יום חמישי, 9 ביוני 2011

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את
משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *
אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא
רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר
שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets
) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).


סבא רבא של הגאון - אליהו חסיד, היה נשוי לבת של משפחה רבנית אחרת בולטת. אשתו היתה בתו של הרב פתחיה בנו של הרב משה רבק'ש (Rivkas
), הרב משה רבק'ש הגיע לווילנה מפראג במאה השבע עשרה המוקדמות. במהלך הטבח של הקוזקים בשנת 1655, ברח לאמסטרדם, שם השלים את החיבור שלו על שלחן ערוך שנקרא באר הגולה [7], ונפטר 1671.



האב הקדמון הידוע המוקדם ביותר של משה רבק'ש היה יוסף החבר, מקהילת אופן (מאוחר יותר בודפשט), אחד מחברי הקהילה היהודית של וינה, אשר הוגלה לפראג בשנת 1559 [8]. בנו של יוסף, הרב פתחיה (נפטר 1598), היה סופר הקהילה בפראג, כך גם היה בנו, הרב נפתלי צבי הירש. נפתלי צבי הירש סופר (נפטר פראג 1601) היה אביו של הרב משה רבק'ש.
אילן יוחסין של הגאון מוילנא

היחוס מצד הנשים
מעט מאוד ידוע על הסבתות של הגאון. קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו של נפתלי צבי הרש סופר. שפירא [9] כותב שנפתלי צבי הרש היה ממשפחת פאס, ורושם שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקרקוב.


אבל זה כנראה לא נכון, מפני כמה סיבות, ראשית, צבי הרש פאס, הוא דמות היסטורית מוכרת, וידוע שהוא ובני משפחתו חיו בקרקוב, ואילו אביו של משה רבק'ש, התגורר בפראג, שם הוא החזיק בתפקיד סופר ה"קהל". וצבי הרש פאס, היתה לו משרה של פרנס (מנהיג הקהילה) בקרקוב. כהנא [10] מצטט את רשימות הילדים של צבי הרש פאס ושמו של משה רבק'ש אינו כלול ביניהם. נפתלי צבי הירש סופר נפטר בפראג בשנת 1601, ואילו צבי הרש פאס מתועד בפנקס הקהל בשנת 1632. לכן ניתן לראות כי שפירא בלבל שני אנשים. יתכן להסביר כי הבלבול נובע מהעובדה כי בנו של לייב פאס היה חותן (על ידי נישואיו הראשונים) של הרב גרשון אשכנזי מניקלשבורג ווינה (1615- 1693 , המחבר של עבודת הגרשוני), אשר קרא למשה רבק'ש מחותן שלו (כלומר, הילדים שלהם היו נשואים) בהסכמתו של גרשון לבאר הגולה [11].


רבי משה רבק'ש נצר לדוד המלך


אין תיעוד מדוייק, או מגילת יוחסין מפורטת, על אבותיו של רבי משה רבקש, אבל בכל אופן, פרטים מסויימים של עץ המשפחה שלו ניתן להסיק מתוך בחינה והתאמה של כמה מקורות.
אליעזר ריבלין במבוא לספר היחס מספר על מסורת שעברה במשפחה, לפיה, מוצא המשפחה הינו מגזע דוד המלך:
ספר היחס, אליעזר ריבלין, ירושלים תרצה
לפי מסורות משפחתיות קדומות, התיחסו אבות המשפחה לשושילתא דבית דוד, וזקני המשפחה היו מספרים שראו את הכתבים העתיקים שבהם נפרטה בשמות שלשלת היחס עד לבית דוד. אגדות וסיפורים שונים נתפשטו בין הענפים השונים של המשפחה, גם על דבר מוצא אבותיהם מגלות ספרד אשר באמסטרדם, ועוד ועוד. אולם אם נסמוך על תעודות מדעיות וודאיות אין אנו יכולים לפרוט בשמות למעלה מן הקדוש רבי יוסף חבר אבי-זקנו של רבקש מצד רבקש, ולמעלה מרבי דוד אשכנזי אבי קרמר מצד קרמר.

למרות שריבלין דוחה מסורות אלו שעברו בעל פה, כי הם לא מבוססים על "מסמכים מדעיים מדויקים", הוא לא היה מודע ככל הנראה לשילוב של גורמים, שכאשר נחשב אותם יחד, הם יכולים לתמוך את המסורת שבעל פה המיחסים את המשפחה כנצר לדוד המלך.

אחד ממקורות אלה היא ההערה הנדירה שמופיעה בספר סערת אליהו [12], הספד על הגר"א שנכתב על ידי בנו הצעיר אברהם. הגאון לא נהג להזכיר בכתביו רבים מבני משפחתו. וגם בניו לא נהגו כך. הערה זו, מגלה לנו מעט על יחוסו של הגאון:


סערת אליהו, אברהם בן הגר"א, גרודנא 1876
..סמליו"ן הוא שם מלאך כמו שפרשו זקנינו הערוך ובעלי התוס' ז"ל..

לפנינו אם כן, מצוינים שתי שורות של שושלת, אחד מן המחבר של ספר הערוך, רבי נתן מרומא (1035-1106). פער של 700 שנה בין הגאון לרבי נתן מקשה לקבוע את אופי הירידה. משפחה נוספת שבה גם יש טענות על היותם נצר לרבי נתן, היא משפחתו של הרב יום טוב ליפמן הלר (1574-1654), מחבר תוספות יום טוב. מחקר לעומק של משפחת הלר, עשוי ליצור חיבור עם אבותיו של הגאון מוילנה [13].

חשוב יותר הוא, כי החלק במשפט של אברהם (בנו של הגאון) המתייחס "זקנינו בעלי התוספות". המונח "זקנינו" הוא מונח פיגורטיבי שמשמעותו "אבות".

--
בעלי התוספות היו פרשנים של התלמוד שפעלו בתקופה שאחרי רש"י (1040-1105) בתחילה היו אלה בניו וחתניו, לאחר מכן הנכדים ובני משפחותיהם. אז כל אלה קרובי משפחה של רש"י היו תלמידיהם ואת הקבוצה כולה היו ידועים בתור "בעלי התוספות". כלומר מחברי פרשנויות נוספות על אלה של רש"י וקודמיו.
--

ההערה של אברהם בה מתייחס לבעלי התוספות כאל אבותיו עשויה תיאורטית לכלול את כל חכמי התלמוד שנחשבים חברי קבוצה זו, ולאו דווקא את המשפחה של רש"י. אבל הזכרנו את דבריו של ריבלין על מסורת ממוצא של דוד המלך, ובהתחשב כי רש"י ומשפחתו היו צאצאי דוד המלך, הצטלבות של שני הגורמים הללו, מעלה כי סביר להניח כי התיחסותו של אברהם, היא אל בעלי התוספות שהיו בני המשפחה של רש"י. אם כי, ברור שעדות נוספת תוסיף משקל לטענה זו.


אפשר לטעון כי המונח "זקנינו", יכול להיות "הזקנים שלנו" ולא בהכרח אבות גנאלוגיים. אבל מעניין לציין, כי מונח זהה - "זקנינו" משמש את בני הגאון במבוא שלהם לפירושו על שלחן ערוך אורח חיים[14]:

וזקנינו הרב הגאון מהר"מ שחיבר באר הגולה.

המונח "זקנינו" מוסב כאן על הרב משה רבק'ש, הסבא רבא של הגאון. באותם מקרים בהם מתכוונים לחכמי הדורות הקודמים, המונח המשמש בדרך כלל הוא "חז"ל" במשמעות "חכמינו זכרונם לברכה", או "רז"ל" במשמעות "רבותינו זכרונם לברכה". גם בספרו סערת אליהו, אברהם משתמש בכינוי "רז"ל", כאשר הוא מתכוון לחכמים אחרים. ורק במקרה אחד משתמש במונח "זקנינו", כאשר הוא מזכיר את רבי נתן מרומי. ובעלי התוספות.


יהיו כאלו שישאלו איך אברהם ידע על מוצאו. והרי אין זה סביר כי אביו הגר"א, היה לוקח זמן להתרחק לימודיו ולספר סיפורים לבניו על אבותיהם. כזה הוא הרושם המתקבל על ידי תיאורים של דמותו של הגאון ביחס למסירות הכללית שלו ללמוד תורה. ללא כל הסחת דעת למטרות חולין, עד כדי כך שהוא כמעט ולא התעניין ברווחה של משפחתו. עם זאת יש ראיות כי הגאון סיפר לבניו על המוצא שלהם כמתואר בספר סערת אליהו הנזכר לעיל, וכך כתוב שם:

סערת אליהו
... איך שכחנו את אבותינו הקדושים, הרב גאון עוזנו רבינו משה ז"ל אב"ד דקהלתנו יצ"ו. שהציל אותנו מכמה עלילות ע"י מעשיו הנפלאים ובלבול דם. ומפקידים רעים, אשר ספר לנו אדונינו מורינו ורבינו אבי הגאון הכ"מ אשר הכיר בנעוריו זקנים שספרו לו. ואת בנו של הגאון ר"מ ז"ל הנ"ל הרב החסיד רבי אליהו ז"ל אשר שם אאמו"ר ז"ל נקרא אחריו, גודל חסידותו ופרישותו ורעם גבורות צדקותיו...

הנה הוכחה ברורה כי הגר"א שמע בנעוריו מזקני וילנה מידע על אבותיו. לכן סביר להניח כי הגאון היה המקור למידע של אברהם על היותו מצאצאי רבי נתן מרומי ובעלי התוספות.

קשר אפשרי בין משה רבק'ש, לבין משפחת קצנלנבוגן, כבר הוזכר בספר Eliyahu's Branches (ענפי אליהו) [15]. בזמן כתיבת הספר הזה, ראיות כדי להסביר את הטענה לא היו זמינות, ולכן המחבר כתב "טענה זו לא הוכחה". עדויות חדשות עושה את האמירה הזאת כבר לא רלוונטית. ועל כך, בפרקים הבאים, בהם נבנה שלב אחר שלב, את אילן היוחסין של הגאון מוילנא ומשפחת רבק'ש.


בנימין ריבלין, בנו של אליעזר ריבלין, מחברו של ספר היחס הנזכר לעיל. כתב ביוגרפיה קטנה של זקינו הקדמון הרב משה רבק'ש, ר' משה רבק'ש [16]:

בנימין ריבלין, ר' משה רבקש, ירושלים 1971
על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.


למרות שבנימין ריבלין אינו מתייחס אל ההערה של אביו על מוצא המשפחה מבית דוד, אבל, אם כפי שהוא מצהיר, אמו של משה רבק'ש היתה "מגזע הגאון שאול וואהל". ממילא מובן, כי משה רבק'ש מתיחס בכך לחוטר מגזע דוד המלך, מכיוון שהמשפחה של שאול וואהל – קצנלנבוגן, מתיחסת דרך לוריא ומשפחות מינץ מרש"י, ובכך מן המלך דוד.


התייחסות אל טעלצא כאמו של משה רבק'ש, הופיעה כבר לפני מאמרו של בנימין ריבלין בשנת 1971. בשנת 1900 בספר דור רבניו וסופריו חלק שני, שכתב בן ציון אייזנשטאט, בו הוא מצטט את צבי הרש אדלמן כי טעלצא היתה "מגזע הגאון ר' שאול וואהל", אדלמן כתב בשנת 1845 את הספר גדולת שאול[18] היסטוריה של המשפחה של שאול וואהל המבוסס על כתב היד של הספר יש מנחילין משנת 1755[19] שנערך בספריית הבודליאנה של אוקספורד. הספר יש מנחילין כולל פרטים רבים של משפחת קצנלנבוגן, אך מזכיר במפורש את טעלצא. גם אדלמן בספר גדולת שאול לא מזכיר את טלצא. אומנם, ספר זה היה מתוכנן להופיע בארבעה כרכים, ורק אחד מהם קיים. ואולי אייזנשטאט לקח את המקור שלו, מן כתב יד שלא הודפס על ידי אדלמן.


לפני הפרסום שלו - ר' משה רבק'ש, בשנת 1971, כבר בשנת 1954 כתב בנימין ריבלין פרק בספר הגרא הנזכר לעיל, ובו הוא נותן פרטים ביוגרפיים של אבותיו של הגאון, רבי משה קרמר והרב משה רבק'ש. הוא כולל מקורות רבים בהם משה רבק'ש מתייחס לקרוביו:

מתוך ספר הגרא

א. בעל המחבר ס' אור יקרות ולוית חן (זאלקווא תקט"ז) מתיחס אל ר' משה רבקש וכותב כי הוא ממשפחת חפץ מק"ק ווילנא. וכן כותב מחבר ס' מאמר אפשרות הטבעית (אמשטרדם תקכ"ב) ממשפחת חפץ.[20]
ב. שני מכתבים מר' משה רבקש... (לא רלוונטי).
ג. לפי דברי רבי משה בבאר הגולה היו שאריו הרב ר' ישעיה הארוויץ בעל השל"ה והרב רבי מרדכי קראשניק מק"ק זייל.
ד. הרב הגאון מוהר"ר גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג ווינה אשר היה בין המסכימים על ספרו של ר' משה, כותב עליו שהוא מחותנו.[21]

להלן הזכרותיו של הרב משה רבקש על קרוביו בספרו באר הגולה:


הקשה שארי הרב ר' מרדכי קראשניק פקק"ק ז"ל.
וכ' שארי הרב בעל שני לוחות הברית שם
כתב שארי הרב רבי ישעיהו הורוביץ בספרו שני לוחות הברית


רבי [יעקב] מרדכי קראשניק היה דיין בקרקוב בשנת 1643, ולאחר מכן הרב בעיר לונטשיץ [22]. קרבתו עם רבי משה רבק'ש, לא ברורה ודורשת מחקר נוסף.

התייחסותו של רבי משה רבק'ש, אל השל"ה - "שארי הרב", אינה יכולה לקבוע בבירור את אופי הקשר המשפחתי בין רבק'ש להורוביץ. אבל אם אנו לוקחים בחשבון את היחסים הידועים שבין רבק'ש לקצנלנבוגן, ניתן לעקוב אחר הקשר המשפחתי שלו אל ישעיה הורביץ כדלקמן:

רבי משה רבק'ש נולד בשנת 1596.
השר שאול וואהל נולד בשנת 1545. בנו מאיר שאול'ש נולד לא לפני 1565, מפני שהוא נושא את השם של הסבא שלו - הרב מאיר קצנלנבוגן "מהר"ם פדואה" שנפטר בשנת 1565.

התקופה שבין תאריך הלידה של שאול וואהל ומשה רבק'ש, היא חמישים ואחת שנים, אשר היא כוללת שני דורות, ובתוך תקופה זו, אנו צריכים להסביר כיצד טעלצא יכולה להיות נכדה של שאול וואהל.


ממחקר של כל הילדים והנכדים של שאול וואהל, נראה כי טעלצא האמא של משה רבק'ש היתה בתו של מאיר קצנלבוגן בנו של שאול וואהל קצנלנבוגן. טעלצא נולדה בערך 1580, כאשר אביה היה בן חמש עשרה.
טעלצא היתה בת שש עשרה שנים, כאשר היא ילדה את משה רבק'ש בשנת 1596.

אין תרחיש אחר שהוא אפשרי, מפני שהילדים האחרים של שאול וואהל היו צעירים מכדי להיות ההורה של טעלצא, בהתחשב בעובדה שהבן שלה - משה נולד בשנת 1596.

הקשר אל הורוביץ שצוין על ידי משה רבק'ש, מאשר את ההסבר הנ"ל של היחס אל משפחת קצנלנבוגן, מפני שהינדה אשתו של מאיר קצנלנבוגן היתה בתו של פנחס הורוביץ, בן דוד שני של רבי ישעיה הורביץ – השל"ה הקדוש, ובכך אפשר להסביר מדוע משה רבק'ש מתייחס אל הורוביץ כאל "שאר בשרי".

רבי פנחס הורוביץ [23] מפראג היה בנו של ישראל הורוביץ, בנו של אהרון משולם זלמן הורוביץ, בנו של ישעיה הלוי הורוביץ מפראג. לישעיה זה, היה עוד בן בשם שבתאי שפטל הורוביץ, אביו של רבי אברהם הורוביץ, אביו של רבי ישעיה (1570-1626), (מחבר שני לוחות הברית, ומפורסם בכינויו על ידי קיצור של הספר של"ה). השל"ה נולד כנראה בפראג, שימש כרב בקהילות אחדות לפני שתפס את עמדת הרב של פראג בשנת 1614. הוא עזב את תפקידו בשנת 1621כדי לעלות ולהתיישב בארץ ישראל שם נפטר בטבריה בשנת 1626.

מסקירה של הביוגרפיה של השל"ה ניתן לראות כי משה רבקש - הקרוב שלו, מגיל שמונה עשרה, היה יכול להיות בהיכרות אישית עם השל"ה כאשר גר בפראג. מכאן, מובן למה בבאר הגולה כתב על השל"ה שאר בשרי.

עץ המשפחה של מאיר קצנלבוגן מופיע בספר יש מנחילין, ושם כתוב, כי "הגאון ר' מאיר קצנלבוגן בנו של השר רבינו שאול וואהל ז"ל. הוא היה חתנו של ר' פנחס הורוביץ. כי לקח את בתו מרת הינדא לו לאשה.
ואבי אבי אבי הרב מוהר"ר מאיר שואל'ש ז"ל (אבדק"ק בריסק) ואשתו הרבנית מ' הינדא נ"ע בת המפורסם מהר"ר פנחס סג"ל הורוויץ מקראקא גיסו של הרמ"א ז"ל. ואביו היה המפורסם (שאול) וואל (הש"ר) ואשתו מ' דבורה נ"ע בת ר' דוד".


הערתו של רבק'ש על קרובו הורוביץ מאשרת כי האמא שלו טעלצא היה בתו של ר' מאיר קצנלבוגן מפני שאשתו של מאיר היתה ממשפחת הורוביץ.

קרובי משפחה אחרים של משה רבק'ש נשא את שם המשפחה (או כינוי) וואהל או וואלש. אם זה אכן מצביע על קשר עם שאול וואהל, דרוש מחקר נוסף.

השלמות והוספות

מקור נוסף לשושלת של משה רבק'ש דרך משפחות קצנלנבוגן והורוביץ מופיע בספר שנות אליהו [24] פירושו של הגאון מוילנה על סדר זרעים של המשנה, שנערך על ידי חתנו, הרב משה מפינסק. בליקוטים בסוף הספר, הוא מזכיר את רבי שמואל אב"ד אנטופול וקרלין, ומזכיר שהוא שאר בשרו של חמיו הגאון מוילנא:

"אמר הכותב כבר אמרתי דברי הגאון ז"ל לפני הרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם מהו' שמואל ני' אב"ד דק"ק אנטיפאליא והוא ש"ב של הרב הגאון ז"ל".

 מחברו של הספר הנדיר 'ספר יוחסין' [25], מזכיר דברים אלו, ולמרות שהוא מפרט הרבה על משפחתו של רבי שמואל מאנטיפאליא, בכל אופן הוא מציין, כי טיב היחסים בינו לבין הגאון מוילנא לא ידוע לו:

הגאון ר' אליהו מוילנא זצ"ל, היה מתיחס ממשפחה אחת עם א"ז הגאון ר' שמואל אבדק"ק דקארלין ואחיו, כאשר נמצא גם בשנות אליהו על זרעים אשר נזכר שם על א"ז הגאון ר"ש אשר היה שארו, אך לא נתברר לי כעת במסורת ברורה ראש בית אב בשלשלת יחוסו אל משפחתנו.


אולם, אחרי שהסברנו לעיל, כיצד הקשר בין הגאון מוילנא לבין משפחת הורוביץ ממילא נפתרת גם הבעיה של רוזנקרנץ. וראשית, נביא ציטוט נוסף מספר היוחסין.


רבינו המהרש"א ז"ל היה חותן הגאון החריף הצדיק ר' משה בן הגאון ר' יצחק ז"ל, ור' יצחק הנ"ל היה חתן הגאון ר' שמחה בונם אב"ד דק"ק קראקא, חתן הרב הגאון רשכה"ג הצדיק ר' משה איסרלש ז"ל בעל המפה, ור' משה בר' יצחק הנ"ל היה אב"ד דק"ק לובלין והוא בעה"מ ס' מהדורא בתרא למהרש"א, וחתנו הרב הגאון ר' אברהם פייגעס ז"ל. בנו של ר' אברהם היה הרה"ג ר' יוסף חסיד קוידנאוער, בנו של ר' יוסף היה הרב הגאון הצדיק ר' קלמן אב"ד דק"ק פינסק, בנו של ר' קלמן היה הרב הגאון הצדיק ר' ליב ז"ל, אשתו היתה הצדקנית המפורסמת מרת גיטיל ז"ל, בת הרב הגאון ר' פנחס שמערינער ז"ל, ואחותו של הרב הגאון ר' משה ז"ל אב"ד דק"ק [ה]לוסק, אשתו של ר' פנחס שמערינער היתה בת הגאון ר' שמואל בהרב ר' אלקנה ז"ל אבדק"ק מיטאווע, בעה"מ ספר שו"ת מקום שמואל, והיה מילידי אלטונא, והוא היה אביו של הגאון מוה' ר' פסח ז"ל בעה"מ ספר קמח פסח ... שלשה בנים היה להרב הגאון הצדיק ר' ליב ז"ל א' הרב הגאון הצדיק ר' שמואל ז"ל אבדק"ק אנטיפאליע קארלין ופינסק.

בציטוט לעיל הוא מראה כי שמואל מפינסק היה צאצא של רבי משה איסרליש, הרמ"א. ואנו יודעים כי אחות הרמ"א - ביילה איסרליש היתה אשתו של פנחס הורוביץ. לפיכך, הגאון ורבי שמואל מקרלין יש עץ משפחה משותף, כאשר שניהם מתחברים אל משפחת איסרליש.
*  *  *
ההערה של אברהם, (בנו של הגר"א) בסערת אליהו, על היותם צאצאים של המחבר של הערוך, רבי נתן מרומי, דורשת מחקר נוסף. אבל יש לציין, כי משפחה אחת אשר גם נטען כי הם נצר לרבי נתן, היא משפחת של הרב יום טוב ליפמן הלר (1579-1654), מחבר תוספות יום טוב. אשתו רחל הלר היה נכדה של אחותו של פנחס הורוביץ הנזכר לעיל, ובכך הם קשורים אל עץ המשפחה של רבי משה רבק'ש. הלר גם שימש כרב בפראג בתקופה שבה רבק'ש היה יכול להכיר אותו.

רבי נתן מרומי, השתייך אל משפחת הענוים[26]. בני משפחת הענוים, היו גם בפראג. כפי הנראה משפחת הורוביץ בפראג, השתייכו למשפחת הענוים.

רוב המקורות [27] טוענים כי נתן הלר היה צאצא של רבי נתן מרומא דרך אביו. אחד המקורות [28] קובע כי זה היה מצד אמא שלו.



הערות
[1] פרידמן חיים,
Eliyahu's Branches (ענפי אליהו) - צאצאיו של הגאון מוילנה ומשפחתו. אבותינו, ניו ג'רזי ארה"ב. 1997.
[2] מאמרים מאת ניל רוזנשטיין ופאול יעקובי, בגליונות אבותינו לאורך השנים.
[3] מימון פישמן יהודה לייב, ספר הגר"א, ירושלים, 1954.
[4] גינצברג לואיס,
Students Scholars and Saints (תלמידי חכמים וקדושים). ניו יורק, 1958.
[5] דמביצר חיים נתן, כלילת יופי. קרקוב 1888.
[6] קלויזנר ישראל, תולדות הקהילה העברית בוילנא, וילנה, 1935.
[7] רבק'ש משה, באר הגולה. אמסטרדם, 1661-1664.
[8] ריבלין אליעזר, ספר היחס למשפחת ריבלין. ירושלים, 1935.
[9] שפירא יעקב לייב, משפחות עתיקות בישראל. תל אביב, 1981.
[10] כהנא שמואל זנוויל, ענף עץ אבות. קרקוב, 1903.
[11] ראה התיחסות בהמשך.
[12] אברהם בן אליהו (הגר"א). סערת אליהו. גרודנו 1876.
[13] בהמשך סדרת המאמרים הדבר יתברר.
[14] אליהו הגאון מוילנה. פירוש על שלחן ערוך אורח חיים. שקלוב 1803. מבוא על ידי בני הגאון ר' יהודה לייב ור' אברהם.
[15] פרידמן חיים, ענפי אליהו (
Eliyahu's Branches) - צאצאיו של הגאון מוילנה ומשפחתו. אבותינו, ניו ג'רזי ארה"ב 1997.
[16] ריבלין בנימין, רבי משה רבק'ש, ירושלים 1971.
[17] אייזנשטאט בן ציון, דור רבניו וסופריו, וילנה 1900.
[18] אדלמן צבי הירש, גדולת שאול, לונדון 1845.
[19] קצנלבוגן פנחס, יש מנחילין, מורביה 1755, נערך על ידי פלד יצחק דב, ירושלים 1986.
[20] האק סיני, משפחות ק"ק פראג, פראג 1892.
[21] היחס המדוייק דורש מחקר.
[22] פרידמן נתן צבי, אוצר הרבנים, בני ברק, ישראל, 1975.
[23] מונלש אוטו, כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג, ירושלים 1988.
[24] משה מפינסק, שנות אליהו, ורשה 1861, ההערה מופיעה בסוף הספר בדפוס זה בלבד, ולא בדפוסים קודמים.
[25] ספר יוחסין, א רוזנקרנץ, ורשה 1885.
[26] שלשלת הקבלה.
[27] ונדר מאיר, אלף מרגליות, ירושלים 1993.
[28] הורוביץ-הלר יחיאל, מגילת יוחסין, תל אביב 1978


אני רוצה לנצל במה זו, על מנת להודות לחיים פרידמן, על אדיבותו הרבה, במסירת המאמר לפרסום כאן בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל  - לתולדות רבנים ומשפחותיהם. ועל עזרתו הרבה והתמידית, במאור פנים ובלב רחב.

אילן יוחסין מצד אמו של רבי משה רבקש

5 תגובות:

  1. תודה רבה !
    זה עזר לי מאוד !!!!
    פשוט יש לי בבית הספר עבודה על רבנים ואני בחרתי בגאון מוילנה ...
    ושוב תודה רבה!!!!....

    השבמחק
    תשובות
    1. שירה ניחולים7 במרץ 2012 בשעה 15:40

      ממממ... גם לנו יש את זה ...

      מחק
    2. בשמחה.
      רק לא לשכוח לציין את המקור.

      מחק
  2. תוכלו להיעזר בתוכנת משפחה
    FamilyBookPro מציע בנייה מהירה של העץ
    עם אלבום תמונות, קטעי וידאו והסטוריה
    הפצה של העץ לבני המשפחה
    הפקה של עץ לכל בן משפחה שקיים
    הפקת דוחות
    יומן אירועים
    תמיכה בתאריכים עבריים
    ועוד הרבה אפשרויות שמעצימות את החוויה המשפחתית

    השבמחק
  3. יפה אבל מספר תמיהות שאולי תוכלו להשיב עליהן
    א רש"י היו לו רק בנות וכאן כתבתם בניו ובנותיו
    ואם ב ואם המשפחה בדרך הופכת ללוי [הורוויץ] וגם לכהן [קצנלבוגן] איך היא עדיין "צאיצאי דוד המלך" אולי אפשר להגיד המשפחה קשורה בקשרי דם כלשהים עם משפחת דוד המלך
    ושאלה אחרונה שמעתי שיש בדיקה גנטית [כמו הבדיקה של הכהנים ]שקובעת אם אתה צאצא של דוד המלך .האם אתם יודעים מי עושה והיכן? אשמח לקבל מידע

    השבמחק