רבי אשר טננבוים יושב ראש ועד הישיבות

בירושלים נפטר הבוקר, הגאון רבי אשר טננבוים, רבה של שכונת גבעת שאול, ויושב ראש ועד הישיבות בארץ ישראל. בראשות ועד הישיבות, כיהן במשך כשמונה עשרה שנה, מאז שנפטר אביו. ברבנות השכונה כיהן עשרת שנים, החל משנת תשכ"ח. בשנים האחרונות חלה, והבוקר נפטר בבית החולים. בן שבעים ואחד היה בפטירתו.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הגאון רבי משה דוד זעליג טננבוים, יושב ראש ועד הישיבות, נולד בחברון, עמד עשרות שנים בראשות ועד הישיבות בארץ ישראל, נפטר בירושלים ל' חשוון תשנ"ד. זוגתו מרת רבקה לבית וינברג, נפטר י"ז כסלו תשל"ה.
• אביו רבי דב מאיר טננבוים, בראשונה נשא לאשה את מרת חיה, ובזיווג שני את מרת גולדה רחל לבית צלניקר.
• אביו, רבי אשר טננבוים - ר' אשר חברונר, נפטר חורף תר"ף בירושלים, אחרי שיצא להכין את המצות לפסח, בימי השלג הגדול של שנת תר"פ. זוגתו מרת רייזל למשפחת יפה.
• אביו, רבי דוד זעליג טננבוים.
• אביו, רבי זלמן טננבוים מקוברין.
• מצאצאי רבינו מרדכי יפה בעל הלבושים ומעלה בקודש.

אביו, רבי משה דוד טננבוים, היה חתנו של רבי אברהם יהושע העשל וינברג מירושלים וזוגתו מרת נחמה לבית צוובנר,
אביו היה הגאון החסיד רבי יצחק מתתיהו וינברג, אחיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים.

רבי דב מאיר הנ"ל, היה חתנו של ר' נחום אריה צלניקר.

רבי אשר טננבוים חברונר הנ"ל, היה חתנו של ר' דוד לייב יפה מחברון, שנפטר בירושלים ג' חשוון תר"ע.


רבי אברהם יהושע העשל וינברג הנ"ל, היה חתנו של רבי חיים אשר זליג צוובנר
אביו, רבי יהודה לייב צוובנר
אביו, הגאון רבי אברהם שאג צוובנר
ומעלה בקודש

חותנו

רבי אשר טננבוים, היה חתנו של רבי מנחם פרוש, יושב ראש מרכז אגודת ישראל בירושלים, ממשפחות האצולה שבירושלים.

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.