הגאון רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקווה

רבי ראובן כץ

היום חל יומא דהילולא של הגאון הגדול רבי ראובן כץ, רבה הראשי של פתח תקווה, וראש הישיבה הגדולה פתח תקוה, ומחבר ספר דגל ראובן. חמישים שנה מלאו לפטירתו.
ואלו תולדותיו:
רבי ראובן, נולד בר"ח אייר תר"מ, בעיר אולשאן שבליטא, לאביו הסוחר הנכבד ר' שמעון כץ, למד בישיבות ליטא, באושמינה, באיוויה, מיר, ראדין, סלבודקה, סלוצק [היה בין י"ד התלמידים הראשונים שיסדו את הישיבה], ובקיבוץ של רבי חיים עוזר בווילנא. בישיבות נתפרסם בשם העילוי מאולשאן, ונבחר על ידי הרבי מחסלוביץ לשמש כחתן לבתו הכלה, חתונתם התקיימה בשנת תרס"ג.. 
בשנת תרס"ה, עם פטירת חותנו, נקרא לכהן כרב בעיירה סאלוב כעבור שלש שנים עבר לכההן בעיירה אמדור, בה כיהן במשך ארבע עשרה שנה, ונתפרסם כפוסק הלכות, ומנהיג ציבורי. בשנת תרפ"ה נסע לכהן כרב בעיר סטאביסק. בשנת תרפ"ט נתבקש על ידי החפץ חיים לצאת למסע לאמריקה לגיוס כספים לטובת ועד הישיבות בליטא. בהיותו שם, נתבקש להישאר בניו ג'רסי ולכהן כרב בעיר באיון, ובאייר תרצ"א נתמנה לכהן כסגן נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
כמעט ולא מלאה שנה לכהונתו בארצות הברית, וכבר פנו אליו בבקשה לכהן כרבה של העיר פתח תקווה בארץ ישראל, רבי ראובן נענה לבקשה, ועלה לארץ ישראל, כהונתו כרב העיר, נמשכה למעלה משלושים שנה, החל משנת תרצ"ג עד לפטירתו, מלבד כהונתו כרב העיר, כיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית.

רבי ראובן כץ בשבתו כדיין, עם הרב שמשון קרליץ והרב עובדיה יוסף

בפתח תקווה, נצטרף גם להנהלת ישיבת לומז'ה השוכנת בעיר, אך לימים נפרדו דרכיהם והמשיך להרביץ תורה בישיבה משלו היא ישיבת פתח תקווה.
רעייתו מרת רייכל נפטרה בשנת תשי"ד, ולזכרה נדפס החיבור אהל רחל.
בשנת תשי"ח נשא רבי ראובן בשנית את אלמנתו של המקובל רבי אלעזר קניג מירושלים.
כאמור, ביום ט"ז חשון תשכ"ד נפטר והלך לעולמו.

רבי יהודה לייב פישמן מימון

היום מלאו חמישים שנה, לפטירתו של רבי יהודה לייב הכהן פישמן מימון. לכן אני מפרסם כאן היום עץ משפחה שלו. רק לפני כן אזכיר בקצרה את תולדותיו.

רבי יהודה ליב נולד בעיירה מארקולשטי שבבסארביה, ביום י"ב כסליו תרל"ו. בעירו היה נקרא "לייב אברהם מלך'ס", על שם אביו. בבחרותו יסד בעיר "חברה משניות", ואחר כך "חברת עצים", ו"אחיסמך", ועוד פעולות לטובת אנשי העיר. בבחרותו נתחנך בישיבות ליטא, ושם נסמך להוראה על ידי הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין אב"ד נובהרדוק בעל ערוך השלחן ועוד, אך עם זאת היה קרוב במעט לתנועת החסידות ושאף מרוחה. משנת תר"ס כבר כיהן כ'מגיד' בעיר הולדתו. ומשנת תרס"ה נתקבל לשמש כרב העיר אונגני הסמוכה. מנעוריו היה פעיל בחובבי ציון ובתנועה הציונית, ומשנת תרס"ב היה בין מניחי היסוד לתנועת המזרחי – הציונות הדתית.

בשנת תרע"ג עלה לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב, עם גירושו מן הארץ בימי מלחמת העולם הראשונה, עבר לארצות הברית, ושב לארץ רק בשנת תרעט, אז עמד בראש תנועת המזרחי בארץ ישראל. היה ממייסדי הרבנות הראשית לארץ ישראל, תחת חסותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרפו, כבר הדפיסו לכבודו את "ספר היובל לרבי יהודה לייב הכהן פישמן". היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וזכה גם בפרס הרב קוק.

רבי יהודה לייב פישמן מימון. ויקיפדיה

כחובב ספר מושבע, יסד בשנת תרצ"ו את 'מוסד הרב קוק', הוצאת ספרים המוקדשת לספרות התורנית ומדע היהדות. משנת תרצ"ז ועד לפטירתו, במשך עשרים וחמש שנה, ערך את כתב העת סיני. מלבד זה, חיבר ספרים רבים, בעיקר לתולדות גדולי ישראל והציונות הדתית, אך גם בנושאים שונים. בפטירתו השאיר אחריו ספריה בת למעלה מארבעים אלף ספרים.

בקום המדינה, היה מחותמי מגילת העצמאות, ולאחר הכרזת העצמאות, בירך בקול ברכת שהחיינו. נתמנה לשר הדתות בממשלה הראשונה, תפקיד אותו נשא עד לשנת תשי"ב. שימש גם כחבר הנהלת הסוכנות הציונית.

וזה יחוס משפחתו,

• אביו רבי אברהם אלימלך פישמן, נולד ביום כ"ג אדר תרי"ג בהוסיאטין, נתייתם מאמו בלידתה, ולאחר שנתיים נתייתם אף מאביו, משכך, גדל בביתו של ידיד אביו רבי מאיר לייבוש, הלא הוא הגאון המפורסם בשמו המלבי"ם, עד לגיל מצוות.

הגאון רבי מרדכי לייב מן

חמש עשרה שנה מלאו לפטירתו של הגאון רבי מרדכי לייב מן ראש ישיבות בית יוסף נובהרדוק. ר' מרדכי נולד תרע"ז, בעיר בריינסק, אחרי בר המצוה, גלה לעיר סלונים ללמוד שם תורה, ולמד שם שש שנים בדוחק עצום, עד כדי מסירות נפש ממש, משם המשיך ועלה לישיבה הגדולה ישיבת מיר, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ במשך שנתיים יום יום. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה, ושם הוכר כאחד מהבחורים המצוינים. 
בחודש תשרי תש"ד נשא לאשה את מרת מרים לבית ויטקינד. וחוד אחד לאחר מכן החל באמירת שיעורים תמידים כסדרם בישיבת בית יוסף בתל אביב. כעשר שנים לאחר נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון דברי מרדכי חלק א' על גיטין וקידושין, ומסופר שהחזון איש עוד הספיק לעבור על כל הספר, ואמר לו, שהכל טוב ואין מה להעיר על דבריו, עד שלבסוף מצא הערה אחת לדון בה. לאחר מכן עבר להרביץ תורה בישיבה החדשה שיסד בבני ברק, ישיבת בית הלל, על שם חמיו הגאון רבי הלל ויטקינד.

בזקנותו חלה במחלה קשה במשך כמה שנים, עד אשר נפטר ביום ד' אדר ב תשנ"ז.

אשתו הרבנית, מרת מרים, נולדה בווארשא, לאחר שאמה התברכה מפי החפץ חיים שתזכה ללדת "גוטע קינדר". נפטרה כה תמוז תש"מ.

בתו הרבנית מרת חיה מינדל אשתו של הגאון רבי שמשון דוד פינקוס רב הקהילה באופקים, ומקרב ישראל לאביהם שבשמים, נהרג בתאונה טראגית עם אשתו ובתו מרים. י"ב ניסן תשס"א.

בית אביו

אביו של רבי מרדכי, היה רבי משה מן מבריינסק, נולד בשנת תרמ"ח, זוגתו מרת חיה לבית צלאפק, היה לו מפעל לנגרות וזגגות, צאצאיו היו תלמידי ישיבות. נהרג בשואה הי"ד. אשתו מרת חיה נהרגה בטרבלינקה כ"ט חשון תש"ג. צאצאיהם: א. ר' מרדכי לייב מן דידן. ב. ר' אלחנן מן, ניצל אף הוא מן השואה. ג. מרת מלכה אשת ר' שלמה ריבק. ד. מרת שיינא רחל אשת ר' אליהו גולדפרב. ה. הב' ברל מן. ו. הב' יענקל מן. ז. הב' חיים מן. ח. הב' אליהו מן. כאמור, מלבד שני הראשונים נהרגו כולם בשואה. הי"ד.

אביו, ר' יקותיאל מן מבריינסק נולד תרכ"ה, נהרג בשואה. זוגתו מרת שרה טויבע לבית גלזר. צאצאיהם, א. ר' משה מן הנ"ל. ב. ר' יעקב מן הי"ד נורה ביום כיבוש בריינסק על ידי הנאצים אשתו מנוחה עם ילדיהם נהרגו בטרבלינקה. הי"ד. מרת זלאטא זהבה אשת ר' איסר מידלאש. הי"ד.

אביו ר' חיים מן, זוגתו מרת דינה.

מרת חיה הנ"ל אשת ר' משה מן, היתה בת ר' אלחנן משה צלאפק וזוגתו מרת אטקה.

מרת שרה טויבע הנ"ל אשת ר' יקותיאל מן, היתה בת ר' מרדכי לייב גלזר, וזוגתו מרת באשע רויזא.

משפחת חותנו

כאמור, אשת ר' מרדכי היתה בתו של הגאון הצדיק רבי הלל ויטקינד זצ"ל, נולד בשנת תרנ"ו, למד בסטוצ'ין אצל הגאון רבי אלתר שמואלביץ חתנו של הסבא מנובהרדוק, ומשם עבר לסלבודקא, עד פרוץ המלחמה העולמית, אז נסע לעיר הומל לקנות תורה ויראה מפי הסבא מנובהרדוק עצמו, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית היה ר' הלל מטובי חיילי נובהרדוק שנדדו מעיר לעיר להפיץ תורה במסירות נפש, למורת רוחם של השלטונות. מסופר עוד, כי בצעירותו גויס לצבא הרוסי, ופעם באמצע מסדר פנה אליו הגנרל ואמר לו, 'מה אתה עושה כאן תיסע מיד הביתה', ובבואו לביתו התברר שאביו נפטר ימים אחדים קודם לכן, [ובעת הלויה אמרה אמו שאינה יודעת היכן הלל להודיע לו שיגיד קדיש ולכן אביו משמים צריך להודיע לו].