האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמור רבי ירחמיאל אהרן יוסף קאליש מאמשינוב, המפורסם יותר בשמו רבי יוסף קאליש מאמשינוב.

רבי יוסף נולד בשנת תרל"ח באמשינוב, לאביו האדמו"ר השני לבית אמשינוב רבי מנחם מנדל קאליש, נשא לאשה את מרת שרה בתו של הגאון רבי חיים אלעזר ווקס אב"ד העיר קאליש.

כבר בגיל צעיר נתמנה לכהן כרב בעיר אוסטרובה, ורבים מתושבי העיר העריצוהו אף שלא על החסידים המסורתיים של בית אמשינוב. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ח, נקרא רבי יוסף למלא את מקום אביו כרב העיר אמשינוב וכאדמו"ר לקהל החסידים, והוא בן ארבעים שנה בלבד.

גינוניו היו כשל חסידות אמשינוב - וורקא, והיה מקרב מאד את כל הבאים אליו באהבת ישראל גדולה, ובביתו היה רבי יוסף מארח את כל הבאים לשהות בחצירו.

רבי יוסף קאליש מאמשינוב. ויקיפדיה

נודע כמתמיד בלימודיו, ומגודל עיונו לקה במחלת עיניים, ונתעוור לא עלינו.

אהד את פעילות אגודת ישראל, ואף השתתף בכנסיה הגדולה השניה, שנערכה בוינה.

בשנותיו האחרונות, עקב מחלתו, עבר להתגורר באוטבוצק שם היו מעיינות מרפא רבים. ובה נפטר, ביום ג' שבט תרצ"ו. הוא הובא לקבורה בווארשא הסמוכה, באוהל בו נקבר אביו.

מצבת רבי יוסף מאמשינוב באוהל אמשינוב בבית החיים בווארשא. אהלי צדיקים

פרקי חייו, פעלו, והליכותיו בקודש, באו בספרו של דוד הלחמי ויסברוד, אוהל יוסף, בני ברק תשמב.

שני בנים ועשר בנות היו לו לר' יוסף, ואלו הם צאצאיו:

רבי נתן נחום הלוי מווארשא - מאמר מסכם

אחרי ההוספות הרבות שנוספו לתולדות רבי נתן נחום הלוי, אערוך כאן מאמר מסכם [לבנתיים], מכל הידוע לנו לתולדותיו ותולדות צאצאיו.

 "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים", רבי נתן נחום הלוי קאהן, נולד לאביו רבי אליעזר הלוי, ולאמו מרת מירל, בשנת תקנ"ז לערך. אמו מרת מירל היתה בת רבי נתן אחיהם [המשותף?] של האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי זושא מאניפולי.

בראשונה נשא לאשה את מרת שרה בת שמואל.

בצעירותו, [לפני או אחרי נישואיו, אינני יודע], דר בסטוטשין, ועל שמה נקרא לימים ר' נתן סטוצ'ינער.

ישנן בפולין שתי עיירות בשם סטוטשין, וכפי הנראה ר' נתן לא היה גר באחת מהן, אלא בעיירה שצ'וצ'ין שבבלרוס, ועל כן, בהגירתו לווארשא בירת פולין, היה נקרא גם ר' נתקי ליטוואק, וכך נשתמר שמו בפי חסידי פולין.

בערוב ימיו, בשנת תרכ"א, נשא ר' נתן נחום אשה נוספת, בשם מרת גיטל בת ר' מאיר [זילברמן]. כאמור, בכ"ה אלול תרכ"ז נפטר ר' נתן נחום ומנוחתו בבית החיים שבווארשא, ומצבתו קיימת עד היום, מאה ארבעים וחמש שנה לאחר פטירתו.

ואלו הם צאצאיו של ר' נתן נחום, כפי שמצאתי עד כה:

• הר"ר שמואל מנחם הלוי קאהן, נשא לאשה את מרת שרה בת הר"ר בועז זונאבנד חתנו של הרה"ק ר' אברהם מטשכנוב זי"ע.
• הר"ר לייזר חסיד ממקאווי חותנו של ר' אייזיק לנדא.
• אשת ר' יצחק אייזיק לונדברג, אבי מרת רבקה אשת הרה"ק רבי אברהם יששכר רבינוביץ מראדומסק, אשר קרא לבנו כשם חותנו זקינו, הוא הרה"ק רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב. מלבד ר' נתן נחום, היו לו כמה וכמה בנים נוספים, ואלו הם: א. הבכור רבי יחזקאל רבינוביץ מילא את מקומו כאדמו"ר מראדומסק. ב. רבי שלמה רבינוביץ מעלקוש. ג. רבי יעקב יוסף רבינוביץ מקלאבוצק מחבר 'אמת ליעקב'. ד. רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ חותנו של האדמו"ר האחרון לבית ראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ [בן ר' יחזקאל הנ"ל]. ה. אשת רבי מנחם מנדל אלטר בן האדמו"ר רבי יהודה לייב אלטר בעל השפת אמת מגור. ו. אשת רבי אברהם קאליש בנו של האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב. ז. אשת רבי מרדכי מנדל מאוטבוצק.





רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב

רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה

משרידים של דור העבר, היה הגאון הצדיק רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה.
אמש, הוא נפטר בירושלים, שם התגורר בשנותיו האחרונות, בבית אבות נוה שמחה. היום הוא הובא לקבורה בבית החיים סגולה בפתח תקווה.

רבי פנחס נולד בבאלשא יארמוט, בשנת תרע"ז, למשפחת רבנים מפוארת, וגם נישא לבתו של רב העיר באלשא יארמוט כדלהלן. אחרי המלחמה בה נהרג אביו וחלק ממשפחתו, וכן חותנו וחלק ממשפחתו, שב לעירו, עם יתר הפליטה, והם בחרו בו לרב עליהם. וכלשונו בהקמדת הספר גורן דוד:
"שנים מעיר ואחד ממשפחה חזרנו שכולים ורצוצים ממחנות המות לבתינו ומצאנום בלי רוח חיים הכל הרוס, אבוד ועזוב, ביהכ"נ הגדול פוצץ ע"י הצוררים הגרמנים ימ"ש, בתינו נהרסו משפחותינו נשכלו ... בשארית כוחותינו ניסינו לקומם ולחדש במקצת את חיינו הרוחניים והגשמיים. הקמנו מיד מטבח כשר בו אכלו כל השרידים, ובראש ובראשונה שיקמנו וטיהרנו את המקוה שהיה היחיד ששימש את כל הסביבה, זכינו להביא שוחט ת"ח ירא שמים מרבים שגם הוא היה יחידי בכל האיזור, והקמנו בית מקדש מעט, וכן קבענו שיעורים תמידים כסדרם בגפ"ת ... למרות שהיו בין השבים תלמידי חכמים מובהקים חסידים ואנשי מעשה, היה רצונם לבחור בי הקטן והדל ... לרב בעירנו, למען לא תנתן שולשלת הקדש. בהנהגתי אורגנו מחדש חיי הקהילה הקדושה, וזכיתי שעל ידי נעשה חסד של אמת עם בני ישראל הקדושים ששמותיהם לא היו ידועים לנו, ואשר היו הרוגים ופזורים ביערות שבסביבת עירנו, והובאו לקבר אחים בביה"ע של עירנו. כן ליקטנו את כל שרידי ספרי התורה שהיו מושלכים בחוצות ומשמשים למטרות טמאות ר"ל אוי לעינים שכך רואות, שאף אחד מהם לא יצא שלם מתחת ידי הפורעים ימ"ש, וגנזנום ליד קבר האחים של הקדושים הי"ד..." וכו' עיין שם בדבריו.

לאחר עלותו לארץ, שימש רבי פנחס, כרבה של קהילת זכר חיים בפתח תקווה.

רבי פנחס, עסק בההדרתם והוצאתם לאור מחדש בכלי מפואר, של ספרי אבותיו רבותיו, ואבות משפחת רעייתו הצדקנית. הספרים הם זרעו, כי לא הותיר אחריו זש"ק. רעייתו רחל הינדל נפטרה לפני כשנה.

*     *     *

וזה יחוס משפחתו הרוממה