ר' מנחם פרוש ז"ל

בירושלים נפטר אמש ר' מנחם פרוש זכרונו לברכה.
עסקן צבור מבטן ומלידה, שבמשך 94 שנות חייו פעל רבות לטובת הציבור.
יליד ירושלים, וממשיך מסורת אבותיו, ממשפחות פרוש וריבלין, בבניית העיר, ובפיתוחה.

ר' מנחם היה צאצא לר' עקיבא אלטשולר שכתבנו אודותיו בשבועות האחרונים.

בזיוו"ר היה ר' מנחם חתן ר' יעקב גלבשטיין, שגם אודותיו כתבנו כאן לא מזמן.

בפעם הבאה, נכתוב כאן בארוכה על עץ המשפחה המסועף של משפחת פרוש הירושלמית, ועל סבותיו של ר' מנחם ממשפחת ריבלין.

קשרי משפחות - אלטשולר מאטלין

במאמרים הקודמים, עסקנו במשפחתו של הגאון רבי עקיבא אלטשולער מסלוצק, והזכרנו גם את חתנו רבי אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק.
רבי אליהו הכהן מאטלין, היה חותנו של ר' נפתלי צבי, הפרוש מוילקומיר, אביהם של ר' שלמה זלמן פרוש, ור' גרשון פרוש, אשר מהם יצאו כל בני משפחת פרוש המורחבת בארץ ישראל.

קשרי שידוך בין משפחת אלטשולר למשפחת מאטלין, מצינו פעם נוספת, בתקופה מקבילה בערך, אך באיזור אחר, במשפחתם של אדמורי חבד.

רבי נח אלטשולר מסטולין, היה מחסידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. על פי המסופר, הוא יצא לעלות לארץ ישראל, בעקבות רבו, אך נפטר בדרכו לארץ, והובא לקבורה בטבריה.
היו לו שני בנים, ובת אחת. בנו רבי יהושע אלטשולר, הגיע לטבריה, והיה מחבורת החסידים שם. הבת היתה אשת רבי יוסף, בנו של המגיד מישרים דליובאויטש. בנו הנוסף של רבי נח היה רבי שלום שכנא אלטשולר.

שלום שכנא, משהתייתם, נלקח לביתו של בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי, על ברכיו גדל והיה לאיש, עד שברבות הימים, אף נשא לאשה את הרבנית דבורה לאה, בתו של בעל התניא. רבי שלום שכנא, עסק בהדפסת ספרי קודש, בהם, התלמוד בבלי, הטורים, וספר התניא, לחותנו. [ראה, י' מונדשיין, 'תורת חבד', ניו יורק תשמב, א, עמ' 31]
הוא נפטר בשנת תקס"ז-ס"ח לערך.

בנו הלא הוא, רבי מנחם מנדל שניאורסון, נשא את בת דודו, הרבנית חיה מושקה בת האדמור האמצעי, ולימים, נתפרסם כאדמור בעל הצמח צדק מליובאוויטש.

בביתו של ה'צמח צדק', גדל יתום אחד, ושמו לוי הכהן מאטאלין. לא נמסר על הוריו, מי היו, ומהיכן הם.
בנו של לוי, רבי שמריהו הכהן מאטאלין, נשא לאשה, את מרת דבורה לאה, שהיתה נינת רבי חיים חייקל הורוביץ והרבנית דבורה, דבורה היתה אחותו של האדמור הצמח צדק - בתו של רבי שלום שכנא אלטשולר הנזכר.
רבי שמריהו היה רב בעיר יאגאטין, ומצאצאיו ישנם כיום משפחות מחסידי חבד. ראה, 'זכרונות אהרן', מונטריאל תשס"ה, פרק עשירי.

האם משפחת אלטשולר של הצמח צדק, קשורה לרבי עקיבא אלטשולר? נראה שכן, על פי השם יהושע, שקיים בשתי המשפחות.
האם משפחת הכהנים מאטלין, היא אותה משפחה? נראה שכן, על פי נדירות השם.

מה הקשר המדוייק בין המשפחות? אינני יודע.

השלמות נוספות ממגילת היוחסין

עוסקים אנו עדיין בקורותיו של הגאון רבי עקיבא אלטשולר, עם פרטים נוספים שנתגלו, ממגילת היוחסין, ומתגובות ציבור הקוראים.

ר' עקיבא אלטשולר, נתייתם בימי נעוריו, מאביו ר' יהושע, ואמו נשאת בעיר סלוצק בזיווג שני, לגאון הצדיק ר' שלמה בהרב אלכסנדר זצ"ל. ר' עקיבא למד תורה אצל אביו חורגו. ופעם אחת נסע לוילנא לקבל פני הגאון, ואמר אז הגאון לתלמידיו, "כי אברך אחד מסלוצק הי' אצלי, והוא איש מצויין מופלג בתורה וירא שמים גדול מאד ומאד".

בימי נעוריו, למד בשקלאוו, בביהמ"ד של ר' מנחם מנדל תלמיד הגאון מווילנא. והיתה נפשו קשורה גם עם הגאון הצדיק ר' ישראל משקלוב, וגם אחרי שעלה ר' ישראל לארץ ישראל, המשיכו את הקשר ביניהם במכתבים.

כל ימי חיותו של ר' חיים מוואלזין, נסע אליו ר' עקיבא כל שנה ושנה בחודש אלול לימים אחדים, לקבל ממנו ברכת שנה טובה, ולהתייעץ עמו בכל הדברים, במילי דשמיא, ובמילי דעלמא. ופעם צוה ר' חיים, לבנו ר' יצחק, לכתוב בשמו מכתב שלום לר' עקיבא, וצוה עליו לכתוב בתוארו בשם "עבד ה'", ושאל אותו בתמהון, בנו, מהו התואר שציוית, אשר אין כותבים זאת, כי אם ליחידים שבדור, והשיב לו ר' חיים בזה"ל, "מה תתמה על זה בני, מי הוא זה עבד ה' בחנם בדורנו, כמו הרב ר' עקיבא, רוב הלומדי תורה הגדולים בדורנו, המה נהנים מד"ת, זה הוא רב עיר, זה שוחט ובודק, זה מלמד, זה בכה וזה בכה, אבל הרב ר' עקיבא הוא אינו נהנה מכתרה של תורה כלום, והוא עבד ה' באמת, ועושה מצותיו כל הימים לרבות הלילות, בחינם בלי שום קבלת פרס".

זו' של ר' עקיבא מרת לאה, נפטרה צעירה בכ"ח כסלו תקפ"ב, בסלוצק. ור' עקיבא נשא בשנית את מרת צביה בת הגביר הנדיב ר' שמואל מבוברויסק.

צאצאיו של רבי עקיבא הם:

א. ר' יהושע אלטשולר, אודותיו נרחיב להלן.

ב. ר' אברהם אורי שרגא אלטשולר, היה מגדולי תלמידיו הראשונים של ר' חיים מוולוזין, ונפטר בימי עלומיו בלא זרע של קיימא.

ג. החריף ר' גרשון אלטשולר, נולד בשנת תקנ"ד. היה עם אביו ביסדו את הישיבה בסלוצק, והמשיך להנהיג את הישיבה, כשאביו היה בבוברויסק, וגם לאחר פטירת אביו. היה חתנו של ר' שלמה אב"ד טאלטשין, שעלה לירושלים. ר' גרשון נפטר בשנת תר"י.

ד. ר' אליהו אלטשולר נפטר בן ל"ו שנים בחיי אביו בבוברויסק, כה טבת תרד.

ה. ר' שלמה אלטשולר נפטר כ' חשון תקצד בסלוצק, בלא זרע קיימא.

ה. מרת חיה שרה, אשת הנגיד ר' אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק, בן הגביר ר' עזריאל זעליג הכהן. נפטרה כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, בניה של מרת שרה הם, 1. הצדיק ר' יהושע הכהן נפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק. 2. ר' עקיבא הכהן מאטלין אב"ד היינע, אודותיו הרחבנו במאמר הראשון על משפחת אלטשולר. 3. מרת לאה אשת ר' נפתלי צבי ב"ר אליעזר ליפמן – הפרוש מוילקומירר, הוא אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ו. הבת האחרונה, נולדה לר' עקיבא מאשתו השניה, והיא מרת זיסל, אשת ר' אריה לייב ממשפחת געצאוו במינסק, נפטרה ב' אדר ב' תרנ"ד במאהילב על דניפר.

ר' יהושע אלטשולר אב"ד טשאווס

ר' יהושע נולד בשנת תקס"ג. שני זקניו, גם אבי אביו, וגם אבי אמו, היה שמם יהושע, ואף שאבי אמו עדיין היה חי, נקרא יהושע על שם אבי אביו, על דעת אבי אמו - ר' יהושע אב"ד קאפוליא, ובברכתו.

ר' חיים מוולוזין, אמר עליו בקטנותו, "הנער הזה בכשרונותיו, יהיה מגדולי מורי הוראות בישראל". בהיותו כבן עשרים, לאחר שהתייתם מאמו, ואביו נשא את אשתו השניה, נסע לוילנא, וקבע תלמודו בבית מדרשו של רבינו הגר"א ז"ל, שם קבל דרכה של תורה והוראה, מרבו המובהק ר' צבי הירש ב"ר צמח המו"ץ בעיר וילנא.

בשנת תקפ"ה נסמך להוראה מרבו הנ"ל, בצוותא עם הגאון האמתי ר' אברהם אבלי פאסאוולער, ור' ישכר בער ב"ר תנחום מגדולי וילנא. ואחר כך נסמך עוד, על ידי ר' ישראל הלפרין הרב דק' מינסק, ועל ידי ר' אברהם דוב מאברוטש בעל ה'בת עין'.

בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה בת ר' מרדכי פינס, שהיה עשיר גדול, ופרנס ומנהיג בסלוצק, ונקרא בפי כל מרדכי זוטא [על שם אביו הגאון ר' אליהו פינס ראב"ד סלוצק, שנקרא בפי כל אליהו זוטא, על שם מעשה שהיה]. היא נפטרה יא כסלו תרכ בטשאוס.

בקיץ תקפ"ח נתקבל לאב"ד הארוואל, ובשנת תקצ"ז, נתקבל לטשאוס, שם היה ארבעים וששה שנים, עד לפטירתו. נפטר ערח כסלו תרמ"ד. השאיר אחריו ארגז מלא כתבים בחידושי תורה, ונשרפו רובם בשריפה גדולה בשנת תרנ"ג.

בנו, ר' שלמה זלמן אלטשול, כותב המגילה, נולד בשנת תקצ"ט. ונישא בשנת תרי"ד. וסמך על שלחן חוז, ר' דוד טעביל ממינסק, כפי שנזכר במאמר הראשון. ונתלמד ממנו. בשילהי קייטא תרכא, נתמנה לראש ישיבה בישיבת זקינו, שבע שנים, עד שבא לטשאווס, לעזור לאביו ברבנות, וכשנפטר אביו מילא את מקומו.

מי שלא בודק - טועה, גם אני טעיתי

במאמרי הקודם אודות משפחת אלטשולר נפלו כמה וכמה טעויות, ואבוא במאמר זה לתקנן.

ראשית אודה בזה למר אבישי אלבוים, ספרנה המהולל של ספריית הרמב"ם בתל אביב, שבטובו מספק לי מפעם בפעם צילומים מספרים שאינם בנמצא, גם הפעם העביר לי העתק ממגילת יוחסין של משפחת אלטשול, ועל כך אני [ומן הסתם גם אתה הקורא מצטרף] אסיר תודה לו.

'מגילת היוחסין של משפחת אלטשול', נכתבה על ידי הגאון ר' שלמה זלמן אלטשול אב"ד טשאווס, הנזכר במאמרינו הקודם, בנו של ר' יהושע אלטשול אב"ד שם, בן ר' עקיבא אלטשולר מסלוצק ובוברויסק. המגילה פורסמה על ידי שמחה אסף, בכתב העת 'רשומות', [סדרה חדשה], כרך ד ו-ה. ממגילה זו אנו למדים פרטים נוספים חדשים אודות המשפחה, ומתבררת טעות יסודית, שטעה בספר 'אהלי שם', (שמואל גוטליב, פינסק תרע"ב, עמ' 452. ומשם המשיכה הטעות לספר 'מיר' של משה צינוביץ, עמ' 108), והלכתי אני בעקבותיהם כסומא באפילה בלא לבדוק את הדברים.

התחלתי במאמרי הקודם, וכתבתי אודות ר' עקיבא הכהן אלטשולר, ובכן, ר' עקיבא כלל לא היה כהן, ואף לא אחד ממשפחת אלטשולר, נמנה על מחנה הכהונה. אלא שנכדו – ר' עקיבא אב"ד היינע, היה כהן, אמנם, לא היה בן בנו, כפי שכתבתי בעקבות הספרים הנ"ל, אלא היה בן בתו. אמנם, ר' עקיבא אב"ד היינע, לא נזכר במפורש במגילת היוחסין רק אביו. וכך כותב ר' שלמה זלמן במגילה:

"ואחיותיו של אבי ז"ל שתים הנה, אחת אחותו מאביו ואמו, האשה הצנועה המפורסמת בענות צדקתה מ' שרה ז"ל, הנקראת בבאברויסק בשם שרה'קה ר' עקיבעס, שהיתה אשת הנגיד ר' אלי' בהגביר ר' עזריאל זליג הכהן מאטלין, ונפטרה יום ג' כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, ובנה הרב המופלג הצדיק ר' יהושע הכהן ונפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק".

אם כן, ר' אליהו הכהן מבוברויסק, שהזכרנו במאמר הקודם, כחותנו של ר' נפתלי צבי פרוש, הוא זה אביו של ר' עקיבא אב"ד היינע. ור' עקיבא אלטשולר, כשאר בני המשפחה המרוממה, לא היה כהן כלל ועיקר.

יחוס המשפחה עולה מעלה מעלה, כותב ר' שלמה זלמן אלטשול, שקבלה היתה בפי אביו, ר' יהושע אב"ד טשאוס, מאביו הגאון ז"ל, ר' עקיבא, וכן הוא בקבלה בפי כל בני משפחתם, "כי יותר מח"י דורות לפניו, היו כולם גדולי שרי התורה, אשר שמשו בקהילות גדולות ומפורסמות, או כתר הרבנות היתה הולמתם, אנשי שם בישראל בתורה וביראה וקדושה בשם טוב ויחוסים והארץ האירה מכבוד קדושת תורתם וצדקתם, יראתם הקודמת לחכמתם".

עוד כותב ר' שלמה זלמן, כי זקן זקינו, ר' משה אלטשולר היה מק"ק הראזעווע הסמוכה לסלוצק, [היא GORZOVO, ולא כפי שתיקנתי שבוע שעבר, שצריך לומר הוראדנא]. והוא נין ונכד להגאון המפורסם ר' נפתלי הירש ב"ר אשר אי"ש אלט-שול, בעהמ"ח ספר 'אילה שלוחה' על נביאים וכתובים, וספר 'אמרי שפר', ויש ממנו שו"ת בדין עגונה, בשו"ת מהר"ם לובלין סימן פ"ט, ולהגאון ר' פתחיה מפראג.

וטעם קריאת שם זה, הוא מפני המאורע, שבעת הגירוש מפורטוגאל, לקחו עמם המגורשים, "מחסידי פרובינציא", אבנים מבתי הכנסיות שלהם, וכשהגיעו לפראג וקבעו משכנם שם, בנו בית כנסת חדש, ובו שיקעו אבנים מבתי הכנסיות הישנות בפורטוגאל, וקרא את בית הכנסת אלטניי שול. [בית הכנסת חדש ישן], וחתמו את שמם אלטשול, לזכרון המאורע.

גם בעהמ"ח מצודת ציון, ר' דוד ובנו ר' יחיאל הלל, השתייכו למשפחת אלטשולר, וכותב בעל המצודות בהקדמתו, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מיאברוב, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מפראג. ובמקום אחר כתוב, שנתקבל זקנם ר' פתחיה לאב"ד בפראג. וכבר יגע הרה"צ ר' שלמה אנגלארד מראדזין (במאמרו ב'ישורון' ז, הערה 2), לחפש ולחקור מיהו ר' פתחיה שהיה אב"ד פראג, ולא מצא. ויתכן שזהו ר' פתחיה סופר מפראג, זקנו של ר' משה רבקש. אמנם הוא היה בן ר' יוסף ממגורשי וינה, ונהרג באובן, ולא שמענו שהיה ממגורשי פורטוגאל. ואולי חל בלבול במהלך השנים, ולא זכרו אם היה ממגורשי וינה, או ממגורשי פורטוגל.

במאמר הבא נשוב ונפרט מעט את תולדות ר' עקיבא אלטשולר וצאצאיו, על פי פרטים נוספים, מתוך מגילת היוחסין הנ"ל, וממקורות נוספים, שקבלתי מהקוראים.