צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:
א. ישראל  אלישיב, היה בצעירותו תלמיד של הסבא מקלם בגרוביין, זכרונותיו מאז נתפרסמו ב"העבר", בשנים 1917-8. אחר כך נטה לספרות, ועסק גם ברפואה, ושינה את שמו לאיזידור אלישיב, נפטר תרפ"ד. ב. מרת רחל אשת רבי משה יצחק ברלין, בן הגאון רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב, כפי שהזכרנו בעבר במאמר אודות ר' יעקב ברלין, והרחבנו שם בפרטים נוספים אודות ר' זלקינד. ג. אשת רבי שמריהו פרידמן בן הגאון רבי דוד פרידמן מקארלין. בניו של ר' שמריהו פרידמן, לקחו את השם אלישיב, האחד הוא מרדכי אלישיב, שעלה לארץ בשנת 1930, ועסק בהוראה. והשני, הוא שמואל אלישיב, שהיה שגריר ישראל בברית המועצות. ד. ר' משה אלישוב מקובנא. ה. ד"ר אסתר [ווייסבארט] אלישיב, היתה מרצה בבית ספר יהודי גבוה בלנינגרד, ואחר כך באוניברסיטה עממית בקובנה,  ונחשבה גם לסופרת, נפטרה בקובנא בשנת תשא.

דודנו של ר' זאלקינד, היה חיים זק מזאגר שעסק בתרגום הרמב"ם וספרים אחרים לגרמנית.

*

בשנת תרכ"ג נפטר רבי צמח זקש רבה של זאגר, ועל מקומו נתקבל הגאון רבי אליהו שיק, במאמר בעיתון המגיד בראשית שנת תרכ"ד מתאר אחד מבני העיר, את השמחה שאחזה בבני העיר עם בואו של רבי אליהו, וכך הוא כותב, "לפני ימים אחדים, כאשר נודע לנו מאנשי דענענבורג, כי הרב הגאון ר"א מלידא הופיע בכבודו שמה, ופניו מועדות זאגרה, אז אש תשוקת התורה נשקה באנשי זאגר לקבל פני רבם בכבוד והדר, ויסעו שני נכבדי יקירי עירנו האחד המיוחס הרב החכם המפורסם בתורתו חכמתו הגביר מו"ה שמעון הורוויץ הי"ו, והשני החכם השלם וכו' הגביר המפואר מו"ה משה עליאשאוו ני"ו, לקבל פני רבם בריגא".

*

כאמור, הר"מ דק"ק זאגער, בשנת תר"נ לערך, היה הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, כפי הנראה ר' אליהו זה היה ממשפחתו הקרובה של הלשם,
וסביר שהיה דודו – אחי אביו. בתו של ר' אליהו זה, היתה מרת אסתר אשת רבי כלב זאב לונץ משאוויל, אביו של ר' אליהו משה לונץ מחבר 'אבן משה' הנ"ל.

*

הזכרנו בעבר, את הגביר רבי יצחק אלישוב מטעלז, חתנו של הגאון רבי אבלי פאסוואלער מוילנא, [חתום פרענומעראנטן על ספר משכן בצלאל, ורשא תרלה], אביו, היה ר' אברהם בר יהודה לייב עליאשאוו מילידי זאגר. ר' אברהם חי פ"ד שנים עד לפטירתו ביום י"א אדר ב' תרכ"ב. (עיר ווילנא עמ' 19).

*

היו גם אחדים מבני משפחת אלישוב בערים נוספות, שלא נודע לי אם אמם שייכים הם למשפחת אלישוב מזאגר.

בספר מעייני יהושע בהקדמה, וכן בישועות יהושע, מוזכר הגביר המפורסם .. מגזע היחס .. ר' מנחם מנדל עלייאשאוו במו"ה משה מהוראדנא.

בספר יוחסין בראש ספר חדושי יחיאל. שם כתוב, חתנו החמישי של זקני הגאון ר' חיים [ראטנער, שהיה מלמד תורה לבניו של הגאון רבי חיים מוולוזין] הוא המופלג בתורה ר' געציל בהרב ר' לייב אב"ד ראגאלע, עליאשעוו, אבי ר' אליהו ור' אליעזר עליאשעוו וחותן ר' יוסף ראזין, שבניו המה הסוחרים הנכבדים ר' געציל ור' שמואל ראזין באמריקא, בן ר' אליהו הוא הנכבד ר' הענאך עליאשעוו בקובנא.

ר' חיים ב"ר משה אלישיב, הדפיס בשיקאגו בשנת תרמד, ספר 'מזמור לתודה', והוא שיר במלאות מאה שנה לחיי השר משה מונטיפיורי.


אילן יוחסין להרב אלישיב מצד אביו