‏הצגת רשומות עם תוויות סופר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סופר. הצג את כל הרשומות

יום שני, 10 בינואר 2022

רבי יהוסף חיים שיינפלד אב"ד קרית הרצוג

 היום נפטר בבני ברק, הגאון הצדיק רבי יהוסף חיים שיינפלד גאב"ד קריית הרצוג, וחבר בית דינו של הרב לנדא זצ"ל אב"ד בני ברק.

רבי יהוסף חיים נולד בתמוז תרפ"ח בבחרותו למד אצל דודו בעל האור מלא מקאסאן, ולימים הנציח את זכרו, בבית המדרש שהקים בבני ברק. 

אחרי השואה, בה איבד את הוריו, הגיע לאמריקה, שם נשא לאשה את רעייתו מרת שרה אדל, בתו של האדמו"ר רבי יחיאל יהודה טאוב מראזלא, ונתיישב בקליבלנד אוהיו, וכיהן בישיבתו של גיסו האדמו"ר מקאליב זצ"ל. 

לימים, עלה כאמור לארץ ישראל, ונתיישב בבני ברק, בה יסד את בית מדרשו, אור מלא - קאסאן, ונתחבב מאד על רבה של העיר הרב לנדאא שסמך עליו, והפקיד בידו את הפיקוח על העירוב בשכונתו, ואת הפיקוח על השחיטה מטעמו, נחשב לראש השוחטים, ולרב הפוסק בעניני השחיטה.

צאצאים רבים לו, והיה מחותן עם כל גדולי האדמורים, מתורתו נדפס בספר וישבר יוסף.

היום כאמור, נפטר בבני ברק, והוא בן 94 שנים.


וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי ישראל שלמה שיינפלד הי"ד מנירדהאז, נהרג בשואה, במחנה ההשמדה אושוויץ ביום כ"ג תמוז תש"ד. אשתו מרת פעריל פייגא הי"ד בת רבי יצחק אייזיק נגלר מנירדהאז.

יום שלישי, 22 במאי 2018

רבי שמחה בונים ערנפלד זצ"ל


בשבוע שעבר נפטר הגאון רבי שמחה בונים ערנפלד, חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת חתן סופר, מצאצאי בעל החתם סופר, הוא נפטר בארצות הברית, והובא לקבורה כאן, בארץ ישראל.

רבי שמחה בונים נולד בשנת תרפ"ט בעיירה מטרסדורף שבאוסטריה, אחת משבע קהילות המפוארות במחוז בורגנלנד. עיר בה כיהנו ברבנות אבותיו הגדולים. כאשר קדרו שמי אירופה, נמלטה משפחתו לארצות הברית, ושם הקימו את קהילת מטרסדורף וישיבת חתן סופר. רבי שמחה בונים, למד תחילה בישיבתו של רבי שלמה היימן, ואחר כך חזר אל מקורו, בישיבת חתן סופר.

בהגיעו לפרקו, נשא את בתו של הגאון רבי שמואל אברהם זעלטנרייך אב"ד טשאקאווא.

כאשר נפטר אביו, נטל על שכמו את עול הנהגת הקהילה, קהילת מטרסדורף, ועמד בראשות הישיבה. כאשר במקביל הוקמה גם בירושלים קרית מטרסדורף, ורבי שמחה בונים מקרין מאורו אף שם. כאמור, שימש גם אחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

להלן סדר יחוסו:



אביו רבי שמואל ארנפלד, נולד בשנת תרנ"א בעיר מטרסדורף, נמסך להוראה על ידי רבי מאיר אריך ורבי יוסף ענגל. עמד לימין אביו בעבודת הישיבה והרבנות במטרסדורף. כאשר נפטר אביו, היה זה אך טבעי כי רבי שמואל ימלא את מקומו ברבנות ובישיבה. עם השתלטות הנאצים על אוסטריה, עסק בפעולות להצלת יהודים, והצליח אף הוא להימלט וקבע מושבו באמריקה, שם יסד ישיבת חתן סופר, בדרכי אבותיו.האריך ימים עד לגיל תשעים, הרבה יותר משאר אחיו, ואמרו שזהו בזכות מסירות נפשו בצעירותו לטיפול באביו החולה, נפטר ביום טוב שני של חג השבועות תש"מ. לתולדותיו נדפס ספר שם משמואל. זוגתו מרת רחל, אף היא לבית עהרנפלד, נפטרה ר"ח כסלו תשמ"א.

אביו רבי שמחה בונים עהרנפלד בעל מענה שמחה, נולד בשנת תרט"ו לערך, רוב תורתו למד אצל אביו, ואיזה זמנים למד אצל דודו זקינו בעל הכתב סופר בפרעשבורג. תחילה כיהן בק"ק שארוואר, ומשם עבר לכהן במטרסדורף על מקום אביו, עד לפטירתו בשנת תרפ"ו. זוגתו מרת גיטל לבית קראוס, נפטרה ו' תמוז תרע"ה.
בעל המענה שמחה, מתוך אוצר החכמה


אביו רבי שמואל עהרנפלד בעל מחבר חתן סופר אב"ד מאטערסדארף. נולד בשנת תקצ"ה, למד אצל דודו הכתב סופר, בשנת תרכ"ו נתקבל לכהן כרב בעיר בעטלאן, כעברו שנתיים עבר לעיר סיקסא, אחר תשע שנים נוספות עבר למטרסדורף, ברבות הימים נתקבל גם לאב"ד חוסט על מקום המהר"ם שיק, אך להפצרת בני הקהילה, נשאר במט"ד. נפטר ביום ראש חודש אב תרמ"ג. זוגתו מרת אסתר לבית פשקוס, האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה ביום כ"ח טבת תרס"ח.

יום חמישי, 19 באוקטובר 2017

ראש ישיבת קול יעקב רבי יצחק דזימיטרובסקי זצ"ל




בשלהי יום החיתום - הושענא רבא, ולפני כניסת יום שמחת תורה, נפטר בבית החולים בירושלים, הגאון הגדול רבי יצחק דז'ימיטרובסקי, מראשי ישיבת קול יעקב. בפטירתו נעקרה מן עולם הישיבות דמות קמאית, של אחד מגדולי העילויים אשר עוד בילדותו למד לצידם של גדולי עולם.

ואלו תולדותיו של רבי יצחק: נולד בכפר סבא, ביום כ"ז ניסן תרצ"א, עוד לפני היותו בן עשר נכנס ללמוד בישיבה המקומית בכפר סבא, ואחרי שנתיים, נסע ללמוד בישיבת לומזה בפתח תקווה, והוא אך בן אחת עשרה וחצי שנים. בשנת תש"ט נוסדה ישיבת באר יעקב, מספר שנים לאחר מכן נקרא רבי יצחק לכהן כמגיד שיעור, והוא עוד לפני נישואיו.

בשנת תשט"ו נשא רבי יצחק לאשה את בתו של ראש ישיבת קמניץ בירושלים, רבי יעקב משה ליבוביץ, וקבע את מקום מגוריו בירושלים. שנים מספר כיהן כר"מ בישיבת אמשינוב, ושנים נוספות כיהן כמגיד שיעור בישיבת קמניץ. בשנת תשל"ד נתמנה למסור שיעורים בישיבת קול יעקב, תפקיד בו נשא עד סוף ימיו, כשבמקביל כיהן אחר הצהריים כראש כולל קארלין סטולין ללימודי חושן משפט. בשנים האחרונות נחלש, וחלה, עד לפטירתו ביום הושענא רבא לעת ערב, וכך עת עם ישראל מתכונן לחגוג את יום סיום הקריאה בתורה, נסתיימה לה תורת חייו של הגאון רבי יצחק.
כאמור, גם את יחוסו של רבי יצחק אשר היה מצאצאי בעל המחבר שפת הים, וממשפחות ענפות, ניתן לקרוא בגליון המתפרסם באתר פרינט מייל.

יום שני, 22 בפברואר 2016

הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי


אמש נפטר בירושלים הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי, ראש ישיבת ערלוי, וממלא מקום אבותיו כגאב"ד ערלוי, או כפי שכונה בשנים האחרונות, האדמו"ר מערלוי.

רבי יוחנן נולד בשנת תרפ"ד בעיר ערלוי, בבחרותו למד אצל אביו בעל היד סופר, ואצל זקנו בעל ההתעוררות תשובה, ובישיבה שיסד זקנו השני רבי משה יוחנן שיינפלד בעיר ער-מיהאלפאלווא.

לאחר מאורעות המלחמה, נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרים, בת רבי יעקב פאלל מק"ק צעהלים - פאפא, הוא היה נכד אחותו של החתם סופר. הרבנית עברה את כל מאורעות השואה באושוויץ, נפטרה ביום י"ז שבט תשנ"ט.

בשנת תש"ז הקים מחדש ישיבה לבחורים בעירו ערלוי, ובמסירות נפש ישבו ועסקו בתורה במשך כמה שנים. ובאלול תש"י, עלה עמם לארץ ישראל. לפני עלותו לארץ ישראל, דאג לברר אם יוכל להעלות עמו את תלמידי ישיבתו, ולהמשיך להחזיק את הישיבה גם בארץ ישראל.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל, השתלב בישיבתו של ש"ב הרב מפרעשבורג, ולאחר כמה שנים, חזר ופתח ישיבה, וקראה אהל שמעון על שם זקנו רבי שמעון סופר מערלוי.

שנים רבות ניהל את ישיבתו, ותלמידי הישיבה דבקו בו באהבה, וכך נוצרה סביבו קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים. את עדתו ניהל בסגנון דומה לחסידי, והיה מושפע מהרה"ק רבי אהרן מבעלז, בו דבק כאשר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים סמוך לישיבת בעלז.

מלבד פעילותו בישיבה, נשא גם בעול הנהגת הציבור, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שנים רבות.

בליל י"ג אדר א' תשע"ו נפטר, ובשעה זו מתנהל מסע הלווייתו, מהיכל הישיבה בירושלים, אל הר המנוחות.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו הגאון רבי משה סופר הי"ד ראב"ד ערלוי, בעהמ"ח יד סופר שאלות ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, נדפס לראשונה על ידי רבינו זצ"ל בבודאפעשט בשנת תש"ט. נהרג על קידוש ה' בשנת הגזירה, ביום כ"א סיון תש"ד, יחד עם אביו הקדוש. זוגתו מרת טושענע הי"ד בת רבי משה יוחנן שאנפעלד - שיינפלד נהרגה אף היא באותו יום כ"א סיון תש"ד, עם ארבע בנותיה, חוה רבקה, לאה, גיטל טויבע, ריזל. בנם הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעהמ"ח שו"ת דברי סופר, וספר מחזה אברהם, ניצל בשואה, אך נפטר בהיותו בן עשרים ושש  שנים, ביום כ"ד טבת תש"ח.

  • אביו, הגאון רבי שמעון סופר הי"ד מערלוי בעל ההתעוררות תשובה, בשנת תרמ"א יסד את הישיבה בערלוי, ובה הרביץ תורה במשך למעלה משישים שנה, עד יומו האחרון. נהרג לעת זקנתו על קידוש ה', ביום כ"א סיון תש"ד והוא בן תשעים וחמש שנה. תולדותיו בספר רבי שמעון חסידא, בתחילה נשא לאשה את בתו של ר' יצחק פריעד, וממנה נולדה לו בת אחת מרת גיטל אשת ר' זאב פרנקל מבודאפעסט, בשנית נשא לאשה את בתו של ש"ב רבי חיים שמואל בירנבוים, והיא ילדה לו שני בנים, רבי עקיבא סופר מלבוב, ורבי שמואל חיים סופר אב"ד זאגראב. בשלישית נשא את מרת מלכה אסתר בת דודו הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר אב"ד קהל שיפשוהל בוינה, וזוגתו מרת גיטל בתו של החתם סופר, היא נפטרה ביום ה' אדר תרצ"א, מנוחתה בעיר ערלוי.

  • אביו, רבנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, נפטר ביום י"ט טבת תרל"ב. זוגתו מרת חוה לאה בת הנגיד רבי יצחק וייס, נפטרה כ"ד טבת תרנ"ב.

  • אביו, רבנו החתם סופר, מזיווגו השני מרת שרל בתו של הגאון רבי עקיבא איגר.




יום שלישי, 27 במאי 2014

הגאון רבי יוסף אשר פולק הי"ד

היום מלאו שבעים שנה לעלותו על המוקד של הגאון רבי יוסף אשר פאללאק אב"ד ווערפעלעט.
רבי יוסף אשר נולד בשנת תרנ"ח, בהיותו כבן עשר שנים נסע ללמוד בישיבת דודו הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש, ומשם נסע לצעהלים ללמוד בישיבתו של הגאון רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, ומשם המשיך אל הישיבה הרמה בפרשבורג ללמוד מפי רבי עקיבא סופר. נסמך להוראה מרבי עקיבא סופר הנ"ל ומהגאון רבי מרדכי וינקלר בעל לבושי מרדכי ממאד.
בשנת תרע"ז נשא לאשה את קראסל בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא טשאטה בעל שו"ת מי יהודה. מיד לאחר נישואיו החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה ולבעלי בתים. וכשנה לאחר מכן נפטרה אשתו בעת לידתה.
רבי יוסף אשר פולק הי"ד
בשנת תר"פ נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של רבי משה טננבוים אב"ד ווערפעלעט אלמנתו של הגאון רבי שלום דוב פישל אב"ד שם שנפטר בגיל צעיר, ואחרי כשנתיים נבחר למלא את מקומו גם ברבנות בווערפעלעט. כאן, הקים רבי יוסף אשר ישיבה גדולה, ותלמידיו הרבים היו כרוכים אחריו כבנים אחרי אביהם, הם אשר הוציאו לאור את ספרו שארית יוסף אשר, ירושלים תשלד, ובמיוחד זכור לטוב תלמידו רבי שרגא נוימן ע"ה יושב ראש ועד הפועל איגוד תלמידי ווערפעלעט שעסק רבות בזכרון רבו, והדפיס עלון שיצא לאור בפתח תקווה לרגל יומא דהילולא האחת עשרה, ובו כתב את תולדות הישיבה, ואף זכה לייסד בשכונת הר נוף בירושלים בית כנסת "שארית יוסף אשר" על שם רבו הגדול.
רבי יוסף אשר פולק נהרג בידי הגרמנים הארורים ביום כ"ז אייר תש"ד הי"ד. זוגתו מרת סלאווה נעקד"ה ביום כ"ב סיון.

יום שישי, 18 באפריל 2014

רבי חיים בצלאל פאנעט



בשבת ימלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים בצלאל פאנעט בנו של בעל המראה יחזקאל.
נולד ביום כ"ג סיון תקס"ג, כבן בכור לאביו שגר באותה עת בעיר ביליץ, החוזה מלובלין בירך את אביו, שבן זה, יאיר את עיני חכמים בתורתו, ורבים ילכו לאורו, ויחיה שבעים שנה. בהיותו כבן ארבע עשרה נסע ללמוד אצל החתם סופר. בשנת תקפ"ג, בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה את מרת שרה אסתר בלומא, בת רבי לייבוש [ב"ר דוד] ניילנדר, מכפר אלפאר הסמוך לסטנוב. מיד לאחר נישואיו נתקבל לכהן כרב באלקאן, אך סרב בגלל שרצה להישאר סמוך אצל חותנו. כבר בצעירותו כיהן כרב בסעליש, ולאחר מכן, נתמנה על מקום אביו, כרב הראשי למדינת זיבנבערגען, ועל מקומו בסעליש נתמנה הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין.
רבי חיים בצלאל נפטר כאמור, ביום י"ט ניסן תרל"ד. זוגתו האריכה ימים אחריו ונפטרה כ"ד חשוון תרנ"א.
בנו רבי אשר שמואל הדפיס מתורתו שו"ת דרך יבחר, נינו הדפיס את חיבורו ים הרחב על גיטין, ועוד חיבור אוצר החיים על התורה נמצא בכתובים בידי צאצאיו. חיבורו על התורה אש דת, וחידושים נוספים ממנו, בהם דרשות, כמעט כולם אבדו בשואה. עוד נדפסה הגדה של פסח עם פירוש זבחי אש, מג' הדורות, רבי יחזקאל פאנעט, ובנו רבי חיים בצלאל פאנט, ובנו רבי אשר שמואל פאנעט, ההגדה נדפסה בברוקלין תשכ"ה על ידי נכד המחברים שרשם גם את תולדותיהם בהרחבה.

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

יחוס משפחת שפיצר

עסקנו בשבוע שעבר, בתולדותיו של הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר, וכעת הגיע הזמן לעסוק בבירור הידוע על משפחות אבותיו.
והנה, ביחוסו נפלו אי אלו ספקות, ואלו הדברים,

בספר עיר פרסבורג וגדוליה, סיגעט תרעב, כתב יקותיאל גרינוולד כי, אביו היה הגאון המפורסם מו"ה ליב שפיץ ראב"ד דק"ק אובן ישן.

וכן בספר שם הגדולים מארץ הגר, פאקש תרעד, כותב כי אביו של רבי שלמה זלמן היה ר' לייב הירש שפיץ.

הוא מסתמך על תשובה של החתם סופר, המופנית אל 'מחותני' ר' לייב הירש שפיץ. [התשובה בשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן רלח].

אבל, ידוע ומפורסם הוא, שר' זלמן נשא את בתו של החתם סופר רק לאחר פטירתו בראשית שנת ת"ר. הוי אומר, לא יתכן שהחתם סופר יקרא מחותני לאביו של ר' זלמן, מכיוון שהם נעשו מחותנים רק לאחר פטירתו.
הגאון רבי זלמן שפיצר

וכבר באגרות סופרים, שנדפס ויען בודפסט תרפט, כתב ששם אביו הוא יעקב דוב שפיץ, ואכן, גם במקורות אורגינאליים אחרים [כמו רשימות נכדו רבי משה המבורגר] נכתב, כי אביו היה, רבי יעקב דוד שפיץ דיין בק"ק אובן ישן.
על כל פנים, מוסכם על כולם שהוא היה מצאצאי הגאון מו"ה אברהם פאסילבורג מפראג.

יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

רבי שלמה זלמן שפיצר דיין דק"ק שיפשוהל בוינה

מחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן סגל שפיצר רב דק"ק שיפשוהל בוינה.

נולד באובן ישן [בודפסט], ביום ט"ז חשון תקפ"א [ויש שכתבו תקפ"ו] לאביו שכיהן כראב"ד בעיר. למד תורה מפי אביו, ואחר נסע על העיר יערגען לישיבתו של המהר"ם שיק - הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק, וכן היה תלמידו של הכתב סופר.

רבו בעל הכתב סופר, השיא לו לאשה, את אחותו מרת גיטל, שהיתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר, כפי שכבר הזכרנו בעבר בהרחבה, במאמר על רבי עקיבא קורניצר, כאמור שם, גיטל נולדה עש"ק י' למב"י תקע"ה, נישאה לבעלה הראשון אחרי תק"ץ ונתאלמנה בשנת תר"א לערך, היא נפטרה כ"ד שבט תרל"ג ונטמנה בפרשבורג.
מצבת גיטל אשת ר' זלמן שפיצר. צילום: שמחה שכטר

בשנת תרי"ב נתקבל לכהן כרב קהל יראים בעיר הבירה וינה, יוצאי הונגריה בוהמיה ומורביה אשר בוינה, וכעבור כעשר שנים בנו את בית הכנסת הנודע שיף שוהל. בשנת תרי"ח נתקבל כדיין ומו"ץ בקהילה הרשמית בעיר. ונודע במלחמותיו - מלחמות ה', גדר פרצות רבות שנפרצו בחומת הדת. והקים בה ישיבה שהתנהלה בבית מדרש עץחיים בוינה.

פולמוס גדול בהלכה התנהל סביב הוראתו להתר סוג מסויים של קפה לפסח, שנודע כפולמוס כשרות הציקורייה. [והיתה גם הוראה אחרת שלו, לאסור שתיית קפה ב"קאפעהויז"].

בשנת תרל"ב חיבר את קונטרסו הידוע בשם Rabbinische gutachten, ובו חוות דעת תורה המחייבת את פרישת היראים מהקהילה הכללית בוינה, בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה [שנמנו על הרפורמים] לשנות את סדרי התפילה, להשמיט כל איזכור לציון וירושלים, ולהכניס עוגב אל בית הכנסת. על קונטרס זה חתמו, שלש מאות שמונים ותשעה (389!) רבנים, בין הבולטים שבהם נמנו, ר' יצחק דוב במברגר מוירצבורג,

יום שלישי, 22 בינואר 2013

רבי חיים צבי רייך אב"ד אסלאני



היום מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי חיים צבי רייך אב"ד אסלאני - אסלאן. רבי חיים צבי נולד בשנת תרכ"ו, לאביו רבי יעקב קאפל, נכתב עליו כי נשא לאשה את האשה החשובה מרת אידל בתו של הגאון רבי משה שמואל גלאזנר אב"ד קלויזנבורג, ראה בענין זה עוד להלן. לערך בשנת תרנ"ה, בהיותו אך כבן שלושים שנה נתמנה רבי חיים צבי לכהן ברבנות העיר אסלאני, וישב על כסא הרבנות וההוראה למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו כאמור, לפני שבעים וחמש שנה בדיוק, ביום י"א שבט תרח"ץ. זוגתו מרת אידל נהרגה בשואה על קידוש ה'. הי"ד.

וזה סדר יחוסו

אביו רבי יעקב קאפל רייך. ויקיפדיה
  • אביו הגאון רבי יעקב קאפל רייך אב"ד בודפסט ורב קהילת היראים בעיר, נולד בשנת תקפ"ח, זוגתו לבית הרואה. במשך כשבעים שנה כיהן ר' יעקב קאפל כרב, בצעירותו מילא מקום חותנו כאב"ד סאבאטיש, לאחר מכן נתקבל לק"ק ווערבוי, אך רוב ימיו כיהן בעיר הגדולה בודפסט, שם כיהן כרב קהל יראים, ופעל רבות למען יהדות הונגריה בכללה, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ז אלול תרפ"ט.

יום שני, 29 באוקטובר 2012

שהחיינו

חקר משפחה חפוש קרובים, תחביב נחמד,
וזאת בתנאי שיש שותפים ואתה לא לבד.
אחרת אתה נכנס למבוי סתום ללא מוצא
מסתבך לשוא, ואין מי שישיא לך עצה.

דומה לעבודת נמלים מיגעת,
לבניית קן על ידי צפור טורחת,
לבנית בית גדול לבנה אחרי לבנה.
משלב בכושר בילוש ובנדודי שנה.

להגיע לקרוב לשלשת אלפים נפשות
המפזרות על פני ארצות ויבשות -
זה כמו לנסוק אל כוכבים בשמים
ללא מורה דרך, ללא אטלס בידים.

לא פעם אתה מעלה הרהורי נטישה,
כשאין תשובה לשאלה והד לדרישה:
האחר טרוד, השני חשדן, או חושש,
ואחרי פניות סרק קשה להתאושש.

ואז אתה מנסה להרים שוב את המקל,
מעיר הנרדמים - זה לא הולך בנקל -
משפיע על רחוק, משכנע את הקרוב,
לעתים מתאכזב, מצליח על פי רוב.

ופתאם אתה מכלה, כי נסגר כל המעל,
נשלם הבית הגדול, והורם לעל - המגדל.
אתה מקוה שהמשפחה תתפאר בספר שכזה
ומברך "ברוך שהחינו והגיענו לזמן הזה!"

מ.ש. דוידוביץ
ט"ו אדר תשנ"ו
רמת השרון


השיר נדפס בסוף הספר 'תולדות אפסי ארץ', שחיבר מנשה שמחה דוידוביץ, ובו קורות חיים של הרב ישראל אפרים פישל סופר שרייבר זצ"ל אב"ד ק"ק נאנאש, מחבר ספר "אפסי ארץ". ושל צאצאיו הרבים שחלק כיהנו אף הם ברבנות. כמו כן, כלולים בספר שושלת היוחסין של המשפחה דרך שלשה ראשים, ארבעים ושמונה מעגלים משפחתיים משורטטים רשימה שמית של בני המשפחה במשך מאה ושבעים וחמש שנים, החל משנת תקפ"ב ועד שנת תשנ"ו לפ"ק.

וכדי שלא נצא פטורים בלא כלום, נזכיר כאן את שמות בניו וחתניו של רבי ישראל אפרים פישל סופר שרייבר, ואלו הם:

יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת

בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.
רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל
      וזה סדר יחוסו
  • אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
  • אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נולדה ערב פסח תרל"ד, נפטרה ח' ניסן תש"ט. 
  • אביו ר' אברהם גניחובסקי
  • אביו ר' אליהו משה [לוין], יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א. נפטר י"ז סיון תרס"ג, ונטמן ברוז'אנקה, ולאחר זמן מה, הועבר למנוחה במקום רבנותו - זאלודאק.
  • אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
  • אביו ר' אליהו.

יום חמישי, 5 בינואר 2012

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.
כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".
בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.
פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.
בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.
זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו
אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.
רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.
צאצאיהם:

יום שלישי, 4 באוקטובר 2011

רבי עמרם חסידא וצאצאיו


במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."
מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.

יום חמישי, 21 ביולי 2011

משפחת רבי שלום דוב שטרן ראב"ד סערדעהלי

היום ימלאו מאה ואחד שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי שלום דוב בער שטרן אב"ד סערדאהעל, בעהמ"ח לשד השמן. הוא נפטר ביום י"ט תמוז תר"ע. מתורתו נדפס קונטרס דובב שפתי ישנים, לונדון תשך. ובספר תורת אבות ברוקלין תשסה. במאמר שלפנינו נראה את עץ המשפחה שלו.

ר' שלום דוב שטרן היה בנו של הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, וכך כתב ר' שלום דוב על אביו, "אשר בין עבותים היה צמרתו בזמן הגאונים הגאון המובה"ק ר' מרדכי בנעט אב"ד ניקאלסבורג ובזמן רבינו הגאון בעל חת"ס ... ושמעתי מפי מגידי אמת כי רבינו בעל חת"ס אמר פעם במסיבת ת"ח בזה הלשון "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק  עלישטאבע" ... והיה תלמיד הרב הגאון מ' חיים אפענהיים זצ"ל מדרעזניץ שהי' תלמיד מובהק של הגאון בעל זכרון יוסף בפירטה ... ואיזה תשובות באו ממנו בתשו' חת"ס". גם בשו"ת יהודה יעלה, לרבי יהודה אסאד, יש תשובה אליו. ר' שלמה כיהן כאב"ד בהעלישטאבא החל משנת תקפ"ד לערך, חידושי תורה ממנו, הובאו בקונטרס, 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די', לונדון תשנב. ר' שלמה נפטר ביום א' ט' אייר תר"ד (ולא בשנת תרי"ט) ומנוחתו בק"ק עלישטאבע. ושם אביו ר' בער.

אשת ר' שלמה היתה הרבנית רייזל בת ר' שלום פרידמן אב"ד העלישטאבע ופריישטאט נפטר כנראה לפני שנת תקצ"ב, בן ר' אהרן פרידמן מפריישטאט. גם לר' שלום יש תשובה בשו"ת חתם סופר. שני בניו הם, ר' שמעון פרידמן רב בישוב קטן בשם יאלע, נפטר תרנ"א (חותנו של ר' משה פלדמן אב"ד פעסט), ור' לייביש פרידמן דיין בפריישטאט.

אחיו של ר' שלום דוב, היה הגאון ר' משה צבי שטרן, שמילא את מקומו כאב"ד העלישטאבע. יש תשובה אליו בשו"ת יהודה יעלה, הנ"ל, וקורא לו, אהובי ידיד נפשי, דעהר בנן של קדושים. נפטר בשנת תרמ"ח, והוא חותנו של הגאון רבי ישעיהו זילברשטיין בעל המעשי למלך.

תולדות חייו
רבי שלום דוב, נולד בשנת תקצ"ד לערך. היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".

יום ראשון, 12 ביוני 2011

אמו של הגאון רבי משה רבקש - הבאר הגולה

לפנינו מאמר נוסף פרי עטו של ידיד מר חיים פרידמן, החוקר את משפחתו של הגאון מוילנא שנים רבות. מאמר זה, המהווה למעשה המשך למאמר הקודם על אילן יוחסין של הגר"א, הוא חוקר מי בדיוק היתה אמו של רבי משה רבקש, מאיזו משפחה היא מגיעה, ומי הם אבותיה.


מחקר נוסף מספק הסבר אפשרי, לבלבול אודות זהות אביו של משה רבק'ש, האם הוא נפתלי צבי הירש סופר מפראג או הירש פאס מקראקא. מצינו מקורות שמבלבלים ביניהם.

במאמר קודם שלי, דנתי בזהות של אמו של רבי משה רבקש, ונעלה שוב בקצרה את הנקודות העיקריות:


"קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו נפתלי צבי הרש סופר. שפירא (בספרו, 'משפחות עתיקות בישראל') מתייחס אל נפתלי כמו צבי הרש פאס, ורושם את שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקראקא.


אבל זה לא יתכן, כי ישנן כמה בעיות, הירש פאס חי בקראקא, והיה שם פרנס ומנהיג, ואילו אביו של משה רבק'ש, נפתלי צבי הרש התגורר בפראג, שם החזיק בתפקיד סופר הקהילה. כהנא (בספרו, 'ענף עץ אבות'), מפרט את הצאצאים של הירש פאס, אבל שמו של משה רבק'ש אינו כלול ביניהם. נפתלי צבי הירש סופר נפטר בפראג בשנת שס"א, ואילו הירש פאס מתועד בפנקס הקהל בשנת שצ"ב. לכן די ברור כי שפירא בלבל בין שני אנשים. יתכן להסביר כי הבלבול נובע מהעובדה כי לייב בנו של הירש פאס היה חותן (בנישואיו הראשונים) של הרב גרשון אשכנזי מניקלשבורג ומוינה (1615-1693, מחבר עבודת הגרשוני) אשר ר' משה רבקש קורא לו - לר' גרשון "מחותני", בכותרת הסכמתו לבאר הגולה.


בנימין ריבלין מזהה את אמו של ר' משה רבק'ש:


על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.


יום חמישי, 9 ביוני 2011

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את
משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *
אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא
רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר
שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets
) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

יום שני, 11 באפריל 2011

הוספות לעץ משפחה - משפחת וילף

ר' רפאל וילף - החזן מטשורטקוב


בעבר כתבנו כאן בבלוג על משפחת הרב הקדוש רבי יצחק אייזיק מסטרי. במאמר הנזכר, כתבנו בעיקר על צאצאיו, אך גם פירטנו את אילן היוחסין של ר' יצחק אייזיק מצד אביו, כפי המופיע בספר מליצי אש. ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. פרטים רבים עליהם לא הוזכרו שם, רק עוד כתוב, כי ר' ישראל מהאלישיץ היה חתן ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד באליחוב.



בימים אלו, עומד לצאת לאור, הספר נתיבות רפאל, מאת רבי רפאל ווילף, שאר בשרו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מסטרי.

אביו של ר' רפאל, היה למעשה בן דודו של הרה"ק ר' יצחק אייזיק מסטרי.

בהקדמתו לספר מספר ר' רפאל קצת יותר על המשפחה, ומוסיף פרטים שלא היו ידועים. כאן נביא את הדברים בפרסום ראשון, וברשותו האדיבה של המוציא לאור.

את ספרו חיבר ר' רפאל וילף לפני כתשעים שנה, עד עתה הוא היה טמון בכתב יד, ועכשיו עומד הספר לצאת לאור עולם.

רבי רפאל ווילף, נולד בעיר סקאליע [סקולי] שבגליציה, גר בסטרי, ואחר כך בלבוב. ר' רפאל היה מקושר מאד לרה"ק דוד-משה מטשורטקוב ובכלל לבית רוז'ין, ושימש כש"ץ בטשורטקוב בימים נוראים שנים רבות. בשנת תרס"ג עלה לארץ ישראל, ואף כאן שימש כבעל תפילה בימים נוראים בבית מדרשו של הרה"ק ר' מאטלי מרחמסטריווקא. ר' רפאל נפטר בירושלים בפורים תרפ"ט, ומנוחתו בבית החיים שבהר הזיתים.


להלן קטע מצוואתו (שנכתבה בשנת תרפ"ו), המלמד מעט על דמותו של רבי רפאל, והליכותיו.

כל ימי הייתי שליח ציבור, ואפילו כשבאתי לארץ הקדושה עשו אותי לשליח ציבור. ואע"פ שאני יודע בי שאני מלא חטאים ועוונות ופשעים לרוב, והכרעתי בעונותי את כל העולם לחוב, אמרתי על-כל-פנים בארץ הקדושה איך אוכל להעיז פני עוד לילך להיות שליח ציבור לרצות את אבינו שבשמים לבני ישראל, ואני בעצמי חוטא ופושע? ואמרתי "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"? ובפרט בעת בואי לארץ הקדושה כבר באתי בימים, ודיברתי מה שאמר הרה"צ הק' רבי הירש מרימאנאוו זצ"ל זי"ע כאשר בא אחר חמישים שנה, אחיד בדיקנא הקדושה אצל השולחן, ואמר "ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה", היינו מבן חמישים צריך לשוב בתשובה מעבודת הצביעות, וגם אני אמרתי שאיני כדאי והגון להיות עוד שליח ציבור, על-כל-פנים בארץ הקדושה שאינם מכירים אותי ולא יודעים שאני יכול להיות ש"ץ ואהי' פטור מזה. והנה הי' בְּכַאן חסידי שארטקאוו ובויאן וזידיטשוב ואנשי סטריא ואנשי לבוב אנשים הרבה מאוד שידעו שהייתי ש"ץ בחו"ל, והי' בכל מקום הקודש שבאתי להתפלל וידעו שאני ש"ץ, והפצירו בי ולא יכולתי לסרב הרבה, והייתי מוכרח להתפלל לפני התיבה שלא ברצוני, ובפרט בימים נוראים. ואחר-כך בעת דוחק המלחמה בוודאי הייתי מוכרח להתפלל בעד תשלומין כי הייתי רעב לחתיכה לחם, אחר כל אלה מעת שבאתי לארץ הקדושה הייתי מוכרח להתפלל בימים נוראים ובפרט אצל הרה"צ ר' מאטלי מראחמיסטריבקי זצ"ל הייתי מוכרח להתפלל כל השנה ובימים נוראים, ועד היום אני מוכרח להיות ש"ץ, ובני ישראל דנים אותי לזכות ועושים אותי לש"ץ, ובוודאי הקב"ה ידין גם אותם לזכות מדה כנגד מדה. 

יום שני, 21 במרץ 2011

עץ משפחה של הגאון מוילנא


לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

סבא רבא של הגאון - אליהו חסיד, היה נשוי לבת של משפחה רבנית אחרת בולטת. אשתו היתה בתו של הרב פתחיה בנו של הרב משה רבק'ש (Rivkas), הרב משה רבק'ש הגיע לווילנה מפראג במאה השבע עשרה המוקדמות. במהלך הטבח של הקוזקים בשנת 1655, ברח לאמסטרדם, שם השלים את החיבור שלו על שלחן ערוך שנקרא באר הגולה [7], ונפטר 1671.

האב הקדמון הידוע המוקדם ביותר של משה רבק'ש היה יוסף החבר, מקהילת אופן (מאוחר יותר בודפשט), אחד מחברי הקהילה היהודית של וינה, אשר הוגלה לפראג בשנת 1559 [8]. בנו של יוסף, הרב פתחיה (נפטר 1598), היה סופר הקהילה בפראג, כך גם היה בנו, הרב נפתלי צבי הירש. נפתלי צבי הירש סופר (נפטר פראג 1601) היה אביו של הרב משה רבק'ש.
אילן יוחסין של הגאון מוילנא



היחוס מצד הנשים
מעט מאוד ידוע על הסבתות של הגאון. קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו של נפתלי צבי הרש סופר. שפירא [9] כותב שנפתלי צבי הרש היה ממשפחת פאס, ורושם שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקרקוב.

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 
ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.
בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.
כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.
בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.
כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.
רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.
רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.
רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.
רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.
רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.
רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.
הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.
החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,
רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:
הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.
 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].

יום שני, 18 באוקטובר 2010

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.



רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.
עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.
בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.
בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.
בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:
בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.
בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.