היום מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון הקדוש רבי
אהרן שמואל הכהן אב"ד סטעפאן, בעהמ"ח וצוה הכהן, והנה השנה חל יומא
דהילולא דילי' בעש"ק לסדר וצוה הכהן.
רבי אהרן שמואל הכהן הוכפלד [הוך-פעלד], היה
מתלמידיו המובהקים של המגיד ממעזריטש, ומזכירו פעמים רבות בספריו בתואר מורי ורבי, והיה נוסע אליו מדי שנה בקביעות ושהה במחיצתו שבועיים שלשה, כי בעת שהיה בעיר סטעפאן היה סמוך לק"ק ראווני
מקום בו היה המגיד בסוף ימיו. כמו כן היה תלמידו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ, ומיודד עמו
בעת שהיה דר באוסטרהא, ואף אותו מזכיר בספרו.
נשא לאשה את מרת מרים ריקל בתו של רבי יוסף יואל
הלפרין אב"ד סטעפאן, ונתמנה על מקומו כאב"ד שם. לאחר מכן כיהן כרב
הקלויז באוסטרהא, מקום בו כיהן גם אביו. ומשם נתקבל לרב בק"ק יאמפולי, ואחר
כך לשדה לבן גם בה כיהן אביו, ובה כיהן עד ליום פטירתו, כאמור ביום ד' ניסן
תקע"ד. ורעייתו נפטרה י"ד אייר תקס"ז.
ספריו,
רבי אהרן שמואל כתב חידושי תורה רבים בכל
מקצועות התורה, בהקדמת ספרו קורא מראש, מספר ר' אהרן שמואל על שריפות שאירעו בערי מגוריו, בשנת תקל"ח בסטעפין, ובשנת תקנ"א ביאמפולי ובשנת תקנ"ח בשדה לבן, ואז נשרפו כתביו, וגם לאחר מותו נשרפו עוד מכתביו בשריפה שהיתה
בבית נכדו. בכל אופן נדפסו ממנו שני ספרים, אחד בחייו, ואחד לאחר מותו.
ספרו קורא מראש הדפיס בברדיטשוב בשנת תקעא, אך
לא בשלמות, הספר הוא חיבור על המדרש רבה, ונדפס רק עד אמצע פרשה יח בבראשית רבה. והוא למעשה רק דוגמא מתוך הספר השלם, שהדפיס על מנת שיוכל לאסוף כסף לצורך הדפסת הספר כולו. וכפי שמבואר בדבריו בראש הספר, שבתחילה פירסם מודעה בדפוס בה ביקש שישלחו לו תשעה זהובים בתמורה לאלו מאה הדפים מן הספר. במזכרת גדולי אוסטראה, כותב שהכתב יד על כל המדרש רבה היה בעירנו, ביד נכד המחבר ולדאבון לבנו, נשרף כולו בעת שנשרף ביתו של נכד המחבר.
בראש הספר הציב רבי אהרן שמואל ברכת כהנים לברך הקונים, ובתוך דבריו כותב, "ואל תהא ברכת כהן הדיוט קלה בעיניהם מצינא למימר אנא מכח אבוה ואבוה דאבוה קא אמינא זכות א"א הגאון הצדיק זללה"ה ושאר אבותיי הקדושים אשר בארץ החיים יעמוד להם לכל הצטרכותם".
לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי משה את הספר וצוה
הכהן, הוא אשר צוה את בניו ואת ביתו אחריו קודם הסתלקותו. ואף בזה נהג רבי אהרן
שמואל כמנהג אבותיו, וכפי שכתב בעצמו בפרק ט' בספר, "ומזקנים אתבונן כבוד
זקני הגאון המפורסם מו"ה נפתלי הכהן זללה"ה, זכותו יעמוד לי ולנשמתי,
כתב בספר הכנה וצוואה שלו, שראוי לכל אדם לחוש דילמא מיטרפא ליה שעתא ח"ו כי
ימי האדם כצל עובר ויש לחוש... הנה הגעתי לימי הירידה ירידה שהיא לצורך עליה לעלות
אל אבי שבשמים ומי יודע מה יולד יום אמרתי לסדר צוואה לבני שיחי' ולחתניי לוקחי
בנותיי ונכדי שיחיו לישרם ולהדריכם בדרך המלך מלכו של עולם".
וזה יחוסו,
- אביו רבי נפתלי הירץ הכהן, בצעירותו היה רב הקלויז באוסטרהא בוואלין, ואחר כך נתקבל לאב"ד פינסק, ובשנת תקל"ח עבר לכהן כאב"ד שדה לבן, שם נפטר ביום כ"ד טבת תקנ"ו.
השאיר אחריו חידושי תורה אשר היו ביד בנו, ולא הספיק להדפיסם, למרות שיחל לכך בראש
ספרו וצוה הכהן. אומנם, חלקים מדברי תורתו הביא בנו בספריו. זוגתו מרת רבקה גיטל
בת הנגיד והקצין רבי מרדכי מאוסטרהא (נזכר לברכה בהקדמת ספרו של אחיו, רבי אשר
זעליג אב"ד פינטשוב 'ברוך מבנים אשר'] בנו של רבי יהודה לייב שכיהן אף הוא
כאב"ד ור"מ בקלויז דק"ק אוסטרהא, ואחר כך כיהן כאב"ד
בק"ק פינסק וסלוצק. רבי נפתלי נפטר כ"ד טבת תקנ"ו, כשנה ומחצה אחרי
אשתו שנפטרה ב' דחג הסוכות תקנ"ה. שבעה בנים היו להם, תלמידי חכמים גדולים,
שכיהנו ברבנות, ולכבוד אביהם היו חותמים את שם משפחתם, הוכפעלד [שדה גבוה], על שם
הכתוב, "נפתלי על מרומי שדה".
- אביו רבי חיים הכהן מגלוגא, בנו, ר' נפתלי הירץ,
בהסכמתו על ספר 'ברוך מבנים אשר', שנדפס בשנת תק"ז, חתם, "הק' נפתלי
הכהן יכונה הירץ, בהרב הגדול המפורסם מו' חיים כ"ץ ז"ל מגלוגא".
- אביו רבי שמואל שמעלקא הכהן אב"ד ברעסלא.
- אביו רבי נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים שכיהן אף
הוא כאב"ד ור"מ באוסטרהא, ואחר כך בק"ק פוזנא, ואחר כך בפרנקפורט
דמיין.
- ומעלה בקודש.
צאצאיו:
בן אחד היה לו לרבי אהרן שמואל, הוא ר' חיים משה
הכהן, שנפטר בצעירותו.
ושתי בנות היו לו לרבי אהרן שמואל.