בעוסקנו בפטירתו של הגאון החסיד ר' משה לוריא, ראינו לנכון לכתוב גם על משפחת לידר, שכן השורשים של משפחת לוריא ומשפחת לידר מסתעפים זה בזה. הן רעייתו של ר' משה היתה ממשפחת לידר, והן אם אביו היתה ממשפחת לידר.
חותנו של ר' משה לוריא היה,
א] ר' מרדכי לידר מירושלים, רעייתו מרת שייטיל בת ר' יוסף רוטמן, [ממשפחת רוטמן המפורסמת, מלומזא – ירושלים, אני מתעתד לכתוב עליהם בהמשך, ומי שיש לו פרטים מוזמן לשלוח אלי].
ב] אביו, ר' שלמה זלמן לידר, נולד בסביבות שנת תר"ל בטבריה, למד בישיבת 'תורה אור' שעל ציון רבי מאיר בעל הנס. גיסו האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים אמר עליו, שמצאצאיו אין שום פסול, מפני שהיה ענוותן ושפל ברך אמיתי. דבק באדמור"י סלונים בכל נימי נפשו, וחתום כחבר באגודת "אורח לצדיק" של חסידי ה"דברי שמואל" מסלונים. נפטר י' חשוון תש"ח בטבריה. רעייתו מרת נחמה בת ר' ברוך דוד כהנא מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. נפטרה צעירה בת חמישים שנה. צאצאיהם: רבי מרדכי לידר הנל. רבי נפתלי לידר מחסידי סלונים בטבריה. רבי לוי יצחק לידר. מרת חנה, אשת רבי משה יהושע ב"ר אפרים פישל זינגר.
ג] אביו, רבי מרדכי לידר מטבריה. נולד כנראה בעיר לידא, בשנת תר"ו, עלה לארץ עם אביו בהיותו ילד קטן, כאן בארץ נתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של האדמור בעל יסוד העבודה מסלונים, בהמשך אף נתמנה להיות מנהל וממונה על הכולל של חסידי רייסין בטבריה. בסוף ימיו עבר לגור בצפת בשל מחלת האסטמה בה חלה. שם נפטר י"ג' אב תר"ע. לאחר פטירתו קרא אחריו בעל בית אברהם את הפסוק 'ודובר שלום לכל זרעו'. צאצאיו:
ר' עזריאל זעליג לידר, אשתו יוכבד איידל בת הרה"ח ר' אברמצ'י מינצברג. ר' שלמה זלמן לידר, הנ"ל. הדסה אשת האדמו"ר ר' אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים. מרת חנה רבקה אשת ר' צבי הירש לוריא, זקנו של ר' משה לוריא דנן. מרת נחמה, בזיווג ראשון היתה נשואה לר' שמואל הירש לטרוס\לטרויז, ונפטר צעיר ממחלה. בזיווג שני נשאה לר' יוסף חיים שיינברגר מירושלים (בזיוו"ר הוא היה חתן של ר' ישעיה אורנשטיין). שרה נפטרה בתרע"ז, ומקום קברה צמוד לסבא ר' שלמה זלמן. מרת צפרה אשת ר' חיים יוסף שלמה שניאורזון מחברון. מרת הענא פייגא אשת ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון. עוד כתב בספר יסוד המעלה שאחת מבנותיו של ר' מרדכי היתה נשואה לר' אהרן לייב מיסקי נכדו של בעל יסוד העבודה, ונולדו להם שני ילדים ונפטר בגיל צעיר.
ד] אביו, החסיד ר' שלמה זלמן מלידא, נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, משנתקרב לחסידות שלא ברצון אביו, עבר לגור בלידא. היה חסידו של ר' מרדכי מלעכאוויטש, ובנו ר' נח, ואחריהם אצל ר' משה מקוברין, ובעל יסוד העבודה מסלונים. בשנת תרי"ב עלה לארה"ק, ונפטר בטבריה י"ז בטבת תרי"ט. רעייתו מרת שרה היתה אחותו של בעל ה'פתחי תשובה', ר' אברהם צבי הירש אייזנשטאט.
ה] אביו, ר' אליהו הינדס, ספרא ודיינא בוילנא, קרוב ליובל שנים, נפטר כ"ד תמוז תקפ"ט. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" מאת ישראל קלויזנר, הועתקה נוסח מצבתו וז"ל: פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי / ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו / הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה / ואליהו עלה בשער השמים
בעוד כחצי שנה, ימלאו מאה שנים לפטירתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, צאצאיו מתכוננים לציין אירוע זה בכמה אופנים, החפץ להיות שותף לענין זה, יכול לפנות אליי כאן או במייל (המופיע בפרופיל, למעלה בצד ימין).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה