הגאון רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה

היום תענית אסתר, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין, בעל האגרות משה.

רבי משה נולד ביום ז' אדר תרנ"ה באוזדא שבבלרוס, שם כיהן אביו כרב, ומכיוון שנולד ביום פטירתו של משה רבינו, נקרא על שמו. למד בישיבה בסלוצק בראשותו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ובשקלוב אצל רבי פסח פרוסקין, ממנו גם קיבל סמיכה להוראה. בשנת תרפ"ב נשא לאשה את מרת סימה בת ר' יעקב משה קסטנוביץ. לאחר שנפטר אביו, כיהן כרב על מקומו באוזדא, ובליובאן, בשנת תרצ"ז נסע לארצות הברית, ונתמנה לכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים באמריקה, ועמד בנשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, וארגון עזרת תורה. היה אחד מגדולי פוסקי הדור, וספרו אגרות משה, בו כונסו תשובותיו בהלכה, נחשב לאחד מן הספרים היסודיים בספרות השו"ת בת זמננו.

רבי משה האריך ימים, ואף נכנס לשנתו התשעים, וימים ספורים אחר כך נפטר, ביום תענית אסתר תשמ"ו. ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל, ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות ביום הפורים ט"ו אדר תשמ"ו. על מצבתו נחקק שהיה ממשפחת הגר"א, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, רבי יום טוב הלר בעל תוספות יום טוב, רבי ישעיהו הורוביץ בעל השל"ה, ומעלה בקודש. עיקר היחוס הוא מצד אמו כדלהלן.

וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי דוד פיינשטיין, נולד בשנת תרט"ז, בהיותו כבן שלש עשרה נבחר לחתנו של רבי יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, ואז נסע ללמוד בישיבת וולוזין, לאחר ארבע שנים שלמד בישיבה נשא לאשה את הרבנית פייא גיטל בשנת תרל"ג. זמן קצר לאחר נישואיו נפטר חמיו, ובני העיר ביקשוהו למלא את מקומו כאב"ד קרליץ, בשנת תר"מ נתמנה לכהן בעיר אוזדא, בה כיהן כעשרים וחמש שנה, ולאחר מכן, עשרים ושתים שנה נוספות בעיר סטארובין, עד לפטירתו ביום כ"ז תשרי תרפ"ה. זוגתו הרבנית מרת פייגא גיטל לבית דוידוביץ. צאצאיהם: שנים עשר ילדים נולדו לו, וחלקם לא האריכו ימים, ואלו שמות ילדיהם: א. הרבנית שיינדיל הי"ד אשת רבי שאול יאפין הי"ד. ב. רבי אברהם יצחק פיינשטיין זוגתו מרת אסתר בת ר' יוסף אהרונסון מסלוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל אפשטיין אב"ד הלוסק שנודע כר' מנדלי סלוצקר, ר' אברהם יצחק נפטר בשנת תרע"ה, בנו הוא הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין אשר היה חתנו של הגרי"ז מבריסק. ג. רבי יעקב פיינשטיין הי"ד. ד. רבי יששכר בער פיינשטיין הי"ד. ה. רבי משה פיינשטיין דידן.

רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב

היום מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב. לפני כחודשיים, עת כתבנו על חתנו רבי מאיר שוורץ אב"ד שקלוב, הבטחנו לכתוב גם על משפחתו של רבי יהושע, והנה באה עת הפירעון.

רבי יהושע נולד בשנת תקפ"ג בעיר צעריקוב פלך מאהליב לאביו רבי צבי הירש הלוי הורוביץ ולאמו מרת צערטיל. כפי הנראה רוב ימיו גר בעיר שקלוב. וכבר בשנת תרל"ג חתום פרענומעראנטן משקלוב על ספר ביכורי אביב, ראשון החותמים שם משקלוב הוא האב"ד רבי יהושע לייב דיסקין. לאחר שרבי יהושע לייב עבר לכהן כרב העיר בריסק, נתמנה על מקומו לכהן כרב העיר הגאון הצדיק רבי הלל מיליקובסקי, מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, שלימים כיהן גם בסלנט ובמקומות נוספים, בשמעו שרבי יהושע הורוביץ ירד מנכסיו, עמד רבי הלל ופינה את מקומו ברבנות, לטובת רבי יהושע. ורבי הלל עבר לחסלוביץ. [תנועת המוסר חלק ב בשם רבי יהושע זליג דיסקין].

כחמשה עשר שנים כיהן רבי יהושע כאב"ד שקלוב, עד לפטירתו ביום ח' אדר תר"ן. בתקופה זו גם העמיד תלמידים בישראל, וביניהם נמנה רבי צבי הירש ליפשיץ אב"ד קלימוביץ. לאחר פטירתו נשא עליו הספד רבי יצחק וינוגרד בישיבתו - ישיבת תורת חיים בירושלים, חלק מדבריו הובאו בעיתון החבצלת שנת העשרים גליון 27 מיום יב אייר תר"ן. כאמור, לאחר פטירתו, מילא את מקומו כאב"ד בעיר שקלוב, חתנו הגאון רבי מאיר שוורץ שחור.

ואלו הם צאצאיו של רבי יהושע: א. רבי מרדכי הלוי הורוביץ. ב. רבי שאול ישראל הלוי הורוביץ גר בעיירה פאלאצק [פלך ויטבסק], והובא ממנו דבר תורה ב'מאת אדנים', בתוך ספר מקדש אהרן פטרבורג תרנד. ובנו הה הרב המפורסם בחכמתו ותורתו הגביר מו"ה יצחק משה הלוי הורוביץ ממסטיסלאוו. ג. ר' בנימין פייביש הורוביץ מהעיירה אובארוביטשי במחוז הומל, הוא אבי הסופר שאול ישראל הורוביץ המכונה ש"י איש הורוויץ. ד. מרת צערטיל אשת רבי מאיר שוורץ הנ"ל.

עד כאן המידע המפורסם על צאצאיו. ועתה, לאחר כמעט עשר שנים מעת הפירסום הראשון, קבלתי מידע על בן נוסף. ספרן בספריה הלאומית, שלח לי צילום שער ספר עם חותמת של חיים יוסף הורביטש בן רבי יהושע האב"ד שקלוב.

וזה סדר יחוסו של רבי יהושע:

• אביו רבי צבי הירש הורוביץ המכונה ר' הירש מילכיגער, כי במשך ארבעים שנה לא אכל מאכלי בשר, מחמת זהירותו במאכלות. הוא הביא לדפוס את ביאורו של חותנו זקינו השר ר' יהושע צייטלין, על הסמ"ק. זוגתו מרת צערטיל, היתה בת בתו של רבי יהושע צייטלין, [לפי שמות הצאצאים נראה ששם אביה היה שאול ישראל]. צאצאיו: א. הגאון רבי אליעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק בעהמ"ח אהל משה, נולד בשנת תקע"ח נפטר ביום ו' אב תר"ן, הוא חותנו של רבי ברוך אפשטיין מנובהרדוק בעל התורה תמימה. ב. רבי יהושע הורוביץ דידן. ג. ר' שאול ישראל הורוביץ.
• אביו רבי אריה לייב הורוביץ אב"ד סטניסלב, בשנת תקל"ז נשא לאשה את מרת מרים בת דודו רבי יששכר שטרן מיאריטשוב, ובזיווג שני נשא את גיטל בת רבי צבי הירש מאה"ו בעל תפארת ציב. כיהן כרב בסטניסלב במשך שישים ושלש שנים.

רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב

היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].

רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".

רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

רבי עקיבא אלטשולר מסלוצק ובאברויסק

משפחת אלטשולר היא משפחה עניפה מאד, ומיוחסת עד למאד, אך לא נסקור בפעם הזו את כל ענפי המשפחה, אלא נעסוק בר' עקיבא הכהן אלטשולר, דמות לא ידועה כל כך, אבל קורות חייו, ושורשי המשפחה שלו, מעניינים ומסקרנים.

רבי עקיבא נולד בשנת תק"כ – תק"ל לערך, לאביו ר' יהושע אלטשולר, ולאמו מרת גולדא.

אביו ר' יהושע, היה בן ר' משה אלטשולר מק"ק הוראדווא [מסתמא צ"ל הוראדנא], ויחוסם היה ידוע עד כ"ב דורות מגדולי ישראל.

אמו של ר' עקיבא, מרת גולדה היתה בת ר' שלמה, בן ר' עקיבא אב"ד בוריסוב, בעהמ"ח 'ביזת מצרים' על הגדה של פסח, ירושלים תרכ"ה. בן ר' אליעזר אב"ד מאהליב בן ר' משה זאב אב"ד בגליל עליון דמינסק, בן ר' יהודה יידל אב"ד קאוולי, ומעב"ק.

ר' עקיבא אב"ד בוריסוב הנ"ל, היה חתן ר' משה אב"ד דובראוונא חתן הגאון רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק, מחבר הספר 'סדר הדורות', ומעב"ק מגזע המהרש"ל.

רבי עקיבא אלטשולר בצעירותו למד בישיבה בשקלוב, אצל ר' ישראל תלמידו של הגאון מוילנא.

חותנו היה הגאון רבי יהושע ראב"ד קאפוליא, [נתן הסכמה על ספר 'דרך המלך', שקלוב תקנ"ח] בן ר' אורי שרגא פייבוש. בזיווגו השני, לאחר שנתאלמן, נשא ר' עקיבא את בת הגביר ר' שמואל מבוברויסק.

כאשר יצא הגאון רבי חיים מוולוזין במכתבו הידוע, בעת יסוד ישיבת וואלוזין, בו כתב "וכמוני יעשו נא שאר אנשים אשר בגילי לקפוץ בראש ולהתנדב להיות בין המלמדים", היה רבי עקיבא אחד מן השומעים, ופתח ישיבה בעירו בוברויסק בשנת תקפ"ז, ישיבה שהיתה לשם ולתפארת. רבי חיים היה מעריך ומכבד מאד את רבי עקיבא, והיה קורא אותו "עובד ה' בחינם". מראשי הישיבה בעתיד, נמנו הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל 'ערוך השלחן'. והגאון רבי רפאל שפירא. ועוד מגדולי התורה.

לאחר מכן העתיק רבי עקיבא את מקום מושבו לסלוצק, ופתח גם שם ישיבה.

רבי עקיבא נפטר בסלוצק ט"ז אייר תר"ה, והגאון הגדול ר' יוסף פיימר אב"ד סלוצק, הספידו בפניו בחצר בית הכנסת. [לתולדות ר' יוסף פיימער, מוריה נט, הערה 34, בשם 'מגילת יוחסין' שכתב נכדו ר' שלמה זלמן אלטשול]. נספד גם על ידי המגיד מנובהרדוק, בספרו 'שמע יעקב', ליק תר"ך, דף נ"ב.

מצאצאיו:

א. החריף ר' גרשון, שהיה עמו ביסדו את הישיבה בבוברויסק.

ב. ר' יהושע אלטשולר, ר"מ בישיבה בסלוצק, ואב"ד טשאוס פלך מוהילוב.

ג. מרת חיה שרה אשת ר' אליהו כץ מבאברויסק, חותן ר' נפתלי צבי הפרוש מוילקומיר, אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ר' יהושע אלטשולער הנ"ל, היה חתנו של ר' מרדכי פינס מסלוצק, בהגאון ר' אליהו פינס זצ"ל מסלוצק מ"מ בשקלוב וראב"ד בסלוצק, נפטר ט"ו ניסן תקנ"ו, הנקרא 'אליהו זוטא'. בן בתו של הגאון ר' אליהו מפינסק בן הגאון המקובל ר' יהודה לייב פוחאוויצער מפינסק בעהמ"ח ספרים קנה חכמה ודרך חכמה ועוד.

מצאצאיו של ר' יהושע:

א. ר' עקיבא הכהן אלטשולר [מאטלין] אב"ד היינע פלך מינסק [נזכר בספר 'שמע אליהו' (עובר אורח) לבעל האדרת אות ד' - ו'. וגם נתן הסכמה לספר מדרש יעבץ, לר' יעקב בן ציון מנדלסון, בהיותו בגייטסהעד]. אבי 1. ר' מיכאל אשר מטלין רב בדבלין - אירלנד, נולד בשנת תר"ם לערך, למד בישיבת סלוצק ובישיבת מיר, חתנו של ר' יצחק מאיר יוסלזון אב"ד דאבלין. חתנו של ר' מיכאל אשר, הוא ר' אברהם יצחק אונטרמן, בנו של הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לארץ ישראל. 2. אשת הרב ניסן עסקין, ממלא מקומו ברבנות היינע, משנת תרס"ה, והיה גם רב בהאראדאק שנה אחת.

ב. ר' דוד טעביל ממינסק בעל הנחלת דוד, בזיווגו השני נשא את בת ר' יהושע, וילדה לו בן בשם יצחק, כאשר נפטר ר' דוד טביל, היה יצחק בן שנתיים ומחצה, לימים גדל והיה למו"צ הראשון דמינסק.

ג. ר' שלמה זלמן אלטשולר, נולד בשנת ת"ר לערך. היה תלמיד גיסו ר' דוד טעביל, ואף נשא לאשה את בת בתו של ר' דוד טעביל. בשנת תרכב, נתקבל לרמ בישיבת זקנו בסלוצק, בשנת תרכח אחרי שנשרפה הישיבה, חזר לעיר מולדתו לסייע לאביו ברבנות, ובשנת תרמד ערב ראש חודש כסלו אחרי פטירת אביו, נתמנה למלא מקומו כאב"ד טשאוס. בנו הבכור ר' משה צבי סוחר בעיר באקו, חתן ר' שלמה מאנעוויץ בן ר' דובער בן ר' אשר מעיר מסטיסלאו. בנו השני ר' עקיבא חתן שלום בער חאשין חתן ר' יואל הר"מ בעיר חאסלאויטש. בת נוספת היא אשת ר' משה טשארני רב בבאקו בן ר' אברהם בן ר' שלום ממשפחת השחורים במיר.

הוספה:
כבר נתברר אצלי שטעיתי, ומשפחת אלטשולר זו, כלל לא היו כוהנים, וראה בהרחבה ברשומה הבאה.