‏הצגת רשומות עם תוויות אסאד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אסאד. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 4 באפריל 2015

אהה! רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל

בבני ברק נפטר בליל הסדר הגאון הגדול פוסק הדור רבינו שמואל הלוי וואזנר.

ואלו תולדותיו, נולד בוינה ביום ב' אלול תרע"ג, למד בישיבת נייטרא ובישיבת חכמי לובלין אצל הגאון רבי מאיר שפירא.
ביום ל' ניסן תרצ"ז נשא לאשה את זוגתו מרת רבקה בת רבי מרדכי גלבר בבית הכנסת הגדול בפרעסבורג, היא נפטרה לפני קרוב לעשרים שנה ביום י"ט טבת תשנ"ו.
הרב וואזנר [משמאל] בצעירותו, עם חבר בית דינו הגרי"ש אונגר

בראשית שנת תרצ"ט עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים שלא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל, ואחרי חודשיים של שיוט מול חופי ארץ ישראל, כשנגמר הדלק בספינה, קפצו שישה עשר מן המעפילים אל הים במרחק שני קילומטר מן החוף, ומתוכם רק שישה שרדו והגיעו אל החוף, בהם הרב וואזנר ורעייתו.
בתחילה קבע מושבו בירושלים, בשכונת בית ישראל, ואחר כך בגבעת שאול, באותם ימים היה מוסר שיעור בגרמנית בשכונת בית וגן. 
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הזמנתו של מרן החזון איש, לכהן ברבנות שכונת זכרון מאיר, ושם יסד את ישיבתו  - יח"ל - ישיבת חכמי לובלין, על שם רבו הגר"מ שפירא, ותלמידי הישיבה שנהרגו בשואה.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו רבי יוסף צבי וואזנר, נולד ביום י"ג ניסן תרמ"א, נשא לאשה את מרת רחל (רוזה) לבית שיף, שנתברכה לפני נישואיה מהחפץ חיים שתזכה לזיווג הגון ולבן שיאיר את העולם כולו, אחרי שויתרה על הצעה מפתה להצטרף לאופרה הוינאית.

יום שישי, 19 ביולי 2013

הכרך השני בסדרת "למשפחותם לבית אבותם"

שוב מפתיע חוקר הגנאלוגיה וההיסטוריון מ. ירושלמי את עולם הספר, בספרו המרשים והמונומנטאלי "למשפחותם לבית אבותם", כרך ב', מבית "למשפחותם" - המרכז לשורשי המשפחות ותולדות ישראל.
הקורא המעלעל בספר רב הכמות והאיכות, בן כ-700 עמודי כרומו משובחים, עומד נפעם אל מול עבודת המחקר רבת ההיקף שערך המחבר בגפו וללא צוות עורכים.
כמעשהו בכרך הראשון, בו תועדו המשפחות: רוטמן, גולדברג-ידלר, ברז"ל, בינדיגער ושיינברגר, כך מעשהו בכרך זה, בו שרטט ביד אמן את תולדות שלוש המשפחות המעטירות והמפוארות בישראל: ויינשטוק, מינצברג ואסאד.
בספר מפורטים בסדר מופתי דורותיהם של אבות המשפחות, תולדותיהם וקורות חייהם, רשימה מפורטת של הצאצאים, בליווי שושלות משפחה מפורטות ומאירות עיניים.
בגולת הכותרת של הספר עומד האוסף האדיר והנדיר של קרוב ל-800 תמונות ומסמכים מרהיבים, בהם תמונות נדירות ובלתי מוכרות. אוסף התמונות מוסיף נופך רב לספר המהודר, ומעורר השתאות אל מול עבודת הנמלים של איסוף החומר כמו פרטי החיים, אל פונדק אחד.
בני המשפחות המפורטות בכרך, מקבלים כשולחן ערוך את תולדות אבותיהם ובני משפחתם, מגלים שארי בשר לא מוכרים, שלעתים יכול אף להיות השכן מול דלתם, ומקבלים תובנות לחיים, הליכות ומידות נאצלות וצועדים בעקבות האבות.
המחבר לא חסך עמל ויזע, על מנת לשמר לדורות את צאצאי המשפחות, למען לא יחסר המזג, ופעל בשקידה ללא לאות כדי לכבד את אישי המשפחה בדורות עברו ולהנציח את זכרם לנצח.
אל הספר נספח פרק היסטורי על השתלשלות בית חשמונאי ותקופת בית המקדש השני עד חורבנו, וכן מדור מיוחד למכתבי קוראים וצרור מפתחות מפורטים, המהווים חלק אינטגראלי ליצירה כבירה זו.

יום שלישי, 13 במרץ 2012

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד


שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,
רבי יוסף חיים זוננפלד
ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.
בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו
אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.
אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.
אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז