יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.
הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".
אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.
צאצאיו: א. ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז הנ"ל. ב. רבי שמואל בנימין יונגרייז אב"ד פילעק. ג. רבי יצחק צבי יונגרייז אב"ד קאשוי. ד. רבי יעקב שרגא הלוי יונגרייז אב"ד נ' בערצעל. ה. חתנו הגאון המפורסם רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר. ו. חתנו רבי אברהם בנימין הלוי יונגרייז אבד"ק פ' דיארמאט (- בן אחיו ר' שמואל דוד הלוי יונגרייז). ז. חתנו רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעליהיד. ח. חתנו רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד מ' קאוועשד (בן אחיו ר' יהושע פאלק הלוי יונגרייז).

בן ר' שרגא פייש יונגרייז אב"ד מישקאלץ וסעטשע, נולד בשנת תקע"ה, כבר בהיותו בחור, נתמנה לכהן על מקום אביו בעיר סעטשע, אחרי שעמד לבחינה אצל רבינו החתם סופר. חתן רבי יושע פלק סודיטץ אב"ד סטעשען. במשך ארבעים ושבע שנים כיהן ברבנות בסעטשע, עד שנפטר בד' טבת תרל"ז. [גיסו ר' דוד סודיטץ כותב (במכתבו לתולדות רבני קהילת פאסטא שנדפס ב'צפונות' י"ב) שנפטר בשנת תרכ"ה, אבל על מצבתו נכתב ד' טבת תרל"ז].

בן ר' שמואל יונגרייז אב"ד טעטשע נולד בעיר פאפא בשנת תקכ"ח, היה תלמידו של הגאון ר' וואלף בוסקוביץ בעל הסדר משנה, ושל ר' לעמיל גלאגוי בא"ש. חתן רבי אשר אנשיל וינר אב"ד מישקאלץ מגזע משפחת שפירא מפראג. נבחר לכהן כאב"ד אבראהם ולאחר מכן בעיר טשעטשא (בשנת תקס"ב), נפטר כ"א כסלו תק"ץ (ויש שכתבו י"א כסלו תקצ"א, שם הגדולים מארץ הגר). חיבר ספר 'תורת עדות' על משניות, אך לא הובא הספר לדפוס. זו' מרת מרים יוטל.

בן ר' יצחק הלוי סג"ל, נפטר א' לחודש אלול תקנ"ז. זו' מרת פערל חי' נפטרה כ"ד אייר תק"פ.

בן ר' שמואל המכונה זלמן סג"ל

*
ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז הנזכר לעיל היה חתן
ר' דוד יולס מברעזאווא – ירושלים, נולד בשנת תקצ"ה, למד בישיבתו של רב העיר ר' דוד שיק, שלימים נתפרסם כאב"ד טוקאיי. משם הלך ללמוד אצל המהר"ם שיק, ואצל החתם סופר. עלה לירושלים בעקבות חותנו, בשנת תרל"ג, ובה נפטר ז' שבט תרנ"ב. נזכר בשו"ת 'אוהל אברהם' לחותנו, סי' ד'. כמו כן, הובאו ד"ת בשמו בספר 'תכלת מרדכי' לר' שלום אייזנבאך, אהלות פרק ב', משנה א' ומשנה ה'. בא חתום על 'כתב התקשרות', של חברת מיסדי פתח תקוה. נוסח מצבתו נדפס בספר חלקת מחוקק ז דף לח אות יג. בין צאצאיו נמנים משפחת וואלעס הירושלמית.
בן ר' חיים צבי יוליוס, וזוגתו מרת לאה מירל
בן ר' זלמן
בן ר' דוד

*
ר' דוד יולס הנזכר לעיל היה חתנו של הגאון הנודע רבי אברהם שאג, אב"ד קוברסדארף – ירושלים, נולד ד' אייר תקס"א בפריישטאדט, תלמיד ר' יצחק אייזיק פרנקל אב"ד ראגענדארף. עלה לירושלים בשנת תרל"ג. נפטר כ"ט אדר תרל"ו, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים. נדפס עליו קונטרס לפיד אש, והאריכו שם בתולדותיו, ולאחרונה בספר 'דרשות הרא"ש', ירושלים תשס"ו (שם הרחיבו גם ביחוס משפחת חותנו ממשפחת שפיץ). ז' מרת רבקה לאה, נולדה בשנת תקס"ג, נפטרה כ"ט אדר תרכ"ג בקויברסדורף.
בן ר' יהודה לייב שאג, תלמיד הנודע ביהודה והגאון ר' זרח איידליץ בפראג, בי"ד תמוז נסמך על ידי רבותיו בתעודת חבר, נפטר י"ט שבט תקס"ה. זו' מרת פערל, נפטרה י"א אדר א' תקצ"ד (בדרשות הרא"ש ח"ב דרוש רס"ה יש הספד עליה מיום היא"צ י"א אדר א' תקצ"ז, והפעם הראשונה שהיה שנה מעוברת קודם לכן, הוא בשנת תקצ"ד).
בן ר' יעקב צבי


משפחת חותנו
אשתו של רבי דוד יונגרייז, הרבנית מרת פועה מרים, היתה בתו של הגאון הצדיק רבי אשר זוסמן דיליאון. ר' אשר דוב דילאון נולד בנעשוויז פלך מינסק, בשנת תרכ"ו לערך, לאביו ר' זאב וואלף, למד בישיבת וואלוזין אצל רבי חיים סולובייציק, בהיותו כבן כ"ג נסמך להוראה מגאוני ליטא, אך לא אבה להשתמש בכתר הרבנות, ולאחר שנים מספר עלה לארץ ישראל, והיה מגדולי וחכמי ישיבת עץ חיים, ונמנה על ראשי ועד הכללי כנסת ישראל. על מצבתו נחקק: "פ"נ / הגה"צ מופלא בתורה ויר"ש / עוסק בצרכי צבור באמונה / הרב אשר דוב / בהרה"ג זאב וואלף זוסמן זצ"ל / נ' כ"ג ניסן תש"א תנצב"ה".
צאצאיו: א. בנו הגאון ר' יוסף זוסמנוביץ [ירושלמי] נולד במינסק בשנת תרנ"א, גאב"ד וילקומיר, היה חתנו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת סלבודקא, נתפרסם בספריו, תרועת מלך ומשפט הירושה ועוד. ב. בנו ר' יעקב צבי דיליאון, נפטר בירושלים ג' אדר תש בן כה שנים, והותיר אחריו צאצאים. ג. הרבנית מרת פועה מרים, אשת רבי דוד יונגרייז דנן. ד. בת נוספת היתה לו מרת שרה אשת מרדכי גימפל בארג מחבר באר מרדכי ומשגיח רוחני בישיבת שער השמים, נפטר טז טבת תשי"ז. ה. אשת ר' מאיר הורוביץ בנו של ר' יוסף גרשון ממאה שערים. ו. אשת ר' מנדל שבדרון נכד מהרש"ם.

10 תגובות:

  1. הרב מרדכי גימפל בארג זצ"ל כיהן תקופה גם כרבה של העיר טבריא.

    השבמחק
  2. תודה רבה על המאמר. האם ישנה תמונה מברוך ראובן שלמה יונגרייז הנ"ל?

    השבמחק
    תשובות
    1. שבוע טוב,
      יש הסרטה שלו.
      באירוע של הנציבות הבריטית בארץ בימי המנדט, [דומני קבלת פנים לנציב חדש, או משהוא כזה].
      ביחד עם רבי יוסף חיים זוננפלד והרב קוק.

      מחק
  3. שלום בנימין,

    א. האם סעטשע סטעשען, טשעטעא וטעטשע הם שמות נרדפות, מקומות שונים, או שמדובר בטעות דפוס? האם ידוע לך שם המקום בימינו?

    ב. מה שם המקום אבארהם בימינו?

    ג. בקשר לר' שרגא פייש מה פשר היותו רב במישקולץ? הרי היה רב בסעטשע מימי בחרותו אחרי מות אביו במשך ארבעים ושבע שנים עד מותו הוא? האם מדובר בעירה קרובה או משהו?



    השבמחק
    תשובות
    1. מסתבר לזהות את אבראהם עם הכפר Abrahám בסלובקיה.
      בקשר לסעטשע אני מסתפק בין הכפרים Cece ל-Csécse בהונגריה.
      נראה לזהות את סעטשען עם העיירה Szécsény בהונגריה.

      מחק
    2. משפחת יונגרייס חיה ב-Csécse שבהונגריה.
      אהרון יונגרייס, בנו של שרגא פייש יונגרייס, היה נשוי לפיירל רייך, בתם של שמואל זנוויל רייך וריזל.
      שמואל זנוויל רייך היה בנו הבכור של ר' קופל חריף.
      ישנן באתר אידישע וועלט תמונות של קבריהם של שמואל זנוויל רייך, שניים מבניו, בתו פיירל, כלתו סלאבא יונגרייס (בת שרגא פייש) וחתנו אהרון יונגרייס.
      ילדיהם של מרטון (מנחם מנדל) רייך ושרה מאלווינה (סלאבא) יונגרייס נולדו בעיירה Apc שנמצאת 6 ק"מ מ-Csécse.

      בברכה,
      מתן שגב

      מחק
  4. לדעתי הכפר אבראהם הוא לא בסלובקויה אלא מדובר ב-Bükkábrány שבהונגריה.

    דבר אחר: רב אברהם שאג נישא בשנית למשפחת אופנהיים מפרשבורג.

    השבמחק