רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של הגאון רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק.

אומנם, יום פטירתו לא נודע בבירור גמור, יש שרשמו שנפטר בכ"ט תמוז, יש שרשמו שנפטר בא' אב, ויש גם גרסאות נוספות. אך על כולם מוסכם שנפטר בשנת תקצ"א.

רבי משה זה, אף כי לא נמנה כפי הנראה על עדת החסידים, בנו כבר כיהן כאדמו"ר, ואף הוא עצמו, בספרו 'סידור תיקון שבת', הביא ליקוטים מספרי מוסר וחסידות, ואף מספרי חסידות שנדפסו בזמנו.

רבי עקיבא איגר כותב בהסכמתו "ידידי ידי ה' הרב המופלג בתורה ובחסידות, ירא וחרד לדבר ה' מרבים ... ודכירנא שזה איזה שנים שבא הצדיק לבית מלוני ... ידי תיכון עמו". וכן כותב הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, "יודע כל שער עמי כי הוא קדוש מרחם". בהסכמה של השמן רוקח רבי אלעזר לעוו, של ר' משה מזאלושין וקוראו מחותני, מפני שבנו של רבי אלעזר - ר' אריה לייב, היה דוד אשתו של ר' משה, הוא היה חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק הנזכר להלן.

רבי משה נולד לאביו הנגיד ר' גרשון (האריך ימים עד שנת תק"ץ) בשנת תקמ"ט.

רבי משה נשא לאשה את מרת אסתר, בתו של רבי יחיאל מיכל כץ מווישעגראד בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר שמואל כץ זצלללה"ה מלאסק, שכבר כתבנו אודות משפחתו בהרחבה כאן בבלוג, כשהזכרנו את מגילת היוחסין של משפחת יוסקוביץ ובמאמר אודות משפחות ר' דן לנדא מפלוצק, ור' שמואל כץ מלאסק.

בניו האחרים של ר' יחיאל מוישעגראד, הם רבי זאב וואלף כץ אב"ד לאסק, ורבי יוסף הכהן שהיה מחותנו של הגאון רבי עקיבא איגר.

ר' משה יסד בעירו חברת גמילות חסדים להחזיק ידי המך. כן תיקן הוא חברת תהלים לקרוא תהלים בצבור. בתפלותיו היה בעל בכי ומרבה התעוררות. דרכו היתה מנעוריו לקום תמיד בחצות בחול ובשבת וביום טוב, ופעם אחת בחתונת בתו בליל החופה כאשר היו המחותנים והשושבינים מרקדים ומכרכרים נעלם מעיניהם עד שמצאו אותו בבית הכנסת עוסק בתיקון חצות בקול מר.

בהיותו בעיר קראקא, ראה את בית הקברות הישן בעיר, ושם היתה המצבה של בעל המגלה עמוקות ונתישנה מאד עד שכמעט לא היה ניכר צורת האותיות, והוא נדב נדבה הגונה בעצמו עד שהקימו מצבה נאה על קבר של הקדוש זצ"ל.

רבי משה נפטר בשנת תקצ"א, בהיותו כבן חמישים ושתיים.

כאמור, חיבר 'סידור תיקון שבת', ווארשא תקפז, והוא תפלות לכל השנה ... גם ... דיני הלכות שבת.  ו'משפט צדק' שהחל לסדרו לדפוס עוד בחייו, ונשלם לאחר מותו, ואף בא בסופו מספד גדול עליו בשם 'אהל משה', ונדפס קראטשין תרג.

שער הספר סידור תיקון שבת

להלן רשימת צאצאיו של רבי משה,

בנו היה האדמו"ר רבי יוסף גרשון אב"ד דוואהרט הנזכר לעיל. נפטר בשנת תרנ"א, ואת מקומו מילא הגאון רבי מאיר דן פלוצקי.

חתנו רבי מאיר יוסקוביץ, הוא היה אבי מרת חיה שרה אשת הגאון רבי דוד דוב טאוב שבתחילה היה רב בעיר שדה חדש ואחר כך היה אב"ד דאבריזינסק בעל המחבר בנין דוד. בניו הנוספים של ר' מאיר יוסקוביץ הם, ר' שמואל יוסקוביץ, ר' משה יוסקוביץ ור' יצחק איטשע יוסקוביץ הנקרא ר' איטשע וואלער.

לר' דוד דוב טאוב היו ארבע בנים ושלש בנות,

הראשון הוא רבי ישראל יצחק טאוב, חתן אצל משפחת יוסקוביץ, נפטר תמוז תרנ"ט בוינה, וצאצאיו התחתנו עם אדמורי אלכסנדר. השני הוא רבי משה מאיר טאוב מפראשקע, שהעתיק את חידושי אביו. השלישי ר' פנחס זעליג טאוב. והרביעי הוא ר' בנימין זאב טאוב. הבנות הן מרת רבקה אשת ר' יצחק. מרת הענדיל אשת ר' יחיאל יוסף טיהברג אביו של רבי משה יהודה טיברג, אביו של האדמו"ר מאלכסנדר רבי אברהם מנחם דנציגר בעל האמונת משה. והבת השלישי היא מרת רחל אשת ר' שלמה זלמן זילברצן, שוחט ובודק בראטרדם הולנד.

על צאצאיו של רבי משה נמנה גם הגאון רבי בנימין מנדלזון אב"ד קוממיות. ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאיו.

הערה חשובה:

אין לבלבל את רבי משה מזאלושין נשוא מאמרנו, עם רבי משה יאנאווער שהיה אף הוא בזאלושין אביהם של בעל הבית יעקב – רבי יעקב אהרן יאנאווסקי מאלכסנדר, ור' יוסף אליעזר אב"ד זאריק. שתי ר' משה היו בזאלושין, ראיות רבות בדבר ואין כאן המקום להאריך.