הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל

הגאון הגדול רבי שמואל יעקב בורנשטיין ראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, נפטר לפנות בוקר בבית החולים מעייני הישועה.
בפטירתו נעקרה מנופי היהדות החרדית אחת מדמויות ההוד. רבי שמואל יעקב כיהן שנים רבות כראש ישיבה, תחילה בישיבת חברון בגאולה, ולבסוף בישיבת קרית מלך בבני ברק. נודע בתפילתו מעומקא דליבא ברגשי קודש. בתקופה האחרונה חלה, ובמשך כמה שבועות היה מאושפז בבית החולים, ועתה לפנות בוקר, הלך לעולמו. מסע הלווייה יצא הבוקר מישיבתו בבני ברק, אל הר המנוחות בירושלים.
ואלו תולדותיו, רבי שמואל יעקב נולד בירושלים, בה גדל, ובישיבותיה נתגדל. רבי שמואל יעקב נולד בשנת תש"ו, למד בישיבה קטנה תפארת צבי, ומשם עלה לישיבת חברון. בימיו בישיבה, נמנה על קבוצת הבחורים, אשר היו הולכים לשמוע את שיעורי ראשי ישיבת מיר הסמוכה.
זמן קצר לאחר נישויו, כבר שימש כר"מ בישיבות. תחילה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, אחר כך בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, ובישיבת טורדא.
כאשר הקים רבי חיים סרנא את ישיבת חברון מחדש בישיבת גאולה, קרא לרבי שמואל יעקב בורנשטיין שיבוא לכהן לצידו כראש הישיבה, ובמשך עשרים שנה נודע שמו כראש ישיבת חברון גאולה. לפני כחמש עשרה שנה, נקרא לכהן כראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, תפקיד אותו נשא עד ליומו האחרון.
את דברי תורתו הדפיס בספרים, זאת ליעקב, אורה ושמחה, שי למורה, ברכת שמחה.
זוגתו של רבי שמואל יעקב, מרת שרה רסיא בת רבי יוסף לייב קליינר, נפטרה ביום ב' אייר תשע"ג. לא היו להם ילדים.

וזה סדר יחוסו
אביו, רבי יששכר דוב בורנשטיין מירושלים, נפטר כ"ז תמוז תשמ"ט. זוגתו מרת יהודית צביה לבית לובין, נפטרה כ"ג אב תשס"ז. מבניהם, גם רבי אלימלך בורנשטיין, מחסידי חב"ד, וכיהן כר"מ בישיבות חב"ד, נפטר לפני כחודשיים.
אביו, רבי משה אהרן בורנשטיין, זוגתו מרת שרה בת ר' פנחס, נפטרה י"א כסלו תרצ"ה.
אביו, רבי יעקב בורנשטיין.

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.

תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם

אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".