המשגיח רבי אהרן חדש זצ"ל

בבית חולים בירושלים, נפטר הלילה הגאון הצדיק המשגיח רבי אהרן דוד חדש משגיח ישיבת מיר.

רבי אהרן נולד בירושלים, בשנת תרצ"א, ומינקותו גדל בישיבת חברון, שם כיהן אביו כמשגיח שנים רבות. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את הרבנית חסידה, בתו של הגאון הצדיק רבי חיים זאב פינקל משגיח דישיבת מיר. 

אחרי פטירת חותנו נתמנה על מקומו לכהן כמשגיח דישיבת מיר, תפקיד אותו נשא במסירות במשך יובל שנים, עד לפטירתו ביום י"ז כסלו תשפ"א.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, משגיח ישיבת חברון. זוגתו מרת צביה לאה לבית הוטנר.
• אביו, רבי בן ציון חדש, זוגתו מרת מחלא.

מרת צביה לאה הנזכרת לעיל, 

• אביה, רבי נפתלי מנחם הוטנר רב דאיישישוק, זוגתו מרת קריינה גולדה לבית אפשטיין, אחותו של מייסד ישיבת סלבודקא.
• אביו, הגאון רבי יוסף זונדל הוטנר, אב"ד איישישוק, ובעהמ"ח כמה ספרים. זוגתו השניה מרת הענדל לבית קרצ'מר, אודות משפחתה הרחבנו בעבר, במאמר משפחת הפתחי תשובה מצד אמו.
• אביו, רבי חיים הוטנר.

מרת קריינה גולדה הנזכרת לעיל,

• אביה, רבי צבי חיים אפשטיין אב"ד באקשט. על משפחתו כתבנו בעבר כאשר נפטר רבי שמשון אפשתיין.

חותנו של רבי אהרן חדש, 

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,

רבי יוסף חיים זוננפלד

ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.

בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו

אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.

אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.

אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז