רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא

אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.

חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.

חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.

כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.

רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.