רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל

בשבת ימלאו שמונה עשרה שנים לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך מגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בדור האחרון, אשר כיהן כראש ישיבת קול תורה שנים רבות.

ר' שלמה זלמן אוירבך נולד בשכונת שערי חסד הירושלמית, ביום כ"ג תמוז תר"ע, ונקרא על שם זקינו אבי אמו, ר' שלמה זלמן פרוש. למד בישיבת עץ חים בירושלים, וחיבר ספרים רבים בהלכה. באדר תש"ט נתמנה לראש ישיבה בישיבת קול תורה, תפיקד בו כיהן למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו, וזה השבח היחידי אותו הסכים שיכתבו על מצבתו.

רבי שלמה זלמן אוירבך

זוגתו של רבי שלמה זלמן, מרת חיה רבקה, בת רבי אריה לייב רוחמקין שהיה מלמד בעץ חיים, [בן ר' יעקב רוחמקין - שהיגר מביאליסטוק לארצות הברית עם אשתו שיינה רייזל בת ר' אברהם כץ -  בן ר' שמואל ביאליסטוקר שעלה לארץ עם אשתו ונכדם אריה לייב], ומרת שרה בת ר' עזריאל. היא נפטרה בליל שישי עשרה בטבת תשמ"ד. 

וכעת ניגש להכנת עץ משפחה של ר' שלמה זלמן:

• אביו, רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ומחבר 'חכם לב', נולד ביפו, ד' טבת תרמ"ז, את תורתו קנה בישיבות שבירושלים, ואף נסמך לרבנות על ידי רבי חיים ברלין. בלידתו נקרא רק יהודה לייב, וכשחלה בנערותו, הוסיפו לו את השם חיים על פי הוראת המהרי"ל דיסקין. בשנת תרס"ו, נשא לאשה את מרת צביה לבית פרוש, באותה שנה הקים את ישיבת שער השמים ללימוד תורת הקבלה, יחד עם רבו המקובל רבי שמעון צבי הורוביץ לידר. עסק בצרכי הצבור היהודי בירושולים, ואף היה סגן קונסול פרס וכך הציל יהודים רבים מהצבא התורכי. נפטר בירושלים כ"ח אלול תשי"ד.

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.