רבי זאב וולף איינהורן מהוראדנא

מאה וחמישים שנה מלאו לפטירתו של החכם הגדול שהי בקי בכל מדרשי חז"ל, הלא הוא רבי זאב וואלף איינהורן מהוראדנא, שנפטר בי"ג אדר שני תרכ"ב.

כך כותב עליו ש. י. פיין,  בספרו כנסת ישראל:

חכם תורני ובקי במדרשים בדורנו מנכבדי הוראדנא, ובסוף ימיו נתישב בווילנא להדפסת ספריו. חיבר א. פירוש על פסיקתא רבתי הנקרא פסיקתא דרב כהנא [ברעסלוי תקצא] כולל באורים והגהות. ב. מדרש תנאים כולל שני ספרים, פירוש על פרקי רבי אליעזר. ג. פירוש על הברייתא דשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ווילנא תקצח, ספר נכבד בערכו וביחוד החלק השני שבו הראה המחבר בקיאותו הגדולה בתלמודים ומדרשים, אך הפריז על המדה לשום את המדות דרבי אליעזר כמדות מהלכות על פני כל דרשות חזל לישבם ולהולמם על פי המדות, ובגלל זה נכנס לפעמים בדחוקים ללא צורך. ד. פירוש על מדרש רבה, נקרא פירוש מהרזו נדפס מצורף אל המדרש בווילנא משנת תריג, וגם בפירושו זה היו לב מדות דרא לקו ולמשקולת. ונפטר בווילנא יג אדר שני תרכב.

בספרו על פרקי דרבי אליעזר, צירף פירושים על עניני תקופות ומולדות, מרב העיר, הגאון רבי בנימין דיסקין אב"ד הוראדנא.

גם ה. נ. שטיינשניידר, מחבר עיר ווילנא, אסף חומר לתולדותיו, ורצה להדפיסו בספר עיר וילנא חלק ב', אלא שכידוע תוכניתו לא עלתה בידו, והוא לא הדפיס את החלק השני של הספר, ובחלק שנדפס בימינו על ידי מ. זלקינד לא מופיע ערכו של ר' זאב.

בנו של ר' זאב וואלף הוא ר' אברהם ישראל איינהורן, זוגתו מרת פרומע חיה בת ר' מנחם ישראל כרוספדין, נפטרה י"ד ניסן תרמ"ו. ר' אברהם ישראל גם הוא מכר את כתב ידו של אביו לאלמנה והאחים ראם, והזכירו זאת בראש המדרש רבה שלהם. והוא גם הביא לדפוס את הספר מעייני יהושע, מהרב הגאון המאור הגדול הצדיק המפורסם מו"ה יהושע העשיל כץ הנקרא בפי כל ר' העשיל ריינעס [תלמיד חבר לר' אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה] , והוא פרוש ובאור על ספר שנות אליהו למשניות זרעים שחברו הגאון מוילנא. וילנא תרמח. בהסכמות לספר מאריכים רבני וילנא והוראדנא בשבחו. בספר יש גם רשימה ארוכה של פרענומעראנטן, בהם רבים מבני משפחתו.

יחוס משפחת איינהורן

אביו של ר' זאב וואלף, היה ר' ישראל איסר איינהורן, בן ר' עוזר איינהורן שהיה חתנו של ר' צבי הירש מיאנובה.

על פי המסורת המשפחתית, ר' צבי הירש מיאנובה היה גם חותנם של השר המפורסם ר' יהושע צייטליש משקלוב, ושל ר' אהרן ברודא.

שלשה בנים ובת אחת היו לר' ישראל איסר איינהורן, ר' צבי הירש איינהורן, ר' זאב וואלף דידן, ור' עוזר דער מוסקובער

הבכור, היה רבי צבי הירש איינהורן מסלונים. אשר היו לו בן ובת,

הבן הוא ר' חיים עוזר איינהורן מוולקוביסק, הוא נפטר צעיר, ואלמנתו מרת דבורה עסקה במסחר. להם היו ששה בנים ושלש בנות, א. מרת רבקה עלקא אשת רבי דוד שלמה גרודזינסקי אב"ד איוויע אביו של הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנא. ב. ר' יוסף איסר איינהורן, היה תלמידו של ר' ישראל סלנטר, והוא סמך עליו ושלחו ללמוד רפואה על מנת שישפיע על הצעירים היהודים שם, אך בעלותו במדריגות הרפואה הצבאית, יצא בעצמו לתרבות רעה והשתמד. בשנת תרי"ט היה בבית שד"ל, וכתב מאמר לתולדות רבינו גרשם, בהכרמל ב 193. ג. ר' שמואל איינהורן ד. ר' שאול זלמן איינהורן. ה. מרת בלומה. ו. ר' קדיש בנימין איינהורן, אף הוא למד רפואה ושימש כרופא צבאי, אך בראותו מה שעלה בגורל אחיו, ברח מן הצבא, והסתתר בבית מדרש בוילנא, שם ישב ולמד כפרוש שנים רבות, ואחר כך היה קאזיאנער ראבינער בוואלקאביסק. ומספר הסופר משה צינוביץ, כי כאשר פגש אותו פעם אחת בגרודנא, אמר לו, "ברח לך מהשכלה, גם אני מתחרט, שבזבזתי את זמני על לימודים חיצוניים". ז. יצחק זעליג איינהורן, היה מהנדס בפטרבורג ועשה המצאות שונות. ח. מרת צביה. ט. ר' צבי הירש איינהורן, נשא את מרת מיכלע בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. הוא נפטר שם ה' טבת תרעט, והיא נפטרה בשנת תרפו.

בתו של ר' צבי הירש איינהורן היא, מרת הינדא אשת ר' שלמה ינובסקי אבי ר' ידידיה ינובסקי, הוא אבי משפחת ינובסקי הענפה. אומנם היה לו גם אח בשם ר' צבי הירש ינובסקי, שתיהם חתומים מהוראדנא על הספר 'מעייני יהושע'.

משפחת רבי בנימין דיסקין מהורודנא - גרודנא

כהמשך למאמרים הקודמים, על משפחתו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, נתמקד עכשיו במשפחת חותנו.

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ נשא לאשה את בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא. ר' אליהו רוזנברג, היה נשוי למרת שרה דבורה בתו של ר' בנימין דיסקין מהורדנא. שרה דבורה נפטרה בשנת תרס"א, או תרס"ב. והיו להם גם כמה בנים.

לפני למעלה משבועיים, העליתי כאן בבלוג, רשימת שאלות שהגיעו אלי מידי הקוראים, אחת מן השאלות שהגיעו אלי מכמה קוראים, ושמעתיה כבר לפני כמה וכמה שנים, היא השאלה הבאה:

האם ידוע כיצד ר' שמואל אביגדור בעהמ"ח תנא תוספאה, היה גיסו של ר' בנימין דיסקין אב"ד לומזא?

ונבאר מעט את הענין.

הרב שמואל אביגדור תוספאה, נולד בעיר סלונים בשנת תקס"ו, ושם אביו אברהם.

ר' שמואל אביגדור היה תלמידו של ר' בנימין דיסקין דנן, ובשנת תקפ"ד, כשעזב ר' בנימין את רבנותו בעיר גרודנא, והלך להיות אב"ד ווילקוביסק, מינה כממלא מקומו את תלמידו הצעיר, כשהוא אך בן י"ח שנים. ושמעו הלך ונתפרסם, וכבר החל לענות על תשובות הלכתיות, ובספרו 'שאילות שמואל', יש תשובות רבות מאותם שנים. בין השנים תקצ"ט – תר"י כיהן כאב"ד העיר סוויסלאץ, ולאחר הפסח בשנת תרט"ו נתמנה לאב"ד בעיר הגדולה קארלין. שם כיהן עד לפטירתו בי"ט ניסן שנת תרכ"ו

צאצאיו של ר' שמואל אביגדור הם: א. בנו, ר' יהושע אריה לייב רבינוביץ אב"ד יאנוב, ובעהמ"ח מצפה אריה [ככל הידוע, לא הובא הספר לדפוס]. בניו הם: 1. ר' בנימין אהרן רבינוביץ, שהביא לדפוס מספרי זקנו. 2. ר' משה חיים רבינוביץ ממלא מקום אביו ברבנות העיר יאנאווע. 3. ר' יוסף רבינוביץ. ב. בנו, ר' יוסף צבי רבינוביץ, בהקדמה להגדה של פסח מאת ר' שמואל אביגדור, נכתב על בנו זה, שהיה למדן וירא אלוקים ובעל יסורים. ג. בתו אשת ר' מרדכי לייב סולובייציק ד"צ (דיין צדק) בקרלין. ד. בתו אשת ר' נח אליהו הכהן שפירא ממינסק.

ידוע לנו כי לשמואל אביגדור, היה אח בשם ר' ניסן יחיאל, שהוזכר לברכה על ידי אחיו, בראש ספריו.

דבר ברור הוא, כי ר' שמואל אביגדור, לא היה רק תלמידו של ר' בנימין דיסקין כי אם גם גיסו.

בספרו תנא תוספאה על התוספאה, [סדר נשים] שהדפיס ר' שמואל אביגדור בוילנא בשנת תקצ"ז, נדפסה הסכמתו של ר' בנימין בהרב מוהרי"ל, מיום ב' ניסן אהל ישרים יפריח לפ"ק (תקצ"ו) פ"ק הוראדנא, וכך הוא כותב שם בתוך דבריו: 'שמועה טובה שמעתי ותדשן עצמ, כי העיר ה' את רוח איש ידידי גיסי וחביבי, ויהב חכמתא לחכימין, ה"ה הרב המאור הג' המפורסם החריף ובקי מוהר"ר שמואל אביגדור נ"י'. כמו כן, ישנם מכתבים נוספים מר' בנימין בכתב ידו, מאלול תקצ"ח, והוא מכנה את ר' שמואל אביגדור 'ידידי גיסי תלמידי' [נדפס בספר אהלים', ליקוטים על ב"ק מאת הריל"ד ואביו, ירושלים תשס"א]. גם המהרי"ל דיסקין במכתביו קורא לר' שמואל אביגדור דודי, וכן אחיו של הריל"ד, ר' אברהם שמואל דיסקין, בספרו לבני בנימין, גם קורא לר' שמואל אביגדור דודי.

על מנת לדון כיצד היו גיסים, יש להתמקד גם מעט בתולדות חייו של ר' בנימין דיסקין.