רבי חיים צבי רייך אב"ד אסלאני

היום מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי חיים צבי רייך אב"ד אסלאני - אסלאן. רבי חיים צבי נולד בשנת תרכ"ו, לאביו רבי יעקב קאפל, נכתב עליו כי נשא לאשה את האשה החשובה מרת אידל בתו של הגאון רבי משה שמואל גלאזנר אב"ד קלויזנבורג, ראה בענין זה עוד להלן. לערך בשנת תרנ"ה, בהיותו אך כבן שלושים שנה נתמנה רבי חיים צבי לכהן ברבנות העיר אסלאני, וישב על כסא הרבנות וההוראה למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו כאמור, לפני שבעים וחמש שנה בדיוק, ביום י"א שבט תרח"ץ. זוגתו מרת אידל נהרגה בשואה על קידוש ה'. הי"ד.

וזה סדר יחוסו

אביו רבי יעקב קאפל רייך. ויקיפדיה

• אביו הגאון רבי יעקב קאפל רייך אב"ד בודפסט ורב קהילת היראים בעיר, נולד בשנת תקפ"ח, זוגתו לבית הרואה. במשך כשבעים שנה כיהן ר' יעקב קאפל כרב, בצעירותו מילא מקום חותנו כאב"ד סאבאטיש, לאחר מכן נתקבל לק"ק ווערבוי, אך רוב ימיו כיהן בעיר הגדולה בודפסט, שם כיהן כרב קהל יראים, ופעל רבות למען יהדות הונגריה בכללה, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ז אלול תרפ"ט.

המקובל רבי מנצור בן שמעון

אתמול מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון המקובל רבי מנצור בן שמעון מחכמי ורבני ישיבת פורת יוסף.

חכם מנצור נולד בצפת בשנת תרע"ב, לאביו רבי יעקב. בהיותו בן שלש, התייתם, ונשלח לביתו של דודו רבי אהרן בן שמעון, רבה של צפת. בנעוריו למד רבי מנצור בישיבת תפארת ישראל הותיקה שבחיפה, ולאחר מכן, עלה לירושלים עם רעו רבי רפאל עבו ללמוד בישיבה הספרדית הגדולה, ישיבת פורת יוסף.

רבי מנצור בן שמעון

בשנת תרצ"ה, בהיותו כבן עשרים ושלש שנים בלבד, נתמנה לכהן כר"מ בישיבה, תפקיד אותו מילא עשרות שנים.

נודע גם בגדלותו בתורת הנסתר, והיה לומד בחברותא עם מחותנו המקובל הנודע רבי אפרים הכהן.

מתורתו נדפסו הספרים 'שמן המאור', על התורה, ובנושאים שונים בכל חלקי פרדס התורה.

זוגתו מרת יפה בת רבי ניסים.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי יעקב בן שמעון, זוגתו מרת יעל, נפטרה בצעירותה.
• אביו רבי שלמה [סאלם] בן שמעון מצפת, זוגתו מרת מזל טוב.
• אביו, רבי מסעוד חי בן שמעון, נולד בירושלים כ"א אלול תרכ"ט, עסק רבות בהלכה, וחיבר כמה ספרים, הבולט שבהם, הוא ספר 'שם חדש' על שמות גיטין, כמו כן תירגם את השלחן ערוך לערבית, וספר "כתאב אל אחכאם אל שהעירה פלאהוואל אל שרציה ללא ישראליין" הבא להוכיח שהדינים הנהוגים בבתי הדין היהודיים במצרים, יסודם בתורת משה. נסע בעקבות אחיו - חותנו למצרים, ושימש שם כיד ימינו, ואף כיהן כראש בית הדין. גם פעל לקיבוץ מעות עבור עניי ארץ ישראל, מכל היהודים תושבי מצרים. לאחר פרישת אחיו, נתמנה הוא על מקומו לתפקיד הרב הראשי במצרים. רבי מסעוד נפטר במצרים י' ניסן תרפ"ה, ויש שכתבו שנפטר בחול המועד פסח תרפ"ט. מלבד בנו שלמה, היו לו עוד בן יוסף בן שמעון, ובת בשם גראציה אשת דוד נחמד.
• אביו הגאון רבי דוד בן שמעון הנודע בשמו צוף דב"ש. מגדולי רבני המרוקאים - המערבים, שבירושלים. נולד ברבאט שבמרוקו. עלה לארץ ישראל בהיות כבן 28, בשנת תרי"ד. הקים את ועד העדה המערבית בירושלים, ופעל רבות לטובת היישוב בכלל והקהילה המרוקאית בפרט.

רבי יצחק מקראקא בעל שיח יצחק

מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון רבי יצחק בעהמ"ח שיח יצחק. רבי יצחק היה תלמידו של הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקעלשבורג, ולימים כיהן כדיין בעיר קראקא.

לא הרבה ידוע על משפחתו של רבי יצחק, אבל את המעט שידוע עליו, מתוך ספרו, נביא כאן במאמר זה.

מתוך ההסכמות עולה, כי שם אביו של רבי יצחק, היה ר' יוסף ובשנות הדפסת הספר התק"מ לערך, ר' יוסף כבר לא היה בן החיים, מגוריו של ר' יוסף, היו בעיר רישא, שם גם נולד בנו ר' יצחק.

ותחילה נצטט את שער הספר, אשר נדפס בפיורדא תקמא.

ספר שיח יצחק שחיבר הרבני המופלג מוהר"ר יצחק מק"ק קראקא חידושי הלכה ותוספת על כמה מסכת מעט איכות ורב הכמות[!!] מבאר חומרות הרבה בפשטי גמרא ורש"י ותוספות כאשר עידיו בחתומין זכין לו, ובראשם הרב הגאון החסיד הקדוש המקובל אלוקי מופת הדור מוהר"ר שמואל שמעלקי הלוי זצ"ל ה"ה שהיה אב"ד בק"ק ניקלשפורג והמדינה, טונא מסהיד סהיד על חיבור זה וגם חלק שני דברי מוסר מעט על סדר פרשיות ולתקיעת שופר והספד על מיתת צדיקים, אמרי נועם ומתוקים אשר לכל נפש הם שוים, כאשר עיניכם תחזינה מישרים, ואשר הדור שהגדולים נשמעין לקטנים, ובזכות זה יזכו לראות בנחמות ציון ולירושלים במהירה בימינו אמן.

כאמור, בצעירותו, היה תלמיד של הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג, ולכן זכה להסכמה מרבו, שנה אחת לפני פטירתו, וכך כותב ר' שמעלקא:

"ויהי כי זקן יצחק זה קנה חכמה ובינה... ומעודו יתבא ביני עמודא וגירסא גרס באורייתא תדירא, ויצק מים על ידי, אשר לו עלה עליו עול תרוה מנעוריו, וכל מגמותיו לתורה ולתעודה, ה"ה כבוד הרבני המופלג בהפלגות חכמים מוהר"ר יצחק מק"ק קראקא וסוף דבר חית בתוך הספר  - ה"ה ספר שיח יצחק וזכרון יצחק - שפומי' ממלל רברבין, נוצר תאנה יאכל פריו פרי הילול במים אדירים צולל מצולות ים התלמוד, וחשקה נפשו להוציא לאור תעלומו... הכ"ד המדבר לכבוד התורה להגדילה ולראי' בע"ה יום ג' ח' אייר תקל"ז לפ"ק פה ניקלשפורג יע"א הקטן שמואל שמעלקי הלוי איש הורוויץ".

 הסכמתו של ר' שמעלקא, נחשבה גם בעיני הרבנים המסכימים האחרים, והזכירוה לשבח, כך רבי יצחק הלוי אב"ד קראקא, כך רבי יצחק אב"ד העלישוי, וכך גם רבי יהודה לייב מקוניץ אב"ד מיקלאש [במדינת הגר - הונגריה].

גם בנו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, הוא רבי צבי יהושע הורוביץ אב"ד יעמניץ נתן הסכמה למחבר, וכך הוא כותב,

הגם כי הקדמו חז"ל במקום גדולים אל תעמוד, כי יגורתי מן הא"ב בחכמה אבי אבי רכב ישראל הגאון החסיד זצ"לה"ה שהי' אב"ד דק"ק ניקלשבורג והמדינה ומאן מעייל קולחא אפס לרוב חיבת הקודש זכרתי את בריתי איקם את יצחק ה"ה התורני הרבני המופלא בתורה וביראת השם כל יום מהור"ר יצחק נר"ו מק"ק קראקא צנא מלא ספרא וסיפא, דורש על כל קוץ תילין, ועל שפתיו יוסף לקח דמתיקא כדובשא...

בהמשך דבריו הוא מזכיר את ההסכמות שיש לרבי יצחק,

האדמו"ר מסאדיגורא זכר צדיק לברכה

בבני ברק נפטר הבוקר כבוד קדושת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא זקן אדמורי רוז'ין, בן שמונים וחמש היה בפטירתו.
האדמו"ר נולד בעיר וינה בירת אוסטריה, בסוף שנת תרפ"ח, אחר המלחמה נישא למרת צפורה בתו של רבי יוסף אריה פלדמן [להלן, בתחתית הרשימה, הבאתי גם את עץ המשפחה שלו, המשתרע לגדולי עולם, ובהם המהר"ם שיק].
זמן מה גר האדמו"ר באמריקה, בתחילה גר שם גם אביו, אך גם לאחר שאביו עלה, הוא נשאר שם וכיהן כרב לקהילת חסידי סדיגורא באמריקה. לאחר פטירת אביו, בשנת תשל"ט מונה לממלא מקומו, והנהיג את עדתו שנים רבות בתל אביב, עד שלפני מספר שנים, עבר לבני ברק, שם כאמור נפטר הבוקר, י"ט טבת תשע"ג.
מדברי תורתו ואמרות קדשו של האדמו"ר, נדפסו הספרים 'עקבי אבירים'.

האדמו"ר מסדיגורא, tog

האדמו"ר זצ"ל, היה בן אחר בן עד למגיד ממעזריטש, וזה סדר יחוסו,

• אביו, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא נפטר כ"ט ניסן תשל"ט. זוגתו מרת מירה רייזל לבית העשל, נפטרה ד' אדר תשמ"ב.
• אביו, האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורא נפטר י"ט תשרי תרע"ג. זוגתו מרת שרה שיינדיל רויזא נפטרה י"ב אב תשי"ח באמריקה.
• אביו, האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא, נפטר שם י"ג תשרי תרס"ז. זוגתו מרת אסתר, נפטרה צעירה ה' טבת תרמ"א.
• אביו, האדמו"ר רבי.אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא, נפטר י"א אלול תרמ"ג בסדיגורא. זוגתו מרת מרים לבית פרלוב, נפטרה לפני שנת תר"מ.
• אביו, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.
• אביו, הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהביטש.
• אביו, רבי אברהם המלאך.
• אביו, המגיד ממעזריטש.

ומעלה בקודש.