משפחת עבו מצפת משפחה אשכנזית או ספרדית?

אחת המשפחות היותר מפורסמות בקרב הקהילה הספרדית הותיקה בארץ ישראל, היא משפחת עבו הצפתית. עיקר פרסומה בא לה, הודות לתהלוכה המסורתית עם ספר התורה, היוצאת בכל שנה ושנה ביום לג בעומר, מביתם שבצפת, לעבר קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון הסמוכה.

אבי המשפחה, רבי שמואל עבו, עלה לארץ מאלג'יר לפני למעלה ממאתיים שנה, בשנת תקע"ז – 1817. הוא היה  בעל עסקים אמיד, ושימש כסוכן קונסולרי של צרפת בגליל. גם בקרב הקהילה היהודית היה מעמדו חזק, והוא נמנה תמיד כאחד מראשי העדה הספרדית בצפת. גם בניו אחריו שימשו באותם תפקידים, סוכן קונסולרי, ומראשי העדה הספרדית.

רבי שמואל עבו, נסע כשליח מטעם הקהילה הספרדית, בין היתר הגיע להודו. ופגש שם את השר הצדיק סיר דוד ששון בבומביי, אשר שלח איתו סכומי כסף גדולים לרכוש קרקעות ולבנות מבנים מסביב לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. 

בנו רבי יעקב חי עבו, נולד כבר בצפת, בשנת תק"צ [על פי גאון, או תר"ב על פי תדהר]. למד בת"ת ובישיבה, והוסמך לרבנות, עזר לאביו בניהול עניני הקונסוליה, ובעסקי המסחר הגדולים, ובגאולת קרקעות בסביבה. אחר פטירת אביו, נתמנה מטעם ממשלת צרפת לכהן על מקום אביו כקונסול בצפת ובטבריה ובסביבתן. היה פעיל גדול ביסוד הישוב ראש פינה, ונתמנה כנשיא כבוד של הוועד. כמו כן, היה פעיל בישוב יסוד המעלה ומשמר הירדן. 

רבי יעקב חי עבו, מתוך ההגדה לבית עבו

כמו כן, יש לזכור ולציין את מלחמתו המאומצת נגד המסיתים ואנשי המסיון למיניהם, וכל צעד שלהם לפרוש אל רשתם בגליל, נפגש מצדו בהתנגדות חזקה. ועמד על משמר קניני העדה הספרדית בצפת. הוא נפטר בעיר צפת, ביום ג' טבת תר"ס.

שני בנים ושתי בנות היו לו. א. מאיר עבו, אשר המשיך את המסורת בתהלוכת לג בעומר מביתו בצפת, נפטר בראשית שנת תש"ח בצפת, אשתו מרת חיה רחל בת יצחק מרדכי גלאדסטון. ב. משה עבו. ג. מרת מסעודה היתה נשואה לאריה לייב לובובסקי ונתגרשו. ד. מרת מזל.

*    *    *

אמנם, מטרתי במאמר זה, היא לנסות להתחקות אחר משפחת אשתו של רבי יעקב חי.

רבי יוסף כהן צדק מלונדון

מחר יום שישי, עשרה בטבת, ימלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של החכם הנודע רבי יוסף כהן צדק מלבוב ולונדון. רבי יוסף כהן צדק עסק רבות בנושא הההיסטוריה הקרובה של עם ישראל בכלל, ובנושא היחוס בפרט, ומן הראוי הוא שנקדיש מאמר או שניים לאיזכור פעלו ויחוסו.

רבי יוסף נולד בלבוב, בשבת כ"א סיון תקפ"ז, לאביו הגביר רבי אהרן כץ. בילדותו עברו הוריו לעיר יברוב, ושם קנה יוסף את ראשית חינוכו. בשנת תקצ"ח התיתם מאביו, ועבר עם אמו לבראד. מפאת כישוריו, כבר מגיל תשע הפסיק ללמוד אצל מלמד תינוקות רגיל, אלא למד מפי רבנים גדולים שכיהנו ברבנות.

בהיותו כבן שש עשרה נשא אשה, ועסק במסחר בלבוב, ונסע לשם כך לגרמניה ואף לאטליה. משכשל במסחר, עבר לעסוק בדפוס, ומשכך נכנס לעומק אל כל נושא הספרות. השתתף ברוב כתבי העת של תקופתו, וכתב הקדמות לספרים רבים. יוסף נחשב גם לחלוץ העתונות העברית בגליציה, כבר באמצע המאה התשע עשרה. [אולם ראוי לציין כי מבחינה כלכלית, עיתון עברי לא היה מספיק ריווחי, והוא נאלץ להוציא גם עיתון ביידיש על מנת להצליח].

לערך בשנת תרכ"ח עזב את פולין, והחל לנדוד לכיוון מערב אירופה, דרך גרמניה, צרפת והולנד, עד שקבע את מושבו בלונדון. שם שימש כמגיד מישרים, בעדת דורשי תורה וחכמה של יוצאי רוסיה ופולין.

מתורתו נדפסו הספרים, 'שפת אמת', ו'התורה והמצווה', וכן נדפסו ממנו מאמרים רבים מאד במאספים שהוציא לאור, ובכתבי עת אחרים. ועשרות חיבורים חיבר והדפיס לחכמת ישראל, בהם גם ספרים רבים ובהם ידיעות חשובות לתולדות משפחות.

ידיעה בעיתון היהודי [בו פורסמו מאמרים רבים פרי עטו] על הלויתו

כאמור, רבי יוסף כהן צדק נפטר בבית חולים בלונדון, ביום עשרה בטבת תרס"ד. אחרי ששכב כמה חודשים בבית חולים. על פי המסופר בעיתון 'היהודי', [שנדפס בלונדון] "הוא, נפל מחמת מלאכה, הוא, נפל וספר בזרועו, הוא, נפל כגבור וחרבו בכף ובשובו מבית הבריטיש מוזיאום, ששם עיין בדבר שצריך הוא למלאכתו הקדושה, לדעת את יחוסו של התוי"ט המהר"ל מפראג, והמהרש"ל,