פתרון תעלומת יחוסו של רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא

רבים מאנשי ירושלים, הם צאצאים של רבי אליעזר לייזר אב"ד סאמפאלנא, היה תמיד ידוע, כי רבי אליעזר משתייך למשפחה מיוחסת, אולם, עד היום לא נודע בדיוק מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, ומיהם אבותיו.

תחילה אפרט כאן את צאצאיו של רבי אליעזר בירושלים. שתי בנותיו הידועות נישאו לשניים מתוך חמשת האחים המפורסמים בני משפחת לעווי מעמודי היסוד של ירושלים, ואלו הן:

בתו מרת רחל, היתה אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, היא נפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ואלו צאצאיהם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

בתו השניה מרת חיה, היתה אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר צעיר, ולאחר פטירתו נשאה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדה לו כמה בנים. ונפטרה בשמחת תורה תרי"ז. ואף רבי נחום נשא לו אשה אחרת אחר פטירתה, ונולדו לו ילדים אף ממנה. מבעלה הראשון רבי יחזקאל, נולדה לה בת אחת, מרת יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר, שהיה גר בירושלים, וממנו נסתעפו משפחות רבות בעיר. ומבעלה השני, נולדו כאמור מספר ילדים, והם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן, אשר ממנו נסתעפה משפחת ברגמן הירושלמית. אולם רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל, ואחותם אסתר גיטל, נולדו לרבי נחום משאדיק מאשתו השניה.

ובכן, מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא? ומהו יחוסו.

כאמור למעלה, רחל בתו של רבי אליעזר נפטרה בצעירותה, בירושלים. בהקדמת ספר בית לאבות, מזכיר המחבר רבי יעקב לייב לעווי את אשתו "רחל תחי', בת חמי הרב המאוה"ג הצדיק מוהר"א לייזר זצ"ל, שהיה אבד"ק סאמפאלנע". ועל מצבתה של הרבנית רחל בהר הזיתים

רבי חיים בן אביגדור מפינסק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של רבי חיים בן אביגדור מפינסק.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.

בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג.