היום מלאו מאה ושמונים וחמש שנה לפטירתו של
הגאון רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא. רבי צבי דוד נולד כפי הנראה בלבוב,
מקום מגורי אביו באותם ימים. בצעירותו נתמנה לאב"ד שבערשין, ולאחר זמן מה נסע
לקראקא להיות עזר לאביו בעניני הרבנות. לאחר
פטירת אביו נתמנה לראש בית דין בקראקא, ואחר כך נתמנה לרב ואב"ד על מקום
הגאון רבי משה שלמה זלמן, שנתקבל לאב"ד קראקא, ואף נשא דרשה בבית הכנסת הישן
בעיר, אך לבסוף נשאר בווארשא, ומשכך, זכה רבי צבי דוד לישב על כסאו של אביו
ברבנות.
בספר עיר הצדק כותב עליו, כי כפי המסופר עליו
מבני דורו, היה אהוב מאד בעיני שרי בעלי פקודות העיר, אשר נהיתי לעיר חפשית בימיו,
כי ידע למצוא חן בעיניהם על ידי דרכיו הנעימים, וקיבל את כל האדם בסבר פנים יפות.
זכרו בכתבים כמעט ולא נמצא, רק בכמה מקומות ספורים, בשו"ת ברית אברהם [תקנות
עגונות סימן ס"ד]. מכתבו אודות אתרוגי קארסקי שהובאו מאיטליה, שנתברר שיש בהם
הרכבה, מוזכר בספר אגודת אזוב דף ל"ה. גם בספר מעלות היוחסין, מזכירו
ראז"מ ואף קוראו מחותני, ומזכיר שדיבר עמו בענין המסורת בק"ק קראקא,
שהרמ"א היה חתנו של רבי שכנא.
 |
| תמונת רבי צבי הירש דוד לוי מתוך ספרו של מ. בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'. |
כמו כן, יש ממנו הסכמות על כמה ספרים, [לא
רבים], אחת מהם היא על ספר אבני קודש לרבי אברהם אליעזר דמשק, שהיה דיין עמו בבית
דינו, ואף בהסכמה זו מזכיר את הסכמת רבי אפרים זלמן מרגליות, ושוב קוראו מחותני.
רבי צבי דוד נזכר אחרון בסוף רשימת "שמות
הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות על בה"כ של הגאון הרמ"א
זצלל"ה" שנדפסה בסוף מגילת איבה למברג תקצ"ט, ונדפסה מחדש עם הערות
בסדרת מאמריו של אברהם יערי בתלפיות כרך ט חו' א-ב, עמ' 309. [כאמור, רשימה זו הועתקה בתקצ"ט, וסביר שאחר כך המשיכו והוסיפו בה את שמות הרבנים הבאים].
גם אחרי פטירתו לא נמצא בקלות ממלא מקום לרבי
צבי דוד שיכהן במקומו כרב העיר. ובמשך שנים רבות התנהלו מחלוקות, אשר הפכו משורש
שלוות היהודים ומנוחתם, עד אשר לבסוף נתמנה על מקומו רבי דוב בעריש מייזליש. אולם,
במקביל, חלק מבני הקהילה קיבלו עליהם את רבי שאול לנדא לרב עליהם.
וזה נוסח מצבתו בבית החיים בקראקא,
ציון כל עובר עליו יזעק בנפש מרה אהה, כי נפלה עטרת צבי צפירת תפארה, צבי תפארת דורו משוש לכל עמו בכל דרכיו דוד משכיל וד' עמו, ידיו רב בתורה בחכמה ובכל תבונה, וד' נתן חנו (בעיני) העמים והשרים, דרכי טובו לעד וזכרו לדור דורים, ה"ה כבוד אדומו"ר הרב הגאון השלם בכל מדע המפורסם בכל קצוי ארץ בעוצם חכמתו ורוח נדיבתו מהו' צבי הירש דוד האב"ד דקהלתנו בהגאון המפורסם מהו' יצחק הלוי מלבוב אב"ד דפה יצ"ו, נפטר בש"ט זקן ושבע ימים ביום א' י"ד לחודש טבת בשנת צמיחת קרן לדוד עבדך לפ"ק תנצבה.
ואלו הם צאצאיו:
א. מרת רחל מחלא נולדה בשנת תקל"ה.
ב. רבי יעקב העשל נולד תקמ"א
ג. מרת דינה ליפקא נולד בשנת תקמ"ז, אשת
רבי אברהם שוער, ובזיוו"ש אשת ר' בנימין צוקר, נפטר תקצ"ג.
ד. מרת אסתר פערל, נולדה בשנת תק"ן, נפטרה ער"ה
תקפ"ז בחיי אביה ומנוחתה בבית החיים בלובלין, אשת רבי יהודה משה זאב אייגעלעס
גולדרייך מלובלין.
ה. רבי יצחק הלוי המכונה רבי איטשע הלוי, נולד
בשנת תקס"ג, נפטר בשנת תרל"ב, כיהן כמו"צ בקראקא. זוגתו מרת גיטל
לבית וואהל[?]
ו. מרת גולדה אשת ר' זליג אניספלד
ז. מרת שרה אשת ר' לייב טאובנבלאט
וזה סדר יחוסו
אביו רבי יצחק הלוי אב"ד לעשנוב ואחר כך בחעלמא
ובתקל"ו כבר נתקבל לכהן כאב"ד קראקא נפטר ביום י"א ניסן
תקנ"ט. זוגתו מרת שרה לאה. חתן רבי אריה לייב אב"ד אמשטרדם, ומעלה
בקודש. בנו השני של רבי יצחק, היה רבי מרדכי אב"ד זלאזיץ
אביו רבי מרדכי הלוי אב"ד מלבוב, [כך נכתב
על מצבת בנו בקראקא, אך כבר העירו כי לא היה שם אב"ד אלא ר"מ, ומצאתי כי
היה אב"ד בקאמינקא].
אביו רבי יהושע הלוי רייצעס הי"ד, שנהרג על
קידוש השם, בערב חג השבועות תפ"ח בעיר לבוב.
אביו רבי יצחק הלוי רייצעס מלבוב
חותנו של רבי צבי דוד, היה רבי מאיר אב"ד
גריידינג, נפטר כ"ו תמוז תקמ"ג, בן רבי אברהם ר' חיימ'ש ומעלה בקודש.
הוא נזכר גם בתחילת שו"ת בגדי ישע ריש סי' י"ד, וג"כ בענין אתרוגי קארסיקא
השבמחקואפשר הכוונה כאן, היתה לבגדי ישע. כי באגודת אזוב לא מצאתי
השבמחק