רבי מאיר כץ אב"ד אמסיטיב

היום מלאו שלש מאות ושבעים שנה, לפטירתו של הגאון רבי מאיר כץ אביו של הש"ך ששימש כאב"ד אמסיטיב שבליטא. בעבר כבר הזכרנו אותו בבלוג, הזכרנו בקצרה את יחוסו, כאשר כתבנו על רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות שהיה מצאצאיו.
מתולדותיו ידענו, כי נולד בעיר פרנקפורט על נהר מיין, שם גרה משפחתו מדורי דורות, ובה כיהן אביו כדיין. בבחרותו, גלה למקום תורה, לעיר קראקא, שם היה אז מרכז התורה הגדול באירופה, ובישיבותיה למד ר' מאיר, מפי המהר"ם מלובלין, ובישיבתו של הסמ"ע. מסופר, כי למד בחברותא, יחד עם הגאון רבי יהושע חריף [שלימים היה בעצמו לאב"ד קראקא, הוא בעהמ"ח מגיני שלמה], והיו לומדים רק גמרא, בלא לעיין במפרשים, ותמיד היה רבי יהושע מכוון לסברת רש"י, ורבי מאיר היה מכוון לסברת בעלי התוספות. (מבוא לספר חבורי לקוטים, ויניציאה תעה).

כפי הנראה, בהיותו בקראקא, נשא לאשה את בתו של הקצין רבי נחום לוקווער, [אודותיה כותב בנה - הש"ך, ביו"ד סי' שכ"ו גבי הלכות חלה, "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה"]. הרב ווקשטיין שיער במאמרו ויתילדו 74, שהיה קרוב למשפחתו של הגאון רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות.

נתפרסם בקרב גדולי הדור, ובספר 'חלקת מחוקק' אה"ע סי' י"ז, הביא תשובה שנשלחה אליו, וכותב עליו, "מאיר עיני חכמים בהלכה ... עמוד התווך אשר בית ישראל נשען עליו". וכן ידידו המגיני שלמה, כותב אליו, "פלפלתא חריפתא, גלי מסתרתא ועמיקתא, הוא ניהו הגאון נר ישראל עמוד הימיני, יושב בשבת תחכמוני, ר"מ ר"ג מוהר"ר מאיר כ"ץ נר"ו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "הנמצא כזה חכם עדיף מנביא וחוזה, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, ה"ה החכם התורני מוכתר בנימוסים כתר תורה וכתר כהונה, היושב ראשונה, בחכמה ובתבונה, נודע ביהודה ובכל עדת מי מנה, ר"מ ר"ג פטיש החזק נר ישראל מוהר"ר מאיר כ"ץ נרו יאיר כאור שבעת הימים". גם בנו הש"ך, סיפר, שאת רוב תורתו קיבל מאביו. כיהן כרב באמסיטיב, ומשם עבר לכהן במאהליב, בה נפטר במהלך שנת ת"ה, ויש אומרים שכיהן גם בדובנא, ונפטר שם ביום ג' כסלו ת"ג, ושם מנוחתו כבוד. אך פיקפקו בדברים אלו.

יחוסו של רבי מאיר,

שער הספר גבורת אנשים דפוס ראשון

המקור הראשון ליחוסו של רבי מאיר מעלה בקודש, נמצא בספר גבורת אנשים אשר נדפס בדעסוי בשנת תנ"ז, והוא מדברי תורתו של רבי מאיר ובנו רבי שבתי כהן - הש"ך. וכך כתוב בשער הספר, "לכו חזו מפעלות בני אדם, מזהב ומפז נחמדים, ממלכת כהנים, יקרים מפנינים, השגות ותמיהות על ראשונים ואחרונים, שחיבר המאור הגאון
הגדול כמוהר"ר שבתי בעל שפתי כהן על א"ח סי' קכ"ד בדין גבורת אנשים, ושו"ת מאביו המאיר לארץ ולדרים, ה"ה המנוח הגאון הגדול כמוהר"ר מאיר כץ ז"ל. והובא לבית הדפוס על ידי נכדו האברך התורני כמהר"ר יצחק בן הרב הגדול כמוהר"ר משה כץ זצ"ל. נדפס פה ק"ק דעסוי באותיות אמשטרדם תחת ממשלת אדוני' הדוכסת המהוללה החסידה המיוחסת מאד הענריטה קטרינה יר"ה".
ובראש החלק השני, כתוב "שאלת ותשובות מהרב הגדול מוהר"ר מאיר כ"ץ ז"ל בן מהר"ר משה כהן ז"ל אשכנזי". וכן בחתימות על התשובות, מזכיר ר' מאיר את אביו ר' משה.

פירוט נוסף על אביו רבי משה, נמצא בהקדמת ספר השיב ר' אליעזר ושיח השדה, שנדפס בעיר נייאויט תקט, וזה לשונו שם, ומצד אמי זכרונה לברכה אני נין ונכד הגאון מהר"ם כ"ץ, אבי ד"ז [דודי זקני] הגאון המחבר בעל ש"ך, כנזכר בהסכמת שארי הגאון, זקן ויושב בישיבה, החסיד ועניו כבוד מוהר"ר מאיר זצ"ל, שהיה אב"ד בק"ק הנובר, הוא הגיד לי שאא"ז הגאון מוהר"מ כץ הנ"ל הי' אשכנזי [יליד ארץ אשכנז], בן הרב הגדול מוהר"ר משה דיין זצ"ל מק"ק פ"פ דמיין הנזכר בס' גבורת אנשים, והרב מוהר"ר משה דיין הנ"ל לפי דבריו הי' דודו זקינו של הקצין הנגיד הר"ר ליב קן זצ"ל מק"ק פפ"ד. כך קבלתי מפי השמועה מהזקן הגאון שארי הנ"ל".

עוד על ר' משה, נמצא בהקדמת נכד הש"ך לספר "הארוך מש"ך", על טור יורה דעה, ברלין תקכז, וזה לשונו שם, "כל אלה חיברו יחדיו אנשים תמים, מראש החכמים, חכם חרשים, נבון לחשים, בעל המחבר ספר גבורת אנשים, ה"ה הרב הגאון מהור"ר שבתי כהן בן הרב הגאון הגדול מהור"ר מאיר כ"ץ זצ"ל אב"ד דק"ק מאהליו בהרב הגדול מהור"ר משה כ"ץ אשכנזי שהי' אב בית דין דק"ק דאנהויזן".

וכפי הנראה, בתחילה היה ר' משה דיין בפרנקפורט, ובסוף ימיו היה אב"ד בק"ק דאנהויזן, [הסמוכה לאנשבך במדינת בייערן], שבגרמניה.

כפי שכבר הזכרנו בעבר, רבי יום טוב ליפמאן ראקוב, חקר היטב את תולדות יהודי פרנקפורט על פי הספר [בכתב יד] אלה תולדות מאת ד"ר שלמה עטלינגר, ובספרו 'למטה משה' בנספחים פרק יד, התמקד במציאת משפחתו של רבי משה הכהן דיין בפרנקפורט, ועל פי הרמז המובא לעיל, שהיה דודו של רבי לייב קאן, זיהה רקוב את משפחתו של רבי משה.

בעבר, הבאנו בקצרה את סדר היחוס, וכעת נביא בהרחבה סדר הדורות והשתלשלות היוחסין, על פי מחקריו של הרב רקוב.

• רבי משה הכהן, היה נשוי למרת געלא בתו של רבי זיסקינד בינג, שנפטרה בשנת שמ"ה. רבי משה עצמו נפטר כנראה בשנת שנ"ד או בשנת שמ"ד, אבל כפי הנראה לא נקבר בפרנקפורט, אלא בדאנהויזן.
• אביו, היה רבי אפרים גומפל כץ צום בארן, שנפטר בשנת ש"כ בפרנקפורט. זוגתו מרת רייצע בתו של רבי יעקב כץ, נפטרה בשבת י"ב טבת של"ה.
• בן רבי חיים כץ צום בער, היה עשיר ונכבד, ונחשב כ'חבר' בקהילת פפד"מ, נפטר כ"ד טבת ש. זוגתו מרת גיטלן בת רבי אורי פייביש מוורמס.
• בן רבי נפתלי הירץ כץ צום פירדבורג.