הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של רבי משה ברגמן, רב בירושלים, וראש ישיבת הרשב"י בכפר מירון, ובערוב ימיו בבני ברק.

רבי משה נולד בירושלים, ביום כ"ט שבט תרס"ט למשפחה ירושלמית שורשית. בצעירותו, למד בישיבת "עץ-חיים" שם קיבל מתורתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ומרבי שמואל גדליה ניימן בעל הגידולי שמואל זצ"ל.

בראשונה נשא לאשה את מרת מרת אלטא ליבא רייזיל בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים. היא ילדה לו שני בנים, ולמרבה הצער נדרסה למוות יחד עם אחד מבניה, ביום כ"ח חשון תרצ"ח על ידי אוטובוס, סמוך לקבר רחל, ואז נשא ר' משה בשנית את מרת שרה בת ר' אברהם קלמן וויץ, עליה נמסר שהיתה מצאצאי האדמו"ר בעל האוהב ישראל מאפטא, היא נפטרה כ"ט טבת תש"ן.

פעולות רבות פעל רבי משה, לזכות את הרבים, בירושלים, יסד ר' משה חברת זכות משנה, היה מקהיל קהילות בשוק מחנה יהודה, מסוחרי השוק ואחרים, והיו יושבים ברחובות תחת כפת השמים על הארגזים, ככל יום חצי שעה בשעות הצהריים, והיה מלמדם שעורים בתוי"ש שלא על מנת לקבל פרס. לאחר מכן הרחיב פעילותו זו גם לשוק מאה שערים. היה גם חבר באגודת משמחי חתן וכלה לשם שמים.

בשנת תרח"ץ נתמנה לשומר תקנות של חברא קדישא הראשית והכללית גחש"א דכוללות אשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו, בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין, נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא, וכירושלמי מדורי דורות. בנוסף, נתבקש על ידי אנשי החברא קדישא לברר היטב את כל המנהגים משעת הגסיסה ועד זיבולא בתרייתא (סיום הקבורה). הוא אכן קיבל על עצמו עבודה זו, וחיבר חוברת ליום ז' אדר תש"א, ולאחר כה חודשים, הדפיסה לתועלת הציבור ולזכות את הרבים. 

רבי נחום הכהן קוק זצל

במוצאי השבת הזו, שבת הגדול, פרשת צו תש"ע, הגיעה מרמת גן הידיעה המרה, על פטירתו של רבי נחום הכהן קוק זכר צדיק לברכה, מרבני רמת גן, שכיהן שנים רבות כרב שכונת תל גנים שבעיר.

רבי נחום היה בנו של רבי רפאל הכהן קוק, רב ואב"ד העיר טבריה, יליד ליטא בשנת תר"ס, חניך ישיבות מיר וטלז. כאשר עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, עלה ללמוד בירושלים בישיבת מרכז הרב, אצל דודו הראי"ה. ונשא לאשה את מרת בילא רחל בת ר' שמחה מנדלבוים ממשפחת מנלדבוים המעטירה אשר בירושלים, אודות משפחת מנדלבוים כתבנו בהרחבה בעבר. משנת תש"ח כיהן כרב העיר טבריה עד לפטירתו כ"ב תמוז תשל"א. מתורתו נדפס הספר 'כהונת רפאל', וצאצאיו משמשים בקהלות ישראל.

אביו רבי דב הכהן קוק רב בעיר קרוק שבליטא, ואחר כך בעפולה. נולד בעיר גריווא בשנת תרל"ב, לערך. כשעלה לארץ בשנת תרפ"ה, נקרא לשמש ברבנות בעפולה. עד לפטירתו י"ח אדר תש"י. רעייתו מרת רבקה. אחיו נודעו אף הם, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד בויסק, זוימל, ולבסוף רבה הראשי של ארץ ישראל, ור' שאול חנה הכהן קוק, אחותם מרת רוחמה, נשאה לר' יוסף רבי, שהיה חותנו של מאיר וולנשטיין, נכד הגאון ר' משה נחום וואלענשטיין.

אביו רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביהם של האחים הרבנים, נולד בשנת תר"ד, מקום מושבו היה בעיר קרוק שבליטא. נפטר כ"ב שבט תרפ"ט, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים בירושלים. רעייתו היתה מרת פרל זלטא, נולדה תרי"ד, נפטרה תרצ"א, בת ר' רפאל פלמן, בנו של ר' אברהם אב"ד פרל ושעבוז.

אביו רבי נחום הכהן מרזיצ'ה, נשא לאשה את מרת בתיה פריידה בתו של הגאון רבי דובער יפה, אב"ד אוטיאן וקרליץ וטורעץ, שהיה תלמיד חבר לגר"ח מוולוזין. בן רבי יעקב טוריצער יפה. בנו האחר של רבי דובער היה הגאון רבי מרדכי גימפל יפה הרב מיהוד.

אביו רבי יצחק הכהן מגיד.


המנוח, רבי נחום קוק, נולד בשנת תרצ"ג, בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל נתן אברמוביץ רבה של רמת יצחק, אף היא ברמת גן. בצעירותו למד בכולל המפורסם בתל אביב, כולל 'היכל התלמוד', שנודע בתלמידי החכמים המובהקים ששקדו בו על תלמודם. בכהונתו ברמת גן, נתגלמה אישיות של רב נכבד בעיני בני העיר, היודע לעמוד על משמר היהדות.

חותנו רבי שמואל נתן, נולד בעיר ברנוביץ, ועל שמה נקרא בישיבות בהן למד, שמואל באראנוביצער. ר' שמואל למד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, ומשם עבר ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משעלתה הישיבה לחברון, היה ר' שמואל בין התלמידים הראשונים שנשלחו לארץ ישראל ליסד את מקום התורה בטהרה. ואך בנס ניצל מהטבח הנורא שאירע בשנת תרפ"ט. כאחד מבחירי הישיבה, זכה בשידוך חשוב, רעייתו הרבנית פסיה, [נפטרה בשנת תש"י] היתה בת הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רב דמקור חיים בירושלים, ומלפנים רב דפיאנטניצא שבלומזא. לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות רמת יצחק, עד שנפטר, בצעירותו לאחר מחלה קשה, י"ד אב תשי"ז. בנו רבי יצחק מילא מקומו כרב רמת יצחק, וכשנפטר לפני כמה שנים, יצא לזכרו ספר 'זכור אהבת קדומים'.

אביו, רבי אברהם יצחק אברמוביץ, היה ממקימי הישיבה בברנוביץ, בה כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה. רעייתו מרת אסתר ביילא, היתה בת הגאון רבי טעבלי רבצקי, הדיין מוילקוביסק.


חותנו של רבי שמואל נתן, רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, היה תלמיד ישיבת וולוזין, וכרבו המובהק החשיב תמיד את רב עירו הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקער, וממנו לא זז. רעייתו מרת אסתר לבית רובינשטיין. עוד בצעירותו התמנה לרבה של וואנאס, ומשם נקרא לכהן בפיאנטניצא פרבר לומזא. עד שעלה לארץ ישראל, כאן כיהן כרב שכונת מקור חיים בירושלים. המשגיח דסלבודקא, רבי אברהם גרודזינסקי, התבטא עליו, כי גם בדורו של רבי ישראל סלנטר, היה נחשב לאחד מגדולי הדור ביראה. לימים, נישאה בתו של רבי אברהם יצחק, לנינו של רבי ישראל סלנטר,ר' חיים יצחק ליפקין, מחבר 'תורת רבי ישראל סלנט'.
יתר צאצאיו אף הם גדולי תורה ויראה, בנו המפורסם הוא רבי משה עקיבא טיקוצינסקי, משגיח דישיבת סלבודקא בבני ברק. חתנו היה רבי ברוך יצחק לוין אב"ד בירושלים, ומחבר דברי לוי. בן נוסף היה רבי ישראל מאיר טיקוצינסקי, חתן ר' יונה ראם, ואביו של הגאון ר' רפאל יונה טיקוצינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ירוחם.

אביו רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.