יום שני, 31 באוקטובר 2011

שריד תלמידי היראה - רבי אליעזר שולביץ


היום, ג' חשוון, מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון הגדול, רבי אליעזר שולביץ, מייסד ישיבות לומזא בפולין ובארץ ישראל. במאמרנו זה, נזכיר ראשית בקצרה את תולדותיו ופעולותיו, ונרחיב מעט בסקירת עץ משפחה שלו, מהמעט שידוע אודות אבותיו, ונזכיר את צאצאיו בשמות.

רבי אליעזר נולד בשנת תר"ח בעיר קולנה, שבפלך לומזא. מוצאו ממשפחת רבנים ותלמידי חכמים. אביו ר' מאיר דב שולביץ מקולנא, האריך ימים ועלה לירושלים, בה נפטר ביום ט"ז אב תרס"ב, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים, בחלקה ד. אבי אביו - ר' צבי קאלנער, היה מנכבדי העיר קולנה, למדן מופלג ושקדן גדול בתורה. אבי אמו של ר' אליעזר היה רבי עמנואל [וירנצקי] רבה של העיר קולנה, הידוע בשמו - ר' מני'לה. 

אמו של ר' אליעזר מרת צירל נפטרה בעיר קולנא בשנת תרי"ז, ואליעזר היה אז בן תשע שנים בלבד, בעקבות כך, נשלח להתחנך בבית דודו העשיר בלומז'ה, הוא אחי אמו ר' (אליעזר) [הרץ] וירנצקי, ורעייתו חנה פייגא. עפ"י עצת רבי אליעזר שמחה רבינוביץ הרב דלומז'ה, נשלח לישיבת ביאליסטוק, ומשם המשיך לישיבת וולוז'ין. בהיותו בוולוז'ין נשתדך עם ר' אייזיק טל (טאהל), תלמיד חכם ובעל נכסים בביאליסטוק (ורעייתו מרת לאה בת ר' חיים ליבעס – נישאו בשנת תר"ו), שאיפשר לו להמשיך בלימוד התורה שנים רבות לאחר נישואיו, בהסכמתה המלאה של אשתו מרת פרידה חיה עליה השלום (נפטרה כ"ב טבת תרס"ו). בהמשך, יצא מביתו והלך ללמוד תורה מפי קדשו של רבי ישראל סלנטר בממל.

הגאון רבי אליעזר שולביץ זצ"ל

בהשראתו של ר' ישראל סלנטר, התמסר כולו לרעיון הרבצת תורה בישראל כל הימים. בתחילה בשנת תרמ"ג יסד את הישיבה הגדולה בעיר לומז'ה, ולימים יסד רשת של ישיבות קטנות בערים הסמוכות לה. גם ישיבות קטנות אלה היו בפיקוחו והן שמשו "מכינות" לישיבה של לומז'ה. מספרים כי כל מי שהיה מתקרב לעיר לומז'ה וראה מרחוק את הבניין הגדול של הישיבה הבנוי לתלפיות בראש גבעה נשאה הנשקפת על פני כל הסביבה - ידע לשבח את יוצרה ומחוללה, הצדיק רבי אליעזר שולביץ [או כפי שהוא עצמו היה חותם, אליעזר שילאוויץ].  

בימי המלחמה העולמית הראשונה, כאשר גלה לרוסיה והיה עמו שם חתנו הרב הגאון ר' יהושע זליג רוך ז"ל ובחורים רבים אחרים, קם ויסד ישיבה בעיר פרילוקי. עמהם היו מספר בחורים, בהם הגאון רבי אהרן כהן לימים מראשי ישיבת חברון, והגאון רבי מרדכי שמואל קרול הרב דכפר חסידים, ועוד מתלמידי נובהרדוק. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ואעפ"י שהיה זקן וחלש בבריאות המשיך גם שם בהרבצת תורה. שנים אחדות לאחר מכן, יסד את ישיבת לומז'ה בפתח-תקוה, והעלה לארץ ארבעים בחורים מהישיבה בפולין, רבים מהם צמחו והיו רבנים גדולי תורה, ראשי ישיבות ולמדנים. אחריהם הוסיפו לעלות בחורים נוספים לישיבה זו, וכך גם ניצלו מן השמד והשואה שבאה על יהדות אירופה במלחמת העולם השניה. וטובי בחורי ארץ ישראל ועולם הישיבות למדו בה, עד כדי שהגיעו הימים, שסביב שלחן מועצת גדולי התורה, היה רוב מכריע מחניכי ישיבת לומזא.

בעלייתו לארץ ישראל, קבע תחילה משכנו בירושלים עיר הקודש, מקום מושבם של אבירי המוסר בארץ ישראל, אך על פי עצת ידידו משכבר, הצדיק רבי זרח ברוורמן, נקבע מקומה של הישיבה בפתח תקווה. זכה ר' אליעזר וראה גם בכינונה של הישיבה בארץ ישראל, והיו בני הישיבה נהנים מחכמתו בתורה וביראה, עד לפטירתו ביום ג' חשוון תרצ"ב.
מסע לווייתו יצא מפתח תקווה לירושלים, שם נערך הספד גדול בישיבת עץ חיים, והוא הובל לקבורה על הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק בין היתר, "שריד תלמידי היראה, לרבינו ישראל סלנטר".

כתביו ורשימותיו בענייני יראה ומוסר, ובהם דברים שרשם מפיו של רבי ישראל סלנטר ואודותיו, נשמרו במשך למעלה משמונים שנה, ובימים אלו הם עומדים לצאת לאור עולם בשלשה כרכים תחת השם 'אור אליעזר'.


במשימותיו החשובות, בהקמת הישיבות, ובהרבצת תורה ויראה בתלמידים הרבים, מצא לו ר' אליעזר ז"ל עוזרים נאמנים בחתניו החשובים, כל אחד בשמו הטוב, כפי שנזכירם להלן.

ארבעת בניו הם,
א. הגאון רבי חיים הירש שולביץ, שימש ברבנות העיר וויאגובה. (יהדות ליטא כרך ג עמוד 300).
ב. ר' נחום צבי ניסלביץ הי"ד, מתלמידי הת"ת דקעלם, נהרג בשואה עם רעייתו מרת חנה יעשע.
ג. רבי עמנואל שולביץ, חתנו של רבי מנחם יעקב זלזניק, כפי שכבר הזכרנו במאמר על משפחת זלזניק.
ד. ר' בנימין שולץ, נפטר באמריקה ג' אלול תשל"ט. זוגתו צפורה.


חתניו של רבי אליעזר נתפרסמו יותר מבניו, והם שימשו בהנהגת הישיבה, עוד בחייו וכל שכן לאחר מותו. במאמר הבא נפרט את שמותיהם לתולדותם. ובזאת נשלים אילן יוחסין למשפחת שולביץ.

אין תגובות:

פרסום תגובה