רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא

מאה ועשרים שנה מלאו אתמול לפטירתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר ירוחם בארון, חתנו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז.

רבי אליעזר ירוחם נולד בראדושיץ, לאביו האדמו"ר רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ זצ"ל, נשא את מרת יוטא בתו של בעל הדברי חיים, ונתאלמן עוד בחיי חותנו הדברי חיים, בהיותו בצאנז היתה לו עמדה חשובה, ורבי חיים מינה אותו על קבלת המכתבים והכספים.

בשנית נשא לאשה את בתו של רבי יששכר דב שופ מבריגל [נכד רבי נתן אחי הנועם אלימלך], חתן רבי יעקב פרנקל תאומים אב"ד צעשינוב נכד הברוך טעם. אחר נשא עוד אשה שלישית בת רבי ניסן דומ"ץ שינאווא שאמרו עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים שבדור, היא האריכה ימים, עד שנת תר"ץ לערך.

בשנת תרל"ו לאחר פטירת חותנו בעל הדברי חיים, קבע ר' אליעזר ירוחם את מושבו בקראקא והנהיג שם את חסידי צאנז. נפטר ג' ניסן תרנ"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים בקראקא. [יש דעות שונות לגבי השנה המדוייקת של פטירתו. תרמ"ה, תרנ"ז].

גיסו הרה"ק רבי אלעזר מאושפיזין, היה אומר, "אתם רוצים לדעת מה זה הי' בעל בית מקדמת דנא, את גיסי ר' לייזר היו קוראים בעל בית, והי' יודע בעל פה כל הששה סדרי משנה".

יחוסו,

אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, נולד בשנת תק"ע. חתן רבי יהודה לייב הורוביץ בן הרה"ק רבי ראובן הורוביץ בעל דודאים בשדה. כאשר נפטר אביו סירב לקבל על עצמו את הירושה, אך רבותיו גזרו עליו. נפטר ב' [או שמא כ'] כסלו תרי"ח. ומנוחתו בווארשא, לא רחוק מהאהל של אדמורי ווארקא. בעת מחלתו טופל על ידי הרופא הפרופסור, רבי חיים דוד ברנהרד, הבעל תשובה מפיעטריקוב. זוגתו מרת צירל, בת רבי יהודה לייב הורוביץ בנו של הגאון הקדוש רבי ראובן הורוביץ מזארנובצה, [ולא כפי שכתב בן הרב מפלונסק בספרו מקור חיים].

אביו הסבא קדישא רבי ישכר דוב מרדושיץ, תלמיד הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, האוהב ישראל מאפטא, ועוד צדיקים. מילא מקום דודו ברבנות ראדושיץ, משנת תקפ"ה החל להנהיג עדתו. בשנת תקצ"א נתמנה גם כאב"ד פשעדבורז. נפטר ביום שישי י"ח סיוון תר"ג בראדושיץ ושם מנו"כ. זוגתו מרת ביילא נפטרה ו' אב תר"ה, ושם אביה מרדכי. אודות רבי יששכר דוב בספר נפלאות הסבא קדישא, פיוטריקוב תרצא. דברות חיים, ירושלים תשן.

אביו רבי יצחק בארון, היה שמשו של המגיד ממעזריטש שהשיאו אשה מיוחסת, אבל מבוגרת ולא נאה [היא מרת מרים אחות רבי זונדל אב"ד ראדושיץ מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ושם אביהם ר' יהודה לייב], והבטיח לו בן שיאיר את העולם בקדושתו. נפטר א' [או שמא כ"א] תמוז תק"ס.

אביו רבי יששכר בער.

צאצאיו:

א.      רבי מנחם מאנדל בארון נולד תרל"ב בערך בעיר צאנז, זוגתו מרת פרומה בת הרה"צ רביאברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. בתחילה לא היו לו צאצאים ולכן הוציא כסגולה את הספר דודאים בשדה שחיבר זקינו. בשנותיו האחרונות התבודד ועסק בתורה, ואמרו עליו שארבעים שנה ישב בתענית. נהרג בשואה ביום שבת קודש ז' טבת תש"ב בעיר יאסלו, הי"ד. ילדיו, 1. רבי יונה בארון דיין בק"ק יאסלו, נולד בשנת תרנ"א זוגתו מרת מרים רעכיל בת הרה"ק רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיזין, נפטרה ג' דחג הסוכות תרע"ט. ובזיווג שני נשא את בת ר' אלתר פכטר מדמביץ. רבי יונה נהרג אף הוא עם אביו ביום ההרג ביאסלו, בשבת ז' טבת תש"ב. הי"ד. בנו הוא רבי אברהם יהושע העשל בארון, שנקרא בירושלים ר' שיעל'ה קאמינקער, זכרונותיו ויחוסו נדפסו בספר עלי זית. מלבדו היו עוד בן אחד ובת אחת שנהרגו בשואה, הבן הב' חיים בארון הי"ד, והבת היא מרת שיינדל מירל אשת ר' שמואל רובין הי"ד, בן ר' חיים ברוך מוישניצא. 2. מרת יוטא אשת רבי משה אליקים בריעה רובין, נכד הדברי חים מצאנז.

הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל

ברוך דיין האמת. הלילה נפטר בירושלים זקן ראשי הישיבות הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת 'תורה אור', בן למעלה ממאה שנים היה בפטירתו.
בצעירותו גדל ר' חיים פנחס באמריקה, ולמד בישיבותיה, ומשם חזר לאירופה לאחר נישואיו ללמוד בישיבת מיר [פרטים על התקופה ועל ההלם הגדול שקיבלו האמריקאים כאשר הגיעו לאירופה הנחשלת, ניתן לקרוא בספר המרתק 'הכל לאדון הכל'], כאשר חזר לאמריקה נתמנה למנהל רוחני של ישיבת רבינו ישראל מאיר הכהן. אחר כעשרים וחמש שנה, יסד ישיבה משלו בבשם ישיבת תורה אור, וזמן מה לאחר מכן עלה עם ישיבתו לארץ ישראל. למעלה מחמישים שנה התנהלה הישיבה תחת השגחתו, ואלפים רבים של בחורים נתחנכו תחת ידיו לאהבת תורה. הלילה כאמור, אור לכ"ז אדר נפטר רבי חיים פנחס, מאה שנות עמל בתורה ושבעים וחמש שנים של הרבצת תורה באו לקיצם.

רבי חיים פנחס שיינברג. קרדיט: JDN

מלבד הרבצת תורה בישיבה, וספרו 'שיעורי רבי חיים פנחס', נודע ר' חיים פנחס גם בכוחו הגדול בפסיקת הלכה, ואף חיבר גם ספרים רבים בהלכה, טבעת החושן ד כרכים על קצות החושן, אגרא דשמעתתא ה' כרכים על ספר שב שמעתתא, מילואי אבן ד כרכים על האבני מילואים. ועוד ספר משמרת חיים ג' כרכים בנושאים שונים בהלכה.

יחוס אבותיו,

יחוסו של רבי חיים פנחס מצד אבותיו, כמעט ולא ידוע, ובכל זאת נכתוב את המעט הקיים,

אביו ר' יעקב יצחק שיינברג מפולין - אמריקה, זוגתו מרת יוספא בת ר' שלום, בנם הנוסף היה ר' שמואל שיינברג ראש ישיבת מגדל התורה. ועוד בת אחת היתה להם מרת חנה אשת ר' שלמה סאלאף.

אביו, ר' שמואל שיינברג. זוגתו כפי הנראה מרת זלדה ביילה לבית שקולניק.

חותנו הגדול

אשתו של רבי חיים פנחס היתה הרבנית באשע, היא נפטרה לפני כשנה וחצי, ביום ג' חשוון תש"ע.
אביה היה הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן, אשר זכה בתואר החפץ חיים של אמריקה. עליו נכתב הספר 'הכל לאדון הכל'. מצאצאיו: א. בנו ר' נחום דוד הרמן היה חותנו של הגאון רבי מרדכי אליפנט ראש ישיבת איתרי. ב. חתנו היה ר' יום טוב ליפמן שטרן אביו של הגאון הצדיק רבי משה אהרן שטרן המשגיח דישיבת קמניץ.

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

כבוד קדושת האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בבני ברק נפטר הלילה האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ. בן תשעים וחמש שנים היה במותו, וכמעט ארבעים שנה [פחות שבועיים] שימש כאדמו"ר מויזניץ. שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מאז שנת תשמ"ט.

האדמו"ר מויזניץ זצ"ל

בי"ג סיוון תרע"ו נולד רבי משה יהושע בגרוסוורדיין, שם גר אביו האדמו"ר רבי מאיר חיים הגר מויזניץ בעל האמרי חיים. בשנת תרצ"ד והוא עדיין בחור, נתמנה על ידי אביו לכהן כאב"ד וילחוביץ הסמוכה, ביום ב' ניסן תש"ב נשא לאשה את הרבנית מרת לאה אסתר לבית פאנעט. שנתיים לאחר מכן עלו לארץ הקודש, והקים עם אביו את קרית ויזניץ בבני ברק. כאמור, ביום ט' ניסן תשל"ב כאשר נפטר אביו, נתמנה לכהן כאדמו"ר לקהל חסידי ויזניץ בבני ברק, תחת הנהגתו גדלה החסידות והתרחבה. בשנים האחרונות חלה, וכמעט שלא תיפקד, הלילה כאמור, אור לכ' אדר תשע"ב נפטר רבי משה יהושע בביתו שבבני ברק. זכותו יגן עלינו.

יחוס משפחתו

האדמו"ר כאמור, היה ממשיך דרכם של אדמורי ויזניץ לדורותיהם, ומשכך לא הייתי צריך לחקור ולחפש אחר אילן יוחסין שלו, כי הדברים ידועים ומפורסמים על ידי חסידיו, ורק הוצרכתי להעתיק את הדברים ולהעלותם על גבי הפורום.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל האמרי חיים מויזניץ. נפטר ט' ניסן תשל"ב.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ישראל הגר בעל האהבת ישראל מויזניץ. נפטר תרצ"ו.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי ברוך הגר בעל האמרי ברוך מויזניץ. נפטר תרנ"ג.

אביו, כ"ק האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר בעל הצמח צדיק מויזניץ. נפטר תרמ"ה.

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,

רבי יוסף חיים זוננפלד

ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.

בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו

אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.

אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.

אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

רבי זאב וולף איינהורן מהוראדנא

מאה וחמישים שנה מלאו לפטירתו של החכם הגדול שהי בקי בכל מדרשי חז"ל, הלא הוא רבי זאב וואלף איינהורן מהוראדנא, שנפטר בי"ג אדר שני תרכ"ב.

כך כותב עליו ש. י. פיין,  בספרו כנסת ישראל:

חכם תורני ובקי במדרשים בדורנו מנכבדי הוראדנא, ובסוף ימיו נתישב בווילנא להדפסת ספריו. חיבר א. פירוש על פסיקתא רבתי הנקרא פסיקתא דרב כהנא [ברעסלוי תקצא] כולל באורים והגהות. ב. מדרש תנאים כולל שני ספרים, פירוש על פרקי רבי אליעזר. ג. פירוש על הברייתא דשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ווילנא תקצח, ספר נכבד בערכו וביחוד החלק השני שבו הראה המחבר בקיאותו הגדולה בתלמודים ומדרשים, אך הפריז על המדה לשום את המדות דרבי אליעזר כמדות מהלכות על פני כל דרשות חזל לישבם ולהולמם על פי המדות, ובגלל זה נכנס לפעמים בדחוקים ללא צורך. ד. פירוש על מדרש רבה, נקרא פירוש מהרזו נדפס מצורף אל המדרש בווילנא משנת תריג, וגם בפירושו זה היו לב מדות דרא לקו ולמשקולת. ונפטר בווילנא יג אדר שני תרכב.

בספרו על פרקי דרבי אליעזר, צירף פירושים על עניני תקופות ומולדות, מרב העיר, הגאון רבי בנימין דיסקין אב"ד הוראדנא.

גם ה. נ. שטיינשניידר, מחבר עיר ווילנא, אסף חומר לתולדותיו, ורצה להדפיסו בספר עיר וילנא חלק ב', אלא שכידוע תוכניתו לא עלתה בידו, והוא לא הדפיס את החלק השני של הספר, ובחלק שנדפס בימינו על ידי מ. זלקינד לא מופיע ערכו של ר' זאב.

בנו של ר' זאב וואלף הוא ר' אברהם ישראל איינהורן, זוגתו מרת פרומע חיה בת ר' מנחם ישראל כרוספדין, נפטרה י"ד ניסן תרמ"ו. ר' אברהם ישראל גם הוא מכר את כתב ידו של אביו לאלמנה והאחים ראם, והזכירו זאת בראש המדרש רבה שלהם. והוא גם הביא לדפוס את הספר מעייני יהושע, מהרב הגאון המאור הגדול הצדיק המפורסם מו"ה יהושע העשיל כץ הנקרא בפי כל ר' העשיל ריינעס [תלמיד חבר לר' אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה] , והוא פרוש ובאור על ספר שנות אליהו למשניות זרעים שחברו הגאון מוילנא. וילנא תרמח. בהסכמות לספר מאריכים רבני וילנא והוראדנא בשבחו. בספר יש גם רשימה ארוכה של פרענומעראנטן, בהם רבים מבני משפחתו.

יחוס משפחת איינהורן

אביו של ר' זאב וואלף, היה ר' ישראל איסר איינהורן, בן ר' עוזר איינהורן שהיה חתנו של ר' צבי הירש מיאנובה.

על פי המסורת המשפחתית, ר' צבי הירש מיאנובה היה גם חותנם של השר המפורסם ר' יהושע צייטליש משקלוב, ושל ר' אהרן ברודא.

שלשה בנים ובת אחת היו לר' ישראל איסר איינהורן, ר' צבי הירש איינהורן, ר' זאב וואלף דידן, ור' עוזר דער מוסקובער

הבכור, היה רבי צבי הירש איינהורן מסלונים. אשר היו לו בן ובת,

הבן הוא ר' חיים עוזר איינהורן מוולקוביסק, הוא נפטר צעיר, ואלמנתו מרת דבורה עסקה במסחר. להם היו ששה בנים ושלש בנות, א. מרת רבקה עלקא אשת רבי דוד שלמה גרודזינסקי אב"ד איוויע אביו של הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנא. ב. ר' יוסף איסר איינהורן, היה תלמידו של ר' ישראל סלנטר, והוא סמך עליו ושלחו ללמוד רפואה על מנת שישפיע על הצעירים היהודים שם, אך בעלותו במדריגות הרפואה הצבאית, יצא בעצמו לתרבות רעה והשתמד. בשנת תרי"ט היה בבית שד"ל, וכתב מאמר לתולדות רבינו גרשם, בהכרמל ב 193. ג. ר' שמואל איינהורן ד. ר' שאול זלמן איינהורן. ה. מרת בלומה. ו. ר' קדיש בנימין איינהורן, אף הוא למד רפואה ושימש כרופא צבאי, אך בראותו מה שעלה בגורל אחיו, ברח מן הצבא, והסתתר בבית מדרש בוילנא, שם ישב ולמד כפרוש שנים רבות, ואחר כך היה קאזיאנער ראבינער בוואלקאביסק. ומספר הסופר משה צינוביץ, כי כאשר פגש אותו פעם אחת בגרודנא, אמר לו, "ברח לך מהשכלה, גם אני מתחרט, שבזבזתי את זמני על לימודים חיצוניים". ז. יצחק זעליג איינהורן, היה מהנדס בפטרבורג ועשה המצאות שונות. ח. מרת צביה. ט. ר' צבי הירש איינהורן, נשא את מרת מיכלע בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. הוא נפטר שם ה' טבת תרעט, והיא נפטרה בשנת תרפו.

בתו של ר' צבי הירש איינהורן היא, מרת הינדא אשת ר' שלמה ינובסקי אבי ר' ידידיה ינובסקי, הוא אבי משפחת ינובסקי הענפה. אומנם היה לו גם אח בשם ר' צבי הירש ינובסקי, שתיהם חתומים מהוראדנא על הספר 'מעייני יהושע'.

כ"ק האדמו"ר מנדבורנא - ברוך דיין האמת

נצחו אראלים את המצוקים, הבוקר ז' אדר,לאחר כשנתיים של מחלה קשה, ולאחר למעלה משלושים שנה בהם כיהן כאדמו"ר מנדבורנא, נפטר בביתו שבבני ברק, האדמו"ר הצדיק רבי יעקב יששכר דוב רוזנבוים מנדבורנא.
 נולד ביום כ"ג ניסן תר"צ בעיר סערט, ונקרא על שם זקינו ראש השושלת הרה"ק רבי יששכר בער לייפער מנדבורנא. לאחר פטירת אביו, נתמנה על מקומו לכהן כאדמו"ר לעדת חסידי נדבורנא, תחת הנהגתו גדלה ופרחה החסידות, שמרכזה ממוקם כיום בשלהי שיכון ויזניץ בבני ברק.

האדמו"ר מנדבורנא זצ"ל

רבים רבים, בהם אף כאלו שלא נמנו על קהל חסידיו הטבעי, שיחרו לעצתו ולברכתו,ונושעו מברכותיו. כאמור, לפני כשנתיים לקה במחלה ממארת, ולאחר עליות ומורדות במחלה, נפטר הבוקר מדלקת ריאות. זכותו יגן עליונ.

וזה סדר יחוסו:

אביו האדמו"ר הקדוש רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא. נולד ביום כ"ד אייר תרס"ג. בהיותו בן 11 בא בברית האירוסין, בשנת תרע"ד, והתחתן שמונה שנים לאחר מכן, בראש חודש אדר ב' תרפ"ב. בשנת תרפ"ג החל לכהן כאדמו"ר עוד בחיי אביו, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו, בשלהי שנת תש"ז עלה עם משפחתו לארץ הקודש, והגיעו אל חופיה ביום א' דחוהמ"ס תש"ח. בתחילה גר ביפו, ובשנת תש"ך קבע את מקום מושבו בבני ברק, עד לפטירתו ביום ט"ו טבת תשל"ח. דברי תורתו נדפסו בספר 'דבר חיים'.
זוגתו הרבנית סימה רייזל, בת דודו הרה"ק ר' אליעזר זאב מקרעטשניף. נולדה י"ז מר חשוון תרס"ו. נפטרה לפני עשר שנים ביום כ"ה טבת תשס"ב.  

צאצאיו, מלבד בנו האדמו"ר זצ"ל הם, בנו הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל רוזנבוים, שעלה לארץ באניית מעפילים, ונורה למוות על ידי הבריטים, ביום ג' כסלו תש"ז. ושלשת חתניו הם, א. גיסו האדמו"ר רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף זצ"ל. ב. שאר בשרו האדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט - קרית אתא, בן רבי ניסן חיים מבארדשין. ג. שאר בשרו האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב.

אביו, האדמו"ר הזקן רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, נולד ביום ה' תמוז תרמ"ו. כבר בצעירותו כיהן כאדמו"ר בצ'רנוביץ, בימי מלחמת העולם הראשונה, גלה לוינה, ומשם חזר לקרעטשניף. לאחר המלחמה העולמית השניה, נסע לאמריקה וגר בניו יורק כמה שנים, משם עלה לארץ ישראל, וקבע את מקום מושבו בשכונת יד אליהו שבתל אביב, עד לפטירתו ביום כ"ב סיוון תשל"ג. זוגתו הרבנית מלכה לבית רובין.