רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

הרב שך - עדכון

אילן היוחסין שפרסמתי במאמרי על הרב שך היה קטן ומצומצם מאד.


על פי הוספות רבות שקבלתי, בין בתגובות כאן בבלוג, ובין בתגובות במייל, ערכתי מחדש את המאמר על משפחתו של הרב שך, ואני ממליץ גם למי שקרא אותו כבר, לשוב ולקרוא מחדש, יש בו פרטים רבים שלא ידעתי קודם לכן.


ובזאת אני מודה לכל אלו שהוסיפו מידיעותיהם, הן על משפחת שך, והן על משפחת לויטן.


שבת שלום ומבורך לכל קוראי הבלוג ומחפשי שורשים באשר הם.

הרב שך - עשר שנים לפטירתו

בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.
 

רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן.

על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [שחלקם כבר נתפרסמו בספר על הרב שך, בשם ידידי חוקר יוחסין המפורסם, ר' יהודה אהרן הורוביץ], ועל פי רשימות הממשלה הליטאית.

ואלו הדברים העולים מתוך הרשימות,

אביו של הרב שך - ר' אפרים עזריאל נולד בעיר פומפיאן הסמוכה, בכ"ט סיוון תרכ"ה, [הרושמים רשמו שמשפחתו מוואבולניק, והברית נערכה על ידי ר' הירש זק]. לאחר שנשא את מרת בת שבע, נולדו להם כמה וכמה ילדים: א. שרגא פייביש נולד תרנ"ד, ב. ישראל מאיר נולד תרנ"ו, ג. אלעזר מן נולד תרנח, ד. הענא נולדה תרס, נפטרה ד' ניסן תרצ"ב. ר' עזריאל היה עגלון, נפטר תוך כדי ניתוח בבית חולים, ביום י"ט תשרי תרפ"ז, ולמחרתו נקבר בבית הקברות היהודי בפוניבז. זוגתו מרת בת שבע נפטרה ט' תשרי ת"ש.

אביו, ר' אשר שך, מופיע ברשימת משלמי המיסים מוובולניק בשנת 1892 ו1899. זוגתו מרת דבורה בת ר' זונדל. היו להן לפחות שני בנים ובת אחת, עזריאל הנ"ל ואלעזר מן שנולד תר"ל, ונפטר בהיותו בן 8. והבת נחמה מינדל נולדה תרל"ו.

אביו ר' אלעזר שך, נראה שהוא המופיע במפקד משנת תקצו, כתושב בביתו של אליהו בלוך. על פי האמור, שם אשתו ליבע.

אביו ר' וולף שך, נפטר כנראה בקיץ תקע"ו.

אביו ר' עזריאל.

הרב שך

בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.

 משפחת לויטן

אמו של הרב שך, מרת בת שבע, היתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. לא ידוע הרבה על אבותיו, ואף לא על קורותיו של ר' ישראל מאיר. בנו בספר אהלי יעקב, קורא לו הרב הגאון הצדיק. אביו של ר' ישראל מאיר היה ר' שרגא פייביש בן ר' משה בן ר' ישראל, ואשתו של ר' ישראל מאיר היתה מרת שרה הענא. ר' ישראל מאיר נפטר בפומפיאן טו חשוון תרנד בהיותו בן 56 שנים.

צאצאיו של ר' ישראל מאיר, מפארים אילן יוחסין זה, הם כיהנו ברבנות בליטא ובאמריקה, ונתפרסמו בעולם התורה.

משפחת רבי יוסף הכהן, מחותנו של החפץ חיים

במאמר שפרסמנו לפני שבועיים, אודות משפחתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", הזכרנו את חתנו הרב הגאון רבי אהרן הכהן זצ"ל בעל "עבודת הקרבנות", שהיה נשוי לבתו מרת גיטל.

עכשיו נרחיב בע"ה על ר' אהרן, ועל משפחת בית אביו.

רבי אהרן הכהן נולד בתרכ"ג לאביו ר' יוסף הכהן, ואמו מרת הניה בת ר' צבי.

בנו של החפץ חיים, ר' ליב פופקא, בספר זכרונותיו על אביו, מספר כי לפני גמר השידוך של ר' אהרן עם החפץ חיים, התנה החפץ חיים, כי אם באולי יוחלט אצלו, ליסע לארץ הקדושה בתוך זמן המזונות, יסע עמו ר' אהרן, ואם לא יאבה לנסוע עמו אזי הוא פטור ממזונות שהבטיח לו. ונגמר השידוך בשנת תרמ"ב.

ר' אהרן ישב בבית החפץ חיים שנים הרבה, וקיבל תורה ויראת שמים ומדות טובות מחותנו החפץ חיים. וזמנים הרבה למד עמו, וצירפו, לסייעו לו בסידור חבוריו הקדושים.

רבי אהרן הכהן בעל "עבודת הקרבנות"

עוד מספר ר' ליב, כי על ר' אהרן עמדה כל משפחת בית אביו, הוא זה שהשיא את אחיותיו לתלמידי חכמים מובהקים – כמו שנפרט להלן – והוא זה שהושיב את אבותיו בארץ הקודש. [כאמור, לעת זקנתו, עלה אף ר' אהרן עצמו לארץ ישראל].

כאמור, אצל חותנו נתגדל, והיה רב מובהק, ורב פעלים, ושימש אחר כך ברבנות, באיזה קהילות, חיבר כמה חיבורים, הראשון והחשוב שבהם הוא 'עבודת הקרבנות', בו סידר את כל עניני הקרבנות סידורם וזמנם. אחר זה הוציא בארץ ישראל כמה חיבורים מעניני דרוש, וביאורי מקראות, וכולם מלאים מתורת חמיו החפץ חיים ודרכיו הקדושים.

בערך בתרס"ג עזב את בית חותנו והתמנה לרב בעיירה נאווא-שווינצאוו. בהיותו שם הדפיס את ספרו "זכרון יוסף", דרשות על עניני האמונה וגאולה העתידה (ווילנא תרפ"ד).

בשנת תרפ"ו עלה רבי אהרן לארץ ישראל, שם נפטר אחרי עשר שנים לישיבתו בארץ ישראל. ועוד הרחבנו מעט בתולדותיו במאמר הנ"ל.

אביו רבי יוסף הכהן היה איש צדיק תמים. ר' ליב כותב עליו בזכרונותיו שם, ש"בלה לעת זקנתו רוב הימים בתעניות". כאמור, בעידוד בנו ר' אהרן, עלה לארץ הקודש עם רעייתו, ושם נפטר.

אביו של ר' יוסף, היה הג"ר אברהם הכהן שהיה אב"ד בעיר גאניעדז. ישנה תשובה לר' אברהם בס' "עטרת צבי" מהג"ר אפרים אליעזר צבי חרל"פ, ומכנהו "הרב הגדול וכו' מו"ה אברהם נ"י". ר' אברהם נפטר בב' אדר ב' תר"ה.

ר' יוסף הכהן ואשתו הניה זכו למשפחה מפוארת מאד, בנים וחתנים גדולים בתורה וביראה:

א) הג"ר אהרן הכהן, שנישא למרת גיטל בתו של ר' ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים.

צאצאיהם:

1. הרב ר' אברהם כהן.

2. הרב ר' שלמה קהן-קגן.

3. הרב ר' יוסף חיים קגן.

4. מרת רחל, אשת ר' יהושע משה מרמינסקי.

עליהם הרחבנו בע"ה במאמר הנ"ל.

ב) מרת שרה מיכלע, אשת הרב ר' אהרן סובול.

צאצאיהם:

1. בנם היה הרב ר' משה שמעון סובול המכונה "הרב הנגר", מח"ס "תאיר נרי".

2. מרת פרומע גיטל.

3. מרת חנה ריבה, אשת ר' דוד דולסקי.

ג) מרת יוכבד, אשת הג"ר בצלאל אלכסנדרוב, ת"ח גדול, ומרביץ תורה בגרודנא ובמינסק. חיבר ספר "משכן בצלאל" ו"ילקוט בצלאל" (השני נדפס בפיעטרקוב תרפ"ז).

צאצאיהם:

1. הרב ר' משה מאיר, היה תלמיד ישיבת ראדין. עלה לארץ, ונפטר בכ"ח טבת תשכ"א. אשתו היתה מרת רבקה.

צאצאיהם: ר' יעקב. ר' רפאל. מרת יוכבד.

ר' יעקב היה חתנו של שאר בשרו הרב ר' משה שמעון סובול הנ"ל.

2. שרה. נספתה בשואה עם שתי בנותיה.

ד) מרת שיינא, אשת הגה"צ המפורסם ר' אליקים געציל לויטן. אביו ר' יעקב דוד היה מלמד לבני האדמו"ר מקוידנוב, והיה מכונה "הפרוש מקוידנוב". ר' אליקים געציל למד בצעירותו בראדין. למרות שהיה ת"ח גדול וראוי לכהן ברבנות, הכיר בו החפץ חיים את כוחו בדרוש, והשפיע עליו להקדיש את עצמו לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. שימש כמגיד משרים בזמברובה ובדבינסק, ולימים נתבקש אף לכהן בתור מגיד בעיר ביאלוסטוק ומשם עלה לכהן בקהילת בריסק, והיה גם מסובב בעיירות הקטנות לדרוש ולהשפיע על היהודים. המונים היו נוהרים לשמוע את דרשותיו המיוחדות שנאמרו בכשרון רב, הניגון המיוחד שלו, המרטיט לבבות יראת אלוקים שבערה בקרבו והציתה באישה כל שומע, כשרון השיבוץ שלו לשלב רעיונות עמוקים של מוסר ויראת חטא בפסוקים ובמאמרי חז"ל היו נוסכים על השומעים רוח טהרה. בבריסק, היה ממקורביו של הגר"ח סולובייצ'יק מבריסק, והלך בדרכו בהתנגדותו לציונות. חיבר ספר "מחזה עינים" בעניני שמירת העינים (ווארשא תרס"ב, ולאחרונה במהדורה חדשה), ו"רמת שמואל" הספד על הג"ר שמואל מוהילובר (ווילנא תרנ"ט). בתרע"א חלה, וכעבור שנה בתרע"ב נפטר לעולמו, והוא רק בן חמישים שנה.

רבי אליקים געציל לוויטאן המגיד מבריסק

צאצאיהם:

1. ר' משה לעוויטאן. הוא נרצח בצעירותו ע"י העריץ סטאלין ימ"ש בגלל שחשדו בו שהיה טרוצקיסט, כלומר מהנוהים אחרי טרוצקי. הוא היה נשוי למרת פייגא.

2. מרת שרה, אשת רבי אלחנן רבינוביץ. נולד להוריו הרב ר' משה ומרת קיילה דיאמנט (כדי להשתמט מהגיוס השג תעודת זהות של יהודי בשם רבינוביץ שהיה פטרו עקב היותו בן יחיד, וכך נשאר שמו רבינוביץ). תחילה גר במינסק, אח"כ עבר למוסקבה. בהיותו שם המשיך לחיות חיי תורה ולהרביץ תורה בסתר, למרות שנתפס ונאסר מספר פעמים. בשנת תרצ"ה, בתקופת מסך הברזל ואיסור היציאה מרוסיה, החליט פתאום סטאלין להתפטר מרבנים רבים ברוסיה, כנראה במסגרת האיסור לקיים חיים יהודיים שם. משפחתו, יחד עם עוד קבוצה של רבנים, קיבלה הוראה לעזוב את רוסיה תוך 3 ימים, שאם לא – יאבדו את זכותם זו לתמיד. הם עלו לארץ. נפטר ביום ראשון של פסח תשי"ח או תשי"ט.

צאצאיהם:

א. ר' אליקים געציל רבינוביץ.

ב. מרת מרים, אשת ר' משה קלמנזון.

ג. מרת מאשה, אשת ר' יצחק פיירברג.

3. מרת נחמה, אשת הרב ר' חיים מאיר טפילסקי. ר' חיים מאיר עלה לארץ והרביץ תורה לתלמידים, אבל לא האריך ימים, והסתלק בצעירותו בהשאירו אחריו ארבעה יתומים: הניה. אליקים געציל. שמואל מנחם מנדל. צפורה.

אשתו נחמה נישאה בשנית.

4. מרת רבקה.

ה) הרב ר' יחזקאל הכהן.

צאצאיו:

1. ר' משה כהן.

2. ר' יעקב כהן.

נכדו של ר' משה הנ"ל, היה נועם מנחם כהן הי"ד, לוחם בסיירת מטכ"ל, אשר לאחר שרותו הצבאי הצטרף לשב"כ. במהלך שירותו בשב"כ, חשף חוליות מחבלים ומנע פיגועים רבים. נהרג בקרב עם מחבלים ברמאללה ביום ב' אדר תשנ"ד.

ברצוני להודות לגב' חנה אורן, בתם של ר' יצחק ומאשה פיירברג, ונכדת ר' אלחנן רבינוביץ, שחקרה ורשמה את צאצאי משפחת כהן, ועזרה לי בהכנת מאמר זה. התמונות ורוב המידע - ממנה הם.

כמו"כ אודה כאן לכמה צאצאים של מרן החפץ חיים זצ"ל, שעזרו במאמר הקודם על משפחת החפץ חיים: גב' דבורה פופקו, כלתו של בן ציון בר' ליב פופקו, ר' שמואל אהרן תרשיש מבולטימור, נכדו של ר' יוסף חיים קגן, ומר ישראל מאיר גודוביץ מת"א, נינו של ר' ליב. יתברכו כולם ממקור הברכות.