מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של רבי חיים בן אביגדור מפינסק.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.
בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.
בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג.
