברהם צבי פרידמן ראש ישיבה בצאנז. מצאצאיו, ר' שמואל פרידמן ר"מ בסערדהעלי, חתן ר' אריה לייב הלברשטאם אב"ד מושינא.

במאמר הבא, נסקור את צאצאי חתנו השלישי של ר' צבי יוסף, ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת.