בירור מסורת משפחתית - בעזרת ספרים ומקורות ארכיוניים

להלן מכתב שקבלתי מאחד מהנאמנים שבקוראי הבלוג, ואני מפרסמו כאן ככתבו, עם שינויי לשון קלים.

לכבוד בנימין מפתח תקוה

אני מתיחס כאחד מצאצאי הרב הקדוש ר' ישראל יצחק בארון בנו של הסבא קדישא מראדושיץ, לפי המסורת שעברה במשפחה ידענו, שר' ישראל יצחק היה חתן הגאה"ק ר' ראובן הורוביץ בעל מח''ס 'דודאים בשדה'.

הדבר היה קצת דחוק עם השנים, שכן ר' ישראל יצחק נולד בשנת תק"ע, בשעה שהיה ר' ראובן כבר בא בימים, וע''כ ניסיתי לחפש ולמצוא מידע נוסף עליו, לאמת את השמועה או לשלול אותה. עד שאורו עיני, ובספר 'משפחות עתיקות בישראל' (יעקב שפירא, תל אביב תשמ"ב), מצאתי שהוא כותב אכן, שר' ישראל יצחק היה חתן ר' יהודה ליב הורוביץ בנו של ר' ראובן הורוביץ הנ"ל. זה כבר הרבה יותר מסתבר מבחינת השנים.

היות והמקור לא היה מספיק מוסמך נמנעתי מלקבל את הדבר באופן ודאי.

עברתי לשלב הבא, של חיפוש מסמכים בארכיונות הפולניים, על מנת לדעת משם פרטים אודות חותנו של ר' ישראל יצחק. הוצאתי את כל המסמכים בראדושיץ על משפחה זו, ובהם אכן מוזכר שמה של הרבנית מרת צירל אשתו של ר' ישראל יצחק, אך אפילו באחד מהם לא הוזכר שם אביה.

ב''ה בעזרתך, הגעתי למקור בעיר פשעדבורז, שבו יש רישום נישואים בין ר' יעקב דוד בנו של רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, לבין מרת רבקה לאה נכדתו של הגאון הקדוש רבי ישעיה מפשעדבורז, בת חתנו ר' בעריש וינברג.

מסתבר שהפקידים האחראים על הרישום בפשעדבורז, היו יותר נדיבים בפרטים, ושם מופיע על המסמך שם אביה של מרת צירל, ואכן כתוב ששם אביה הוא יהודה ליב, מובן אם כן, שגירסתו של יעקב שפירא, בספר משפחות עתיקות בישראל היא הנכונה, ור' ישראל יצחק בארון היה חתנו של ר' יהודה לייב הורוביץ בנו של ר' ראובן בעל דודאים בשדה.

בדרך אגב זה מוסיף לי ייחוס רב משום שאשתו של יהודה ליב הורוביץ היתה אחותו של החוזה מלובלין וכך נוסף לי ר' קאפל ליקוור

וכן השל''ה(עי' שער הספר מעיל אליהו)האם ידוע לך איך החוזה היה נכד השל''ה?

כ''ט ח.י.ל.ח.

בדקתי מעט אחרי הכותב, והנה מה שהעליתי בחכתי.

זו לא רק מסורת משפחתית. שר' ישראל יצחק היה חתנו של בעל דודאים בשדה.

בהקדמה לספר הקדוש 'דודאים בשדה', כותב ר' אליעזר ירוחם בארון מקראקא, המביא לדפוס את סדר השתלשלות הבאת הספר לדפוס, ומאריך בשבח הספר והמחבר כמקובל, וכך הוא חותם, "הק' אליעזר ירוחם בלאאמו"ר הרב הקדוש המנוח מו"ה ישראל יצחק זצלה"ה הכ"מ, בן לאא"ז הרב הצדיק הקדוש א"א מופ"ה חסידא סבא קדישא מוה"ר ישכר בער זצלה"ה אבדק"ק פרשעדבורז וראדשיץ וחתן הרב הקדוש א"א המחבר זלה"ה זי"ע".

על פי הקדמה זו, אכן כתבו בכמה ספרים, שכתוב שר' ישראל יצחק היה חתנו של הרה"ק ר' ראובן מזארנאווצי, כך למשל בספר מקור חיים, [לר' אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, בילגוריי תרע"ב] סי' לח, כתוב על הרה"צ ר' אליעזר ירוחם בארון בנו של ר' ישראל יצחק, שאמו היתה בת ר' ראובן אב"ד זארנאווצי. והיתה אחותו של אשת ר' לייבוש אב"ד אוזרוב. וכן שם בסי' קלד, כותב שהיה ר' ישראל יצחק חתן ר' ראובן. כך גם בקובץ 'נחלת צבי' י, עמ' קנט. ובהנצחות בסוף ספר עטרת חיים על התורה מהדברי חיים, ברוקלין תשלח.

אומנם, כבר בספר נפלאות הסבא קדישא כתב אחרת. בחלק א', של הספר לא מדייק, רק כותב על ר' ישראל יצחק ש"היה חתן לבן הרה"ק המפורסם גאון גדול וציס"ע גברא רבה ויקירא וכו' מו"ה ר' ראובן זצללה"ה אבד"ק דזארנאווצא בעהמ"ח סה"ק דודאים בשדה" (עמ' סא עב [122]), ובמקום אחר כותב "אשתו ראשונה של הרה"ק רבי ישראל איטשע זצ"ל היתה נכדת הרה"ק ר' ראובן הורוויץ זצ"ל בעהמ"ח ס' דודאים בשדה" (ושם בעמ' סב עב [124]). לעומת זאת, בחלק ב של ספרו, כבר כותב בדיוק, עמ' מח עב [96] כותב שהיה חתן ר' יהודה לייב.

על פיו כתב גם הסופר המומחה ר' מאיר וונדר, בספרו, 'חכמי גליציה' עמ' 568 שר' ישראל יצחק היה חתנו של ר' יהודה לייב בנו של ר' ראובן.

שתי גירסאות אלו, יצרו בלבול רב, ומצאתי שפעמים אף באותו הספר מופיעות שתי הגירסאות.

כך בספר 'ימי זכרון' [לר' אהרן שפירא מפרדס כץ], בכרך של חודש שבט, עמ' פד, בערכו של ר' ראובן, מונה בין בנותיו את אשת ר' ישראל יצחק בארון. אך בשאר חלקי הספר, באדר עמ' פד, ובניסן עמ' כב, ובסיון עמ' קצא, ובאלול עמ' ה' ו-ו, כותב כגירסא הנכונה.

וכן, בספר שם ושארית, לר' לוי גרוסמן, בעמ' צו, כתב שהיה ר' ישראל יצחק בעל נכדת הרהק ר' ראובן. ובהוספות בסוף הספר בעמ' יט, כותב שר' ראובן היה חותן ר' ישראל יצחק.

וראה גם בספר 'עלי זית', ירושלים תשסג, עמ' 94 הערה 4.

אך כאמור במכתב, נמצא בתעודות רשמיות בפולין, שאשתו הראשונה של ר' ישראל יצחק, הרבנית צירל, היתה בתו של ר' יהודה לייב. וכפי הנראה בהקדמת ר' אליעזר ירוחם הנ"ל נשמטה מילה אחת, וצ"ל, חתן בן הרב הקדוש א"א המחבר זלה"ה זי"ע.

ראיה נוספת יש לי להביא, שהרי ר' יהודה לייב הורוביץ הנזכר, היה ערב קבלן בתנאים של בת הסבא מראדושיץ. מצד הכלה. (ראה דברות חיים עמ' קד). על פי האמור שהוא כבר היה מחותן עמו, יותר מובן שיהיה ערב קבלן, מאשר אילו רק היה בן מחותנו.

אשתו השניה של ר' ישראל יצחק בארון, היתה בתו של ר' ישעיהו הכהן זינגער, כפי שכבר כתבנו בבלוג בעבר.

ממשפחות האצולה שבירושלים ב

עץ המשפחה של ר' מנחם פרוש זכרונו לברכה, מכיל בין ענפיו, פרקי היסטוריה רבים של משפחות ירושלמיות שורשיות. במאמר הקודם, התמקדנו בשורשי משפחת פרוש, וכעת אנו עוסקים במשפחת ריבלין.

משפחת ריבלין אינה צריכה פרסומת ממני, המשפחה ידועה מספיק, ומתועדת די הצורך. באתר של משפחת ריבלין, אפשר לעקוב באופן די רציף אחרי שורשי המשפחה, אבות המשפחה והצאצאים כמעט עד ימינו.

אומנם, כאן אין אנו עוסקים בכל משפחת ריבלין, אלא ביחוסו של מנחם פרוש ז"ל, שהתייחס שתי פעמים [שהם שלש, כדלהלן] אל משפחת ריבלין. פעם אחת מצד אמו מרת שפרה, ופעם שניה מצד אם אביו מרת מרים יוכבד שפרה.

אמו מרת שפרה, אשתו הראשונה של רבי משה פרוש, היתה בתו של רבי משה מנחם ריבלין. שפרה נולדה בשנת תרנ"ה לערך, ונפטרה צעירה לימים, אחרי שילדה בן ובת, כדלעיל.

אביה, רבי מנחם משה ריבלין, נולד בירושלים, ונשא לאשה את מרת תמר מרגלית ליבא בת ר' חיים ילקוט ראצקער [איש יקר תם וישר, זקן ונשוא פנים, נפטר במגיפת החולירע אדר"ח חשוון תרכ"ו, ב"ר אריה יהודה לייב]. ר' מנחם משה היה חביב על כל יודעיו לאיש טוב ומעורב עם הבריות, יצא בשליחות ירושלים לארצות הברית, שם שהה שבע שנים כשד"ר ישיבת 'עץ חיים'. לאחר כשבע שנים, בשנת תרע"ב, התכונן לחזור ארצה להשתתף בירושלים בשמחת נישואי בתו, אלא שימים אחדים לפני נסעו חלה ומת, באדמת נכר, בארצות הברית.

אביו, הגאון החריף רבי אליהו יהושע ריבלין מירושלים, היה גבאי ביקור חולים, ומייסד חברת משמרים בירושלים, נשא לאשה את מרת חיה ראשע בת אחיו רבי אברהם בנימין. רבי אליהו יהושע נחלה אף הוא, במגיפת החולירע שפקדה את ירושלים בחורף תרכ"ו, ונפטר בו' חשוון תרכ"ו.

אביו, רבי משה מגיד ריבלין, נולד בשקלאב בשנת תקמ"א לערך. היה מגיד מישרים בשקלאב, ובשנת ת"ר עלה לירושלים, ועד מהרה היה לאחד מראשי עדת האשכנזים בירושלים. חיבר ספר "בית מדרש". רעייתו הראשונה היתה מרת ראשע בת ר' אברהם קאלער, ורעייתו השניה היתה מרת יוכבד בת ר' יצחק שעפטיל ראשקעס משקלאב. בשנת תרכ"א נדפס בוילנא, ספרו על המדרש רבה 'בית מדרש'. בהסכמות שם, שיבחוהו גאוני הדור, וכן כותב עליו רב עירו, ר' משה יצחק אביגדור: "הרב הגדול המפורסם בצדקתו ויראתו כ"ש מהו' משה ריבעלין ז"ל שהי' מ"מ פ"ק ובסוף ימיו נסע לאה"ק ושם מנוחתו כבוד, והשאיר אחריו ברכה כתבים מרובים בחידושי תורה". ר' משה שמואל פינס ראב"ד מינסק כותב: "הרב המפו' בקצוי ארץ ביראתו הקודמת לתורתו מוה' משה זצ"ל מ"מ דק"ק שקלאוו". ועוד האריך שם בשבחו, בנו ר' יצחק אייזיק, שהביא הספר לדפוס. נפטר בירושלים כ"ח אלול תר"ו.

ממשפחות האצולה שבירושלים

כשנפטר רבי מנחם פרוש, לפני כחודש וחצי, הבטחתי לכתוב על תולדות משפחתו, אלא שלא הבטחתי מתי..

כעת אני מביא את הפרק הראשון לתולדות משפחת אבותיו.

במאמר זה לא נבוא לספוד לרב מנחם פרוש, גם לא לספר על כל מפעליו הרבים, לטובת כלל ישראל. אלא נספר על שורשי משפחתו, משפחה ירושלמית ותיקה, משפחת פרוש, שנשתלבה במשפחת ריבלין. שתיהם משפחות מבוני ירושלים, אשר קורותיהן משולבים היטב בתולדות הישוב הישן והחדש בירושלים.

הרב מנחם פרוש, נולד בירושלים כ"ח אדר ב' תרע"ו, לאביו רבי משה פרוש. מראשי אגודת ישראל בירושלים, עסקן ציבור בולט, שאף כיהן כסגן ראש העיר ירושלים. לאחר שעוד בימי הבריטים, שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי. היה אף חבר הנהלת בית החולים ביקור חולים, וחבר הנהלת החינוך העצמאי.

לתולדותיו, וסיפור חייו ופעולותיו הרבות לטובת הכלל, החל מהימים שנשלח ליבנאל כמלמד לתשבר, יסוד תלמוד תורה בני ציון בירושלים, ועוד, כתב בנו מנחם פרוש את הספר 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'.

נולד בשנת תרנ"ד בירושלים, נשא לאשה את מרת שפרה, בת ש"ב ר' משה מנחם ריבלין, ב"ר אליהו יהושע. ממנה נולדו לו, מרת תמר אשת הגאון ר' זיידל הייזלר, ובנו הגדול ר' מנחם פרוש. לאחר שנפטרה מרת שפרה בקיו"ש, בעיירה יבנאל, נשא ר' משה לאשה את מרת פייגא טויבא בת ר' נח חיימסון 'המנקר' בירושלים, בנו של ר' חיים דב חיימזון שהיה משמש בקודש אצל הצמח צדק, וחתנו של ר' ברוך שור מברדיטשוב. ר' משה נפטר בשבת קודש, פרשת בהר בחוקותי, כ"ד אייר תשמ"ג בירושלים.

בן רבי נפתלי צבי פרוש. מגדולי עסקני ירושלים, יסד את שכונת שערי חסד, והיה אחראי על הגמח שלה כל חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לקח לעצמו זהות של יהודי אמריקאי בשם גליקמן, על מנת להיפטר מהגיוס לצבא. ובשל כך, גורש לדמשק, כנתין זר. כל ימיו עסק בירושלים, בענייני הציבור, כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט, היה מהממונים, על עץ חיים וביקור חולים, ושאר ענייני הישוב. יזם הקמת שכונות רבות בירושלים, לאפשר מגורים בתנאי נוחים, ומחירים מוזלים.

נולד בשנת תרל"א בירושלים, למד בת"ת עץ חיים, נשא לאשה את מרת מרים יוכבד שפרה בת ר' משה ריבלין, נפטר בירושלים כ"ג שבט תשי"ב. צאצאיו הם, ר' משה פרוש הנ"ל. מרת רבקה אשת רבי מאיר דרוק, אביהם של הסופר ר' משה עקיבא דרוק עורך המודיע, ור' שלמה זלמן דרוק חבר עיריית ירושלים. ר' ליבר מרדכי פרוש מזכיר הגמח הכללי שערי חסד, חותנו של הגאון רבי חיים קמיל. מרת רחל אשת רבי אברהם דב זוננפלד, נכדו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. מרת חיה שרה אשת רבי עמרם בלויא. מרת שיינא אשת ר' שלמה צדוק זייבלד.

בן רבי שלמה זלמן פרוש. נולד בשנת תר"ה (או תרי"ב) בוילקומיר, עלה עם אביו כילד לארץ ישראל, כשנתייתם מאביו, נתגדל אצל דודו רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. מראשי הישוב בירושלים, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור באמונה. נפטר כ"ג תמוז תרנ"ח. זו' מרת מלכה יענטא בת רבי מרדכי ליבר ליפקין, שנפטר בירושלים בצעירותו כבן כ"ז בלבד. [רעייתו חזרה לרוסיה]. בן רבי יהושע ליפקין, שהיה חוזר וש"ץ אצל הצמח צדק, ונקרא בפי כל ר' הושיעא. מלכה יענטא נפטרה ט' אדר ב' תרע"ט.

צאצאיו של רבי שלמה זלמן הם, רבי נפתלי צבי פרוש הנ"ל. רבי אליעזר ליפא פרוש. רבי יהושע מרדכי פרוש. הגאון הקדוש רבי עקיבא פרוש בעל מחבר כמה ספרים. רבי אהרן יעקב פרוש בעל מחבר מתנות אהרן ועוד. ר' אליהו נחום פרוש משגיח רוחני בישיבת עץ חיים. מרת שרה ליבא אשת רבי יוחנן דוד סלומון בנו של ר' יואל משה סלומון מפתח תקווה. מרת שיינא גיטל אשת בן דודה רבי מנחם מנדל פרוש. מרת צביה אשת הגאון החסיד רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ואביו של הגאון הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה.

בן רבי נפתלי צבי פרוש, מבוברויסק. נולד בשנת תקפ"ג, לאחר נישואיו ישב בסלוצק. מתלמידיו של הגאון רבי ישראל סלנטר. לפני עלייתו לארץ ישראל, ישב בפרישות בוילקומירר, על כן נקרא שמו פרוש. בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, נפטר בימי מגיפת החולירע הגדולה שהיתה בירושלים, בחודש חשון תרכ"ו. זוגתו מרת לאה, בת רבי אליהו הכהן מאטלין, שכבר הארכנו כאן בכמה מאמרים, לתולדותיו ותולדות משפחת חותנו רבי עקיבא אלטשולר. מרת לאה האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה י"ז אדר א' תרס"ח בירושלים. היו להם שני בנים, ר' שלמה זלמן הנ"ל. ורבי גרשון פרוש שנשא את נכדתו של ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ, בעל 'קורות העתים'.

בן רבי אליעזר ליפמן מבוברויסק.

בן רבי מנחם מנדל.

רבי נחום הכהן קוק זצל

במוצאי השבת הזו, שבת הגדול, פרשת צו תש"ע, הגיעה מרמת גן הידיעה המרה, על פטירתו של רבי נחום הכהן קוק זכר צדיק לברכה, מרבני רמת גן, שכיהן שנים רבות כרב שכונת תל גנים שבעיר.

רבי נחום היה בנו של רבי רפאל הכהן קוק, רב ואב"ד העיר טבריה, יליד ליטא בשנת תר"ס, חניך ישיבות מיר וטלז. כאשר עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, עלה ללמוד בירושלים בישיבת מרכז הרב, אצל דודו הראי"ה. ונשא לאשה את מרת בילא רחל בת ר' שמחה מנדלבוים ממשפחת מנלדבוים המעטירה אשר בירושלים, אודות משפחת מנדלבוים כתבנו בהרחבה בעבר. משנת תש"ח כיהן כרב העיר טבריה עד לפטירתו כ"ב תמוז תשל"א. מתורתו נדפס הספר 'כהונת רפאל', וצאצאיו משמשים בקהלות ישראל.

אביו רבי דב הכהן קוק רב בעיר קרוק שבליטא, ואחר כך בעפולה. נולד בעיר גריווא בשנת תרל"ב, לערך. כשעלה לארץ בשנת תרפ"ה, נקרא לשמש ברבנות בעפולה. עד לפטירתו י"ח אדר תש"י. רעייתו מרת רבקה. אחיו נודעו אף הם, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד בויסק, זוימל, ולבסוף רבה הראשי של ארץ ישראל, ור' שאול חנה הכהן קוק, אחותם מרת רוחמה, נשאה לר' יוסף רבי, שהיה חותנו של מאיר וולנשטיין, נכד הגאון ר' משה נחום וואלענשטיין.

אביו רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביהם של האחים הרבנים, נולד בשנת תר"ד, מקום מושבו היה בעיר קרוק שבליטא. נפטר כ"ב שבט תרפ"ט, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים בירושלים. רעייתו היתה מרת פרל זלטא, נולדה תרי"ד, נפטרה תרצ"א, בת ר' רפאל פלמן, בנו של ר' אברהם אב"ד פרל ושעבוז.

אביו רבי נחום הכהן מרזיצ'ה, נשא לאשה את מרת בתיה פריידה בתו של הגאון רבי דובער יפה, אב"ד אוטיאן וקרליץ וטורעץ, שהיה תלמיד חבר לגר"ח מוולוזין. בן רבי יעקב טוריצער יפה. בנו האחר של רבי דובער היה הגאון רבי מרדכי גימפל יפה הרב מיהוד.

אביו רבי יצחק הכהן מגיד.


המנוח, רבי נחום קוק, נולד בשנת תרצ"ג, בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל נתן אברמוביץ רבה של רמת יצחק, אף היא ברמת גן. בצעירותו למד בכולל המפורסם בתל אביב, כולל 'היכל התלמוד', שנודע בתלמידי החכמים המובהקים ששקדו בו על תלמודם. בכהונתו ברמת גן, נתגלמה אישיות של רב נכבד בעיני בני העיר, היודע לעמוד על משמר היהדות.

חותנו רבי שמואל נתן, נולד בעיר ברנוביץ, ועל שמה נקרא בישיבות בהן למד, שמואל באראנוביצער. ר' שמואל למד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, ומשם עבר ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משעלתה הישיבה לחברון, היה ר' שמואל בין התלמידים הראשונים שנשלחו לארץ ישראל ליסד את מקום התורה בטהרה. ואך בנס ניצל מהטבח הנורא שאירע בשנת תרפ"ט. כאחד מבחירי הישיבה, זכה בשידוך חשוב, רעייתו הרבנית פסיה, [נפטרה בשנת תש"י] היתה בת הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רב דמקור חיים בירושלים, ומלפנים רב דפיאנטניצא שבלומזא. לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות רמת יצחק, עד שנפטר, בצעירותו לאחר מחלה קשה, י"ד אב תשי"ז. בנו רבי יצחק מילא מקומו כרב רמת יצחק, וכשנפטר לפני כמה שנים, יצא לזכרו ספר 'זכור אהבת קדומים'.

אביו, רבי אברהם יצחק אברמוביץ, היה ממקימי הישיבה בברנוביץ, בה כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה. רעייתו מרת אסתר ביילא, היתה בת הגאון רבי טעבלי רבצקי, הדיין מוילקוביסק.


חותנו של רבי שמואל נתן, רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, היה תלמיד ישיבת וולוזין, וכרבו המובהק החשיב תמיד את רב עירו הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקער, וממנו לא זז. רעייתו מרת אסתר לבית רובינשטיין. עוד בצעירותו התמנה לרבה של וואנאס, ומשם נקרא לכהן בפיאנטניצא פרבר לומזא. עד שעלה לארץ ישראל, כאן כיהן כרב שכונת מקור חיים בירושלים. המשגיח דסלבודקא, רבי אברהם גרודזינסקי, התבטא עליו, כי גם בדורו של רבי ישראל סלנטר, היה נחשב לאחד מגדולי הדור ביראה. לימים, נישאה בתו של רבי אברהם יצחק, לנינו של רבי ישראל סלנטר,ר' חיים יצחק ליפקין, מחבר 'תורת רבי ישראל סלנט'.
יתר צאצאיו אף הם גדולי תורה ויראה, בנו המפורסם הוא רבי משה עקיבא טיקוצינסקי, משגיח דישיבת סלבודקא בבני ברק. חתנו היה רבי ברוך יצחק לוין אב"ד בירושלים, ומחבר דברי לוי. בן נוסף היה רבי ישראל מאיר טיקוצינסקי, חתן ר' יונה ראם, ואביו של הגאון ר' רפאל יונה טיקוצינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ירוחם.

אביו רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.