‏הצגת רשומות עם תוויות טויבש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טויבש. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 10 באוקטובר 2012

פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא

במאמר הקודם, הצגנו כאן מגילת יוחסין על גבי מצבתו של היהודי הנכבד שקבור באוטוואצק, ואת הצדיקים אשר הוא מיוחס אליהם. מתוך כתבה על פטירתו של ר' חיים דוד בעתון הצפירה [שלמדתי עליה מן התגובות למאמר הקודם], אנו למדים כי בנעוריו היה עילוי, ובהיותו בן ט"ו נסמך להוראה, אכן, לאחר שנישא פנה לעולם הסחר, ועסק במסחר בסוכר ובעצים.

כעת, ננסה להתחקות אחר זהותו המדוייקת, ולדעת כיצד הוא מיוחס לכל צדיק מהצדיקים הנזכרים על מצבתו.
מודעת אבל על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא מתוך עתון הצפירה

על מנת לזהות בבירור את חיים דוד, ולמקם אותו בתוך עץ משפחה מסודר, עלינו לצעוד בעקבות הרמזים שנתנו לנו כותבי המצבה. הצדיק הראשון הנזכר במצבה, הוא ר' מנדל מבאר, והאחרון הוא ר' יוסף מיאסי. הזכרנו, שישנן שתי דמויות העונות לשם, ר' יוסף מיאסי, האחד הוא ר' יוסף יוסקא הלוי הורוביץ מיאס, והשני הוא רבי יוסף לנדא מיאס, והסתפקנו למי הכוונה. ובכן, השם הראשון הנזכר במציבה, פותר לנו את הספק לגבי השם האחרון. מכיוון, שרבי יוסף לנדא שהיה אב"ד יאס, היה נינו של רבי מנחם מנדל מבאר.
רבי יוסף לנדא היה אב"ד יאסי והמדינה, וחיבר שו"ת 'ברכת יוסף' ועוד ספרים. תולדותיו נכתבו בספר 'תולדות יוסף', שנדפס בברדיטשוב תרסח, ובראש הספר הזכירו את יחוסו,
הגאון צדיק ונשגב מוה"ר יוסף לנדא זצ"ל אבד"ק ליטין יאס, הוא בן הרב הגאון הצדיק מוה"ר מנחם מענדל זצ"ל אבד"ק באהסלוב (רוסיא) בן הרב הקדוש מוה"ר צבי הירש זצ"ל בן הרב הקדוש איש אלוקים נורא מוהר"ר מנחם מענדל זצ"ל מ"מ דק' באר (הנקרא עד היום בפ"כ ר' מענדלי באראר. רוסיא. פאדאליען).
אם נמשיך ונקרא עוד שורה אחד בספר תולדות יוסף, כתוב שם כך: גם הי' נכד הרב הגאון הקדוש מופת דורו מוהר"ר יוסף הוליס אבד"ק טיסמניץ. ממילא אפשר להניח, כי השם הנזכר במציבה אחד לפני אחרון, אינו ר' יוסף עילויש, אלא ר' יוסף הוליס הנ"ל.

ובכן, יודעים אנו ברור כי רבי חיים דוד הלוי לנדא, היה מצאצאי רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מכיוון ששניהם נושאים את שם המשפחה לנדא, היה מסתבר להגיד שהוא צאצא שלו בן אחר בן, אלא שרבי חיים דוד היה לוי, ועל רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, לא נכתב בשום מקום שהיה לוי. אם כן, ברור שר' חיים דוד לא היה צאצא שלו בן אחר בן, אלא היתה גם בת באמצע.
בהמשך הספר 'תולדות יוסף', מונה את צאצאיו של ר' יוסף, ואלו הם: א. רבי ברוך צבי לנדא חתן ר' ישראל איסר אבד ויניצא, ב. ר' יום טוב ליפא לנדא אבד דוהקעטץ, ג. ר' דובעריש הגביר אשתו רבקה נכדת ר' אריה לייב מוולוטשיסק, ד. רבי מתתיהו לנדא חתן ר' אהרן משה טויבש אבד יאס, ה. ר' יהושע העשל לנדא שהיה רב ואב"ד בעיר ביצעשט, ו. אשת ר' ישראל גוטמן שהיה אב"ד סקאלען, ז. בראנא אשת ר' ראובן סגל לנדא אב"ד פאדיטארק.

יום חמישי, 1 במרץ 2012

כ"ק האדמו"ר מנדבורנא - ברוך דיין האמת


נצחו אראלים את המצוקים, הבוקר ז' אדר,לאחר כשנתיים של מחלה קשה, ולאחר למעלה משלושים שנה בהם כיהן כאדמו"ר מנדבורנא, נפטר בביתו שבבני ברק, האדמו"ר הצדיק רבי יעקב יששכר דוב רוזנבוים מנדבורנא.
 נולד ביום כ"ג ניסן תר"צ בעיר סערט, ונקרא על שם זקינו ראש השושלת הרה"ק רבי יששכר בער לייפער מנדבורנא. לאחר פטירת אביו, נתמנה על מקומו לכהן כאדמו"ר לעדת חסידי נדבורנא, תחת הנהגתו גדלה ופרחה החסידות, שמרכזה ממוקם כיום בשלהי שיכון ויזניץ בבני ברק.
האדמו"ר מנדבורנא זצ"ל

רבים רבים, בהם אף כאלו שלא נמנו על קהל חסידיו הטבעי, שיחרו לעצתו ולברכתו,ונושעו מברכותיו. כאמור, לפני כשנתיים לקה במחלה ממארת, ולאחר עליות ומורדות במחלה, נפטר הבוקר מדלקת ריאות. זכותו יגן עליונ.

וזה סדר יחוסו:
אביו האדמו"ר הקדוש רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא. נולד ביום כ"ד אייר תרס"ג. בהיותו בן 11 בא בברית האירוסין, בשנת תרע"ד, והתחתן שמונה שנים לאחר מכן, בראש חודש אדר ב' תרפ"ב. בשנת תרפ"ג החל לכהן כאדמו"ר עוד בחיי אביו, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו, בשלהי שנת תש"ז עלה עם משפחתו לארץ הקודש, והגיעו אל חופיה ביום א' דחוהמ"ס תש"ח. בתחילה גר ביפו, ובשנת תש"ך קבע את מקום מושבו בבני ברק, עד לפטירתו ביום ט"ו טבת תשל"ח. דברי תורתו נדפסו בספר 'דבר חיים'.
זוגתו הרבנית סימה רייזל, בת דודו הרה"ק ר' אליעזר זאב מקרעטשניף. נולדה י"ז מר חשוון תרס"ו. נפטרה לפני עשר שנים ביום כ"ה טבת תשס"ב.  
צאצאיו, מלבד בנו האדמו"ר זצ"ל הם, בנו הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל רוזנבוים, שעלה לארץ באניית מעפילים, ונורה למוות על ידי הבריטים, ביום ג' כסלו תש"ז. ושלשת חתניו הם, א. גיסו האדמו"ר רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף זצ"ל. ב. שאר בשרו האדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט - קרית אתא, בן רבי ניסן חיים מבארדשין. ג. שאר בשרו האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב.

אביו, האדמו"ר הזקן רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, נולד ביום ה' תמוז תרמ"ו. כבר בצעירותו כיהן כאדמו"ר בצ'רנוביץ, בימי מלחמת העולם הראשונה, גלה לוינה, ומשם חזר לקרעטשניף. לאחר המלחמה העולמית השניה, נסע לאמריקה וגר בניו יורק כמה שנים, משם עלה לארץ ישראל, וקבע את מקום מושבו בשכונת יד אליהו שבתל אביב, עד לפטירתו ביום כ"ב סיוון תשל"ג. זוגתו הרבנית מלכה לבית רובין.