במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו
להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים
העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן
היוחסין.
כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו
של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו,
ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות
ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.
רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו
של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו
של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון
חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו
להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר
עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן
ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה
בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם,
והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם
יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי
מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר
ע"ד, ע"כ הנחתי..."
 |
| מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא |
וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם
נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון
תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב
בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע.
ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה
נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.
צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה
מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב
בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד
אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב.
רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר'
אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר'
אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת
תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן
ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.
