שריד תלמידי היראה - רבי אליעזר שולביץ

היום, ג' חשוון, מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון הגדול, רבי אליעזר שולביץ, מייסד ישיבות לומזא בפולין ובארץ ישראל. במאמרנו זה, נזכיר ראשית בקצרה את תולדותיו ופעולותיו, ונרחיב מעט בסקירת עץ משפחה שלו, מהמעט שידוע אודות אבותיו, ונזכיר את צאצאיו בשמות.

רבי אליעזר נולד בשנת תר"ח בעיר קולנה, שבפלך לומזא. מוצאו ממשפחת רבנים ותלמידי חכמים. אביו ר' מאיר דב שולביץ מקולנא, האריך ימים ועלה לירושלים, בה נפטר ביום ט"ז אב תרס"ב, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים, בחלקה ד. אבי אביו - ר' צבי קאלנער, היה מנכבדי העיר קולנה, למדן מופלג ושקדן גדול בתורה. אבי אמו של ר' אליעזר היה רבי עמנואל [וירנצקי] רבה של העיר קולנה, הידוע בשמו - ר' מני'לה. 

אמו של ר' אליעזר מרת צירל נפטרה בעיר קולנא בשנת תרי"ז, ואליעזר היה אז בן תשע שנים בלבד, בעקבות כך, נשלח להתחנך בבית דודו העשיר בלומז'ה, הוא אחי אמו ר' (אליעזר) [הרץ] וירנצקי, ורעייתו חנה פייגא. עפ"י עצת רבי אליעזר שמחה רבינוביץ הרב דלומז'ה, נשלח לישיבת ביאליסטוק, ומשם המשיך לישיבת וולוז'ין. בהיותו בוולוז'ין נשתדך עם ר' אייזיק טל (טאהל), תלמיד חכם ובעל נכסים בביאליסטוק (ורעייתו מרת לאה בת ר' חיים ליבעס – נישאו בשנת תר"ו), שאיפשר לו להמשיך בלימוד התורה שנים רבות לאחר נישואיו, בהסכמתה המלאה של אשתו מרת פרידה חיה עליה השלום (נפטרה כ"ב טבת תרס"ו). בהמשך, יצא מביתו והלך ללמוד תורה מפי קדשו של רבי ישראל סלנטר בממל.

הגאון רבי אליעזר שולביץ זצ"ל

בהשראתו של ר' ישראל סלנטר, התמסר כולו לרעיון הרבצת תורה בישראל כל הימים. בתחילה בשנת תרמ"ג יסד את הישיבה הגדולה בעיר לומז'ה, ולימים יסד רשת של ישיבות קטנות בערים הסמוכות לה. גם ישיבות קטנות אלה היו בפיקוחו והן שמשו "מכינות" לישיבה של לומז'ה. מספרים כי כל מי שהיה מתקרב לעיר לומז'ה וראה מרחוק את הבניין הגדול של הישיבה הבנוי לתלפיות בראש גבעה נשאה הנשקפת על פני כל הסביבה - ידע לשבח את יוצרה ומחוללה, הצדיק רבי אליעזר שולביץ [או כפי שהוא עצמו היה חותם, אליעזר שילאוויץ].  

בימי המלחמה העולמית הראשונה, כאשר גלה לרוסיה והיה עמו שם חתנו הרב הגאון ר' יהושע זליג רוך ז"ל ובחורים רבים אחרים, קם ויסד ישיבה בעיר פרילוקי. עמהם היו מספר בחורים, בהם הגאון רבי אהרן כהן לימים מראשי ישיבת חברון, והגאון רבי מרדכי שמואל קרול הרב דכפר חסידים, ועוד מתלמידי נובהרדוק. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ואעפ"י שהיה זקן וחלש בבריאות המשיך גם שם בהרבצת תורה. שנים אחדות לאחר מכן, יסד את ישיבת לומז'ה בפתח-תקוה, והעלה לארץ ארבעים בחורים מהישיבה בפולין, רבים מהם צמחו והיו רבנים גדולי תורה, ראשי ישיבות ולמדנים. אחריהם הוסיפו לעלות בחורים נוספים לישיבה זו, וכך גם ניצלו מן השמד והשואה שבאה על יהדות אירופה במלחמת העולם השניה. וטובי בחורי ארץ ישראל ועולם הישיבות למדו בה, עד כדי שהגיעו הימים, שסביב שלחן מועצת גדולי התורה, היה רוב מכריע מחניכי ישיבת לומזא.

בעלייתו לארץ ישראל, קבע תחילה משכנו בירושלים עיר הקודש, מקום מושבם של אבירי המוסר בארץ ישראל, אך על פי עצת ידידו משכבר, הצדיק רבי זרח ברוורמן, נקבע מקומה של הישיבה בפתח תקווה. זכה ר' אליעזר וראה גם בכינונה של הישיבה בארץ ישראל, והיו בני הישיבה נהנים מחכמתו בתורה וביראה, עד לפטירתו ביום ג' חשוון תרצ"ב.
מסע לווייתו יצא מפתח תקווה לירושלים, שם נערך הספד גדול בישיבת עץ חיים, והוא הובל לקבורה על הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק בין היתר, "שריד תלמידי היראה, לרבינו ישראל סלנטר".

כתביו ורשימותיו בענייני יראה ומוסר, ובהם דברים שרשם מפיו של רבי ישראל סלנטר ואודותיו, נשמרו במשך למעלה משמונים שנה, ובימים אלו הם עומדים לצאת לאור עולם בשלשה כרכים תחת השם 'אור אליעזר'.

רבי אלעזר מבראד ואמסטרדם - המעשה רוקח

 לרגל מלאות מאתיים ושבעים שנה לפטירתו של רבי אלעזר מבראד אב"ד אמסטרדם, בעל המעשה רוקח, הנני מביא כאן מאמר מעניין מחוקר היוחסין הנודע, רבי יונ"ה הק', שאומנם לא דן על פרטי יחוסו, אלא על שנת לידתו, אבל על פי המתברר במאמרו, יתכן שיש שינוי בפרטי יחוס משפחתו, ועוד יבא הזמן והמקום המתאים להרחיב בזה.

באיזה שנה נולד המעשה רוקח ?

תמונתו של רבי אלעזר רוקח, כפי שנחקקה על גבי מטבע שהונפק לכבודו

הרב אליעזר הכהן כ"צמאן, במאמרו על המעשה רוקח (ראה כאן), כותב:

"הג"ר אלעזר רוקח נולד בשנת תכ"ה בקראקא".

ובהערה 3 על המילה תכ"ה מביא מקור:

"אוצר ישראל ח"ב ע' 61 (אגב טעה שם שכתב ששם משפחת אביו הי' לנדא) Jewish Encyclopedia ע' 103-104 ועוד. ואחריהם הלך ג"כ דר. גלבר תולדות יהודי ברודי (ערים ואמהות בישראל כרך ו) ירושלים תשט"ו ע' 50. נמצא שהי' בן שבעים שנה כשנתקבל באמשטרדם בז"ך אלול שנת תצ"ה. וכן משמע בס' זכרון משולם (הובא בדובר שלום אות שמ"ה בהערה) שהג"ר משולם איגרא כששמע שהגה"ח ר' אלעזר נוסע בגאליציא לברך בני משפחתו טרם נסעו לאה"ק נסע דרך ראדימנא כדי להתראות עם הגאון הישיש ולא עלתה בידו. ומדקראו "הישיש" משמע שהי' בא בימים.

אולם החכם דר. ש. מולדר בלוח הקהלה שנת תר"ך (Nedr. Israel. Jaarboekje, 1859-60 p. 39-51) במאמרו "Een Zeldzame Medaille", מביא שיר שכתבו אינו יהודי מתושבי אמשטרדם לכבוד קבלת הג"ר אלעזר שכותב שהי' בן חמשים שנה, לפי"ז נולד בשנת תמ"ה, וכבר העיר ע"ז הח' Dr. D. M. Sluys במאמרו החשוב Een Opperrabbijns benoeming bij de Hoogduitse-Joodse Gemeente te Amsterdam in 1735, p. 14 (שנדפסה בסוף לוח הקהלה אמ"ד תרצ"ה).

לא היה לפני המראה מקומות הלועזיות הנזכרים למעלה, ברם טרם נמשיך הלאה נסכם הערה זו:

המקור שהמעשה רוקח נולד בשנת תכ"ה, הוא זשואיש אנצייקלאפעדיא ומשם לס' אוצר ישראל. בזשואיש אנצייקלאפעדיא מציין את המראה מקומות דלהלן:

"פרידברדג, לוחות זכרון 52; אור החיים סי' 497; דעת קדושים 181; J. E. v. 103; פרידבערג, תולדות משפחת שור עמוד 16".

ובכן נעבור על מקורות אלו אחת אחת, ונראה אם אכן יש בהם ממש.

* * *

המקור הראשון: ס' לוחות זכרון להחכם חיים דובעריש פרידבערג, ראשית,  הציון לעמוד 52 הוא למהדורא קמא, במהדורא תנינא נמצא דבר זה בעמוד 71, וכה כתוב שם בהערה:

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.

ר' אהרן חיים הויזמן מירושלים

במאמר זה, אין אני בא להספיד או לכתוב את יחוסו של אחד מגדולי ישראל, אף שהבלוג מוקדש בדרך כלל לתולדות רבנים ומשפחותיהם, אחרוג הפעם ממסגרת זו, ואכתוב על משפחה יחסית פשוטה, שאומנם יש לה יחוס לגדולי ישראל.

בירושלים נפטר בשבוע שעבר ביום ה' תשרי תשע"ב, יהודי יקר מחסידי קארלין ושמו ר' אהרן חיים הויזמן. ר' אהרן עסק שנים רבות בהנצחת פועלם של אדמורי חסידות קארלין, של חסידי קארלין בירושלים, ושל בני משפחת רוקח צאצאי המעשה רוקח. יבול ספריו מבורך, למרות שרוב ספריו לא נמצאים בספריות הגדולות.

אני פגשתי את רבי אהרן בירושלים לפני קרוב לעשר שנים, בעת שראיתי מודעה קטנה על דלת חנותו בירושלים, על הספר 'תולדות מעשה רוקח', ובו נקבצו ובואו כל צאצאי רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם למשפחותיהם ... למשפחותם לבית אבותם: ליזענסק, פינטשוב, קאמרנא, באב"ד קאז'יניץ, מאגליניץ, בלענדוב, גראדזיסק, דרוביטש, הוסיאטין, זעליחוב, בעלזא, סטאלין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסעצנא, פרציבה, רידניק, ריישא, שפירא ... כל אלה חברו יחד והיו לאחדים בידי המלקט והמסדר אהרן חיים מירושלים.. [הערות והשלמות על הספר נכתבו ונדפסו על ידי ידידי ר' דובעריש וועבער בקובץ בית אהרן וישראל קכה (שנה כא ה)].

כמובן, שמיד נכנסתי לחנותו לקנות את הספר, ופתחתי עמו בשיחה על המשפחות המופיעות בספר, ונפשי נקשרה בנפשו. מני אז עשיתי לי מנהג קבוע, ובכל יום שישי הייתי פוקד את חנותו הקטנה והצפופה, ומשוחחים על יחוסי משפחות וסתם עניינים העומדים ברומה של ירושלים. כך במשך למעלה משלש שנים, עד אשר עזבתי את ירושלים.

נהנה הייתי לחזות בו בעת שנכדיו הביאו לו מעט ארבעס מבושלים ומתובלים לקיים מנהג טועמיה. והוא מאיר פניו הקמוטות לעומתם. חנותו המסתורית והאפלולית משהו, היתה מלאה מזן אל זן ורק הוא היה יודע מה נמצא איפה. ספרים חוברות ושאר תשמישי קדושה. על לשונות היה רגיל המשפט הבא, אותו היה מפטיר כל אימת שנכנס אי מי לחנותו ומתחיל לסקור את אשר יש בה: "תגיד לי מה אתה מחפש, אני אעזור לך". 

אהרן חיים הויזמן, צילום: ישבב סופר

ואכן, בעל חסד גדול היה, כך למשל היה נותן לכל החפץ בכך, לקצר את דרכו מן רחוב מאה שערים אל תוך השוק ולהפך, להיכנס אל תוך חנותו. והיו בני ירושלים עוברים שם בעשרותיהם, מקטן ועד גדול, איש ואשה, והוא בטובו הגדול מזיז מעט את כסאו, על מנת שיוכלו כולם לעבור בנחת, [לא בריווח, כי המעבר תמיד היה צפוף...], וכמעט שהפכה חנותו למיצר שהחזיקו בו רבים.

רבי דוד צבי הופמן זכר צדיק לברכה

בערב יום הכיפורים שעה ומחצה בטרם התקדש החג, נסתלק בחטף לבית עולמו הגאון הצדיק רבי דוד צבי הופמן מרבני העיר פתח תקוה.

שנים רבות כיהן רבי דוד צבי כאחד מרבני העיר מטעם המועצה הדתית, תחת שרביטו של הגאון רבי ברוך שמעון סלומון, ותפקידיו היו כרב הפוסק בענייני המקוואות וכרב האחראי על החברא קדישא בעיר, ותיקן תקנות רבות למען תושבי העיר. גאונות המפליאה, יחד עם ענוותנותו המיוחדת גרמו לו שהיה אהוב על כלל הציבור התורני בפתח תקווה. 

רבי דוד צבי נפטר בפתאומות קרוב לגיל שבעים, אחרי שאך לפני כמה שנים החלים ממחלה קשה שתקפה אותו. המונים מבני העיר האבלים, ומבני משפחתו הכואבים השתתפו בלוויתו קורעת הלב שנערכה במוצאי יום הכיפורים.

 * * *

 

אפרט כאן, את עץ המשפחה שלו.

רבי דוד צבי הופמן, היה בנו של רבי משה יונה הופמן מבני ברק שנסע מברסלוי ללמוד בישיבות ליטא, בן ר' מנחם הופמן, בנו של הגאון רבי דוד צבי הופמן מברלין בעל שו"ת מלמד להועיל.

אביו, רבי משה יונה הופמן, היה חתנו של רבי שניאור זלמן זעליגזון, בנו של רבי אברהם אבא (אבלי) זעליגזאן, בן רבי חיים זליגזון. ומעלה בקודש מצאצאי בעל השאגת אריה. [כך מקובל במשפחה, יתכן שהמכוון אל בעל השאגת אריה הראשון, רבי יהודה אריה לייב נכדו של הב"ח. ועדיין צריך בירור].

רבי אברהם אבא זעליגזון, נשא לאשה את מרת שטערנא סלאווה בת רבי שניאור זלמן פייגלזון (פניקלוסון) מויטבסק.

ר' שניאור זלמן פייגלזון נשא לאשה את מרת מוסיה הינדא בתו של רבי חיים אברהם שניאורסון, בנו של בעל התניא רבי שניאור זלמן מלאדי ומעלה בקודש.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.