ר' אהרן חיים הויזמן מירושלים

במאמר זה, אין אני בא להספיד או לכתוב את יחוסו של אחד מגדולי ישראל, אף שהבלוג מוקדש בדרך כלל לתולדות רבנים ומשפחותיהם, אחרוג הפעם ממסגרת זו, ואכתוב על משפחה יחסית פשוטה, שאומנם יש לה יחוס לגדולי ישראל.

בירושלים נפטר בשבוע שעבר ביום ה' תשרי תשע"ב, יהודי יקר מחסידי קארלין ושמו ר' אהרן חיים הויזמן. ר' אהרן עסק שנים רבות בהנצחת פועלם של אדמורי חסידות קארלין, של חסידי קארלין בירושלים, ושל בני משפחת רוקח צאצאי המעשה רוקח. יבול ספריו מבורך, למרות שרוב ספריו לא נמצאים בספריות הגדולות.

אני פגשתי את רבי אהרן בירושלים לפני קרוב לעשר שנים, בעת שראיתי מודעה קטנה על דלת חנותו בירושלים, על הספר 'תולדות מעשה רוקח', ובו נקבצו ובואו כל צאצאי רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם למשפחותיהם ... למשפחותם לבית אבותם: ליזענסק, פינטשוב, קאמרנא, באב"ד קאז'יניץ, מאגליניץ, בלענדוב, גראדזיסק, דרוביטש, הוסיאטין, זעליחוב, בעלזא, סטאלין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסעצנא, פרציבה, רידניק, ריישא, שפירא ... כל אלה חברו יחד והיו לאחדים בידי המלקט והמסדר אהרן חיים מירושלים.. [הערות והשלמות על הספר נכתבו ונדפסו על ידי ידידי ר' דובעריש וועבער בקובץ בית אהרן וישראל קכה (שנה כא ה)].

כמובן, שמיד נכנסתי לחנותו לקנות את הספר, ופתחתי עמו בשיחה על המשפחות המופיעות בספר, ונפשי נקשרה בנפשו. מני אז עשיתי לי מנהג קבוע, ובכל יום שישי הייתי פוקד את חנותו הקטנה והצפופה, ומשוחחים על יחוסי משפחות וסתם עניינים העומדים ברומה של ירושלים. כך במשך למעלה משלש שנים, עד אשר עזבתי את ירושלים.

נהנה הייתי לחזות בו בעת שנכדיו הביאו לו מעט ארבעס מבושלים ומתובלים לקיים מנהג טועמיה. והוא מאיר פניו הקמוטות לעומתם. חנותו המסתורית והאפלולית משהו, היתה מלאה מזן אל זן ורק הוא היה יודע מה נמצא איפה. ספרים חוברות ושאר תשמישי קדושה. על לשונות היה רגיל המשפט הבא, אותו היה מפטיר כל אימת שנכנס אי מי לחנותו ומתחיל לסקור את אשר יש בה: "תגיד לי מה אתה מחפש, אני אעזור לך". 

אהרן חיים הויזמן, צילום: ישבב סופר

ואכן, בעל חסד גדול היה, כך למשל היה נותן לכל החפץ בכך, לקצר את דרכו מן רחוב מאה שערים אל תוך השוק ולהפך, להיכנס אל תוך חנותו. והיו בני ירושלים עוברים שם בעשרותיהם, מקטן ועד גדול, איש ואשה, והוא בטובו הגדול מזיז מעט את כסאו, על מנת שיוכלו כולם לעבור בנחת, [לא בריווח, כי המעבר תמיד היה צפוף...], וכמעט שהפכה חנותו למיצר שהחזיקו בו רבים.