הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של רבי משה ברגמן, רב בירושלים, וראש ישיבת הרשב"י בכפר מירון, ובערוב ימיו בבני ברק.

רבי משה נולד בירושלים, ביום כ"ט שבט תרס"ט למשפחה ירושלמית שורשית. בצעירותו, למד בישיבת "עץ-חיים" שם קיבל מתורתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ומרבי שמואל גדליה ניימן בעל הגידולי שמואל זצ"ל.

בראשונה נשא לאשה את מרת מרת אלטא ליבא רייזיל בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים. היא ילדה לו שני בנים, ולמרבה הצער נדרסה למוות יחד עם אחד מבניה, ביום כ"ח חשון תרצ"ח על ידי אוטובוס, סמוך לקבר רחל, ואז נשא ר' משה בשנית את מרת שרה בת ר' אברהם קלמן וויץ, עליה נמסר שהיתה מצאצאי האדמו"ר בעל האוהב ישראל מאפטא, היא נפטרה כ"ט טבת תש"ן.

פעולות רבות פעל רבי משה, לזכות את הרבים, בירושלים, יסד ר' משה חברת זכות משנה, היה מקהיל קהילות בשוק מחנה יהודה, מסוחרי השוק ואחרים, והיו יושבים ברחובות תחת כפת השמים על הארגזים, ככל יום חצי שעה בשעות הצהריים, והיה מלמדם שעורים בתוי"ש שלא על מנת לקבל פרס. לאחר מכן הרחיב פעילותו זו גם לשוק מאה שערים. היה גם חבר באגודת משמחי חתן וכלה לשם שמים.

בשנת תרח"ץ נתמנה לשומר תקנות של חברא קדישא הראשית והכללית גחש"א דכוללות אשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו, בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין, נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא, וכירושלמי מדורי דורות. בנוסף, נתבקש על ידי אנשי החברא קדישא לברר היטב את כל המנהגים משעת הגסיסה ועד זיבולא בתרייתא (סיום הקבורה). הוא אכן קיבל על עצמו עבודה זו, וחיבר חוברת ליום ז' אדר תש"א, ולאחר כה חודשים, הדפיסה לתועלת הציבור ולזכות את הרבים. 

רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של הגאון רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק.

אומנם, יום פטירתו לא נודע בבירור גמור, יש שרשמו שנפטר בכ"ט תמוז, יש שרשמו שנפטר בא' אב, ויש גם גרסאות נוספות. אך על כולם מוסכם שנפטר בשנת תקצ"א.

רבי משה זה, אף כי לא נמנה כפי הנראה על עדת החסידים, בנו כבר כיהן כאדמו"ר, ואף הוא עצמו, בספרו 'סידור תיקון שבת', הביא ליקוטים מספרי מוסר וחסידות, ואף מספרי חסידות שנדפסו בזמנו.

רבי עקיבא איגר כותב בהסכמתו "ידידי ידי ה' הרב המופלג בתורה ובחסידות, ירא וחרד לדבר ה' מרבים ... ודכירנא שזה איזה שנים שבא הצדיק לבית מלוני ... ידי תיכון עמו". וכן כותב הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, "יודע כל שער עמי כי הוא קדוש מרחם". בהסכמה של השמן רוקח רבי אלעזר לעוו, של ר' משה מזאלושין וקוראו מחותני, מפני שבנו של רבי אלעזר - ר' אריה לייב, היה דוד אשתו של ר' משה, הוא היה חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק הנזכר להלן.

רבי משה נולד לאביו הנגיד ר' גרשון (האריך ימים עד שנת תק"ץ) בשנת תקמ"ט.

רבי משה נשא לאשה את מרת אסתר, בתו של רבי יחיאל מיכל כץ מווישעגראד בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר שמואל כץ זצלללה"ה מלאסק, שכבר כתבנו אודות משפחתו בהרחבה כאן בבלוג, כשהזכרנו את מגילת היוחסין של משפחת יוסקוביץ ובמאמר אודות משפחות ר' דן לנדא מפלוצק, ור' שמואל כץ מלאסק.

בניו האחרים של ר' יחיאל מוישעגראד, הם רבי זאב וואלף כץ אב"ד לאסק, ורבי יוסף הכהן שהיה מחותנו של הגאון רבי עקיבא איגר.

ר' משה יסד בעירו חברת גמילות חסדים להחזיק ידי המך. כן תיקן הוא חברת תהלים לקרוא תהלים בצבור. בתפלותיו היה בעל בכי ומרבה התעוררות. דרכו היתה מנעוריו לקום תמיד בחצות בחול ובשבת וביום טוב, ופעם אחת בחתונת בתו בליל החופה כאשר היו המחותנים והשושבינים מרקדים ומכרכרים נעלם מעיניהם עד שמצאו אותו בבית הכנסת עוסק בתיקון חצות בקול מר.

בהיותו בעיר קראקא, ראה את בית הקברות הישן בעיר, ושם היתה המצבה של בעל המגלה עמוקות ונתישנה מאד עד שכמעט לא היה ניכר צורת האותיות, והוא נדב נדבה הגונה בעצמו עד שהקימו מצבה נאה על קבר של הקדוש זצ"ל.

רבי משה נפטר בשנת תקצ"א, בהיותו כבן חמישים ושתיים.

כאמור, חיבר 'סידור תיקון שבת', ווארשא תקפז, והוא תפלות לכל השנה ... גם ... דיני הלכות שבת.  ו'משפט צדק' שהחל לסדרו לדפוס עוד בחייו, ונשלם לאחר מותו, ואף בא בסופו מספד גדול עליו בשם 'אהל משה', ונדפס קראטשין תרג.

שער הספר סידור תיקון שבת

להלן רשימת צאצאיו של רבי משה,