ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

במאמרים קודמים הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ופירטנו את צאצאיו, ועתה נבוא לפרט את צאצאי חתנו הצעיר מבין השלשה, הלא הוא ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת. ר' אברהם יהושע העשל נולד בשנת תקצ"ו בעיר סוקולוב, לאביו ר' אלימלך רובין שכיהן כרב העיר. זקינו היה ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו וממלא מקומו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. אמו של ראי"ה מרת דינה, היתה כפי הנראה נינתו של האוהב ישראל מאפטא.

[כבר הזכרנו במאמר קודם הנ"ל, את העובדא שאלפסי ווונדר כתבו שראי"ה היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, אך לזה אין מקור, וברור בקרב צאצאיו כי הוא היה חתנו של ר' צבי יוסף מרודניק].

ר' אברהם יהושע העשל נתייתם עוד בהיותו ילד עול ימים, כבן עשר שנים לערך. ונתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק רובין בברודי, שהיה חתנו של השר שלום מבעלז. על פי מסורת המשפחה כבר בשנת תרי"א, בהיותו אך בן חמש עשרה שנים, נתמנה לכהן כרב בעירו, במשך תשע עשרה שנים. בשנת תר"ל עזב את סוקולוב מפני מגיפות שהתחוללו בה, וקבע משכנו בעיר יאסלו, יאסלו היתה עיר צעירה, ועדיין לא היו בה חיים יהודיים של ממש, ראי"ה הקים את המוסדות ואת בית הכנסת, והשקיע בזה את כל חייו. בשנת תרמ"ט, עקב אי עמידה בתשלומים הבנק עיקל את בית הכנסת ומכרו לכנסיה, ר' אברהם יהושע העשל, נשבר מן הענין והחליט לעזוב את העיר ולעלות לארץ ישראל. בהותירו אחריו את בנו ר' צבי יוסף, והוראתו העיקרית היתה, לפדות את בית הכנסת. בארץ ישראל, [לאחר שנה אחת בירושלים] קבע ראי"ה את משכנו בעיה"ק צפת, שם כיהן כאב"ד לעדת אוסטרייך אונגרין, עד לפטירתו במוצש"ק ל' תשרי תרס"ט. ראי"ה כיהן כרב תשע עשרה שנה בעיר הולדתו סוקולוב, ותשע עשרה שנה ביאסלו, ותשע עשרה שנה בצפת.

צאצאי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

• ר' צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נולד בשנת תרט"ו, נשא לאשה את מרת שרה בת הגביר ר' אברהם אביש קנר מסאנוק. מילא את מקום אביו והיה רב ביאסלו, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. במשך ארבעים שנה היה רב בעיר, והיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לפני המלחמה ביקר בארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית הראשונה נשאר בעירו, וסבל מרדיפות ע"י הרוסים הן בעיר עצמה, והן בנסיגתם לקחו איתם בני ערובה וביניהם את ר' צבי יוסף וביקשו עבורו כופר נפש גדול. לאחר נדודים ארוכים הגיע לקייב, וכעבור ארבע שנים, שוחרר לנפשו, שבור ורצוץ היה, וגופו נחלש והלך עד שנפטר בחנוכה תרפ"ט. צאצאיו: א. ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש. עוד בחיי אביו הרביץ תורה ברבים בעיר יאסלו, וכמעט כל הצעירים בעיר, היו תלמידיו. כאביו, גם הוא היה בעל צורה, בעל קומה משכמו ומעלה, פניו הפיקו זיו של אצילות, זקנו הצהוב ירד לו על פי מדותיו. והוא שימש ברבנות למעלה מעשר שנים. בפרוץ המלחמה, ברח לטארנוב, אך לאחר תקופה קצרה חזר ליאסלו להיות עם בני קהילתו בצרה. ונהרג בעיר בעינויים, עם עוד בעלי בתים חשובים מבני העיר. בנותיו 1. מרת רחל אשת ר' דוד הלברשטאם הי"ד, ברמ"מ ה"ש מסטרופקוב. היה סמוך על שולחן חותנו, ואחר כך נבחר לאב"ד דוברא 2. רחל אשת ר' יואל הלפרין, ב"ר מתתיהו חיים אב"ד דובשיץ. ישב ביאסלו בבית חותנו, עם פרוץ המלחמה הצליח להמלט יחידי מהתופת אל הגבול הרוסי, עד לבוכרה. לאחר המלחמה הגיע לברגן בלזן שבגרמניה, וכיהן שם כרב, במיוחד עסק עם ר' שלמה כהנא אב"ד וורשא בתקנת עגונות, והדפיס את ספרו 'אוסף תקנת עגונות'. לאחר כמה שנים, היגר לארצות הברית, בזיווג שני לאחר המלחמה נשא את מרת ראכיל בת ר' אברהם הורוביץ מדעמביץ. ב. ר' אהרן רובין הי"ד, נשא אשה מבארדיוב, ובמלחמת העולם הראשונה ברח לשם, קבע משכנו בפרשב, ונהג שם אדמורות. נספה בשואה. ג. ר' מנחם מנדל רובין, חתן ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין מסאסוב, ישב זמן מה בלבוב ואחר כך נקרא לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מיאסלו, נפטר שם צעיר בכ"ז טבת תרפ"ז, וכעת נתפרסמה תמונת מצבתו באתר kevarim. אלמנתו חזרה לפולין ונישאה לר' משה'לי רובין מצאנז [ר' משה אליקים בריעה, ראה להלן]. בנו יחידו הבח' טוביה יחיאל מיכל רובין, נפטר ממחלה כמה ימים לפני הגירוש מבאכניא. ד. מרת מרים אשת ר' הירשלי רובין, עוד בבחרותו נחשב ל'עילוי' מפורסם בקלויז בטארנוב, דומ"ץ בעיר יאסלו על יד חותנו, אך לא רצה לשמש ברבנות, היה עובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים. בנו ר' אפרים עבר לאנטוורפן מאמצע שנות התר"ץ, ונתמנה כר"מ בהישיבה שם, בימי השואה גורש על ידי הנאצים ונהרג באושוויץ עם בן ובת הי"ד. ה. מרת רייזא אשת ר' מרדכי עפשטיין נכד המאור ושמש, אדמו"ר מניישטאדט בלודז, היה סמוך על שולחן חותנו ביאסלו, ותקופה קצרה ניהל את הבנק שלו. ואחר כך היה בווישניצא, ומשם ללאדז. ו. מרת דינה אשת ר' חיים ברוך רובין משינאווא, נכד ר' יחזקאל שרגא משינאווא, אחרי המלחמה העולמית הראשונה, נתמנה לרב הצעיר בווישניצא על יד אביו, וכשנפטר אביו בי"ג ניסן תרח"צ נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד. בימות השואה התחבא בגטו באכניא עם ר' אהרן מבעלז ור' יצחק ישעיה מטשחויב, ונרצח על ידי איש הגסטאפו לאחר שהזדהה כאדמור מבעלז, ביום ג' אלול תש"ג, אשתו נרצחה בי"ב (י"ד) אלול, וכן רוב צאצאיהם – עשרה ילדים ונכדים רבים - נרצחו. שרד רק בנם הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל ראבין מווישניצא בלאס אנג'לס, הוא היה תלמיד מובהק להרב מטשעבין, עוד בטשעבין. וחתן ר' משה יצחק פיש, ב"ר צבי אביגדור מקאליב. ראי"ה ניצל בשואה בניסים גלויים, בשנת תש"ו יצא לארצות הבירת ופתח בית מדרש בניו יורק, ומשנת תשי"א קבע מקום משכנו בלאס אנג'לס. הוא נפטר בשנת תש"ס לערך, ומנו"כ בצפת למרגלות בית החיים הישן. ז. מרת פסיה אשת ר' דוד הורוביץ ב"ר נפתלי הורוביץ ממעליץ, התקרב לציונות, עזב את פולין והלך לגור בוינה ובברלין, ובשנות התר"פ הלך לו לאמריקה, ושם נפטר י"א סיוון תשי"ז. ח. מרת שושה, נפטרה צעירה ממחלה, בעודה ארושה.

• ר' אשר רובין, נקרא על שם אבי זקינו ר' אשר ישעיהו מראפשיץ, בנקאי בעיר ראזבדוב, בתחילת שנות התר"ס היגר לאמריקה, בנים לא היו לו כי אם בנות.

• מרת דינה אשת ר' שלמה ישראל רמרז, דינה נולדה בסביבות שנת תר"כ-ה לערך, בצעירותה נישאה ולא היו לה ילדים במשך 15 שנה, היא נתגרשה מבעלה הראשון וחזרה לגור בבית אביה. בשנת תרמ"ט כשעלה ראי"ה לארץ ישראל, נסעה עמו על דעת לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעם לאיסטנבול אמר לה ראי"ה: 'דינה תסעי בחזרה ליאסלו לאחותך פרומה, תתחתני שם וגם תלדי ילדים, בין ילדים שלי לא היו עקרים, לא הבנים ולא הבנות'. דינה חזרה לפולין, ליאסלו, ושם נזדמן לה זיווגה ר' שלמה ישראל רמרז, בנו של ר' יהודה זונדל רב העיר סקאהל, [גיסו של השר שלום מבעלז, וכנראה שהיה בנו של ר' שמואל צבי מדרישקעפאלי] שנתאלמן מאשתו מרת סימה לאה ונותר עם ארבע בנות. כשנפטר ר' שלמה ישראל בשנת תרס"ז לערך, ונשארה מרת דינה אלמנה עם שתי ילדות, כתב לה אביה מצפת 'ילדים צריכים לחנך, השאירי את המסחר בפולין קחי את הילדות ובואי לצפת, ונחיה ביחד'. ואכן בשנים הבאות חיה בצפת, כשהרעו תנאי המחיה בארץ, יצאה לפולין לשלוח מעט מזון לבנותיה. ולאחר המלחמה העולמית, חזרה לארץ ישראל, וקבעו משכנן בירושלים. נפטרה ט' אדר תרפ"ח. מר' שלמה ישראל נולדו לה שתי בנות. א. מרת רישא רייזל (שושנה), אשת ר' יצחק שלמה ערבליך הי"ד, באח"ב לר' משה לייב מסאסוב, ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. ממנו נולדה בתה 1. מרת יפה אשת ר' דוד פרנקל מגזע ראפשיץ. ובזיווג שני נישאה רייזל לר' שמעון צבי גלבשטיין. ב. מרת פרומה אשת ר' שמואל שמעיה לוריא, נפטרה צעירה לימים לאחר מחלה קשה בכ"ט כסלו תר"ץ, והשאירה אחריה בת יחידה, ר' שמעיה לוריא מחסידי סלונים בירושלים, נישא בשנית, ולא נולדו לו עוד ילדים..

• מרת רייזל אשת ר' יששכר דב ליברמן, נכד ר' הירשלי טארנער. ובזיוו"ש אשת ר' לייביש הלפרין אב"ד בראז'אן. בשנת תרמ"א נישאה בזיווגה הראשון. בנה א. ר' חיים ליברמן אב"ד דאברא, חתן ר' אהרן הורוביץ מבייטש. ילדיו: 1. ר' אברהם יהושע העשל ליברמן ליבני. 2. ר' אלתר יששכר דב ליברמן. 3. ר' יצחק ליברמן הי"ד, זו' מרת ביילא בת ר' מנשה מרילוס מראפשיץ, נהרג בשואה עם משפחתו. 4. מרת שיינדל אשת ר' אברהם אנגלארד אב"ד ור"מ קרית באבוב בת-ים, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר ח' ניסן תשל"ו. 5. מרת מרים אשת ר' צבי הירש פלדמן משגיח בישיבת מיר באמריקה, נפטר י"ד אלול תשל"ז [בתו חשא אשת ר' זאב וייס]. 6. מרת רעכיל דבורה אשת ר' אהרן טייטלבוים.

• מרת פרומה אשת ר' מנחם מנדל בארון, נכד צאנז והס"ק מראדושיץ. גר בעיר יאסלו, וכשר' אברהם יהושע העשל עלה לארץ ישראל, היו מבני הקהילה שרצו בו כרב, והיה לו בית מדרש משלו שהקים בעיר. נהרג בשואה עם זו' בעיר יאסלו בשבת קודש ז' טבת בשנת תש"ב. ילדיהם א. ר' יונה בארון חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין חתנו של הדברי חיים מצאנז. אבי הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל בארון מקאמינקא בירושלים. ב. מרת יוטה אשת ר' משה אליקים בריעה רובין נכד הדברי חיים מצאנז, שבזיווגו השני נשא את אלמנת ר' מנחם מנדל רובין (ברצ"י, הנ"ל) ר' משה היה חסיד מקושר לש"ב רב"צ מבאבוב, היה רב צבאי בצבא פולין, ופעל רבות למען החיילים היהודיים ובכלל השתדל רבות אצל השלטונות למען היהודים בפולין. במלחמה ברח לסיביר, ונפטר שם ביום ה' י"ב טבת תש"ה. בנו יחידו ר' אליעזר ירוחם רובין בארצות הברית.

• ר' יצחק רובין בן הזקונים, נולד בשנת בשנת תר"ם, אשתו מינדל (בת ר' נפתלי רובין מוישניצא, גם הוא נין ר' אשר ישעיה מראפשיץ וחתן ר' יחזקאל שרגא משינאווא). ר' יצחק עלה עם אביו לארץ בשנת התרמ"ח, ולאחר מכן חזר לפולין למצוא אשה. ואחר איזה שנים שב ועלה לצפת להיות לאביו לעזר, מילא את מקום אביו בצפת לאחר פטירתו, ועוד קודם לכן בחיי אביו כבר שימש כדיין, והיה חבר בבית דין הקבוע שהקים הרידב"ז יחד עם ר' שמואל לוריא, ור' ישעיהו הורוביץ. לאחר שנפטר, אלמנתו ובנותיו חזרו לפולין ומשם לקחו להם חתנים. בנותיו א. מרת דינה אשת הרה"צ ר' אלתר יעקב יצחק שרגא וגשל מלאנצהוט. ב. מרת רחל מרים אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא. ג. מרת בילא אשת ר' שבתי יצחק הרציג ב"ר נפתלי צבי אב"ד טשיטש, ר' שבתי יצחק נולד תרס"ט, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חו"ז ר' נפתלי רובין, בסוף שנת תרצ"ו נבחר לכהן ברבנות העיר גודוב הסמוכה, נסע לר' חנה ה"ש מקאלושיץ נספה בקיץ תש"ב ללא ילדים. ד. מרת ריזשא אשת ר' נחמן שטיינמץ.

עוד שני ילדים לר' אברהם יהושע העשל מרישומי המאטריק'ל ולא מצינו אודותם פרטים נוספים (וכנראה שנפטרו צעירים):

• ברוך

• בילה.

שלשלת היחס של הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל

בשבוע שעבר הוכתה היהדות הנאמנה והעדה החרדית, בפטירתו של הגאון הרב מאיר ברנדסדופר.

הרב ברנדסדורפר כיהן כיהן שנים רבות כדיין בבית הדין של העדה החרדית. חיבר סדרת ספרים בהלכה 'קנה בושם' ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בכל מקצועות התורה.

אפשר עוד רבות לספוד לר' מאיר, אך כאן אנו עוסקים בתולדות רבנים ומשפחותיהם, ולכן נעבור להתמקד בעץ המשפחה של ר' מאיר זצ"ל.

א. ר' מאיר ברנדסדורפר, היה בנו של הר"ר שלמה ברנדסדורפר [זו' מרת פרומעט לבית טייכטהאל] בר יהודה טרייטל ברנדסדורפר [זו' מרת אסתר לבית טייכטהאל] בר מאיר מבריגל [וזו' מרת חיה פייגל לבית וולף] בר יהודה טרייטל בר יעקב בר מאיר. על ר' מאיר זה, ראש המשפחה, מסופר שנתברך מהאחים הקדושים הר"ר אלימלך ור' זושא לדורות תלמידי חכמים.

ב. מרת פרומעט הנ"ל אשת הרב שלמה ברנדסדורפר, היא היתה בת דודו הרב יששכר שלמה טייכטהאל אב"ד פישטיאן [בעהמ"ח משנה שכיר, וזו' מרת פראדל לבית גינז], ב"ר יצחק טייכטהאל [וזו' גיטל בת ר' דוד זאב בראווער מצאנז וזו' שרה שפרינצא לבית לוסטיג] בן ר' יששכר שלמה טייכטהאל.

ג. מרת אסתר הנ"ל אשת ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, היתה בתו של ר' יצחק טייכטהאל הנ"ל, ואחות ר' יששכר שלמה.

ד. מרת חיה פייגל הנ"ל אשת ר' מאיר הנזכר בענף א', בת ר' שאול וולף מוישניצא, ב"ר דוד אלכסנדר. ומקובל במשפחה שהם מצאצאי הפני יהושע.

ה. מרת פראדל הנ"ל אשת ר' יששכר שלמה טייכטהאל הנזכר בענף ב', היתה בת ר' יעקב יוסף גינז [בעהמ"ח הרי בשמים, וזו' מרת שרה טויבא לבית לעבאוויטש], ב"ר שמעון גינז [ופראדל], בר גבריאל 'ממשפחה הרמה מגזע יוחסין הנודע בישראל הגה"ק רבינו עקיבא איגר (גינז) זצוק"ל' [ובלימלא].

ו. מרת שרה טויבא הנ"ל אשת ר' יעקב יוסף גינז, היתה בת ר' מאיר הכהן לעבאוויטש מסיגעט.

ומצד חותנו

ז. ר' מאיר ברנדסדורפר היה חתנו של הרב שמעון דוב קרישבסקי [זו' מרת רחל לבית תפילינסקי] בן הרב יוסף קדיש קרישבסקי [וזו' מרת רוחמה פייגא חיה לבית קובלסקי] בן ר' משה שדליצר [וזו' מרת שרה] ב"ר יוסף.

ח. מרת רחל הנ"ל אשת ר' שמעון דוב קרישבסקי הנזכר בענף ז', היתה בת הרב שמואל תפילינסקי מירושלים [וז' מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן] בן ר' נתנאל סופר מירושלים ב"ר שמואל ליפשיץ ב"ר נתנאל שעלה לירושלים ב"ר יעקב מוילנא.

ט. מרת רוחמה פייגא חיה הנ"ל אשת ר' יוסף קדיש קרישבסקי הנזכר בענף ז', בת ר' ראובן הכהן קובלסקי מביאליסטוק.

ועתה נבוא להרחיב מעט בתולדות הרבנים הנזכרים לעיל.

• ר' שלמה ברנדסורפר, מראשי חבורת תולדות אהרן ומפורסם בעבודת התפילה שלו. בעהמ"ח שבט מיהודה, נפטר יט כסלו תשנ"ה, ומנו"כ בהר הזיתים בירושלים. רעייתו מרת פרומעט נפטרה י' חשון תשל"ז.

• אביו ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, זכה להסתופף בצל הגה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. היה גיסו של בעל המשנה שכיר, ומחותן עמו פעמיים. נפטר י"ג סיוון תשכ"ט. זו' מרת אסתר נולדה בשנת תר"ם בעיר צאנז, ונפטרה כט אדר תשי"א. מצצאיו: א. ר' שלמה ברנדסדורפר הנ"ל. ב. אשת ר' יהודה גולדפינגר מירושלים, נפטר כ' תשרי תש"ן. ג. מרת ליבע לאה אשת ר' שלמה כץ ראש בית דין בפתח תקווה.

• אביו ר' מאיר מבריגל, מנו"כ בקראקא. היה לו בן נוסף בשם ר' דוד אלכסנדר אביו של ר' משה וולף ברנדסדורפר מוישניצא – פתח תקוה.

• ר' שאול וולף מווישניצא, על פי המקובל במשפחה הוא חוטר מגזע הפני יהושע, וכן כתוב על מצבות אחיו.

• ר' דוד אלכסנדר וולף, ידועים לנו שלשה בנים שלו: א. ר' שאול וולף מוישניצא הנל. ב. ר' חיים אברהם וולף. ואחיהם הצעיר ר' דוד אלכסנדר, שנולד לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, הוא היה חותנם של ר' אביש אייזן ז"ל ושל ר' יוסף ריכטר הי"ד.

אצל בני המשפחה רשום ששם אביו, היה נתן אהרן. ולא ברור כי ר' זהו ר' נתן אהרן וולף אב"ד אושפיצין, כי לר' נתן אהרן זה היה בן בשם ר' פנחס דוד יהושע העשל וולף שהיה רב בוישניצא, ועל כל פנים, ודאי ששייכים לאותה משפחה. והם מצאצאי הר"ר העשל והב"ח ומעב"ק. וישנם עוד גרסאות נוספות אודות משפחת וולף.

• ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נולד בשנת תרמ"ה בהונגריה. לפנים היה דיין בבוסערמין מקום מגורי חותנו, ובשנת תר"פ נתקבל כראב"ד בפישטיאן, היה מגדולי ההוראה באירופה לפני המלחמה ונתפרסם בספרו 'משנה שכיר' שנדפס בשנת תרפ"ד. בימי המלחמה חבר ספר 'אם הבנים שמחה', ובו קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל וליישבה.

ר' יששכר שלמה נהרג בשנת תש"ה סוף המלחמה ברכבת, ולא ברור אם זה היה בי' או י"ג שבט.

בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת פראדל בת ר' יעקב יוסף גינז, ומשנפטרה בדמי ימיה בי"ט תשרי תרע"ח [מנו"כ בפישטיאן], נשא לאשה את מרת נחמה בת ר' דוד פרידמן אבד"ק צעהלים [חתן ר' מנחם כץ אב"ד צעהלים ותלמיד החתם סופר], היא עלתה לארץ אחרי המלחמה והאריכה ימים, ונפטרה ד' סיון תשמ.

מזיווג ראשון נולדו לו: א. מרת פרומעט הנ"ל אשת ר' שלמה ברנדסדורפר. ב. החתן מאיר טייכטהאל הי"ד. ג. הבחור שלום טייכטהאל נפ' כ"ו תמוז תרצ"ז בוינה. ד. הבחור דוד טייכטהאל הי"ד, נהרג בצרפת ב' אייר תש"ג והועלה ארונו לקבורה בירושלים. ה. ר' שמעון טייכטהאל ז"ל נפטר י' תמוז תשנ"ג. מזיווג שני נולדו לר' יששכר שלמה ארבע ילדים שיחיו, ומהם חתנו ר' ברוך הלברשטאם זצ"ל מבני ברק [נפטר טו אב תשמ"ב], בנו של ר' אלישע הלברשטאם אב"ד גורליץ.

• אביו, ר' יצחק טייכטהאל, בשנת תרפ"ד, כשהדפיס בנו את השו"ת משנה שכיר, עוד היה בין החיים, זו' מרת גיטל נפטרה י"ג סיוון תרע"ב בת חמישים שנה.
• אביו, ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נזכר בשו"ת משנה שכיר, בהספד של רי"ש על אביו ר' יצחק, ומזכירו כ'הרב החסיד הצדיק אמת מגדולי חסידי רבנו הדברי חיים מצאנז שהיה מתפלל בבית מדרשו לפני התיבה בפניו בראש השנה ויום כיפור שנים רבות והיה ראש ישיבה כל ימיו והעמיד תלמידים הרבה'.
  
• ר' יעקב יוסף גינז אבדק"ק בוסערמין בעהמ"ח הרי בשמים על התורה, נולד לאביו ר' שמעון ולאמו מרת פראדל, בכ"ז טבת בשנת תרי"ד בכפר יאנקאוויץ, למד תורה מפי כמה רבנים, וביניהם דודו זקינו ר' משה גינז אב"ד צעצע והמהרם שיק [ראה דרכי משה החדש, ברשימת התלמידים אות טו]. לכשנישא עבר לגור בסיגעט, סמוך על שולחן חותנו, [ומאז הסתופף בצילו של בעל היטב לב, ומפורסם המעשה שהלך עמו לבקר אצל רבו המהרם שיק בחוליו וכו'] שם בעיר הרביץ תורה בתלמידים בישיבה. ובשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של קהילת בארשאד-טשבא, ובשנת תרנ"ב, נתמנה כרב דק"ק ביסערמין, שם כיהן עד לפטירתו, ה' ניסן תרפ"ה. נזכר בספרי גדולי דורו [מהרם שיק, נהרי אפרסמון, בית שערים ושות ערוגות הבושם] נספד בספר גבורות יצחק לר' יצחק רוזנברג [חלק ב' ירושלים תשנא]. ר' יעקב יוסף גינז היה מצאצאי ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד, יש כמה השערות כיצד, אך אין בזה דברים ברורים כיצד היה מצאצאיו.

מבניו של ר' יעקב יוסף: א. ר' יהושע גינז בעהמ"ח גאולה וישועה [על ספר בראשית, מישקאלץ תש"ג], בשנת תר"ץ נתמנה לאב"ד אפץ במחוז העוועש ונספה בשואה, זוגתו מרת חנה יוטל בת ר' שמואל בנימין יונגרייז אב"ד פילק. ב. אשת ר' יהושע ציטרון ממלא מקום חותנו כאב"ד ביסערמין. ג. מרת פראדל הנ"ל.

• ר' שמעון גינז, נולד ד' כסלו תקפ"ה בעיר צעצע ונפטר כ' אדר תרס"ג. היה שו"ב בזענטא עשרות בשנים. היו לו שתי נשים הראשונה מרת פראדל, ממנה נולדו לו עשרים בנים, ר' יעקב יוסף הנ"ל היה מהצעירים שבהם, ובזיווג שני נשא את מרת טשארנא [בת ר' חיים צבי ורייצל, היא נפטרה כה שבט תרע"ד] וממנה נולדו עוד ארבע ילדים.

מאשתו השניה נולד לו בנו ר' חיים צבי גינז, שהיה מזכיר הקהילה במונקאטש. ר' חיים צבי היה תלמיד בעל השבט סופר. [בזיווג שני נשא לאשה את מרת בלימה הי"ד שהיתה אשת ר' נח יעקב דייטש ר"מ בסעליש בתו של ר' פנחס חיים קליין אב"ד שם] בכתב העת צפונות [יז] נתפרסם מתוך פנקס כתביו של ר' חיים צבי, תשובה אחת משל אחיו. ועוד נתפרסם שם רשימות היארצייט שרשם, השופכות מעט אור על אבות המשפחה, ועל כמה מאחיו. על פי מקורות במשפחה, ר' שמעון זה היה בנו של ר' מרדכי לייב גינז, אך ברשימות של ר' חיים צבי עולה ברור כי שם אביו של ר' שמעון הוא גבריאל.

• ר' גבריאל גינז מצעצע, אשתו מרת בלומלא [בת קילא] נפטרה ב' טבת תקצ"ז. על פי מסורת המשפחה היה ר' גבריאל בן אחיו של רעק"א, ויש המשערים כי היה בנו של ר' שמואל גינז מאייזנשטאט [נפטר יז שבט תקצה] שהיה אחיו של ר' עקיבא אייגר המפורסם מפוזנא, ונכדו של ר' עקיבא אייגר מפרשבורג. אך זה כנראה אינו נכון, שכן ברשימות היא"צ רשם ר' חיים צבי, שזקינו ר' גבריאל היה בן פיגאלא, ואילו אשת ר' שמואל גינז שמה היה ליבלה כמובא בספר אבני אש לוואכשטיין [מס' 501]. אחיו של ר' גבריאל היה ר' משה גינז אב"ד צעצע.

• ר' שמעון דוב קרישבסקי נולד בשנת תרס"ו בירושלים, ונפטר י"ז בתמוז תשמ"א. אשתו רחל נולדה בשנת תרע"ג נפטרה י"ח חשון תשנ"ד.

• אביו, ר' יוסף קדיש קרישבסקי, נולד בשנת תרל"ח ונתייתם מאביו בהיותו ילד צעיר, למד בישיבה בראדין והיה תלמידו של החפץ חיים. עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ה לערך, והיה מהראשונים שהחדירו את לימוד המשנה ברורה בארץ ישראל, נפטר י"ז תמוז תש"א. היה מגזע הרה"ק לייב שרה'ס. תולדותיו בספר 'ספר יוסף קדישא', ירושלים תש"ס.

צאצאיו: א. ר' חיים משה לייב קרישבסקי נולד תרנ"ו חתן ר' אברהם ישראל מרדכי גליס, נפטר ו' תשרי תשמ"ד. ב. מרת שמחה ליבא גיטל נולדה תרס"ד, אשתו [השניה] ר' דוד זכריה הלוי וואלעס, נפטרה כ"ג אדר א' תשנ"ה, והוא נפטר י"ז אייר תש"כ. ג. מרת עטקע נולדה בשנת תרס"ח, אשת ר' ישראל אייזנער נפטרה י"ד תשרי תשנ"ה, והוא נפטר יד טבת תשנד. ד. ר' יצחק זאב קרישבסקי נולד בירושלים בשנת תרס"ה, חתן דודו ר' טוביה פורטע, נפטר י' אייר תשנ"ט. ה. ר' שמעון דוב קרישבסקי הנ"ל. ו. ר' ראובן קרישבסקי, רב שכונת עץ חיים, נולד כ"ה סיוון תר"פ בירושלים, זו' מרת מלכה בת הרחמ"ד רבינוביץ נפטרה יט חשוון תשס, והוא נפטר לאחר חודשיים בעשרה בטבת תש"ס. ז. מרת פריידא נולדה בירושלים ז' טבת תרע"ט, אשת ר' שמואל שפירא מחשובי חסידי ברסלב בירושלים, נפטרה אייר תשס"ז בירושלים, והוא נפטר כ"א ניסן תשמ"ט.

• אביו, ר' משה שדליצר, נפטר כד טבת תרמ"ו.

• ר' שמואל תפילינסקי, נולד בשנת תרמ"ו לערך, בירושלים. ונפטר שבת הגדול י' ניסן תש"ה. חיבר ספר קונטרס הצוואה, ומסופר שכשראה החזון איש את הספר התבטא 'לא ידעתי שישנם עדיין בירושלים יהודים עם כאלו מדרגות'. ספרו השני הוא אבן שמואל על שבת. נודע בהתמדתו הגדולה, והיה מראשי ישיבת עץ חיים. ר' שמואל בזיווג ראשון נשא את מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן, ובזיווג שני נשא את מרת דבורה בת המקובל ר' יעקב גדליה שכטר, היא נפטרה כ' תשרי תשי"ז.

מצאצאיו של ר' שמואל: מזיווג ראשון נולדו לו, א. מרת רחל קרישבסקי הנ"ל. ב. מרת הדסה חנה אשת ר' חיים דוד גולדברג-ידלר, בן ר' בן ציון. מזיווג שני: א. ר' נתנאל תפילינסקי נולד בשנת תר"פ חתן דודו ר' דוד שכטר. ב. מרת רבקה אשת ר' שמעון לורינץ. ג. ר' יעקב גדליה תפילינסקי נולד ז' אלול תרפ"ג בירושלים בעהמ"ח מעלת היסורין, נפטר טז אדר תשסא, זו' מרת פייגה בת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת שרה הינדא נולדה בירושלים תרפ"ה נפטרה בשנת תשלח אשת ר' יחזקאל טויסיג בנו של ר' ישראל טויסיג ממטרסדורף, נפטר תשל"ב בירושלים. ה. ר' חיים טודרוס תפילינסקי.

• ר' נתנאל הסופר, נולד בירושלים בשנת תרכ"ו לערך, מלבד היותו סופר מומחה שנודע בתפיליו המהודרות, עסק רבות בבירור הלוחות והזמנים בירושלים עיר הקודש, [וראה בספר היובל לפישמן, במאמר של ד.נ. ברינקר, שעבד בדפוס אצל לונץ, ובא ר' נתנאל להדפיס אצלו ספר 'חשבון זריחת החמה והשקיעה עפ"י אופק ירושלם מעשי ידי נתנאל ב"ר שמואל הסופר פה עיה"ק ירושלם תובב"א', ומפני ימי המלחמה לא נדפס הספר לבסוף] וממנו קיבל הרי"מ טיקוצ'ינסקי את הלוחות. נפטר כ"ז אדר תרע"ח והיו לו ארבע בנות ובן.

זקינו, ר' נתנאל ב"ר יעקב מוילנא, בשנת תרט"ז כבר היה בירושלים וחתם על ה'קול קורא' נגד השקאלעס.

הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל

אמש נפטר בביתו שבירושלים הרב מאיר ברנדסדורפר זכר צדיק לברכה.

הרב ברנדסדורפר, נולד בבלגיה לפני כשבעים וחמש שנים. עלה לארץ ישראל כילד עם אביו. משפחתו התקרבה לחסידות תולדות אהרן. כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית שנים רבות. ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו. חיבר ספרים בהלכה 'קנה בושם'.

אביו הרב שלמה ברנדסדורפר ב"ר יהודה טרייטל ברנדסדורפר ב"ר מאיר ב"ר יהודה טרייטל ב"ר יעקב ב"ר מאיר.

אביו ר' שלמה ברנדסדורפר היה חתנו של הרב יששכר שלמה טייטכטאהל, הרב טייכטל היה רב העיר פישטיאן, וחיבר שו"ת משנה שכיר, מצד חותנו היה הרב טייכטאהל נכד לר' אפרים זלמן מרגליות ועוד.

חותנו של הרב מאיר ברנדסדורפר, היה הרב שמעון דב קרישבסקי, בן ר' יוסף קדיש קרישבסקי וחתנו של הרב שמואל תפילינסקי.

אי"ה בימים הקרובים אערוך כתבה מסודרת על יחוסו של הרב ברנדסדורפר, מי שבידו מידע מפורט על משפחת קרישבסקי, מוזמן לשלוח לי לתיבה האישית, או לפרסם כאן כתגובה.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

במאמר הקודם, הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף, יחוסו, ופועלו. במאמר זה נתמקד בעץ המשפחה של צאצאיו, המשתלשל משלושת בנותיו.

בנותיו הידועות לנו הם: הבכירה אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, בנו של ר' ישראל מהאלשיץ [שהיה גיסו של ר' שמעון מיערוסלב], אודותיו מצינו נדפס בהקדמה לספר נפש דוד [שחיבר חתנו ר' דוד נתן דייטש] וכך כותב שם נכדו בהקדמה: ולזכרון עולם אזכיר פה גם אשת המחבר היא זקנתי הרבנית הצדיקת מרת שינדל לאה ע"ה (שנפטרה א' דר"ח טבת תרמ"ו מנ"כ בעה"ק טבירא ת"ו) בת הרה"צ הקדוש מוה"ר יצחק אייזיק מסטריא זצוקלה"ה (שנפטר ט' שבט מנ"כ בסטריא) שהוא נכד רבותינו הט"ז והב"ח ורבי ר' העשיל רבו של הש"ך זיע"א והי' חתן הרב הגאון הקדוש מוה"ר צבי יוסף זצוקלה"ה אבד"ק רודניק גיסו של הרה"ק מוה"ר אלימלך מרודניק זצוקלה"ה. ר' יצחק אייזיק היה עובד ה' בלהב קדוש ונפטר בשנת ת"ר לערך. בתו השניה של ר' צבי יוסף היא מרת שיינדל העניא אשת ר' משה אליקים בריעה בינדיגר, [מביקובסק, המכונה ר' משה ביקאווסקער] בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, נו"נ להמגיד מקוז'ניץ ולר"ר אלימלך מליזענסק. לא ידוע לי מקור כתוב קדום על כך, אך מצבותיהם של ר' משה א"ב ורעיתו שיינדל, מצויות בצפת האחת ליד השניה, וכך כתוב על מצבתה של מרת שיינדל, 'פ"נ הרבנית ה"צ שיינדל העניא בת הרה"ג צבי יוסף אב"ד מרודניק אשת הרה"ח ר' משה אליקום בריעה מבארדיוב'. ר' משה נפטר צעיר לימים בחיי אביו ר' שמואל זנוויל, בשנת תרל"ח. בתו השלישית של ר' צבי יוסף היא מרת חנה אשת ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ב"ר אלימלך רובין מסוקולוב, בן הרה"ק ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. ראי"ה היה גם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. ר' אברהם יהושע העשל רובין, היה אב"ד סוקולוב, ולאחר מכן נתקבל לאב"ד יאסלו, משם עלה לארץ ישראל, ובעיה"ק צפת שימש כאב"ד לקהילת עסטרייך אונגרין עד לפטירתו ביום ל' תשרי א' דר"ח חשוון תרס"ט.

אמנם רושמי תולדות החסידות [כר' יצחק אלפסי ור' מאיר וונדר] כתבו כי ראי"ה מיאסלו היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר, אך ניסיתי לחקרם מנין לקחו מידע זה, ולא קבלתי תשובה. והמסתבר הוא, שנתחלף להם [או למקור שממנו קיבלו] 'רידניקר' ב'בינדיגר', והאמת תורה דרכה, כי על מצבת מרת חנה, בצפת כתוב שם אביה צבי יוסף, ואף בנו בכורו של ראי"ה נקרא צבי יוסף, ולעומת זאת, אף אחד מבין בניו ואף נכדיו של ראי"ה לא נקרא בשם שמואל זנוויל. הגם כי, עוד אין זה חף מתמיהות כי פער השנים בין ר' צבי יוסף [ובתו הבכירה] לבין מרת חנה, הינו די גדול, ואף אם ר' צבי יוסף לא נפטר בתקצ"ג אלא אחרי תר"ח עדיין המרחק עומד על כשבעים שנה. ואמנם, גם מרת שיינדל העניא היתה כלתו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר שנפטר בשנת תרנ"ב, ונראה שאף היא היתה יותר קרובה בשנים למרת חנה מאשר לאחות הבכירה.

צאצאי ר' יצחק אייזיק מסטרי

• ר' דוד יעקב מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בעשר קדושות כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י מובא שגם ר' דוד יעקב עלה לארץ, ואחר מכן היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ילדיהם: א. מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, צאצאיהם: 1. ר' אברהם קלמינוב. 2. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים, אביו של הצדיק ר' אשר פריינד. 3. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים. ב. מרת אסתר חינה [היה לה זיווג ראשון (יתכן שהוא היה ר' נפתלי ויסבלוים ברמ"ז מנדבורנא) וממנו נולדה בת אחת מרת ליבא שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון] אשתו השניה של ר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג נולדו לו מזיווגו הראשון] 1. הרה"צ ר' דוד מינצברג, 2. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. 3. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. 4. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

• מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו: א. ר' יצחק אייזיק דייטש, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. ב. מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. צאצאיהם: 1. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. 2. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים. ג. מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו. ד. מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. ה. ר' משה דייטש חתן ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל הלר אב"ד צפת. צאצאיהם: 1. ר' ישראל דייטש. 2. מרת חיה אשת ר' אהרן דוד קאהן, אביו של האדמור מתולדות אהרן זצ"ל.

צאצאי ר' משה אליקים בריעה בינדיגר

• ר' צבי יוסף בינדיגער מפשעמישל, חתן דו"ז ר' זושא בלויגרוינד. אבי א. ר' נפתלי בינדיגער זוגתו מרת רוזה בת ר' אהרן הלברשטם מביאלה ביליץ נינו של הדברי חיים מצאנז. ב. ר' ברוך אברהם בינדיגער זו' מאטיל בת ר' משה פאנעט מדעש. אבי: 1. ר' אלעזר ליפא בינדיגער חתן ר' מאיר מוסקוביץ משאץ. 2. אשת ר' יהודה פאנעט בן דו"ז ר' יצחק יחיאל.

• מרת מאטיל לאה אשת ר' יצחק יחיאל פאנעט מדעש, נולד תרכ"ג בנימזשא, ובשנת תרמ"ד נישא בבארדיוב [ויעוי' שו"ת מעגלי צדק סי' מ"א בסוף התשובה], נשיא כולל זיבענבירגען בארה"ק, צאצאיהם: א. ר' יחזקאל מנחם פאנעט מדעש, חתן ר' משה זאב קאהן אב"ד סענשארץ בן בעל בינת יששכר. חותן האדמור ר' צבי מאיר פאנעט מדעש חיפה-רמות. ב. ר' שמואל פאנעט חתן ר' ברוך הלברשטאם מקשאנוב. ג. ר' אלימלך פאנעט הי"ד, נולד תרנ"ה, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ אב"ד לינסק. ד. ר' יהודה פאנעט חתן ש"ב ר' ברוך אברהם בינדיגער. ה. מרת מלכה אשת ר' חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד.

• אשת ר' שלום שפירא מראווע, מצאצאי השר שלום מבעלזא, והשרף ממוגלינצא. צאצאיו: א. מרת גיטל אשת ר' יחיאל מיכל מבראד מצאצאיו, ר' שלום מיכלוביץ האדמור מבראד במאנסי. ב. מרת רבקה אשת ר' שרגא פייבל זק. צאצאיהם: 1. ר' משה אליקים בריעה זק, נשא לאשה את מרת מירל בת כ"ק המהר"א מבעלז, נספו בשואה עם ילדיהם יהושע ורייזל. 2. מרת שיינדל העניא אשת ר' אפרים רובין מאנטוורפן הנזכר להלן (במאמר הבא), היא ניצלה במלחמה ועלתה לארץ, ונישאה בזיווג שני.

• מרת רייזל אשת ר' מנחם מנדל ולדמן, בן דו"ז ר' יעקב צבי אב"ד בורשא. ר' מנחם מנדל שימש כדומ"ץ בעיר קלסני-ויליצ'קה, וכשנפטר עוד לפני המלחמה, מילא את מקומו חתן חתנו ר' אורי מעט (או בלוט)

• אשת ר' חנוך העניך פריינד אב"ד אינטערדאם בנו של הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד. מצאצאיו, א. מרת ריזשע רייזל אשת ר' אברהם אביש הלברשטאם ב"ר סיני מזמיגראד. ב. ר' אלימלך פריינד, אב"ד אינטערדאם על מקום אביו. ג. ר' משה אריה פריינד, אב"ד נאסויד על מקום זקנו.

• מרת אסתר אשת ר' אלימלך שעהנדארף.

• אשת ר' אברהם צבי פרידמן ראש ישיבה בצאנז. מצאצאיו, ר' שמואל פרידמן ר"מ בסערדהעלי, חתן ר' אריה לייב הלברשטאם אב"ד מושינא.

במאמר הבא, נסקור את צאצאי חתנו השלישי של ר' צבי יוסף, ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת.

תעלומה ואין פותר לה

ר' צבי יוסף אב"ד רודניק

בחצרות צאנז והמסתעף, נודע שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק, או בכינויו ר' הירש יוסף מרודניק. הדברי חיים, לפני שנתקבל לרב בצאנז, היה רב בעיר רודניק. למעלה מחמש עשרה שנה, עד לשנת תק"ץ.

ומסופר, כי כאשר הדברי חיים כבר היה בצאנז, היה מתגעגע לאותם הימים שכיהן כרבה של רודניק, וכמה פעמים שמעו שנאנח ואמר 'איך לוקחים בחזרה את הזמנים ההם שהייתי רב בעיר הקטנה'. 'דאס קליין שטעטעלע'. 'והייתי מחזיק ידי האחת על כתפו של ר' הירש יוסף וידי השניה על כתפו של ר' אלימלך'.

מה ידוע לנו על דמותו של ר' הירש יוסף?

מקום הולדתו, ובית אבותיו לא ידועים כלל.

יש שכתבו כי ר' צבי יוסף היה בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, (ושיער באזני רא"א רוקח מראפשיץ, כי כנראה נתערבב אצלם רידניקער בבינדיגער, ודוק), וממילא, הוא עצמו נכד לר"ר אלימלך מליזענסק, אך זה אינו ולו רק מפני שר' שמואל זנוויל נפטר שנים רבות לאחר ר' צבי יוסף. (ראה בספר נצר משורשים לר' דוד נחמן רוטנר, שם כתוב תאריך פטירתו מרשימות החברא קדישא בצפת, בר"ח שבט ה'תרנ"ב, ולא כפי שכתב בשם ושארית שנפטר בירושלים). ואף אביו של ר' שמואל זנוויל נפטר בשנת תרל"ה. לאחר פטירתו של ר' צבי יוסף, לגבי מועד פטירתו של ר' צבי יוסף ראה להלן.

מסופר לגבי שנות חייו של ר' צבי יוסף, כי הוא היה יותר מבוגר בשנים מהדברי חיים, והדברי חיים נולד בשנת תקנ"ג. ור' צבי יוסף עוד הספיק להסתופף בצילו של החוזה שנפטר בשנת תקע"ה.

ר' צבי יוסף היה מתלמידיו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ, וכן הסתופף בצילו של החוזה מלובלין. ומסופר שהיה מגיע אליו יחד עם גיסו ורעו ר' אלימלך מרודניק בצוותא חדא, והחוזה בחבבם, היה קורא לר' צבי יוסף 'יראה' ולר' אלימלך 'אהבה'.

מקום מושבו העיר רודניק, והיה אחד מהחבורה הקדושה שהיתה בעיר רודניק. הראש וראשון שבהם הוא ר' חיים האלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, שנתקבל לרבנות העיר בתחילת שנות התק"ע על פי עצתו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. השניים האחרים מבני החבורה, הלא הם, הני תרי גיסי, ר' צבי יוסף מרודניק ור' אלימלך ויסבלום מרודניק. אודותם נרחיב להלן. שני הגיסים יחד עם החבריא קדישא עסקו הרבה בפדיון שבויים ופרנסת אלמנות, ועניים נסתרים. ובכל יום חמישי היו הולכים בשוק ומשגיחים על המדות והמשקלות, ואם היו מוצאים דבר שלא כדת היו מעקלים את המשקולת והמדות.

בשו"ת דברי חיים (חו"מ סי' ל"ב) ישנה תשובה, ששלח לר' צבי יוסף, ופונה אליו בהערכה רבה, 'ידידי הרב הגאון המפורסם החסיד ועניו המפורסם כקש"ת מו"ה צבי יוסף נ"י האבד"ק רודניק'. גם בשו"ת משיב כהלכה (אה"ע סי' ו') יש תשובה לר' הירש יוסף: 'לשמוע קול שופר, יוחק לחיים טובים בספר, כבוד ידיד ה', וידיד כל בית ישראל, הרב החשוב, הרב הגדול, החריף ובקי, חסיד ומפורסם, ירא את ה' מרבים, מרן צבי יוסף נ"י אב"ד קהילת רודניק, עוד יהי רבות בשנים אמן'. בספר ישמח ישראל לר' ישראל רבינוביץ מקעשינוב, (פלורידה תשכ"ו, עמ' פג) הובאה תורה אחת משמו של ר' צבי יוסף.

בקונטרס 'עטרת תפארת צבי' [לתולדות ר' צבי הירש הלברשטאם מרודניק] מסופר, ששלוש שנים לאחר התמנותו לרבנות – בשנת תקצ"ג - נפטר ר' צבי יוסף, והוא זקן ושבע ימים. ונטמן באוהל אשר בביה"ח החדש ברודניק. [זה ודאי טעות, ברודניק לא היה בית קברות כלל, והוא הובא למנוחה בעיר סוקולוב בביה"ח הישן, בסמוך לגיסו ר' אלימלך מרודניק, כן שמעתי מר' שלמה גולדשטיין ממכון 'רעבישע קינדער', ששמע מאנשים שראו את המציבה עוד לפני המלחמה. והיום בבית החיים שם, לא שרד שום דבר, ומאן דהוא הקים מחדש מצבותיהם, של ר' אלעזר מרישא, ואביו ר' אלימלך מרודניק]. אך יעויין בקובץ נחלת צבי י"א עמוד קמ"ה נדפס שם 'מסמך היסטורי', צילום מסמך בכתב ידו של אחד מן החסידים בגאליציה מלפני כמאה וחמישים שנה, ושם יש פרטים רבים על צדיקי דורו, נזכר שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק בין החיים בשנת תר"ח, ואח"כ כשכותב יארצייטין, כותב שנפטר בד' תמוז.

ברבנות העיר רודניק שימשו לאחריו ר' הירש המגיד ואחר פטירתו של האחרון, נתמנה לשם, בנו בכורו של הדברי חיים, ר' יחזקאל שרגא (שנתפרסם אחר כך משינאווא) ואחריו הרה"ק מגורליץ, ואחריו בנו ר' צבי הירש הלברשטאם, אביו של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל.

ר' צבי יוסף ור' אלימלך מרודניק

הזכרנו לעיל את גיסו של ר' צבי יוסף מרודניק, ר' אלימלך ויסבלום מרודניק. ר' אלימלך היה נינו של הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק, בנו של ר' מנדל בער (ר' מנחם יששכר דוב) בנו של הרה"ק ר' אלעזר מליזענסק, בנו של הר"ר אלימלך מליזענסק. ר' אלימלך מרודניק לא ניהל עדה, והיה מכתת רגליו להסתופף בצל צדיקי דורו, שהעידו עליו שיש לו גילוי אליהו. בנו של ר' אלימלך הוא הרה"ק ר' אלעזר מרישא בעל משנה למלך. ר' אלימלך ויסבלום מרודניק, היה חתנו של הנגיד ר' יצחק משם [ולא כפי שכתבו בטעות, שר' מנדל בער היה חתן ר' יצחק מרודניק, כי ר' מנדל בער היה חתנו של הרה"ק ר' אברהם משה מפשעווארסק].

הדבר ברור שהיו גיסים, אך לא ברור בוודאות כיצד היו גיסים, האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל, כתב בסדר יחוסו שהדפיס בראש ספרו 'ליקוטים יקרים', כי ר' צבי יוסף היה חתנו של ר' מנדל בער – אביו של ר' אלימלך - וא"כ אשתו היתה נינת הר"ר אלימלך מליזענסק, וצאצאיו כולם נכדי ר' אלימלך מליזענסק. (כנוסח הזה כתבו גם בספר י"ג אורות שנדפס מהאדמור מפשעווארסק, ויש שם עוד סיפורים ממנו).

יש מפקפקים בזה ועיקר טענתם שבקרב רבים מצאצאי ר' צבי יוסף, לא שמעו מאבותם כי הם נכדי הר"ר אלימלך, ראיה לדבריהם היא, מנוסח מציבותם של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער וזוגתו, שניהם קבורים אחד ליד השני בצפת, על מצבת ר' מא"ב כתוב שהוא נכד לר' אלימלך מליזענסק, ואילו על מציבת אשתו – בת ר' צבי יוסף - לא מוזכר שהיא נכדה של ר' אלימלך מליזענסק. לפי טענתם ר' צבי יוסף נשא את אחות אשתו של ר' אלימלך, בת ר' יצחק מרודניק שהיה נגיד בעירו. ואומרים, כי בעיר סוקולוב בבית הקברות הישן, היה קבור ר' יצחק מרודניק, ומשני צידיו קבורים שני חתניו ר' אלימלך ור' צבי יוסף. כיום, לא שרד בית הקברות הישן, ואין זכר למציבות. ועוד אמר לי ר' אהרן הויזמאן מירושלים, שדודתו מרת שרה אדלר, שהיתה נינת ר' אלימלך מרודניק, זוכרת שגם ר' אלימלך מרידניק וגם ר' צבי יוסף, אכלו על שלחן אחד של הנגיד ר' יצח'קל מרודניק.

[אודות הנגיד ר' יצחק מרודניק, בספר עלי זי"ת כתב אודותיו שהיה חתן ר' שמעון מיערוסלב, אך לא מצאנו לזה סמך בשום מקום אחר]

ואולי היו לר' צבי יוסף שני זיווגים, אחת בת ר' יצחק מרודניק, והאחרת נכדת הר"ר אלימלך, שמא בת ר' מנדל בער, ושמא כפי שכתב בשם ושארית, בת ר' נפתלי מליזענסק אחי ר' מנדל בער.

וכראיה לזה, מעניין לשים לב, כי יש פער גדול בין שנות חיי בנותיו של ר' צבי יוסף, מרת חנה נפטרה בשנת תרע"ו, ואילו לגבי הבנות האחרות, מ' שיינדל העניא אשתו של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער, לא ידוע לי זמן פטירתה המדוייק, אך בעלה נפטר בשנת תרל"ח, (ואמנם מסתבר שהיה צעיר מאד לימים, כי אביו היה עדיין חי, ואבי אביו נפטר רק שלש שנים קודם בשנת תרל"ה), ואילו לגבי הבת האחרת אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, גם לא ידוע זמן פטירתה המדוייק, אך בתה שפרה לאה, נפטרה בשנת תרמ"ו בטבריה, ובעלה של ר' שפרה נפטר עוד קודם בשנת תרל"ט. על כל פנים, נראה שאשת ר' יצחק אייזיק מסטרי היתה מבוגרת מאחיותיה בשנים רבות. והדברים עודם טעונים בירור. ואשמח מאד לשמוע כל שביב מידע, ממי שיש בידו.

על בנותיו של ר' הירש יוסף, וצאצאיהן, נרחיב בפעמים הבאות בעז"ה.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו - צפת

משפחת מייטס מוילנא לירושלים

ר' אריה לייב מייטעס מפינסק בוילנא,

ר' אריה לייב מייטעס שתדלן של הקהילה בוילנא, במקורו היה מהעיר פינסק ושם אביו ר' יהודה ליפשיץ. ר' אריה לייב היה מכונה במסמכים הרישמיים גרושקו, (תולדות הקהילה העברית בוילנא עמ' 136).

תפקיד השתדלן: 'השתדלן היה דואג לפריבילגיות של הקהלה, למשפטי הקהל בבתי דין של המדינה, לבטול עלילות שקר, לפדיון שבויים וכד', השתדלן ידע את שפת המדינה והיה יוצא ונכנס בארמנות השרים ובמשרדים, השתדלן היה כותב כתבים בפולנית והיה גם מתרגם תעודות מעברית לפולנית'.

בכתב החוזה שערך ועד המדינה עם השתדלן שקדם לר' אריה לייב נכתב בין היתר, 'לבל ילכו קודר בלחץ אויב להושיע מכל צרינו, אשר כל היום כלימתנו נגדם להתעולל עלילות ברשע בהווסדם יחד עלינו לדרוך קשת להפיל עני ואביון ודבר מרמות וחשבון.. .. ואנו אין לנו אלא כוחנו בפה מפיק מרגליות ומליץ יושר לשום משמרת למשרת .. .. והנה את שאהבה נפשנו מצאנו, גבר חכם ונהיר שפתותיו נוטפות מור עובר לשנא דאקדומי לדם פניו בתוד"ע, אשר לו יד ושם לעמוד בהיכל מלך ושרים לבטא בשפתיו בשפת רננות יהלל, פיו ולבו שוין, וטובה חכמה עם נחלה נחל איתן בישיבת זקנים'.

ר' אריה לייב הצליח במיוחד במשפט שהיה בשנת תקמ"ג-ד, בית דין חצר המלך, דן במשפט שבין העיריה חבורת הסוחרים וחברות בעלי המלאכה ובין הקהל. הפסק שהתקבל ביטל את כל התקנות בדבר הגיטו, שנקבעו כבר כמאה וחמישים שנה קודם, ומאפשר כעת ליהודים להתגורר בכל העיר ופרבריה. פסק הדין מבטל את המס השנתי של 600 זהובים שהיה מוטל על היהודים, ומבטל את האפשרות להטיל מסים מיוחדים על היהודים. בית הדין הכריז על חופש המסחר והמלאכה הוא מציין שהיו מתבטלות ההגבלות בדבר המסחר לסוגיו וכו'. פסק הדין נחשב בקרב היהודים להצלחה גדולה, שנזקפה לזכותו של ר' לייב מייטעס, וזכרו לו את זה כל ימיו, ואף לאחר מותו נחקק על מצבתו 'הוא אשר עשה התשועה הגדולה בישראל בשנת תקמ"ד ומלט את העיר בחכמתו'

ר' אריה לייב מייטעס במקורו היה מפינסק, וכשהיגר לוילנא גר ברחוב היהודי, (ראה בספרו של קלויזנר 'תולדות הקהילה העברית בוילנא' עמ' 71, תיאור הרחוב היהודי והדיירים בבתים). היה מרואי פני הגר"א, שעודדו וחיזקו על הצלת הקהילה היהודית מכל מיני גזירות. ר' אריה לייב נפטר בשביעי של פסח תקס"ז, על מצבתו נחקק בין היתר 'בצלו בגויים חיינו, המליץ הרבני המופלג, המפורסם לשם ולתהלה, מהו' אריה לייב מייטעס מפינסק'. ראה קריה נאמנה עמ' 222, ובעיר וילנא עמ' 36. וראה עוד אודותיו בהרחבה, בגליון דאס ווארט (קובנא) גליון 560 ג' אב תרצ"ה עמ' 2, בתוך סידרת כתבות על תלמידי הגאון מוילנא.

צאצאיו של ר' אריה לייב מייטעס הם:

• ר' משה זאב וולף ליפשיץ שהיה שתדלן אחריו לתקופה קצרה, ר' משה שימש גם כמ"ץ בקהל וילנא. ר' משה חתם על כמה הסכמות על ספרים שנדפסו בוילנא, ונפטר כ"ג אלול תקצ"ד. בנו של ר' משה הוא ר' רפאל ליפשיץ אבי ר' אברהם יצחק מו"צ דק"ק בייסעגאלע פלך קובנה.

• ר' יצחק ליפשיץ, בא חתום בשמו עם שאר רבנים, על כתב יחוס של ר' שמואל מרדכי גרשוני מוילנא, ראה עיר וילנא חלק ב', עמ' 37-8.
• ר' נפתלי מייטעס אבי מרת חיה אשת ר' אריה לייב קעניגשבערג [נכדו של ר' אריה לייב אפשטיין בעל הפרדס], הורי מרת פרומא יענטא אשת ר' יעקב יהודה טור (אחיו של ר' חיים טור אב"ד קארעליץ, והם מגזע הטו"ז שעל שמו נקראת המשפחה, ומגזע בעל הבאר הגולה) אבי ר' נפתלי זאב וואלף טור, שהיה משורר מנכבדי העיר וילנא נולד תקצ"ז נפטר תרמ"ה. (פרומא יענטא הנל נפטרה כג אב תרנג). ראה עיר וילנא חלק ב' עמ' 140-1.

אחרים מבני משפחת מייטעס בעיר וילנא

במפקד של הממשלה, שנערך בחודש אייר בשנת תרי"ח בעיר וילנא, מופיעים כמה וכמה משפחות תחת השם מייטעס ואלו שמות ראשי המשפחות:

• משה דוד בן אברהם בן 51 שנים, ומשפחתו; זו' איידלה בת אברהם בת 48, ובנם יעקב מרדכי בן 20 וזו' פעסא פייגא.

• משה בן אליהו בן 58 שנים, ומשפחתו; זו' שרה בת חיים בת 51, ובתם יעכא בת 24 ובתה טעמקא בת 4 שנים.

• לייב בן דוד בן 52 שנים, ומשפחתו; זו' רוחא בת יענק'ל בת 54, ובניהם, דוד בן 26 וזו' פייגא. ובן נוסף אליעזר בן 12 שנים, ועוד בת בשם רבקה.

• יעקב בן אברהם בן 48 שנים, ומשפחתו; זו' ביילא בת סנדר.

• צבי אליעזר בן שמואל או בן זימל (במפקד כתוב שם האבא: 'שימל') בן 27 שנים, ושם אשתו רבקה בת דוד, היא בת 20 שנים, ואין להם ילדים בזמן ההוא.

בירושלים, מצאנו כמה מבני משפחת מייטעס:

• בספריו של מנחם מנדל גרליץ (ירושלים של מעלה כרך ד עמ' 219, עם תמונתו בעמ' 220. וכן בספר כך נפרצו החומות) מוזכר 'הלמדן הירושלמי' ר' אברהם מייטעס ששלח מכתב לגיסו ר' חיים לעווינשטיין מלומדי הקלויז בוילנא, אודות הקמת שכונת בית ישראל, השכונה הוקמה בשנת תרל"ח לערך. לע"ע לא מצאתי עוד פרטים על ר' אברהם מייטעס זה או אודות גיסו.

• עוד היה בירושלים, ר' מרדכי יעקב מייטעס, מנכבדי העיר וילנא שעלה לירושלים. הוא היה בנו של ר' משה דוד הנזכר במפקדים דלעיל [לר' משה דוד היו עוד בן ובת, אברהם צבי, ורבקה מינדה], ומוזכר שם אודות ר' מרדכי יעקב שהוא בן 20 שנים, וגר בבית אביו משה דוד, ושם אשתו של מרדכי יעקב פעסא פייגא (כשעלה לירושלים, היה זה לאחר פטירתה והיה נשוי אשה שניה, שנפטרה בירושלים בקיץ תר"פ). עוד כתוב שם במפקד, שבשנת תרל"ב, הוא נמנה בין סוחרי וילנא. ר' מרדכי יעקב נפטר בירושלים בכ"ז תשרי תרס"ט, ובהלווייתו, השתתף בנו משה דוד שבא מהעיר וילנא לבקרו. המספידים היו ר' חיים ברלין ור' בן ציון ציזלינג. תיאור על ההלוויה ניתן למצוא בעיתון החבצלת מיום א' חשוון תרס"ט. בספר בית מועד מאת ר' משה יעקב ב"ר יצחק ראבינאוויץ מ"מ בוילנא, וילנא תרעז, יש הספד על ר' מרדכי יעקב מייטעס, ומזכיר שם בתחילה שמות בניו, נח צבי, ואברהם יוסף ומשה דוב (צ"ל דוד) ודניאל, וראובן, ואלטע אשת ר' יעקב ארקוס, ועלקע אשת אידיל ברלין, ומרים אשת בנימין קרינסקי, ורייכל אשת טוביה ראזענבערג (הארווארד). חלק צאצאיו נהרגו בשואה, וחלקם נמצאים בפריז, ובאמריקה.

• השלישי הוא ר' משה יעקב מייטעס, שהוא בנו של ר' צבי אליעזר הנזכר לעיל מהמפקדים בווילנא. ר' משה יעקב עלה לארץ בשנת תרס"ט, ונפטר בכ"ח שבט תש"ד, הוא קבור בהר הזיתים. שם אשתו מרת חנה, ובזיווג שני נשא את רבקה בת ר' מנשה נפטרה י"ג תמוז.

• לר' משה יעקב היו אח ואחות, האח שלמה מייטעס היגר לצרפת, ושם אשתו ביילה לובשנסקי, והאחות בשם יעטא, שהיגרה לארצות הברית, מצאתי את הרישום של הגעתה לארצות הברית, היא הגיעה ב-17 באוקטובר 1916 בספינה שהפליגה מהולנד, והצהירה שהיא בת 18 שנים, לאחר מכן נישאה למייקל ריטבא.

• לר' משה יעקב מייטעס היו ששה ילדים בארץ ישראל, ואלו הם, א. ר' שלמה צבי מייטעס, ב. מרת דבורה אשת ר' יחיאל וייספיש בזכרון יעקב, בן הקדוש ר' נחום הי"ד. ג. רות אשת אלי רפופורט. ד. טובה אשת יוסף טרודרמן. ה. חיה היגרה לצרפת. ו. זאב מייטעס, נפטר בשנת תשנ"ז.

השאלה האם מקור כל המשפחות אחד הם? נראה שלא בהכרח, כי אף שכולם מאותה עיר, אין זה שם משפחה יחודי, ויתכן שהיו כמה וכמה ראשי משפחות שנקראו על שם אשה חשובה ממשפחתם בשם מייטא, ואין הכרח שיש קשר בין המשפחות.

מצינו גם בדורות קודמים יותר, ר' נתן מייטעס היה רב בעיר בענדין לפני כארבע מאות שנה, הוא זכה לאריכות ימים מופלגת ונפטר ונטמן בבענדין.

מצינו גם באמריקה, בשיקאגו, היה בית דפוס לפני למעלה ממאה שנה, שהיה בבעלותו של אליעזר מייטעס, ולאחריו המשיכו להדפיס אלמנתו, ובנו חיים לייב.

(ישנם עוד כמה וכמה משפחות מייטעס, שלא ידוע לי עליהם מספיק, אבל מהנראה עד עתה, אינם קשורים כלל וכלל למשפחה זו).