יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.


שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.


ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.


השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.


אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.


על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].


בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.



וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.


תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה