יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

רבי שלמה זלמן שפיצר דיין דק"ק שיפשוהל בוינה

מחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן סגל שפיצר רב דק"ק שיפשוהל בוינה.

נולד באובן ישן [בודפסט], ביום ט"ז חשון תקפ"א [ויש שכתבו תקפ"ו] לאביו שכיהן כראב"ד בעיר. למד תורה מפי אביו, ואחר נסע על העיר יערגען לישיבתו של המהר"ם שיק - הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק, וכן היה תלמידו של הכתב סופר.

רבו בעל הכתב סופר, השיא לו לאשה, את אחותו מרת גיטל, שהיתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר, כפי שכבר הזכרנו בעבר בהרחבה, במאמר על רבי עקיבא קורניצר, כאמור שם, גיטל נולדה עש"ק י' למב"י תקע"ה, נישאה לבעלה הראשון אחרי תק"ץ ונתאלמנה בשנת תר"א לערך, היא נפטרה כ"ד שבט תרל"ג ונטמנה בפרשבורג.
מצבת גיטל אשת ר' זלמן שפיצר. צילום: שמחה שכטר

בשנת תרי"ב נתקבל לכהן כרב קהל יראים בעיר הבירה וינה, יוצאי הונגריה בוהמיה ומורביה אשר בוינה, וכעבור כעשר שנים בנו את בית הכנסת הנודע שיף שוהל. בשנת תרי"ח נתקבל כדיין ומו"ץ בקהילה הרשמית בעיר. ונודע במלחמותיו - מלחמות ה', גדר פרצות רבות שנפרצו בחומת הדת. והקים בה ישיבה שהתנהלה בבית מדרש עץחיים בוינה.

פולמוס גדול בהלכה התנהל סביב הוראתו להתר סוג מסויים של קפה לפסח, שנודע כפולמוס כשרות הציקורייה. [והיתה גם הוראה אחרת שלו, לאסור שתיית קפה ב"קאפעהויז"].

בשנת תרל"ב חיבר את קונטרסו הידוע בשם Rabbinische gutachten, ובו חוות דעת תורה המחייבת את פרישת היראים מהקהילה הכללית בוינה, בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה [שנמנו על הרפורמים] לשנות את סדרי התפילה, להשמיט כל איזכור לציון וירושלים, ולהכניס עוגב אל בית הכנסת. על קונטרס זה חתמו, שלש מאות שמונים ותשעה (389!) רבנים, בין הבולטים שבהם נמנו, ר' יצחק דוב במברגר מוירצבורג,
ר' אליהו גוטמאכר, ר' עזריאל הילדסהיימר, ר' מאיר להמן, הכתב סופר, ר' שמעון סופר מקראקא בעל מכתב סופר, אדמור הרמ"מ בעל צמח צדיק מויזניץ, אדמור הרד"מ מטשורטקוב, בעל הדברי חיים מצאנז, בעל הייטב לב, המהרי"א מזידיטשוב, המהר"ם שיק, בעל המחנת חינוך אב"ד טרנופול,
ר' יעקב געזונדהייט אב"ד ורשא בעל תארת יעקב, ר' יצחק שמעלקיש בעל הבית יצחק מלבוב, ר' צבי הירש קאלישער, ועוד. הקונטרס מכיל 43 עמודים, מתוכם 20 עמ' המכילים את חוות הדעת, ו23 עמ' נוספים ובהם רשימת הרבנים החותמים.

בעקבות מאורע זה, פרש רבי זלמן גם מכל משרה שהחזיק בה מטעם הקהילה הרשמית, וויתר על משכורתו ההגונה כדיין, ונשאר כרב בית הכנסת שיף-שוהל.


בשנת תרל"ד נתקבל לאב"ד מטרסדורף, אך לא נסע לשם לכהן ברבנות, מכיוון שרבו המהר"ם שיק אמר לו, שיעודו הוא לשמר את היהדות האותנטית בוינה, ולמנוע מהרפורמים להשתלט על כל הקהילה.

בשנת תרמ"ט פרסם מכתב לרגל התארנות חבורת גדולים וחרדים לדבר ה' לערוך ביקור המוני בארץ.

בשנת תרנ"ב הדפיס חתנו ר' יוסף דובער כץ את הספר תקון שלמה ובו באו מעט מדברי תורתו של ר' שלמה זלמן. ובשנית נדפס הספר תחת הכותרת ליקוטי תקון שלמה, בתוספת תולדותיו, בתל אביב תשלא.

בזיווג שני, היה חתן גיסו רבי משה טוביה לעהמאן, שהיה נשוי למרת שמחה בת החתם סופר.

בליל שני של חנוכה, אור לכ"ו כסלו תרנ"ד, נפטר רבי זלמן זלמן והובל למנוחות בעיר פרשבורג הסמוכה, מקום מנוחת חותנו הגדול.

מיד לאחר פטירתו נדפס בוינה קונטרס ביידיש ובו תוארו עיקרי חייו ופועליו, "איין אינטרעסאנטע געשיכטע מהרב הצדיק הגאון החכם מו"ה זלמן שפיצר אין וויען", וינה תרנד.

וכן הגאון רבי שלום קוטנא אב"ד א"ש הספידו, ונדפס בשם 'מספד תמרורים', פאקש תרנד.
  
 ואלו הם צאצאיו מאשתו הראשונה:

א. מרת סרח אשת רבי יוסף דובער הכהן כץ מורה ודאין בוינה, הביא לדפוס את הספר תקון שלמה הנ"ל. נפטר כ"ה שבט תרנ"ח. הוא היה חותנו של הגאון רבי קלמן וועבער אב"ד פישטיאן. מתורתו נדפס ספר קטן בשם דברי יוסף ושם באו גם תולדותיו.

ב. מרת ייטל אשת רבי זאב (וילהלם) גראס. יליד הונגריה וחניך ישיבת פרשבורג, בוינה הקים וניהל בית מסחר גדול בשם 'יעקב שרייבר ושות'. בשנת תרמח, עזב את כל אשר לו בוינה, ועלה לארץ ישראל וקבע מושבו בירושלים, ופתח בית מסחר קומיסיון בירושלים וביפו, נפטר בתל אביב תרפ"ז.

ג. מרת מלכה אסתר אשתו השלישית של גיסו רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בן הכתב סופר ונכדו של רבי משה סופר בעל החתם סופר.

ומאשתו השניה נולדה לו:

ד. מרת גיטל הי"ד, נולדה כ"ג חשון תרל"ה, היתה אשת רבי אליעזר המבורגר הי"ד. גרו בפפד"מ ונהרגו שניהם בריגה כנראה ביום י"ז כסלו תש"ב. אחד מבניהם היה הגאון רבי בנימין שלמה זלמן המבורגר הי"ד שכיהן כר"מ בישיבת מונטרה בשווייץ, ודומ"ץ בק"ק עדת יראים שבפריז, נהרג כפי הנראה באושוויץ תש"ב.

על יחוסו נאריך אם ירצה ה', במאמר נפרד, שיגיע בהמשך ימי החנוכה.

2 comments:

  1. תודה על המאמר; הערה קטנה:
    רב בנימין שלמה זלמן המבורגר לא נרצח באושוויץ תש"ב אלא במיידנק מרכבת שעזבה מחנה הריכוז דראנסי כ"ז אד"א תש"ג

    השבמחק
    תשובות
    1. אני כתבתי על פי הנצחות בספרי בן אחיו.

      מחק