רבי שמואל לייב זק מו"צ דביאלה

עסקנו במאמר הקודם בר' דב וינברג, ובקורותיו, משעדליץ שבפולין, דרך ישיבת חיי עולם בירושלים, ועד לישוב החדש בכפר סבא.
 

הזכרנו את הכתוב בספר כפר סבא, כי אבי אשתו היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה, לכאורה הכוונה היא לר' שמואל לייב זק, אלא שמכותבי קורות הימים בכלל, וכותבי קורותיו של ר' שמואל לייב זק בפרט, נעלמו בתו וחתנו אלו. בכמה מקומות נזכרו רשימת צאאציו של ר' שמואל לייב זק, ואלו הם צאצאיו של ר' שמואל לייב זק הידועים, [מתוך הספר אהלי שם, פינסק תרעב וממקורות נוספים]:

א. רבי יצחק שלמה יהושע זק חתן הגביר ר' נחמיה זילברשטיין מטורבין. ב. רבי אפרים דוב זק שהביא לדפוס את ספרו של אביו, זוגתו מרת חיה בת רבי יוסף גרינברג מטשיזעווא, נישאו בשנת תרנ"ה. ג. רבי ירוחם דוד זק. ד. מרת העניא אשת רבי משה [אוטשען] דומ"צ ביאלא מחסידי סטריקוב. ה. מרת רחל הי"ד אשת רבי חיים יחיאל ציטרינבוים.

בסוף ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא איזה גרגיר דברי תורה, מחתן המחבר ז"ל אשר נקטף באבי ימיו הרב הגדול והחסיד מו"ה יעקב צבי ירחמיאל בהחסיד מו"ה חנא ז"ל מביאלא.

הסופר המופלא ר' יצחק אלפסי בספרו 'דורשי ציון בפועל', כותב כי היה לו חתן נוסף בשם ר' יהודה נח בראוור, שהיה רב ביאנוביצה ובבארנוב, וחיבר כמה ספרים בהלכות ובחיבת הארץ, נפטר בירושלים ראש חודש כסלו ת"ש. אציין, כי לא מצאתי אודותיו בשום מקור נוסף, שהוא אכן היה חתנו של ר' שמואל לייב.

מצאצאיו של ר' שמואל לייב נמנה גם רבי אברהם מרדכי הרשברג מרבני שיקגו ולימים במקסיקו, בעהמ"ח 'מחשבת קודש', שלימים היה חתנו של האדמו"ר רבי יהושע העשל אייכנשטיין מזידיטשויב שיקאגו. ר' אברהם מרדכי היה נינו של ר' שואל לייב, ובהיותו יתום מאביו ואף נקרא על שמו, וגדל בבית אבי זקינו ר' שמואל לייב, שלימים דאג עבורו שיתקבל לישיבת חכמי לובלין.

*    *    *

ובכן, נחזור לשאלה, האם רוחמה אשתו של דוב וינברג, היתה אף היא בתו של רבי שמואל לייב זק? ניסיתי למצוא אישוש לידיעה זו במקורות רבים, ולעת עתה לא הצלחתי. מצבתה של רוחמה בהר הזיתים, עדיין לא הועלתה לאתר הממפה את מצבת בית העלמין בהר הזיתים, גם ניסיון למצוא את רוחמה וינברג לבית זק, ברשומות הJRI לא הצליח, [למרות שצאצאים אחרים של ר' שמואל לייב, כן מצאתי שם].

על פי הראיות הנסיבתיות, הקשר ביניהם נראה מאד סביר,

א. איזור המגורים זהה, על ר' עוזיאל אביו של ר' דוב נכתב שהוא מן העיר שעדליץ, ושדליץ היא עיר סמוכה לביאלה.

ב. גם ענין העליה לירושלים מצוי בשתי המשפחות, כאמור, הסבא והסבתא - ר' משה לייב ואסתר קליגסברג, עלו אף הם לירושלים בערוב ימיהם, [ואולי אף עלו יחד עמם]. לפי דברי אלפסי, היה גיס נוסף שעלה מאוחר יותר לירושלים, הוא ר' יהודה נח בראוור, אם כן, מתאים שחתן נוסף של ר' שמואל לייב זק, יעלה לירושלים.

האם זה מתאים עם השנים? בספר כפר סבא, כתוב על ר' דב שנולד בשנת תרכ"א,

על ר' שמואל לייב ציטטנו לעיל שנולד בשנת תר"ז, ונישא אחרי היותו בן י"ד, דהיינו אחרי שנת תרכ"א, זה אמנם קצת דחוק בשנים אבל בהחלט יתכן שרוחמה אשתו של דוב, היתה צעירה ממנו בשנה שנתיים, והיתה בתו הגדולה של ר' שמואל לייב.

אך עדיין, כל עוד לא מצאתי אישור נוסף על מה שנכתב בספר כפר סבא, הייתי משאיר את זה כטעון בדיקה, ולא קובע בזה מסמרות.