הגאון רבי הלל זקס זצ"ל

בבית החולים מעייני הישועה, נפטר הבוקר הגאון הגדול רבי הלל זקס, ראש ישיבת כנסת הגדולה בקרית ספר.

הגאון רבי הלל נולד בראדין בשנת תרצ"א, לאביו רבי מנחם מנדל זקס ולאמו מרת פייגל חיה בתו של החפץ חיים, הוא נקרא על שם אבי זקנתו ר' הלל שניידר אב"ד לאפיס בעהמ"ח בית הלל. שנתיים וחצי נתגדל במחיצת זקנו בעל החפץ חיים, עד לפטירתו ביום כ"ד אלול תרצ"ג. עם פרוץ המלחמה נמלטה משפחתו מראדין לאיישישוק ומשם לוילנא, ומשם המשיכו דרך יפן עד לארצות הברית.
בהגיעו לאמריקה, למד ר' הלל אצל גדולי הדור ההוא, תחילה במתיבתא תפארת ירושלים תחת הנהגתו של רבי משה פיינשטיין, ולאחר מכן אצל רבי ראובן גרוזובסקי, ואת עיקר לימודו קנה בישיבת לייקווד, שם נחשב לאחד התלמידים הקרובים לרבי אהרן קוטלר.

רבי הלל במסירת שיעור בבית הכנסת הגדול במוסקבה לפני שנה:

בהגיעו לפרקו, נשא ר' הלל את בתו ראש ישיבת חברון הגאון רבי משה חברוני. כאשר קבע מושבו בירושלים, נתמנה לאחד מראשי הישיבה הגדולה כנסת ישראל חברון. ועמד בראשות הישיבה לצד רעיו הגאונים רבי שמחה זיסל ברוידא, רבי אברהם פרבשטיין, והמשגיח רבי הירש פאליי.
בשנת תשנ"ו יסד את הישיבה בקרית ספר, היא ישיבת כנסת הגדולה, בה גידל תלמידים רבים, אשר הוא היה מורם ורבם, ממנו קנו תורה, ממנו קנו דעת, והוא היה המכה על ראשם ואומר להם גדולו.

וזה יחוסו של רבי הלל

אביו הגאון רבי מנחם מנדל יוסף זקס ר"מ בישיבתו של החפץ חיים בראדין,

רבי אהרן כהן ראש ישיבת חברון

לרגל יום הזכרון לפטירתו של הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל ראש ישיבת חברון ראיתי לנכון לכתוב עליו כאן בבלוג תולדות ושורשים. רבי אהרן לא הותיר אחריו צאצאים, ונפטר ערירי, ומשכך, נוכל להתמקד רק באילן היוחסין שלו, מצד אבותיו.

רבי אהרן נולד סמוך לעיר קובנא בשבת הגדול תרס"ד. למד בישיבת לומזה בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר נדדה הישיבה לסמיאטיטש, לפרילוקי ולקרמנצ'וג. בהיותו כבן חמש עשרה, נתעלה ללמוד בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, הסמוכה למקום מגורי הוריו. והיה ר' אהרן אומר, כי מעט הזמן שזכה לשמש את הסבא מסלבודקה, היה היסוד להתפתחותו בחכמה וביראה.

רבי אהרן כהן, מתוך הספר הכהן הגדול מאחיו

בשנת תרפ"ד, עלה לארץ עם הראשונים מבני הישיבה, שעלו לארץ ישראל, והיו היסוד לישיבה בחברון. בי"ד סיון תרפ"ט [כחודשיים לפני הפרעות] נלקח לחתן למרת צילה בתו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין.  את אילן היוחסין של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ומשפחתו כבר הצגנו בעבר כאן בבלוג,, בעת שכתבנו על פטירת נכדו רבי שמשון אפשתיין.

רבי אהרן כהן עם גיסיו, רבי משה חברוני ורבי יחזקאל סרנא, ור' פייבל אפשטיין

לאחר פטירת חותנו, בשנת תרצ"ד, החל רבי אהרן למסור שיעורים בישיבה, נודע בגאונותו וחריפותו המיוחדות. התפרסם גם בעבודת ה' מופלאה, ונמשך לבו להתקרב אל קהילות החסידים שבירושלים, ובפרט אל ר' אהרל'ע ראש חבורת שומרי אמונים.

בשנה האחרונה לחייו חלה, ונתייסר קשות, עד לפטירתו, ביום י"ח סיון תשכ"א. ת.נ.צ.ב.ה.

וזו מגילת יוחסין של רבי אהרן כהן

שלשלת היוחסין של המשפחה - משפחת הכהונה - היתה משתלשלת ועולה דור אחר דור עד משמשי המזבח, כמקובל אצל זקני המשפחה שהי' להם מגילת יוחסין עתיקה שהיתה רשומה על קלף, ומגילה זו נשרפה בשריפה הגדולה שפרצה בבית זקנם זצוק"ל. ומשאבדה המגילה, אין לנו אלא לכתוב את אשר אנו יודעים היום, על מנת שגם זה לא ישתכח ברבות הימים.