‏הצגת רשומות עם תוויות הורוביץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הורוביץ. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 20 בנובמבר 2021

רבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי זצ"ל

 ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.

רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.

בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד. 

שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.

אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.

מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.

יום שלישי, 3 בינואר 2017

רבי נפתלי הירצקא פרנקל זכר צדיק לברכה

הגאון רבי נפתלי הירצקא פרנקל חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים, נפטר הלילה לאחר מחלה קשה.
רבי נפתלי נולד ביום כ' תמוז תרצ"ט בעיירה מאקאווא שבהונגריה, ונקרא על שם אבי זקנתו רבי נפתלי הרצקא הרצוג. אחר השואה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת בית יוסף צבי בירושלים, ישיבתו של הגאון רבי ישראל משה דושינסקי. נשא לאשה את בתו של הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין רב דחוג חתם סופר וראש ישיבת כולל שומרי החומות בירושלים.
בהלכה, היה תלמידו של רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, ונתמנה על ידו להורות בבית ההוראה שעל יד העדה החרדית. אחר כן מילא מקום חותנו כרב קהילת חוג חתם סופר בירושלים, ומנהל הכולל שומרי החומות. בשנת תשס"ו נתמנה כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. לאחרונה עבר אירוע מוחי, ואושפז כמה חודשים בבתי חולים, עד שנפטר הלילה, אור לה' טבת תשע"ז בבית החולים לניאדו בנתניה. מתורתו הביא לדפוס לפני שנים מספר, את ספרו אמרי בינה.

וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי יהושע פרנקל ממאקאווא, נולד בדאראג בשנת תרנ"ז, נפטר ד' כסלו תשל"ב בירושלים. זוגתו מרת הינדא לבית וינברגר, נפטרה כ"ז תמוז תשמ"ז.
אביו, רבי אליעזר פרנקל, זוגתו מרת אסתר לבית הורוביץ.

יום רביעי, 23 במרץ 2016

הגאון רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה


היום תענית אסתר, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין, בעל האגרות משה.

רבי משה נולד ביום ז' אדר תרנ"ה באוזדא שבבלרוס, שם כיהן אביו כרב, ומכיוון שנולד ביום פטירתו של משה רבינו, נקרא על שמו. למד בישיבה בסלוצק בראשותו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ובשקלוב אצל רבי פסח פרוסקין, ממנו גם קיבל סמיכה להוראה. בשנת תרפ"ב נשא לאשה את מרת סימה בת ר' יעקב משה קסטנוביץ. לאחר שנפטר אביו, כיהן כרב על מקומו באוזדא, ובליובאן, בשנת תרצ"ז נסע לארצות הברית, ונתמנה לכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים באמריקה, ועמד בנשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, וארגון עזרת תורה. היה אחד מגדולי פוסקי הדור, וספרו אגרות משה, בו כונסו תשובותיו בהלכה, נחשב לאחד מן הספרים היסודיים בספרות השו"ת בת זמננו.

רבי משה האריך ימים, ואף נכנס לשנתו התשעים, וימים ספורים אחר כך נפטר, ביום תענית אסתר תשמ"ו. ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל, ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות ביום הפורים ט"ו אדר תשמ"ו. על מצבתו נחקק שהיה ממשפחת הגר"א, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, רבי יום טוב הלר בעל תוספות יום טוב, רבי ישעיהו הורוביץ בעל השל"ה, ומעלה בקודש. עיקר היחוס הוא מצד אמו כדלהלן.



וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי דוד פיינשטיין, נולד בשנת תרט"ז, בהיותו כבן שלש עשרה נבחר לחתנו של רבי יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, ואז נסע ללמוד בישיבת וולוזין, לאחר ארבע שנים שלמד בישיבה נשא לאשה את הרבנית פייא גיטל בשנת תרל"ג. זמן קצר לאחר נישואיו נפטר חמיו, ובני העיר ביקשוהו למלא את מקומו כאב"ד קרליץ, בשנת תר"מ נתמנה לכהן בעיר אוזדא, בה כיהן כעשרים וחמש שנה, ולאחר מכן, עשרים ושתים שנה נוספות בעיר סטארובין, עד לפטירתו ביום כ"ז תשרי תרפ"ה. זוגתו הרבנית מרת פייגא גיטל לבית דוידוביץ. צאצאיהם: שנים עשר ילדים נולדו לו, וחלקם לא האריכו ימים, ואלו שמות ילדיהם: א. הרבנית שיינדיל הי"ד אשת רבי שאול יאפין הי"ד. ב. רבי אברהם יצחק פיינשטיין זוגתו מרת אסתר בת ר' יוסף אהרונסון מסלוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל אפשטיין אב"ד הלוסק שנודע כר' מנדלי סלוצקר, ר' אברהם יצחק נפטר בשנת תרע"ה, בנו הוא הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין אשר היה חתנו של הגרי"ז מבריסק. ג. רבי יעקב פיינשטיין הי"ד. ד. רבי יששכר בער פיינשטיין הי"ד. ה. רבי משה פיינשטיין דידן.

יום רביעי, 27 בינואר 2016

הגאון רבי משה זאב מרגליות זצ"ל בעל "מראות הצובאות" ו"אגודת אזוב"



לפנינו מאמר אורח, פרי עטו של א.י. מקרית ספר
אחד מגדולי הדור בתקופתם של מרנן רבי חיים מוואלאזין ורבי עקיבא איגר זצ"ל היה הגאון רבי משה זאב וואלף מרגליות שהיה רב בטיקטין ובביאלסטוק, אך בעיקר נודע בשערים בספרו "מראות הצובאות" בו הוא דן בדיני עגונות, ועל ידי ספר זה התפרסם ונודע שמו בעולם.
רבי משה זאב נולד בערך בשנת תקכ"ח, לאביו הגאון רבי אליעזר שהיה אב"ד ומו"צ בהלוסק, רבי אליעזר היה בנו של רבי יוסף אב"ד הלוסק וסלוצק, בן רבי מנחם מנדל אב"ד ור"מ בגלילי העליון דמינסק, בן הגאון רבי משה זאב אב"ד בגליל העליון דמינסק, האחרון היה בנו של רבי יהודה יידל אב"ד קאוולי וחתנו של רבי אליעזר מרגליות אב"ד לומבלא בן רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרמיסלא.
אמו של רבי משה זאב הייתה מרת שרה בת הגביר רבי יצחק יחיאל איכל פלייא שהיה חתן רבי דוד אב"ד דובראוויץ.
רבי משה זאב נשא לאשה את מרת בת שבע בת רבי נפתלי ב"ר שמואל ר' ברך'ס למשפחת גינצבורג.
לאחר נישואיו התגורר בהורודנא, עיקר פרסומו היה בשנת תק"ע בה הדפיס את ספרו "מראות הצובאות" בענייני עגונות בשנת תק"ע, בשנת תקע"ג נקרא לכהן פאר כרבה של טיקטין, ובשנת תקפ"ד עבר לכהן בביאלסטוק.
התפרסם מאוד בקרב גדולי התורה, והריץ תשובות רבות אשר בה בהם במשא ומתן עם גדולי דורו ביניהם רבי עקיבא איגר, החמדת שלמה, רא"ז מרגליות ועוד. בנוסף נודע כאחד מגדולי הדיינים דנחית לעומקא דדינא, וגדולי ההוראה היו למדים ממנו משפט, במיוחד נודע בבקיאותו הרבה בעייני עגונות.
רמ"ז נפטר בד' בטבת תק"ץ כבן ששים ושתים שנה.
מקרב בניו ובנותיו ידועים לנו ארבעה:
א.      רבי מנחם דוד יעבץ שהו"ל את ספר חידושי מהרמ"ז לאביו בווארשה בשנת תרי"ח.
ב.       רבי שמואל יצחק יעבץ נודע כאחד מגדולי עסקני העיר וילנא, נפטר כבן שבעים בשביעי של פסח תרמ"ג או תרמ"ד.
ר' שמואל יצחק נשא בראשונה את בת רבי הלל פינקלשטיין אלקסטר והיא ילדה לו את בנו הגדול רבי יוסף מאיר.
בשנייה נשא את מרת לאה ב"ר יוסף ברודא והיא ילדה לו את בנו הצעיר רבי דוד יעבץ ברוידא שנפטר כבן מ"ה בער"ח סיוון תרנ"ז.
רבי יוסף מאיר נשא לאשה את מרת שרה הדסה בת רבי משולם זלמן הלוי אפשטיין והיא ילדה לו את בנו רבי ישראל איסר שכיהן כאב"ד הרובישוב.
רבי ישראל איסר יעבץ נשא לאשה את מרת פריידה סימה ב"ר אהרן אנטין, רי"א נפטר בכ"ב שבט תרפ"ד בן 65.
בנו של רבי ישראל איסר היה מר שלמה זלמן יעבץ מראשי המזרחי נולד בי"ט אב תרמ"ד ונפטר בכ"ו ניסן תש"ך אשתו צביה בת רבי משה הורביץ מלבוב.
לשלמה זלמן שני בנים: יצחק ששימש כאדריכל, ושמחה שמעון.

יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

רבי מיכל דיין



היום מלאו שבעים וחמש שנים, לפטירתו של הרה"ג רבי יחיאל מיכל זאב הורוויץ, המכונה ר' מיכל דיין.
ר' מיכל נולד בשוועקשנא שבליטא בשנת תרכ"ב. בשנת תרל"ב, בהיותו כבן עשר שנים, עלה לארץ ישראל עם משפחתו, למד בעץ חיים, ובשנת תרל"ט נשא לאשה את מרת חנה רבקה לבית הורוביץ.
רבי מיכל דיין
ר' מיכל היה הראשון שנסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט. בשנת תרנ"ב נקרא לכהן כדיין וכמו"צ ביפו תחת הגאון רבי נפתלי הירץ רבה של יפו והמושבות. בחורף תרס"ג הוזמן לכהן כרב ומורה הוראה בלונדון, ואף נסע לשם לצורך זה, בדרכו התעכב ברומא כחצי שנה, אך לאחר זמן קצר חזר אל ארצו ומקומו, וקבע מושבו בירושלים, ואף כי לא שימש כדיין קבוע, שימש כפוסק הלכה לרבים, ולעיתים רבות נצטרף אל דייני העיר בעניינים שונים.

אשת ר' מיכל הראשונה, חנה רבקה נפטרה בגלות מצרים בסוף מלחמת העולם הראשונה, ט' טבת תרע"ט, ומנוחתה באלכסנדריה. בזיווג שני, נשא לאשה ר' מיכל אשה בשם גיטל בת ר' משה ומלכה.
רבי מיכל נפטר ביום שבת קודש כ"ח כסלו תש"א. ואף כי בספר באר יוסף, בהספדו של ר' מיכל כותב שנפטר בשבת כח טבת תשא, ויתכן שלקח את הטעות משער ספרו גדולי ציון חלק י כתוב בטעות שנפטר כח טבת תשא, [ויעויין בעותק באוצר החכמה, שמחקו וכתבו כסלו] אך למעשה כח טבת לא היה בשבת רק כח כסלו, וכן הוא על מצבתו של ר' מיכל.

ואלו הם צאצאי ר' מיכל:
ר' חיים יעקב הורוביץ, נפטר בטבת תרס"ח בוינה בן כ"ג שנים, מעט מחידושיו נדפסו בגידולי ציון חלק ז' תחת השם ביכורי יעקב.
ר' שמחה משה הורוביץ נפטר אף הוא על פני אביו, ג' כסלו תרצ"ז, ומנוחתו בהר הזיתים..
ר' ישעיה הורוביץ, גר בגדרה ועסק במסחר, נפטר שם אף הוא בחיי אביו כ"ו תמוז תרצ"ז והניח אחריו בנות.
ר' ברוך צבי הורביץ רב בניו יורק. היה נשוי לליבע אהובה בת ר' יהושע שטרן, חתנו של הרה"צ רבי שמואל מיכל הומינר. נפטר ביום י"ט אדר ב' תשי"א במיאמי פלורידה. רעייתו האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט' טבת תשמ"ט בברוקלין, נ"י. [קהילת צאצאי הרב שמואל הומינר].
אחד מבניו הראשונים הנ"ל היה חתנו של ר' אליהו שלמה זלמן למפרט מתל אביב.

יחוסו של ר' מיכל
אף כי רבי מיכל נשא את שם המשפחה הורוביץ, הרי שלא היה לוי כמו הגזע המקורי של בני משפחת הורוביץ, כותבי תולדותיו של ר' מיכל בראש ספרו שיצא מחדש בהוצאת מכון ירושלים, כתבו כי כדי שיוכל לעלות לארץ ישראל, היה צריך ר' מיכל להשתמש בשם המשפחה של אמו. אומנם, כפי

יום שישי, 27 בפברואר 2015

רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב



היום מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב. לפני כחודשיים, עת כתבנו על חתנו רבי מאיר שוורץ אב"ד שקלוב, הבטחנו לכתוב גם על משפחתו של רבי יהושע, והנה באה עת הפירעון.
רבי יהושע נולד בשנת תקפ"ג בעיר צעריקוב פלך מאהליב לאביו רבי צבי הירש הלוי הורוביץ ולאמו מרת צערטיל. כפי הנראה רוב ימיו גר בעיר שקלוב. וכבר בשנת תרל"ג חתום פרענומעראנטן משקלוב על ספר ביכורי אביב, ראשון החותמים שם משקלוב הוא האב"ד רבי יהושע לייב דיסקין. לאחר שרבי יהושע לייב עבר לכהן כרב העיר בריסק, נתמנה על מקומו לכהן כרב העיר הגאון הצדיק רבי הלל מיליקובסקי, מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, שלימים כיהן גם בסלנט ובמקומות נוספים, בשמעו שרבי יהושע הורוביץ ירד מנכסיו, עמד רבי הלל ופינה את מקומו ברבנות, לטובת רבי יהושע. ורבי הלל עבר לחסלוביץ. [תנועת המוסר חלק ב בשם רבי יהושע זליג דיסקין].
כחמשה עשר שנים כיהן רבי יהושע כאב"ד שקלוב, עד לפטירתו ביום ח' אדר תר"ן. בתקופה זו גם העמיד תלמידים בישראל, וביניהם נמנה רבי צבי הירש ליפשיץ אב"ד קלימוביץ. לאחר פטירתו נשא עליו הספד רבי יצחק וינוגרד בישיבתו - ישיבת תורת חיים בירושלים, חלק מדבריו הובאו בעיתון החבצלת שנת העשרים גליון 27 מיום יב אייר תר"ן. כאמור, לאחר פטירתו, מילא את מקומו כאב"ד בעיר שקלוב, חתנו הגאון רבי מאיר שוורץ שחור.

ואלו הם צאצאיו של רבי יהושע: א. רבי מרדכי הלוי הורוביץ. ב. רבי שאול ישראל הלוי הורוביץ גר בעיירה פאלאצק [פלך ויטבסק], והובא ממנו דבר תורה ב'מאת אדנים', בתוך ספר מקדש אהרן פטרבורג תרנד. ובנו הה הרב המפורסם בחכמתו ותורתו הגביר מו"ה יצחק משה הלוי הורוביץ ממסטיסלאוו. ג. ר' בנימין פייביש הורוביץ מהעיירה אובארוביטשי במחוז הומל, הוא אבי הסופר שאול ישראל הורוביץ המכונה ש"י איש הורוויץ. ד. מרת צערטיל אשת רבי מאיר שוורץ הנ"ל.
עד כאן המידע המפורסם על צאצאיו. ועתה, לאחר כמעט עשר שנים מעת הפירסום הראשון, קבלתי מידע על בן נוסף. ספרן בספריה הלאומית, שלח לי צילום שער ספר עם חותמת של חיים יוסף הורביטש בן רבי יהושע האב"ד שקלוב.


וזה סדר יחוסו של רבי יהושע:

  • אביו רבי צבי הירש הורוביץ המכונה ר' הירש מילכיגער, כי במשך ארבעים שנה לא אכל מאכלי בשר, מחמת זהירותו במאכלות. הוא הביא לדפוס את ביאורו של חותנו זקינו השר ר' יהושע צייטלין, על הסמ"ק. זוגתו מרת צערטיל, היתה בת בתו של רבי יהושע צייטלין, [לפי שמות הצאצאים נראה ששם אביה היה שאול ישראל]. צאצאיו: א. הגאון רבי אליעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק בעהמ"ח אהל משה, נולד בשנת תקע"ח נפטר ביום ו' אב תר"ן, הוא חותנו של רבי ברוך אפשטיין מנובהרדוק בעל התורה תמימה. ב. רבי יהושע הורוביץ דידן. ג. ר' שאול ישראל הורוביץ.
  • אביו רבי אריה לייב הורוביץ אב"ד סטניסלב, בשנת תקל"ז נשא לאשה את מרת מרים בת דודו רבי יששכר שטרן מיאריטשוב, ובזיווג שני נשא את גיטל בת רבי צבי הירש מאה"ו בעל תפארת ציב. כיהן כרב בסטניסלב במשך שישים ושלש שנים.

יום שני, 16 בפברואר 2015

מגילת יוחסין של רבי אליעזר שלמה שיק

הזכרנו במאמר הקודם את יחוסו בן אחר בן של המוהרא"ש רבי אליעזר שלמה שיק.
וכעת נמשיך ונפרט את יחוסו מכמה צדדים, לרבנים יושבי על מדין בקהילותיהם.
ותחילה נפרט שוב את יחוסו מצד אבותיו. 


  • רבי אליעזר שלמה שיק רב דק"ק היכל הקודש ברסלב נפטר י"ז שבט תשע"ה.
  • אביו, רבי מנחם זאב שיק אב"ד טוקאיי נפטר ה' תשרי תשס"גג. זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ, נפטרה ח' חשון תש"ן.
  • אביו, רבי אלכסנדר זישא שיק דומ"ץ סילאדי פיער הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. זוגתו מרת חנה טויבא לבית שיפמן.
  • אביו רבי מנחם זאב שיק ראב"ד גירעש נפטר י"ח אדר תרנ"ו. זוגתו מרת חיה דבורה נפטרה כ"א אייר תרע"ד.
  • ומעלה בקודש.

כעת נמשיך ביחוסו של המוהרא"ש מצד אמו, מרת מלכה הנ"ל,
  • אביה רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טאקאיי, המכונה ר' חיים זלמן, בעהמ"ח גיא חזיון. נולד בתמוז תרכ"ה בעיר איהעל, בילדותו נתברך מבעל הייטב לב, וזכר זאת כל ימיו. למד תורה מפי רבני עירו, ונסע לישיבות רבני הונגריה, לפוטנאק, ומשם לוויצען אצל הגאון רבי דוד זילברשטיין, ממנו נסמך להוראה בשנת תרמ"א, ומשם נסע לערלוי ללמוד אצל רבי שמעון סופר. בשנת תר"ן, נשא לאשה את זוגתו מרת חנה לבית גרינפלד.  
מצבת מלכה אמו של רבי אליעזר שלמה שיק
בשנת תרנ"ב קיבל היתר הוראה מגדולי הרבנים בהונגריה, רבי אברהם יצחק גליק בעל יד יצחק מטולטשווא, ובעל נטע שורק, ובעל נהרי אפרסמון, ובעל פקודת אלעזר. בשנת תרנ"ד נתקבל לכהן כדומ"ץ בק"ק טאקאיי. נפטר ביום א' תמוז תרצ"ו.

יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב



היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].
רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".
רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

המגיד מקוזניץ



היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד.
תמונת המגיד מקוזניץ
כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.
יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.
ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:

יום ראשון, 6 ביולי 2014

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.
כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.
לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.
ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.
הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.
וזה סדר יחוסו,
  • אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.

יום חמישי, 8 במאי 2014

הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,
  • אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
  • אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

יום ראשון, 9 בפברואר 2014

רבי מנחם שטרן מסיגעט בעל דרך אמונה

היום ט אדר א מלאו מאה ושמונים שנה, לפטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם שטרן מסיגעט, ואחרי שעסקנו במאמר הקודם, בתולדותיו ויחוסו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, שהיה אב"ד סיגעט, אין מתאים מלכתוב גם על אחד מקודמיו בתפקיד, הוא רבי מנחם שטרן, שנקרא ראשון הרבנים למחוז מארמורוש. ואלו הם תולדותיו.

רבי מנחם נולד לאביו רבי שמואל שטרן מכפר דראגמערעשט, שבמרמרוש, מראשוני החסידים שבמארמרוש, בית משפחת שטרן היה בית ועד לאורחים רבים, וביניהם אדמורים ורבנים. ורבי מנחם היה מצעירותו מסתופף בצלם של רועי החסידות, הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב, הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב, והמגיד מקאז'ניץ. רבי מנחם נשא לאשה את מרת צירל בת ר' בנימין ממונסטרישץ, וישב סמוך אצל חותנו כמה שנים, באותה עת, גם קבל תורה מפי רבינו יעקב מליסא בעל החוות דעת, שכיהן באותם ימים כרב העיר. נסמך להוראה מפי הגאון רבי משולם טיסמינץ מפרשבורג. ולימים, כאשר רבו בעל החוות דעת, נתקבל לכהן כרב בקאליש, הביא עמו את רבי מנחם שיכהן לצדו כדיין. משנת תקס"ב עבר לשמש כדיין בסיגעט, בירת מחוז מארמרוש, ולימים נתקבל לכהן כרב העיר ורב הראשי של כל המחוז, על מקומו של רבי יהודה כהנא בעל קונטרס הספיקות, אחיו של בעל קצות החושן.
כאמור, רבי מנחם נחשב לאחד מראשוני המנהיגים החסידיים באיזור, ומסופר אף כי רבו מקוסוב ביקש ממנו להנהיג עדה בפועל, באומרו, "ר' מנחם, הגיעה השעה שתתחיל לעשות טובות לישראל", אך הוא סירב ברוב ענוותנותו, אך סירובו זה לא מנע ממנו לתקן את הטעון תיקון באיזורים הכפריים, ולחזק את בדקי היהדות, כפי שמסופר בארוכה בספר מצבות קודש לרבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, ומצוטטת שם התבטאותו בסוף ימיו, כאשר ראה כי אכן הצליח לחזק את היהדות באזור, "מארמרוש היא גני ואני נטעתיו".
לאחר פטירתו נדפס מדברי תורתו הספר 'דרך אמונה', טשערנוביץ תרכה, בעיני היסטוריונים, נחשב הספר לספר החסידי הראשון שחובר בהונגריה. הוא נדפס על ידי נכדו ר' חיים שמואל שטערן.

צאצאיו:
בת אחת היתה לו, שנישאה לבן דודה רבי יוסף שטרן, בן הדוד רבי

יום חמישי, 30 בינואר 2014

בעל הקדושת יום טוב מסיגעט

היום כ"ט שבט מלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של הגאון רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט, דור רביעי בשושלת הרבנים למשפחת טייטלבוים. לפני שנציג כאן את מגילת היוחסין שלו, נתעכב קמעא בתולדותיו.
רבי חנניה יום טוב, או כפי שכונה בפי כל, ר' ליפא נולד ביום ו' סיון תקצ"ו, לאביו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ולאמו מרת רחל לבית אשכנזי. 
בבחרותו נשא לאשה את מרת רייצא בת האדמו"ר רבי מנשה רובין נכדו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, ממנה לא נולדו לו ילדים, ולאחר כעשרים שנה הפקיד לה גט בבבהיתר מאה רבנים. בשנת תרכ"ד בהיותו פחות מבן שלושים, נתמנה לרבה של העיר טעטש, בה כיהן ברבנות במשך קרוב לעשרים שנה. 
בשנת תרל"ח נשא בשנית אשה, את מרת חנה בת דודו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. בשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של העיר סיגעט, בה כיהן למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ט שבט תרס"ד, לאחר מחלת לב ממושכת. אלפים מיהודי האיזור נהגו בו כאדמו"ר, והעריצו אותו עד למאד. 
מצבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא. ויקי
לאחר פטירתו הדפיסו מדברי תורתו את הספר קדושת יום טוב על התורה ומועדים.
ואלו הם צאצאיו של רבי חנניה יום טוב ליפא:
  • רבי חיים צבי טייטלבוים ממלא מקומו כאב"ד סיגעט, בעל העצי חיים, נולד תר"ם, נשא לאשה את מרת ברכה סימה בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, נפטר בצעירותו ו' שבט תרפ"ו. רבים מילדיו נפטרו צעירים, והרבה מצאצאיו נהרגו בשואה. נשארו כמה מהם, והבולט שבהם הוא רבי משה טייטלבוים שכיהן כממלא מקום דודו רבי יואל כאדמו"ר מסאטמאר, ונודע בחיבורו ברך משה.

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

רבי שרגא פייבל פרנק מקובנא

מחר י כסלו תשע"ד ימלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין רב ואב"ד סלבודקא וראש הישיבה הגדולה כנסת ישראל. וביום זה גם מלאו שישים שנה לפטירת גיסו הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

הרבה יש מה לכתוב על יחוס משפחתם של שני הגיסים. למרות שאת יחוסם הזכרנו בעבר בקצרה בבלוג, על רבי משה מרדכי כתבנו בקצרה כאשר נפטר נכדו רבי שמשון אפשתיין, ועל רבי איסר זלמן כתבנו ממש בקצה המזלג כאשר נפטר רבי יהודה עמיטל, אך עדיין חזון למועד.

במאמר זה, ברצוני להתמקד בחותנם הגביר הצדיק רבי חיים שרגא פייבל פראנק, וביחוס משפחתו.

ר' שרגא פייבל נולד בשנת תר"ג, לאביו רבי צבי פסח פראנק [הראשון].

רבות מסופר עליו ועל הנהגתו, למרות שנפטר צעיר. ביתו היה בית ועד לחכמים, והיו מתכנסים בו כל חודש אלול, רבי ישראל סלנטר עם תלמידיו הגדולים. ובעליית ביתו, היה יושב באורח קבע רבי איצעלע בלאזער.

לפרנסתו עסק ר' שרגא פייבל במסחר בעורות, ומסופר כי היה נוהג במסחרו ביושר רב. והיה נותן מכספו כסף רב להחזקת תורה. והיו מכנים אותו בקובנא בשם "מונטיפיורי".

נפטר צעיר ממחלה בשנת תרמ"ו.

בעת פטירתו ציוה שלא להספידו, ואמר רבי יצחק אלחנן ספקטור, כי הוא היה צדיק גמור, על כן הוא חרד מלעבור על צוואתו זו, ונמנע מלהרבות בשבחיו.

בספר בדרך עץ החיים, אודות רבי איסר זלמן מלצר, האריך הרבה בסיפורים אודותיו.

ידוע ומפורסם הסיפור, שלפני פטירתו ציווה לאשתו שתשיא את בנותיהם אך ורק לחתנים מצויינים בתורה, וציווה אף את בנו הגדול רפאל, על ענין זה. ואכן כך נהגה. ארבע בנות היו להם, וארבעתם נישאו לגדולי תורה ויראה, ואלו הן.

א. מרת חיה מנוחה נישאה בשנת תרמ"ט לגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל ואב"ד סלבודקה. נפטרה אור ליום ג' ט"ו טבת תש"א,

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה בעל חובת התלמידים

היום מלאו שבעים שנה, לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, שנודע בעולם על שם ספרו החשוב חובת התלמידים.
רבי קלונימוס קלמיש, נולד לאביו רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, לעת זקנה, כאשר היה נשוי לאשתו השנה, חנה ברכה לבית הורוביץ, בתו של האדמו"ר מחענטשין. בהיותו כבן שלש, התייתם מאביו, ועבר לגדול אצל סבו, האדמו"ר רבי חיים שמואל מחענטשין. בהיותו כבן שש עשרה, נשא לאשה, את מרת חיה רחל לבית הופשטיין. סבתה של הכלה שרה דבורה, היתה אחות מאב של רבי קלמיש, וכך למעשה, היה נשוי לנכדת אחותו! בבית חותנו קיבל הרבה מתורת החסידות, מבית קוזניץ וקרלין.
רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה.ויקיפדיה
לאחר פטירת חותנו, בהיותו אך כבן עשרים, החל רבי קלונימוס קלמיש, לכהן כאדמו"ר, את מושבו קבע בעיירה קטנה מדרום לווארשא בשם פיאסצנה, והצטרפו אליו חסידים, שהיו נמנים בין חסידי אביו, וחסידי חותנו.
את עיקר חייו, מסר למען חיזוק הבחורים, ועמידתם בניסיונות הדור והתקופה, לבל ימשכו אחר התנועות הלאומיות ויעזבו את הדת. הוא פיתח שיטת חינוך מיוחדת, המיוסדת על דרכי החסידות, אך בהתאמה מיוחדת לבני הנוער של ימיו, תוך כדי שימוש בכלים מודרניים, כירידה אל רמתו של הבחור הקורא, והדרכתו שלב אחר שלב. תלמידים רבים חבים לו את עולמם הרוחני.
בימות השואה, היה רבי קלמיש בגטו וורשא, ונתפרסם במאמציו הרבים, לקיים את מצוות התורה, גם בתנאים תת אנושיים כאלו ששררו בגטו. לאחר חיסול הגטו, בפסח תש"ג, נשלח למחנה הריכוז טרווניקי על יד לובלין, שם נרצח עם שאר יהודי המחנה, ביום ד' חשוון תש"ד.

צאצאיו:

יום שלישי, 2 באפריל 2013

הקשר בין ר' מאיר לייב פישמן והחוזה מלובלין



הזכרנו במאמרים הקודמים, שיוכבד - אשת ר' זרח מושלי - בתו של ר' מאיר לייב פישמן היתה מצאצאי החוזה מלובלין. 


נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ
רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי

 
אחרי שכבר חקרנו וביררנו את שם אמה של יוכבד -  מאטיל, הרי שנותר לנו לחפש את השם מאטיל בין נכדותיו של החוזה. בבואי לסקור את רשימת צאצאיו של החוזה, היתה לנגד עיני רשימתו של יצחק אלפסי, בספרו החוזה מלובלין, ורשימת הלידות בפרוייקט הJRI. ואלו הן נכדותיו של החוזה שנשאו בשם מאטיל:
א. מאטל פייגה בת רבי צבי הירש בן החוזה, נולדה בלובלין תקפ"ז, היא אומנם הית בארץ ישראל, אבל היא היא אשתו של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב כפי שכבר הזכרנו במאמרים קודמים, ר' אלעזר מנחם נפטר בשנת תרמ"ג, והיא האריכה ימים אחריו עד לשנת תרס"ז.
ב. מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הגביר ר' פנחס.
ג. מאטל בת ר' יוסף מטורטשין בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הרה"ק ר' נחום טברסקי ממקרוב בנו של רבי מרדכי מטשערנוביל.

אלו הן שלש הנכדות בשם מאטל הידועות לנו, סביר להניח שהיו עוד נכדות בשם זה, אך אני מתייחס רק לאלו הידועות לנו ממקורות ודאיים.
הראשונה ודאי נפלה לנו, כיוון שידוע לנו מי היה בעלה היחיד, עד לפטירתו בשנת תרמ"ג הלא הוא ר' אלעזר מנדל מלעלוב.
ועל שתי הנכדות הנותרות, רשום אמנם מי היו בעליהן, אך יתכן שנתאלמנו או נתגרשו, ונישאו בזיווג שני לר' מאיר לייב, שאף הוא היה אלמן מבוגר.
אלא שמתוכן, אני יכול בוודאות לפסול גם את מועמדת ב', היא מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, שכן ר' אברהם נפטר צעיר לימים עוד בחיי אביו, בשנת תק"ע. ומאטל שאנו מחפשים, רשום עליה במפקדי מונטיפיורי תר"ט, שהיא בת 30 או 34. ואם כן, הרי שנולדה לכל המוקדם בשנת תקע"ה, ואינה יכולה להיות בתו של ר' אברהם שנפטר חמש שנים קודם לכן.
גם מועמדת ג' יכולה לרדת, מכיוון שבעלה ר' מנחם נחום טברסקי ממקארוב, נפטר רק בשנת תרי"ב, ומאטל שלנו, כבר בשנת תר"ו היתה נשואה לר' מאיר לייב שיפמן בצפת, וילדה לו את בתו יוכבד. אמנם יתכן שמאטל נתגרשה מר' נחום ממקארוב עוד לפני פטירתו אך לא שמענו על זה עד כה.


סביר להניח שגם רבות מנינותיו של החוזה נקראו בשם מאטיל, ויתכן שאחת מהם היא זו שהיתה אשתו של ר' מאיר לייב. גם ברשימות הJRI נמצאו שתי נינות בשם מאטיל, אך הן נולדו בשנים מאוחרות יותר.
ד. מאטל בת ר' משולם זושא שטרנפלד, בן ר' ישראל בן החוזה, מזיווגו השני מכלה בת ר' יהודה לייב מזקילקוב, היא נולדה בשנת תק"צ בלובלין.
ה. מאטל בת ר' קופל שטרנפלד, נולדה אף היא בשנת תק"ץ, ושם אמה ינטה בת יעקב.  כפי הנראה אביה הוא ר' יעקב יצחק קופיל בן ר' אברהם בן החוזה.

יום שני, 25 במרץ 2013

נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ

במאמר הקודם, הוכחנו, שאכן יוכבד אשתו של ר' זרח מושלי, בת ר' מאיר לייב פישמן, היתה מצאצאי החוזה, אבל עדיין לא ברור לנו כיצד היא היתה מצאצאיו, בזאת ננסה להתמקד במאמר שלפנינו, על מנת להשלים את עץ המשפחה.

רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

עוד הזכרנו במאמר הקודם את דבריו של מ. ירושלמי, שיוכבד לא נולדה לר' מאיר לייב מאשתו השניה, מרת חנה לבית ליברזון, כי היא ילדה לו רק את בניו ולא את שתי בנותיו, והיא אכן לא היתה נכדת החוזה, רק האשה הקודמת, שהיא היתה אמה של יוכבד ומלכה, היא זו שהיתה מצאצאי החוזה.
השאלה שנשארה פתוחה היא, מי היתה אמה של יוכבד, ומי היו הוריה? האם היא היתה בת החוזה כפי שכתב רע"י שלזינגר, או נכדתו או שמא אף נינתו?
ניסיתי לחפש ברשומות מפולין, אולי משם תצא הישועה, ונוכל לברר מי היתה אשתו הראשונה של ר' מאיר לייב פישמן, והנה מצאתי בעיר שעדליץ, רישום לידה משנת תקצ"ד של שרה חנה בת למאיר פישמן, ברישום המקורי נכתב, ששם אביו של ר' מאיר הוא אברהם, ושם היולדת הוא, חיה בת משה. ובכן, על פי כל הראיות הנסיבתיות, הרישום הזה מוסב על ר' מאיר לייב פשמן דידן, וא"כ הרי שנקלענו למבוי סתום, שכן ודאי שאשתו לא היתה בת החוזה, ואף אם נרצה לומר שהיתה נכדת החוזה, לא מצינו בין בניו וחתניו של החוזה את השם משה. ואם נניח שהיא נינתו של החוזה, עדיין יקשה עלינו לחפש את היחוס המדוייק, שכן היו לחוזה הרבה נכדים, ולא כולם מתועדים.
אם אכן נישאר בהנחה זו, שהאשה הראשונה של ר' מאיר לייב, מרת חיה, שנהרגה ברעידת האדמה, היא זו שהיתה מגזע החוזה, אז ברור לנו מדוע אין ידיעה ברורה על יחוסה לחוזה, שהרי הנהרגים ברעידת האדמה נקברו כולם בקברות אחים, ללא מצבה מסודרת, ולכן לא נשתמרו פרטים על אביה.
זאת ועוד, כפי שאני רגיל תמיד לאמר, וכפי שכתבתי גם במאמר הקודם. אילן יוחסין נשמר, אך ורק כאשר דואגים להעביר את המסורת הלאה לדורות הבאים, אם דור אחד כשל, מסיבה כלשהי, ולא העביר הלאה את פרטי היחוס לדור שאחריו, הוא לא כשל רק בדור אחד, הוא קטע את כל שלשלת היחוס, שהרי עכשיו את אפשרות לשחזר את עץ המשפחה, והמאמץ של כל הדורות להעביר את כל הפרטים מאב לבן, ירד לטמיון.
וגם כאן, במשפחת פישמן, כמו במשפחת מושלי, מכיוון שהאמא חיה, נהרגה צעירה ברעידת האדמה, לא היה מי שיספר לבנותיה על משפחת אמן, וכך הם נשארו רק עם ידיעה קלושה שהיא מצאצאי החוזה מלובלין, אך ללא אילן יוחסין שאפשר למלא בו את הפרטים בצורה מושלמת.

אבל ישנה בעיה עם אפשרות זו, בעיה שהעלה לפני, אחד מצאצאי המשפחה ואלו דבריו, הזכרנו לעיל שאלתר זרח מושלי, נולד בשנת תר"י, נתון זה ברור מתוך מפקדי מונטיפיורי וממקורות נוספים, ואינו נתון לויכוח. ואם נאמר שאשתו - יוכבד, ניצלה מרעידת האדמה בצפת, שהיתה בשנת תקצ"ז, הרי שהיא היתה מבוגרת מבעלה בכחמש עשרה שנים, ואם בנישואין שניים ובגיל מבוגר, יתכן כזה פער, זה לא המקרה כאן. זרח ויוכבד נישאו בערך בשנת תרכ"ו. הוא היה אז בן שש עשרה בלבד. וכי היא היתה בת שלושים? נשמע לא הגיוני בעליל.
תמיהות אלו ואחרות, הביאו אותי לצלול שוב אל מעמקי מפקדי מונטיפיורי, ולנסות לקבל תמונה יותר ברורה על ר' מאיר לייב ומשפחתו. ואלו הנתונים שעולים מן המפקדים.

יום ראשון, 17 במרץ 2013

רבי מאיר לייב פישמן - חתן החוזה מלובלין?

כאשר עוסקים בהכנת עץ משפחה, נתקלים לפעמים בידיעות חדשות על המשפחה, פרטים חדשים שלא היו ידועים קודם לצאצאים. הנה דוגמא למקרה כזה.
אחרי המאמר האחרון שפרסמתי כאן על ר' אברהם אליעזר מושלי, פנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים, ושאלו אותי בתמיהה,
הזכרתי במאמר, את בנו של ר' אברהם אליעזר - אלתר זרח מושלי, וכתבתי שהוא נשא לאשה, את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין.
ושאלוני, האומנם? בתו של רבי מאיר לייב פישמן היתה נכדת החוזה? והלא יש לר' מאיר לייב צאצאים רבים בירושלים ובמקומות נוספים, צאצאים רבים לאלפים, והם אינם יודעים כי הם צאצאי החוזה מלובלין. האומנם כולם צריכים להוסיף עתה ליחוסם כי הם צאצאי החוזה מלובלין?

ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

כדי לענות על השאלה, צריכים אנו לברר מה המידע שיש בידינו אודות ר' מאיר לייב פישמן.
את עיקר המידע שיש בידינו, קבלתי מידידי היקר מ. ירושלמי - לשעבר בעל הטור 'למשפחותם' בעתון המבשר, שאף ליקט מכתבותיו לספר באותו שם, וכתבות נוספות עושות את דרכם אל הדפוס ועתידות לצאת לאור תחת השם 'למשפחותם' חלק שני וחלק שלישי - ירושלמי הדפיס ספר נוסף שלא במסגרת 'למשפחותם', ושם הספר הוא, 'זה ספר תולדת אדם', קובץ זכרון לזכרון עולם הורינו היקרים הרה"ח ר' דוד אלימלך ז"ל ומרת גניא ע"ה פישמן, יוצא לאור לרגל הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתם כ"ה בתשרי התשע"ב.
וכך הוא כותב בפרק ז', "השד"ר רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ, אבי משפחת פישמן המעטירה, גר בעיר שעדליץ שבפולין והיה תלמיד חבר להרה"ק רבי דב בער מראדושיץ זי"ע... בהיותו גר בשעדליץ, התפרסם כאיש ישר דרך ומופלג במעשיו הטובים. התברך גם בכוח גופני רב וגבורתו היתה לאות ולמופת בכל הסביבה. הוא החזיק בית מזיגה מקומי בכפר הסמוך לשעדליץ וממנו התפרנס כדי מחייתו... לאחר מספר שנים, החליט ר' מאיר לייב לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה.. לצפת הגיע בתחילת שנת תק"ץ עם זוגתו ע"ה וילדיו..."
בהמשך מספר ירושלמי, כי "לאחר חורבנה של צפת, התבלט ר' מאיר לייב בשיעור קומתו והיה מגדולי הפעילים למען החזרת עטרת הישוב ליושנה והפחת רוח חיים בשרידים האודים המוצלים. הוא בעצמו יצא כמה פעמים לחו"ל בתור שד"ר עבור עניי עירו כדי לשקם ולבנות את הנהרסות. כבר בשנת תקצ"ח כשנה לאחר חורבן העיר יצא כשד"ר לחו"ל, וקבל את המלצתם של הרה"ק רבי יוסף מטאמשוב תלמיד החוזה מלובלין והרה"ק מאפטא... בשנת תר"ד יצא שוב לחו"ל ואז קיבל את המלצתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע... יחד עם המכתב צורפו גם המלצותיהם של הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא והרה"ק רבי יצחק מוורקא... בשנת תרי"ז עם הגיע ת דודים לבתו שהגיעה לפרקה יצא שוב רבי מאיר לייב לחו"ל, וקיבל את המלצתו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא... כמו"כ קיבל את המלצותיהם של הרה"ק רבי יוסף מדאמבראווא ובנו הרה"ק רבי ישראל אלימלך מזבנא..."
ומסיים ירושלמי וכותב, "ר' מאיר לייב נפטר בשם טוב ובשיבה טובה, בסביבות שנת תרכ"ט, כנראה מרשימות היתומים שלו משנה זו, בעיר צפת. מקום מנו"כ לא נודע עד היום, והדעות חלוקות אם נטמן בבית החיים העתיק בצפת מעל למערת הבאר מים חיים כפי המסורה בפי חלק מזקני המשפחה, או בביה"ח בישוב ראש פינה".

ומה בקשר לאשתו של ר' מאיר לייב?
כך כותב ירושלמי, "לעיר המקובלים הגיע ר' מאיר לייב עם זוגתו ע"ה... ברעידת האדמה של שנת תקצ"ז נהרגו גם אשתו וילדיו, של רבי מאיר לייב ורק שתי בנת קטנות נשארו לו לפליטה, והן: 1. מ' יוכבד זוגת הרה"ח ר' זרח אלתר מושלי, נפטרה ביום כ"ב בתשרי תרמ"ח. 2. מ' מלכה שנפטרה ביום ב' באלול תרס"ה. [מי היה בעלה?] ר' מאיר לייב עצמו ניצל בדרך נס, מכיוון שבאותה עת שהה בבית מדרשו של הרה"ק בעל 'בת עין' מאוורוטש". כידוע, השוהים שם בבית הכנסת, ניצלו יחד עם הרה"ק מאווריטש, כאשר רק חלק מן התקרה נפל, והחצי השני נשאר עומד.