רבי עקיבא אלטשולר מסלוצק ובאברויסק

משפחת אלטשולר היא משפחה עניפה מאד, ומיוחסת עד למאד, אך לא נסקור בפעם הזו את כל ענפי המשפחה, אלא נעסוק בר' עקיבא הכהן אלטשולר, דמות לא ידועה כל כך, אבל קורות חייו, ושורשי המשפחה שלו, מעניינים ומסקרנים.

רבי עקיבא נולד בשנת תק"כ – תק"ל לערך, לאביו ר' יהושע אלטשולר, ולאמו מרת גולדא.

אביו ר' יהושע, היה בן ר' משה אלטשולר מק"ק הוראדווא [מסתמא צ"ל הוראדנא], ויחוסם היה ידוע עד כ"ב דורות מגדולי ישראל.

אמו של ר' עקיבא, מרת גולדה היתה בת ר' שלמה, בן ר' עקיבא אב"ד בוריסוב, בעהמ"ח 'ביזת מצרים' על הגדה של פסח, ירושלים תרכ"ה. בן ר' אליעזר אב"ד מאהליב בן ר' משה זאב אב"ד בגליל עליון דמינסק, בן ר' יהודה יידל אב"ד קאוולי, ומעב"ק.

ר' עקיבא אב"ד בוריסוב הנ"ל, היה חתן ר' משה אב"ד דובראוונא חתן הגאון רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק, מחבר הספר 'סדר הדורות', ומעב"ק מגזע המהרש"ל.

רבי עקיבא אלטשולר בצעירותו למד בישיבה בשקלוב, אצל ר' ישראל תלמידו של הגאון מוילנא.

חותנו היה הגאון רבי יהושע ראב"ד קאפוליא, [נתן הסכמה על ספר 'דרך המלך', שקלוב תקנ"ח] בן ר' אורי שרגא פייבוש. בזיווגו השני, לאחר שנתאלמן, נשא ר' עקיבא את בת הגביר ר' שמואל מבוברויסק.

כאשר יצא הגאון רבי חיים מוולוזין במכתבו הידוע, בעת יסוד ישיבת וואלוזין, בו כתב "וכמוני יעשו נא שאר אנשים אשר בגילי לקפוץ בראש ולהתנדב להיות בין המלמדים", היה רבי עקיבא אחד מן השומעים, ופתח ישיבה בעירו בוברויסק בשנת תקפ"ז, ישיבה שהיתה לשם ולתפארת. רבי חיים היה מעריך ומכבד מאד את רבי עקיבא, והיה קורא אותו "עובד ה' בחינם". מראשי הישיבה בעתיד, נמנו הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל 'ערוך השלחן'. והגאון רבי רפאל שפירא. ועוד מגדולי התורה.

לאחר מכן העתיק רבי עקיבא את מקום מושבו לסלוצק, ופתח גם שם ישיבה.

רבי עקיבא נפטר בסלוצק ט"ז אייר תר"ה, והגאון הגדול ר' יוסף פיימר אב"ד סלוצק, הספידו בפניו בחצר בית הכנסת. [לתולדות ר' יוסף פיימער, מוריה נט, הערה 34, בשם 'מגילת יוחסין' שכתב נכדו ר' שלמה זלמן אלטשול]. נספד גם על ידי המגיד מנובהרדוק, בספרו 'שמע יעקב', ליק תר"ך, דף נ"ב.

מצאצאיו:

א. החריף ר' גרשון, שהיה עמו ביסדו את הישיבה בבוברויסק.

ב. ר' יהושע אלטשולר, ר"מ בישיבה בסלוצק, ואב"ד טשאוס פלך מוהילוב.

ג. מרת חיה שרה אשת ר' אליהו כץ מבאברויסק, חותן ר' נפתלי צבי הפרוש מוילקומיר, אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ר' יהושע אלטשולער הנ"ל, היה חתנו של ר' מרדכי פינס מסלוצק, בהגאון ר' אליהו פינס זצ"ל מסלוצק מ"מ בשקלוב וראב"ד בסלוצק, נפטר ט"ו ניסן תקנ"ו, הנקרא 'אליהו זוטא'. בן בתו של הגאון ר' אליהו מפינסק בן הגאון המקובל ר' יהודה לייב פוחאוויצער מפינסק בעהמ"ח ספרים קנה חכמה ודרך חכמה ועוד.

מצאצאיו של ר' יהושע:

א. ר' עקיבא הכהן אלטשולר [מאטלין] אב"ד היינע פלך מינסק [נזכר בספר 'שמע אליהו' (עובר אורח) לבעל האדרת אות ד' - ו'. וגם נתן הסכמה לספר מדרש יעבץ, לר' יעקב בן ציון מנדלסון, בהיותו בגייטסהעד]. אבי 1. ר' מיכאל אשר מטלין רב בדבלין - אירלנד, נולד בשנת תר"ם לערך, למד בישיבת סלוצק ובישיבת מיר, חתנו של ר' יצחק מאיר יוסלזון אב"ד דאבלין. חתנו של ר' מיכאל אשר, הוא ר' אברהם יצחק אונטרמן, בנו של הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לארץ ישראל. 2. אשת הרב ניסן עסקין, ממלא מקומו ברבנות היינע, משנת תרס"ה, והיה גם רב בהאראדאק שנה אחת.

ב. ר' דוד טעביל ממינסק בעל הנחלת דוד, בזיווגו השני נשא את בת ר' יהושע, וילדה לו בן בשם יצחק, כאשר נפטר ר' דוד טביל, היה יצחק בן שנתיים ומחצה, לימים גדל והיה למו"צ הראשון דמינסק.

ג. ר' שלמה זלמן אלטשולר, נולד בשנת ת"ר לערך. היה תלמיד גיסו ר' דוד טעביל, ואף נשא לאשה את בת בתו של ר' דוד טעביל. בשנת תרכב, נתקבל לרמ בישיבת זקנו בסלוצק, בשנת תרכח אחרי שנשרפה הישיבה, חזר לעיר מולדתו לסייע לאביו ברבנות, ובשנת תרמד ערב ראש חודש כסלו אחרי פטירת אביו, נתמנה למלא מקומו כאב"ד טשאוס. בנו הבכור ר' משה צבי סוחר בעיר באקו, חתן ר' שלמה מאנעוויץ בן ר' דובער בן ר' אשר מעיר מסטיסלאו. בנו השני ר' עקיבא חתן שלום בער חאשין חתן ר' יואל הר"מ בעיר חאסלאויטש. בת נוספת היא אשת ר' משה טשארני רב בבאקו בן ר' אברהם בן ר' שלום ממשפחת השחורים במיר.

הוספה:
כבר נתברר אצלי שטעיתי, ומשפחת אלטשולר זו, כלל לא היו כוהנים, וראה בהרחבה ברשומה הבאה.