הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ

היום מלאו שבעים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, מייסד ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. נכתוב את תולדותיו בקצרה, ונאריך ביחוסו ככל שניתן.

רבי ברוך בער נולד בשנת תרכ"ד בפודליבצ'ה פרבר העיר סלוצק, [אומרים שנולד בליל כ' כסלו], לאביו רבי שמואל דוד ולאמו מרת אסתר לאה. בילדותו למד אצל המלמד הישיש בעיר ר' ישראל יונה'ס, שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק בילדותו. בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין, והחשיב עצמו כל הימים לתלמידו של רבי חיים סולובייציק. נשא תחילה לאשה את בתו של הגאון רבי נח רבינוביץ אב"ד טימקוביץ ושאדאווא בעהמ"ח שו"ת מי נח, אולם הזיווג לא עלה יפה. ונישא בשנית בשנת תרמ"ד למרת פייגה בת הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק.

רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו

כאשר חמיו עבר לרבנות העיר קרמנצ'וג מילא את מקומו כרב העיר הלוסק, והוא עוד צעיר לימים. בשנת תרס"ד נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק שנוסדה בסלבודקא, על שמו של רבי יצחק אלחנן ספקטור. כשנפטר חמיו נקרא למלא את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ופתח שם ישיבה. ובשנת תרפ"א נמלטו מחמת הפוגרומים מהעיר, כמה שנים ישבו בווילנא, אך בתרפ"ו קבעו הרב והישיבה את מושבם בקמניץ. זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה העולמית, נמלט עם הישיבה לוילנא על פי הוראתו של רבי חיים עוזר.

ביום ה' כסליו חלה והלך לעולמו בוילנא. הוא נקבר שם, בבית הקברות הישן - זארצא, ואף שלא היה עוד מקום לקברו שם, מצאו איזו פינה סמוכה לשביל, ומפאת צוק העתים לא הקימו מצבה על קברו עד היום. לאחרונה הצליחו לגלות את מקום קברו, על פי מיקום הקבר סמוך לשביל, והקימו מצבה על קברו.

  

על יחוסו של רבי ברוך בער, לא ידוע כמעט מאומה, אך בכל אופן פטור בלא כלום אי אפשר, וצריך לכתוב את הידוע על יחוסו, בתוספת פרטים מתוך פנקס הח"ק דסלוצק.

הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל

בחיפה נפטר בשבת הגאון רבי יצחק ברנשטיין ראש הישיבה הגדולה ברכסים.
ראש הישיבה נולד בשנת תרצ"ו, למד בישיבת כנסת חזקיהו, ונלקח כחתן לנכדתו של הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שעל שמו נקראה הישיבה.
בחודשים האחרונים חלה מאד, ובשבת זו כ"ט חשוון תשע"ה, הלך לעולמו.
מגדולי היחס היה רבי יצחק ברנשטיין, מצאצאי בית הרב דוואלאז'ין, ועל כן ראוי להקדיש כמה שורות לסקור את אילן היוחסין שלו.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי חיים ברנשטיין נפטר ביום ג' טבת תשל"ב, זו' מרת חיה שרה מלכה לבית מייזל, היא נקראה על שם סבתה כדלהלן, נפטרה ביום ב' תמוז תש"ן.
• אביו רבי אברהם אליהו ברנשטיין תלמיד חכם ומגיד שיעורים בעיר לושה, מקום בו כיהן אביו ברבנות, אמרו עליו כי ראוי היה למלא מקום אביו ברבנות, אלא שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ונתפרנס מחנות מכולת, מחותנו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ. זו' מרת באשע בת ר' דוב.
• אביו רבי משה ברנשטיין רב העיר לושה (במחוז מינסק).

רבי חיים ברנשטיין הנ"ל היה חתנו של,

• רבי שלום שכנא מייזל, מנהל בית המדרש הגבוה "תחכמוני" בביאליסטוק, זו' מרת רבקה מרים לבית דננברג עלו לארץ ישראל בשנות התר"ץ.
• אביו רבי יצחק מייזל, וזו' מרת חיה שרה מלכה לבית יעלין, נפטרה בצעירותה בדר"ח אייר תרמ"ד.
• אביו רבי דוד מייזל.

רבי שלום שכנא מייזל הנ"ל, היה חתנו של

•  רבי חיים לייב דננברג, וזו' מרת פריידל לבית יפה.
• אביו רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, וזו' מרת גולדה לבית יפה, הזכרנו אותם לפני כמה חודשים בבלוג כאשר כתבנו על משפחת דננברג מסטאוויסק.

 רבי יצחק מייזל הנ"ל, היה חתנו של,

רבי שלמה חיים ברנשטיין

בשבת קודש י"ח טבת, תמלא שנה להסתלקותו של הגאון הצדיק רבי שלמה חיים ברנשטיין, שבערוב ימיו היה גר בפתח תקווה, ולזאת, ננסה כאן בשורות הבאות, לכתוב מעט על קורות חייו ועל אילן היוחסין של משפחת ברנשטיין, העולה מעלה מעלה, ומסתעף אל כמה וכמה משפחות חשובות ומיוחסות.

וזה החילי, שלמה חיים נולד ביום י' סיון תרע"ח, לאביו רבי ישראל ברנשטיין מקראסנא, ולאמו מרת שרה לבית כהנא ליברמן. בילדותו, בהיותו כבן התייתם מאביו, ונשאר עם אמו וחמשת אחיו. בבחרותו למד בישיבות חשובות בהונגריה, בין היתר אצל הגאון המפורסם רבי שמעון גרינפלד המהרש"ג, לישיבתו נכנס כבר בהיותו בן עשר בלבד, ואצל הגאון רבי משה נתן נטע למברגר ממאקאווא, במקום מגוריו - פאלגאר [שם למד בחברותא עם אחיו רבי אהרן למברגר], אתו שמר על קשר גם בעלותם לימים לארץ ישראל.

רבי שלמה חיים ברנשטיין

משם עבר לעיר טאשנאד, ללמו בישיבתו של הגאון רבי מרדכי בריסק, המפורסם בכינויו מהר"ם בריסק הי"ד, שאף בחר בו כחתן לבתו פערל, אלא שלא הספיקו להינשא, ובימי המלחמה היא נהרגה עם בית אביה, הי"ד. וכך כותב לו רבו בתשובה: "המלך שהשלום שלו יענה את שלומו ה"נ כבוד אהובי המיל"ח [המיועד להיות חתני] הבחור המורם מעם לומד תורה בימי זעם חתן תמים חמדת הימים חריף ובקי זך ונקי כש"ת שלמה חיים בערנשטיין הי"ו נצח סלה ועד".

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.

שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.

ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.

השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.

אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.

על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].

בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.

וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.

תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.